יש המתייחסים לרעיון השבת מים אפורים כאל פצצת זמן מתקתקת ומעוניינים להכשילו. יש הרואים ברעיון זה עיסוק בלתי מזיק, ו/או דאגה סביבתית הכרחית, ו/או אמצעי פשוט וקל לחיסכון במשאבים. אז מה מספרים לנו, מה לא מספרים לנו, איך זה נראה בעולם, ומה אומר חוק “שימוש חוזר במי דלוחים” שעבר לפני כשבועיים בקריאה טרומית בכנסת? על כך במאמר שלפניכם.

זהו חלק ג’. נקרא לו “המחקר”. בחלק א’ סיפרתי על הטרה-פרטה, אותה פלא חקלאי ילידי ששימש השראה לביוצ’אר, בחלק ב’ סיפרתי על התכונות הכימיות והפיסיקליות, על המבנה ועל השימושים. בחלק ג’ אספר על המחקר שלי ומסקנות (מעניינות) שהסקתי ממנו, בעיקר עבור אנשי פרמקלצ’ר (ויותר מהכל – ש100% קומפוסט בשל זאת תערובת שתילה מעולה!), ובחלק ד’ אספר לכם איך מכינים ביוצ’אר. נא להתאזר בסבלנות. אז נמשיך?… נמשיך.

כיצד הפרמקלצ’ר הגיעה להיכן שהיא היום? מה עבר עליה בדרך שיכול להסביר את המגוון, הצבעוניות וההתפתחות של התנועה ושיטת התכנון? מי היו האנשים? איפה הם היום? מבט חטוף על ההיסטוריה הקצרה והאנרכית של תנועת הפרמקלצ’ר בעולם.

לרגל חג הפסח, חג הקש והתבן – החלטתי לפרסם עיבוד של הקובץ המסכם לקורס מבוא לבנייה באדמה שהייתי שותף ליצירתו לפני כשלוש שנים. בקובץ אפשר למצוא סקירה על כמה שיטות בנייה באדמה, טיפים להכנת החומרים והבנייה עצמה, וקישורים רלוונטיים למאמרים ומדריכים שכבר קיימים באתר. חג פסח שמח, ובנייה מהנה.

בשני הפרקים הקודמים בדקנו מה קורה לאחרונה על המדרכה האמורה להיות ממלכת הולכי הרגל, ועל הכביש האמור להיות ממלכתה של המכונית הפרטית (ושל האופנועים, הם מכונית לכל דבר).
במצב הקיים בו עשרות אחוזים מהנסיעות נעשות ע”י רכב דו גלגלי איטי – אופניים רגילים או חשמליים, יש כמה חוקים שצריך לכתוב מחדש. מקום האופניים למיניהם אינו בשום אופן על המדרכה, אך כדי לשלוח את כולם לכביש צריך לדאוג לתשתית פיזית, חוקית ותרבותית מתאימה.

האסוציאציה שמעורר צירוף-המילים “קהילה אקולוגית” היא בדרך-כלל של קבוצת אנשים מוגדרת בעלת אג’נדה, המתיישבת במקום מוגדר לאורך זמן, אי-שם בחווה כפרית או ביישוב קהילתי בטבע. קהילות אקולוגיות עירוניות מקובלות פחות, אך הן מתרבות בשנים האחרונות בעולם וּבישראל. מאמר זה מתבסס על מחקר שעתיד להתפרסם בקובץ מאמרים העוסק בקהילות אקולוגיות וּמקיימות בישראל

מילון אוקספורד מגדיר הון כ”עושר בצורה של כסף או נכסים אחרים”, וכ”משאבים בעל ערך מסוג מסויים”. אם כך, מה הם ה”נכסים האחרים”? היכן קיימת מפה שלמה של ה”משאבים בעלי הערך” השונים? מה יש לפרמקלצ’ר לומר על הכלכה הגלובלית. תשובה אפשרית אחת.

המונח ביוצ’אר אוזכר לראשונה בשנת 1998, כמשקע מוצק כתוצאה מפירוליזה של ביומאסה. באותם שנים, בעקבות הצורך ההולך וגובר למצוא טכניקות חדשות לקיבוע פחמן בקרקע, צמחה הפופולאריות העולמית של ה-ADE והשלכותיו אל מעבר לקהילה המדעית. העולם החל להתעניין בתחום המחקר הצעיר גם בקרב ארגונים לאומיים ורב-לאומיים שעוסקים באופן יזום במיתון פליטות הפחמן, אם כמשימה סביבתית גלובאלית ואם בעקבות זיהוי השוק הצעיר יחסית של מסחר בפליטות פחמן כפוטנציאל כלכלי.

מאמר זה נכתב בכדי להדגים צורת תיעוד אפשרית לתהליך תכנון, יישום ולמידה פעילה של פרויקט פרמקלצ’ר מתמשך, וגם סיכום ביניים ורפלקציה של התפתחות התוכנית עד כה, כבסיס לשיפורים והתרחבות במעלה הספיראלה. התיעוד מתייחס לתהליך התפתחות (סוקסציה) של תוכנית הדיפלומה על בסיס הכלים, ההנחיות והקריטריונים הבאים למעגל תכנון פרמקלצ’ר

פרי בשל הוא בעל טעם נפלא ויוצר תגובה בסיסית בגוף. פירות לא דורשים חימום או בישול, לא הוספת מלח ותבלינים – אפשר פשוט לאכול אותם ולהנות כמו שהם. רוב הפירות גדלים באזורנו ולכן יש לאכילת פירות גם יתרון סביבתי בחיסכון אנרגיה וזיהום: אין צורך לשנע אותן מקצה אחד של העולם לקצהו שני. שאריות פירות קל לקמפסט וכך להחזיר נוטריינטים לאדמה. יותר עצי פרי משמע מזון נגיש, אוויר נקי, מזג האוויר נעים יותר וסביבה נאה המאפשרת מגוון ביולוגי.

יכול להיות שזה נשמע לך קצת מוזר, לא הגיוני או אפילו ממש הזוי. אני מזמינה אותך לפתוח רגע את הראש ולהניח שאולי, רק אולי, זאת האמת. ואם יש סיכוי כזה, שהסוד לאושר שלך נמצא ממש שם בין הרגליים שלך; שאת לא צריכה ללכת לחפש אותו בשום מקום אחר; שווה לנסות לא?

הרבה נכתב על היתרונות שבאכילת מזון מלא ובנזקים שבצריכת “מזון חסר”, מדוע רובינו איננו מודעים ששמן, כמו קמח לבן וסוכר לבן הוא בעצם סוג של מזון-חסר? שמן, גם כאשר הוא כבישה קרה, הוא מזון-חסר המורכב רק מאב מזון אחד ומבודד: 100% שומן.

מהו הרצף האנטי-מטבעי? אין כאן שחור או לבן, ואין לי כוונה להחזיר את כולנו לתקופה שבה אם אף אחד לא רוצה את הבננות שלי, אז פשוט ישארו לי הרבה בננות. בין כלכלה מוניטרית (מטבעית) לבין סחר חליפין ישיר יש עוד הרבה אפשרויות באמצע.

מהות הפרמקלצ’ר היא עיצוב מערכות סינרגטיות שבהן המרכיבים השונים תומכים זה בזה. כדי שזה יקרה המתכנן חייב להבין (לפחות) קצת בכל דבר. על מנת לתכנן יער מאכל מוצלח למשל, באמת צריך להבין (לפחות) קצת בכל דבר: שתלנות, גיזום, ניהול מזיקים ועשבייה, שימור נגר, ייצור אנרגיה, פוריות קרקע, גידול בע”ח ועוד ועוד. גם אם בסופו של דבר מישהו אחר יתמחה בגידול תרנגולות, חשוב שכבר כעת אדע אילו צמחים (וגורמים נוספים) יתמכו בלהקה בריאה של תרנגולות, ואלו גורמים יפריעו לה – גם אם התרנגולות יצטרפו בעוד מספר שנים.

תתכוננו למפת מוח חדשה שנפרשת לי בימים אלו ממש. שדה חדש של תובנות והקשרים חדשים שמולידים את הקפיצה התודעתית הבאה שלנו. אתם בטח תשימו לב שכל מה שאכתוב כאן הוא חיבור וליקוט של דברים קיימים שאני חש שהם קשורים. אני לא ממציא שום דבר חדש כשם שחוק שימור האנרגיה והמעגליות בטבע אינו מכניס חומר שאינו קיים בעולם למערכת. יחד עם זאת, מערכות החינוך שלנו גורמות לנו לשכוח שהכל משתנה בקצב מסחרר, ושאת התשתיות של החברה שלנו – עלינו ליצור תוך למידה מתמדת מהמערכות המדהימות האלו שסביבנו – אלו שיודעות להשתנות תמיד – הטבע.

במקום להפקיד את חינוך ילדינו בידי ”נשות מקצוע” ש”זהו תפקידן”, ניתן להחזיר את תפקיד חינוך הילדים לידינו על ידי הקמת גן הורים. גן הורים מהווה אלטרנטיבה חינוכית חברתית, סביבתית וכלכלית, אך הקמתו ותפעולו דורשים לא מעט אנרגיות וזמן. איך עושים את זה? פרטים במאמר שלפניכן/ם.

האם באמת אפשרי שילדים ילמדו קריאה, כתיבה, חשבון, טבע ועוד, בלי שילמדו אותם ובלי שיבחנו אותם? איך זה קורה? ומה אנחנו המבוגרים יכולים לעשות כדי לא להפריע לתהליך הלמידה הטבעי? על כך במאמר זה.