האידיאל האקולוגי הוא לעבוד עם חרמש ידני: אין שימוש בדלק, אין פליטות גז, אין שינוע מעבר לים, אין צורך בחלפים. במרבית חנויות ציוד גינון מקצועיות ניתן למצוא, גם היום, חרמש ידני, ויש לו ביקוש בכפרי המיעוטים ובחוות אקולוגיות. הבעיה, לפחות עבורי, שעבודה עם חרמש ידני מחייבת כוח, ושרירים קצת יותר מפותחים ממה שיש לי. אז אני משתמשת בחרמש מכני, בעל מנוע שתי פעימות, בנפח קטן, שמשקלו נמוך יחסית.

אי אפשר שלא לזהות את הסרפד. ירק שגדל בחצרות האחוריות, צומח במעזבות או בין הערוגות בגינות הבית. קבלו את פניו במאור פנים למרות שפגיעתו לפעמים לא נעימה. לסרפד שם רע בשל הצריבה שהוא משאיר על גבי העור. לא אחת כשהגשתי סלט עם עלי סרפד בתוכו, מצאתי שאנשים מתחלחלים לשמוע מה אכלו זה עתה. הסרפד אין דומה לו בעושר שהוא מכיל, כמויות גדולות של מינראלים וויטמינים בעיקר וויטמין C, ברזל, אשלגן וסיליקה . אחרי שלומדים כמה עשיר הסרפד, חבל לוותר עליו רק בשל גירוי קל שהוא משאיר.

בפרמקלצ’ר כל בעיה היא בעצם פתרון, נכון? שייפתי את המקל במשייפת המשולשת שלי, שהיא כלי חובה לכל נגר חובב וגיליתי את הדוגמאות היפיפיות שנראות כמו אותיות של חייזרים, חרוטים חינם אין כסף על מקל הוילון שלי. גם ככה היה כדאי לשייף כדי ליישר את המקל, בליטות קטנות יפריעו לתזוזת הוילון על המוט.

אחת הסוגיות שהעסיקה אותי לקראת המעבר לגינון במרפסת בבניין גבוה היא סוגיית ההאבקה. האם חרקים מאביקים עפים כ”כ גבוה ומסוגלים להגיע לקומות גבוהות בבניין מגורים? ומה יעזור למשוך אותם? השאיפה היא שיהיו אצלי במרפסת מאביקות דיירות קבע. סוג של דיור בר השגה.
מכיוון שתיבות קינון, לדבורים כמו לציפורים, הן השקעות ארוכות טווח, חשוב היה לי שתיבת הקינון תראה טוב ותשמש בפני עצמה איזשהו אלמנט עיצובי. כך גם אם לא יתמקמו בה דבורים, היא תראה טוב במרפסת. וחוצמזה, לכל אחד מגיע בית נעים שנראה טוב. גם לדבורי בר.

החודש החלטתי לחזור למדריך שכתבתי לפני שנתיים בערך, כשעבדתי במרכז צמחי המרפא ב”חווה ואדם”. במרכז עסקנו בהנגשת הנושא של צמחי מרפא לכל אדם, מתוך הבנה שצמחי מרפא, כמו מזון, יכולים לגדול ליד הבית והרקיחה וההכנה שלהם מהנה ופשוטה, ממש כמו בישול.