חג הפסח (שכבר היה מזמן) הזמין אותנו לעשות סדר: סדר עדיפויות, סדר כללי ולהשתחרר מכל מיני חפצים ועניינים שכובלים אותנו. במסגרת החלפת מלתחת חורף לקיץ תמיד תתקלו בבגדים מיותמים, כאלה שלא בדיוק מתחשק לזרוק (למרות החור/ כתם/ אחר) אז הנה רעיון נחמד ובעיקר קל להפוך חולצות עם הדפס לבובה מהממת בלא יותר מדי מאמץ או משאבים.

הכל התחיל מחולצות ישנות. אני עובדת בחוץ ופעם בכמה חודשים אני קונה חולצות טריקו בעלות שרוול ארוך, בכל מיני צבעים, ולובשת אותן עד הקצה, כלומר קרעים, צבע דהוי, וסתם תחושה מוזנחת. הישנות עוברות לרוב לארון הסמרטוטים, אבל כמה סמרטוטים הבן אדם צריך… אז החלטתי לנצל את הבד לחוטי טריקו.

לטוב ולרע, אי אפשר להתעלם מכך שמוזיקה מופצת פחות ופחות באמצעים פיזיים (כמו דיסקים, ובטח ובטח כמו תקליטים וקלטות שמע) ויותר ויותר דרך האינטרנט (אם בצורה חוקית או לא). מה שמשאיר, אחרי קצת יותר ממאה שנה של מוזיקה מוקלטת, המון תקליטים שצוברים אבק במרתפים ובבוידמים.
אז מה עושים עם תקליט שאין לו שימוש? בואו נשחק עם תקליטים בחום גבוה

לפני תחילת עונת קורסי הפרמקלצ'ר, בקורס הנוכחי, החלטתי שאני חייבת למצוא פתרון מקיים ואסתטי לנושא תגי השמות. מצד אחד תג שם ממש עוזר לזכור את השם של האדם שאיתכם'ן בקורס, מצד שני לא כולם'ן אוהבים לענוד אחד. בטח שאם הוא מדבקה מכוערת שאח"כ נזרקת לפח רחמנא-ליצלן (עם בוגרי הקורס הקודם – סליחה!) מאד לא פרמי! אבל מה אם הושקעה מחשבה ועבודה בתג השם? ומה אם הוא הופק מחומרים טבעיים ויכול להפרק במלאו בסיום השימוש?

כשאין לך תכניות פעולה מוכנות לזמן שאת/ה עם הילדים, סיכוי טוב שזה יגמר רע. אז הנה 2 רעיונות קלים, כיפים, מעודדים יצירתיות, קיימות (רק ממה שיש), עבודת כפיים וחשיבה מקורית. השלב הראשון בשני הפרויקטים המוצגים כאן הוא יציאה לציד עם הילדים – צייד הקופסא המתאימה.

ממש ברגע האחרון יוצאת לדרך, על 4 גלגלי פקקים, עגלת הצעצוע. הגדרתי לעצמי להשתמש אך ורק בדברים שעמדו ללכת למיחזור. עוד הגדרתי לעצמי להימנע משימוש בציוד כבד, ממקדחה ועד מכונת תפירה. על הדרך נוסו עפיפון משקית ניילון, זורנה מטוש יבש וקש, ומנבטה מבקבוק פלסטיק. העגלה עבדה הכי טוב.

אם כרית-גליל צבעונית ושימושית בבית באה לך בטוב, יש לי הצעה שלא רק שלא תעלה כלום, ולא תדרוש כמעט עבודה, היא גם תחסוך מקום אחסון. בכל בית יש "שמיכות לאורחים". בין אם מדובר בשמיכות פוך סינטטי, או שמיכות עתיקות מצמר גפן טבעי, וגם שמיכות צמר, טבעי ו/או סינטטי, הכול הולך (חוץ משמיכות פוך נוצות, שאין להן "גוף"). ומה שחשוב זה שברגע ניתן לפרק את הכרית ולהשתמש בשמיכות.

האמת, לא הייתי מסרבת לגשם שובר חמסין באוגוסט ואכן האקלים משתנה ועלינו ללמוד לחיות עם השינויים. אבל אין לי אפילו מטריה אחת לרפואה. כל המטריות נהרסו כבר בחורף. לא משנה המותג, העלות או המוכרת. לאחת נפלה הידית, השניה לא נפתחת והשלישית התעקמה מהרוח. מה עושים? מאפסייקלים!