תכנון היער

פרמקלצ'ר

בחודשים האחרונים אנו שוקדים על תכנון היער, על כל מרכיביו השונים והצמחייה שבו. יער מאכל היא גישה ושיטה עתירת מחשבה ודלת תחזוקה: משקיעים הרבה בתכנון על מנת לחסוך עבודה עתידית רבה. בסדרת המאמרים הבאים אסכם את תהליך התכנון לחלקים מסוימים ביער שלנו ואני מקווה שהדבר ישרת את מי שמעוניין לתכנן יער מאכל.

רקע

החודש, ובחודשים הקרובים אמשיך לשתף בתהליך התכנון  של יער המאכל בקדרון. לפני כן, מוזמנים לקרוא רקע על היער בקדרון: על איך הכל התחיל ועל תכנון משמר נגר שעשינו בשטח בשנה וחצי האחרונות.

אגב – בקיץ האחרון עבדנו על הגשת בקשה לסבסוד עבודות העפר, בעקבות קול קורא שהוציאה היחידה לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. מטרת הקול הקורא הייתה לעודד חקלאים לבצע פעולות למניעת סחף קרקע ושימור נגר. בדר"כ מדובר על פעולות הממזערות היווצרות נגר (כגון חריש על קוי גובה ויישום חיפוי) ולא על פעולות המנצלות נגר קיים. ייאמר לזכותם שהם באו בראש מאוד פתוח ומפרגן לרעיונות שלנו, ולשמחתנו אכן קיבלנו אישור לסבסוד חלק מהעבודות, וגם עזרה מקצועית.  שמחנו מאוד לגלות איזה אנשים מקסימים ותומכים יש במשרד החקלאות!

זאת ההזדמנות להגיד תודה ענקית גם לטלי מכמנדרוב, שעזרה לנו בתהליך התכנון, השרטוט, ההגשה והתמיכה הנפשית…

מעבר לכך, בשנה וחצי האחרונות שתלנו עצי חלוץ, פעלנו להעלאת פוריות הקרקע והתחלנו בשיתוף פעולה עם אלכס שמגדל אצלנו ירקות אורגנים למכירה (חוות 'בקצה היער').

בחודשים האחרונים אנו שוקדים על תכנון היער, על כל מרכיביו השונים והצמחייה שבו. יער מאכל היא גישה ושיטה עתירת מחשבה ודלת תחזוקה: משקיעים הרבה בתכנון על מנת לחסוך עבודה עתידית רבה.

בסדרת המאמרים הבאים אסכם את תהליך התכנון לחלקים מסוימים ביער שלנו ואני מקווה שהדבר ישרת את מי שמעוניין לתכנן יער מאכל.

מתחילים בתכנון היער…

(אני מזכירה שאת השלב הראשוני של הבנת החזון והמטרות הכלליות של כל היער, ואיסוף הנתונים,  עשינו לפני שנה וחצי, וזה מפורט במאמר הראשון.  אלו למעשה השלבים הראשונים בכל תכנון פרמקלצ'ר)

חלוקה לאזורים

נתחיל עם חלוקת היער  לאזורים. נבין מהם האזורים השונים ביער, מה מאפיין כל אזור ומהן מטרותיו השונות:

מפה טופוגרפית+אזורים

ממזרח עוברת דרך עפר ציבורית, במערב יש את הבתים של בני משפחת הוכברג, ומדרום ומצפון שטחים חקלאיים.

נפרט את מטרות האזורים השונים

החממה:

מאפיינים פיסיים כלליים: קרוב לבית מגוריהם של בני המשפחה שלי. יש שם קונסטרוקציה של חממה שפעם גידלו בה פרחים. כיום זהו האזור בו אנו גרים ומארחים קבוצות. המאפיינים הכי משמעותיים של אזור זה הם קרבה לשתיות (חשמל, מים), קונסטרוקציית חממה שמאוד נוח להשתמש בה לצרכים שונים, ואדמת חול מילוי מפולסת.

אקסטנסיבי\ אינטנסיבי: מאוד אינטנסיבי.

IMG_9098צמחייה אופיינית: מכיוון שיש במקום קונסטרוקציית חממה, ניתן לנצל זאת לגידול צמחייה שצריכה הגנה מקור, לדוגמא צמחייה טרופית שלא שורדת את הקרה בחורף.

סוגי יבולים: פירות טרופיים!

מטרות אנושיות: לטווח הקרוב – מגורים, אזור עבודה, אחסון ואירוח קבוצות. בטווח הרחוק נעביר את הפעילות ה'ציבורית' ומתחמי העבודה לאזורים אחרים ביער, והחממה תישאר אזור מגורים בלבד.

"גינת יער"

מאפיינים פיסיים כלליים: אזור מישורי, קרוב לאזור המגורים.
אקסטנסיבי\ אינטנסיבי: יחסית אינטנסיבי.
צמחייה אופיינית: צמחים המתאימים לאקלים, אך שדורשים יותר השקיה וטיפול. צמחים שיעשו צל.
סוגי יבולים: שפע של פירות ואגוזים. פריסת תנובה על פני כל השנה. גם גידולים חד שנתיים- ירקות, דגנים וקטניות.
מטרות אנושיות: אזור קהילתי המשמש למגורים ועבודה.

הלימן

IMG_4683מאפיינים פיסיים כלליים: אגם עונתי מחלחל, בגודל של כ 800 מ"ר, עומק מכסימלי של 2.5 מ'. מנקז אגן ניקוז גדול משטחים חקלאיים הנמצאים דרומה ממנו. באמצע האגם ישנם שבעה איים קטנים. בעתיד אולי נדפן אותו, או חלק ממנו.
אקסטנסיבי\ אינטנסיבי: אקסטנסיבי.
צמחייה אופיינית: צמחייה אוהבת מים, שבאופן טבעי חיה בנישה של שלוליות עונתיות. צמחים שיכולים להעמיק שורש ולהנות מהמים שנשארים בקרקע לתוך העונה היבשה. בשנה שעברה זרענו אבטיחים, חמניות ושעועית לוביה מיד לאחר שהלימן התרוקן בפעם האחרונה. היתה הצלחה די טובה, בעיקר עם השעועית.
סוגי יבולים: מגוון פירות. אולי דגים בהמשך?…
מטרות אנושיות: מקום לנופש והשראה.

"המישור הגדול"

מאפיינים פיסיים כלליים: אזור די מישורי ,מקבל הרבה מאוד נגר.
אקסטנסיבי\ אינטנסיבי: אקטנסיבי.
צמחייה אופיינית: צמחים קשוחים המתאימים לאקלים, ולא דורשים השקייה, גיזום, הגנה ממזיקים וכו'.
סוגי יבולים: 'מזונות בסיס' לצד פירות שונים לקטיף עצמי.
מטרות אנושיות: אירוח קבוצות, קטיף עצמי, מתחם עבודה, עיבוד ואחסון תוצרת.

"בקצה היער"

מאפיינים פיסים כלליים: מדרון בשיפוע של 7%, עם אחוז גיר גבוה יחסית. באזור זה שני סוולים.קרוב לדרך עפר ציבורית, ולחורשת האקליפטוסים של המושב. אזור זה סובל פחות מקרה שכן הוא גבוה יותר.
אקסטנסיבי\ אינטנסיבי: מאוד אינטנסיבי, למרות שזה האזור הכי מרוחק מהמגורים. הסיבה לכך היא שהמטרה של האזור הזה היא מכירת תוצרת חקלאית ללקוחות מהמושב והאזור, וגם אירוח קבוצות. אנחנו מעדיפים שהגישה לשטח תהיה מכיוון הדרך עפר הצמודה ולא מתוך אזור המגורים שלנו.
צמחייה אופיינית: ירקות, עצי פרי "מפונקים" יחסית, עצים שמתאימים לנישה האקולוגית של הסוולים: יותר מים, פחות קרה. בקיצור- מנגו. :)
מטרות אנושיות: אירוח קבוצות, דוכן למכירת תוצרת.

עולים במעלה הספירלה של התכנון

עכשיו אנחנו מתחילים לעשות 'zoom in' לכל אזור. בתקופה הקרובה אתמקד בתכנון "גינת היער".

אנחנו מתכננים לפי הסכמה הבאה:

  1. הגדרת חזון ומטרות לפרויקט (חזון ומטרות לכל אזור, לאחר שעשינו חזון ומטרות כלליות ליער)
  2.  איסוף נתונים (אם יש נתונים נוספים שהם ספציפים יותר לאזור מאיסוף הנתונים הכללי שעשינו בהתחלה)
  3.  הגדרת צרכים ומרכיבים במערכת
  4.  ניתוח ועיבוד נתונים, מיקום יחסי של מרכיבים במערכת ואסטרטגיות להתמודדות עם גורמים מגבילים. בתוך השלב הזה נכנס הנושא של שימור מים.
  5. תכנון צמחייה
  6. ביצוע
  7. התבוננות והערכה מחדש

1. הגדרת חזון ומטרות לאזור 'גינת יער':

חזון (החזון הוא ערכים מובילים):

  • פרטיות
  • קיימות

מטרות
לטווח הרחוק: "גינת היער' היא אזור המיועד למגורים של אנשים הגרים בחווה ולמתנדבים זמניים. יש שפע של פירות לאורך כל השנה, ירקות,אגוזים,פרחים, תרנגולות.. יש עצמאות מים ואנרגיה. יש שפע של צל ,פרטיות, פינות ישיבה קסומות  ושבילי הליכה נוחים.

לטווח הקרוב: כל הנ"ל + גינת היער היא גם אזור לעבודה, בנייה, עיבוד ואחסון תוצרת. בהמשך יועברו הפונקציות האלה ל'מישור הגדול'.

2. איסוף נתונים:

הריבועים מימין- החממה בה אנחנו גרים. משמאל- הלימן

הריבועים מימין- החממה בה אנחנו גרים. משמאל- הלימן

שנה שעברה עשינו איסוף נתונים נרחב, מופיע בפירוט כאן. הנתונים הנוספים שספציפים לאזור שחשוב לנו לדעת הם:

מפה עדכנית שנוח לעבוד איתה: גזרנו את האזור של "גינת היער" מהמפה של כל השטח, והוספנו אלמנטים שלא הופיעו בה, כמו מיקום של ראש מערכת, ערמת עצי האפרסק המתים, גפנים שנטענו שנה שעברה, שבילים ועוד:

גודל השטח: 5 דונם

בירוקרטיה: ידוע לנו בוודאות כי לא ניתן לבנות מבנים המיועדים למגורים. עלינו לבדוק עוד את הנקודות הבאות: האם ניתן לשים מכולות בשטח? אם רוצים לבנות מבנה המוגדר כ'חקלאי' אז מה ההנחיות לגביו?

נגר:  לאזור זה לא מגיע נגר עילי  משטחים סמוכים. אך צמודות לו שתי חממות: האחת היא זו שאנחנו גרים בה והשניה אצל השכנים הצמודים. אלו כמויות מים בלתי מבוטלות, וגם איכות גבוהה של מים.

3. הגדרת צרכים ומרכיבים במערכת

ניקח את שני הערכים המובילים שבחרנו, וננתח אותם. נשתמש בטכניקה של mind mapping (את המרכיבים במערכת שזיהינו מתוך מפות החשיבה סימנו באדום)

מגורים מפת חשיבה

מפת חשיבה קיימות

עכשיו שזיהינו את המרכיבים הרצויים במערכת אנחנו יכולים להתחיל לזהות את הקשרים ביניהם (מה שנקרא מיקום יחסי).

קשר בין מרכיבים במערכת

אנחנו מבינים ממפת חשיבה זו מה כדאי שיהיה ליד מה…

 4. ניתוח ועיבוד נתונים, מיקום יחסי של מרכיבים במערכת ואסטרטגיות להתמודדות עם גורמים מגבילים. בתוך השלב הזה נכנס הנושא של שימור מים.

גורמים מגבילים:

נתייחס לגורמים המגבילים העיקריים שזיהינו בשטח, ע"פ איסוף הנתונים, וההתבוננות:

בירררררוקקקקררררטיייייה: אז כולנו יודעים שבמדינת ישראל יש הפרדה ברורה בין אזורים המיועדים למגורים, אזורים המיועדים לגידול מזון, אזורים המיועדים כ"ריאות ירוקות" ונופש… אך מה לעשות שאנחנו דוגלים בגישה הוליסטית בה יש קשר סינרגטי בין כל מרכיבי החיים? גישה שבה אין סתירה בין הצרכים שלנו כבני אדם לבין המערכת האקולוגית?…
מעבר לזה, גם אם יתנו לנו אישורים הארנונה תהיה ממש גבוהה. אבל ממש.

 אנחנו עדיין לא יודעים באיזה אסטרטגיה נבחר, אבל בתכנון נשאיר שטחים "ריקים" בשביל שבעתיד נוכל לעשות שם משהו. אולי נקבל  אישורים, אולי התקנות ישתנו, או שנמצא דרך יצירתית כלשהי..

קרה: אם נסתכל במפה הטופואקלימית של האזור (ניתן לבקש את המפות האלו ממשרד החקלאות) נראה שאנחנו באזור שיכולים להיות בו כמה אירועים של קרה במהלך החורף. מינימום המעלות האפשרי הוא -5 מעלות צלזיוס.  הרבה צמחים לא יכולים לעמוד בטמפ' כאלו. לכן נבחר צמחים שיכולים לעמוד בכך, וכאן נכנס העניין של בחירת זנים מתאימים. צריך לשים לב שבעצים מסויימים ניתן לעשות הרכבות על כנות שהן יותר עמידות לקרה. על כך נרחיב בפירוט בשלב תכנון צמחייה.

מים: כמות המשקעים הממוצעת בקדרון היא 450 מ"מ בשנה. עם זאת, הגדרנו שאזור זה של היער יהיה אזור אינטנסיבי עם עצי 'פרי מפונקים', ירקות וכו'. אזור 'גינת היער' לא מקבל נגר עילי משטחים סמוכים בניגוד לשאר האזורים ביער, אך יש צמוד לאזור זה שתי חממות שמנקזות כמות גדולה של מים באיכות מאוד גבוהה. לאחר שיתוכננו המבנים נעריך את כמויות הנגר הצפויות ונחשב מהו נפח המאגר\ מאגרים  שאנו רוצים לבנות ואם יש עודפים אז היכן ניתן להחדיר אותם לקרקע.

אוקיי… אז עכשיו לוקחים את כל מה אמרנו בחשבון, ומתחילים למקם את המרכיבים השונים על המפה. נתייחס לכמה נקודות:

  1. יש  להעריך מה הגודל המשוער של כל מרכיב במערכת.
  2. נזכור מהם המרכיבים הקשורים אחד בשני ונשתדל למקם אותם בסמיכות.
  3. כל מרכיב צריך שתהיה לו נגישות – חלק מהמרכיבים צריכים שתהיה להם נגישות לטרקטור או למשאית גדולה. נרצה לצמצם את הכניסה של רכבים כבדים לשטח לכן נמקם את המרכיבים שדורשים פריקה ממשאיות לאזורים הצמודים לשביל הראשי.
  4. יש לדאוג לשבילים נוחים ויעילים – יש שבילי הליכה, שבילי מריצות, שבילים לטרקטור ושבילים למשאיות. לדעתי, אנשים מחפשים את הדרך הקצרה ביותר להגיע ממקום למקום. אז עם כל הרצון לעשות שבילים מפותלים ויפים נדאג שהם יהיו יעילים.
  5. זיכרו: המפתח למערכת סינרגטית היא לא כמה שיותר מרכיבים אלא כמה שיותר קשרים חיוביים בין המרכיבים.
גינת-יער

מצד ימין – החממה בה אנחנו גרים. מצד שמאל – הלימן.

במפה הזאת יש חיבור לאזור של החממה – לו גם עשינו תכנון מרכיבים אך לא פירטנו זאת במאמר הזה.

עזרי תכנון

ניתן לעבוד עם תוכנות תכנון ועיצוב כמו סקצ'-אפ (Sketchup), אך לנו הכי נוח לעבוד עם מפת בסיס, שקפים של שכבות שונות ובריסטולים בצבעים שונים שמייצגים מרכיבים במערכת וצמחייה שגזורים לפי קנה מידה. את ה"ז'יטונים" האלה ניתן להצמיד למפה עם סיכות ללוח שעם או עם מגנטים ללוח מגנטי ולשחק איתם שעות… מאוד מומלץ ונוח!

לאחר שמיקמנו את כל המרכיבים במערכת שהם לא צמחייה (כמובן שהיו כמה וכמה סקיצות עד שהגענו לתוצאה שמרגישה לנו נכון), הגיעה העת סוף סוף לקפוץ ראש לתכנון צמחייה.

ועל כך בחודש הבא. :)
may the forest be with you!

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • יפה גליקמן |

    תגובה חטופה ראשונה
    פרוייקט מדהים, יסודי, שיטתי.
    עבודה מאד יפה
    ואת התוצאות הנהדרות ראיתי בשטח.
    כל הכבוד לכם!
    בהצלחה, בשפע ובהתרחבות הראויה בהמשך הדרך.
    יפה.

  • מעורר השראה!

    טוב לראות שאנשים מנצלים את האדמות החקלאיות שלהם למטרות טובות. חשוב לצבור מידע בנוגע ליערות האוכל הרלוונטים לנו, למען העתיד הקרוב והרחוק ביחד.

  • הי הדס
    תודה על המאמר!
    אם תוכלי לתת קצת אור על:
    "אז כולנו יודעים שבמדינת ישראל יש הפרדה ברורה בין אזורים המיועדים למגורים, אזורים המיועדים לגידול מזון, אזורים המיועדים כ”ריאות ירוקות” ונופש…"
    או לתת קישור ללמוד יותר על הבעיות והמגבלות מצד הרגולציה, ההשפעות על הארנונה וכיו"ב.
    תודה!
    שי

    • הדס הוכברג

      שלום שי!
      אני לא מבינה גדולה בחוקים הנוגעים להיתרי בניה,
      אך ידוע לי כי מנהל מקרקעי ישראל מחלק את האדמות לייעודים שונים.
      כך שיש שטחים ייעודיים לבניה, חקלאות, תעשייה, נופש וכו'. לא ניתן לבנות משהו ייעודי למטרה אחרת ממה שהוגדר ע"י המנהל.
      בעיקרון, על שטחים חקלאיים ניתן לקבל אישור לבנות מבנים שהם למטרות חקלאיות: לול, מחסן, בית אריזה וכו'. על מבנים אלו יש הגבלות והגדרות.
      ארנונה זהו מס שמשלמים למועצה המקומית או לעירייה על מ"ר בנוי. יש תעריפים שונים למבנים עם ייעודים שונים, והתעריפים משתנים ממועצה למועצה.
      יש הרבה היגיון בחוקים אלה, אך בשביל אנשים כמונו, שמעוניינים באורח חיים מסויים זה בעייתי. אני מאמינה שאתה יכול לקרוא עוד על חוקים אלה באתר של מנהל מקרקעי ישראל.
      בהצלחה!

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן