מים הם המלך

פרמקלצ'ר

בחודש שעבר דיברנו על איך הכל התחיל. החודש אתחיל לספר את סיפור המים בשטח – איך אנחנו מתייחסים לנושא הזה בתכנון היער.
נסקור שיטות שונות לשימור מים, נלמד איך מחשבים כמויות של נגר עילי ונראה איך סוול חדש מתהווה…

למה מים הם המלך…?

בפעם הקודמת (לחלק א’, כאן) כתבתי על איך הכל התחיל ואיך ניגשנו לתהליך התכנון ואיסוף הנתונים. החודש אפרט על תחילת תהליך התכנון והביצוע של עבודות עפר לשימור מים. במקרה שלנו שימור המים הוא למעשה שימור הנגר העילי שמתנקז אלינו לשטח.

למה מים זה המלך? או – למה הנושא של המים כל כך חשוב ולמה הוא הראשון שנתייחס אליו בתהליך התכנון? כמה סיבות:

  • שימור מים משתלב עם אחת המטרות המרכזיות שלנו, שהיער יוכל יום אחד להיות עצמאי מבחינה אנרגטית. משמע, שהוא יוכל לשרוד ולהניב גם אם לא תהיה לנו אנרגיה לשאוב מים ממעמקים או להתפיל מי ים. לכן נרצה למקסם את כמות המים שהשטח שלנו יוכל להכיל, וליצור מאגרי מים תת קרקעיים.
  • מים, אם הם בעודף או אם הם בחוסר קובעים בצורה רבה מאוד אספקטים שונים בתכנון. מים זה אומר במקרה שלנו ביצוע עבודות עפר- והרי לא נוכל לבצע עבודות עפר לאחר שיישתלו העצים, נכון?
  • בחירת זני העצים והשיחים תעשה בהתאם לכמה מים יש! לדוגמה- אם אני יודעת שבשטח שלי יש 450 מ”מ גשם בשנה אבחר זנים של עצים ושיחים המותאמים לכמות זו של מים(אם אני מוציאה מהחישוב אפשרות להשקייה). אך אם לאחר עבודות עפר אוכל להכפיל ואף לשלש את כמות המים שיש לי בשטח, אוכל גם לבחור זנים שצריכים כמות גדולה יותר של מים.

נבחן כמה אסטרטגיות לשימור מים: שימו לב שיש שיטות בהם המים נאגרים באדמה ויש שיטות שהמים נאגרים מעל האדמה. אנו נוטים להעדיף אגירת מים בתוך האדמה משום שבדרך כלל זה הכי זול והכי בריא למערכת, וגם מעשיר את מי התהום. עקרון מנחה חשוב נוסף: למים יש גם תכונה מאוד מסוימת,ומאוד קבועה שצריך ללמוד לעבוד איתה ולנצל אותה לטובתנו – מים תמיד זורמים למקום הנמוך ביותר.

סוולים: נקראים גם ‘שיחים’ (בש’ כמו שבלול). סוולים הם חפירים הנעשים על קו גובה (קונטור) , לאגירת מי נגר על מדרונות. המים נעצרים בחפיר ומחלחלים לאדמה.

סוולים הם חפירים הנעשים על קו גובה (קונטור)

לימן (סכרים): לימן הוא מעין מישור הצפה הנוצר בעקבות הרמת סכר על תוואי של וואדי. המים הנאגרים בלימן מחלחלים לאדמה ויוצרים מעין מאגר מים תת קרקעי. ניתן לראות לימנים רבים בארץ, במיוחד באזורים מדבריים.

לימן הוא מעין מישור הצפה הנוצר בעקבות הרמת סכר על תוואי של וואדי

מאגרים מדופנים: ממוקמים בנקודות אסטרטגיות אשר אליהן ניתן לנקז מים , במטרה לייצר גוף מים קבוע. ניתן לדפן עם יריעות פלסטיק, חרסית ועוד. מהמאגרים ניתן לשאוב מים ולהשתכשך בהם גם בחודשי הקיץ. (בתמונה: מאגר אחד מתוך רשת של מאגרים בחוות פרמקלצ’ר באורגון, ארה”ב)

מאגרים מדופנים - ממוקמים בנקודות אסטרטגיות אשר אליהן ניתן לנקז מים , במטרה לייצר גוף מים קבוע

Zai holes: ‘מיני’ אגירת מי גשם. בשיטה זו הצמחים נשתלים בתוך בורות המונמכים מעט מפני האדמה. את הבורות האלה ממלאים בקומפוסט, ביו- צ’אר, חיפוי ועוד. מתאים למקומות מאוד יובשניים.

zai holes - בשיטה זו הצמחים נשתלים בתוך בורות המונמכים מעט מפני האדמה

עוד דוגמא לטרסות - גם מאוד אסטטית...טרסות: אחת השיטות העתיקות והמוצלחות לשימור נגר עילי. בעבר, חקלאים שנדחקו מהמישורים הפוריים ונאלצו לגדל מזון בגבעות ובהרים הבינו שאדמה מעובדת אשר בוארה מעצים ומהצמחייה הטבעית נסחפת ונאבדת. לכן החלו לבנות קירות אבנים אשר יוצרים מעין ‘מדרגות אדמה’ שמונעות ממנה להיסחף. טרסות נבנו במהלך ההיסטוריה החקלאית באזורים נרחבים בעולם.

אחת השיטות העתיקות והמוצלחות לשימור נגר עילי

אז אחרי שהבנו פחות או יותר מהן האפשרויות שעומדות בפנינו ניגשנו להביט במפות ובאתר.

מפה טופוגרפית של סביבות השטח (השטח בכתום)

זוהי המפה טופוגרפית של האזור. הקטעים הירוקים (הכהה והבהיר) הם הקטעים אשר מתנקזים לשטח שלנו (הכתום) שנמוך מהם. גודל השטח הירוק-כהה – 86 דונם. גודל השטח הירוק-בהיר – 270 דונם. אני מזכירה כאן שלפי הנתונים שאספנו יש כל שנה אירוע (או שניים) שיא של 80 מ”מ גשם במכה אחת. אל הכמות הזו נתייחס בחישוב הנגר.

אז כמה מים מתנקזים אלינו?

נוסחת חישוב כמות הנגר העילי: Q=C*I*A

כש:

  • Q = נפח המים הניגרים באירוע שיא
  • C = קבוע אשר גוזרים מטבלת הנגר, שמאגדת נתונים כגון סוג קרקע, שימוש קרקע וכו’.
  • I = קוב למ’ רבוע (מ”מ גשם)
  • A = גודל השטח שמנקז נגר.

וכל המים האלה מתנקזים לתעלה שמתנקזת לפינה הדרום מערבית של השטח שלנו! חשוב לציין שאלו הערכות בלבד והרבה פעמים המציאות מפתיעה מאוד, כפי שנראה עוד מעט…

אז לפי המפה שמעלה, השטח הירוק כהה – 86.6 דונם כפול 80 מ”מ (או 0.08 קוב) כפול 0.05 (קבוע C) = 346.5 קוב לשנה. המון לא?!

התעלה ממוקמת בפינה הדרום מערבית ומנקזת את השטח הירוק כהה.

התעלה ממוקמת בפינה הדרום מערבית ומנקזת את השטח הירוק כהה.

החלטנו לנקז את המים שמגיעים מתעלת הבטון לסוול, או למס’ סוולים, שכן האזור המערבי של השטח הוא בשיפוע. לפי החישובים של כמויות המים שאמורות להגיע מהתעלה עלינו לבנות סוול שמתאים לכמויות המים שחישבנו. רק שהיינו מאוד סקפטים לגבי כמות הצפוייה, אז החלטנו לחפור סוול שמתאים להכיל חצי מהכמות במחשבה שאם יהיה צורך נחפור סוולים נוספים במורד המדרון.

על איך מתכננים סוול אני ממליצה לקרוא בספר של בראד לנקסטר – Rainwater Harvesting for Drylands and Beyond, Volume 2: Water-Harvesting Earthworks – שם יש פירוט על איך לתכנן סוול בהתאם לסוג האדמה ולשיפוע הקיים – מומלץ.

חפירת הסוול

דגש חשוב בעבודות עפר – מומלץ בתחילת העבודה לגרוף את ה30 ס”מ הראשונים של ה- top soil ולהשיבם למקום רצוי בסוף העבודה, כך שבגשמים הזרעים שנמצאים בשכבה זו יוכלו לנבוט. ולקבוע עם הטרקטוריסט לפי ימי עבודה ולא בקבלנות.

חופרים את הסוול

הסוול בחורף

החזרת ה-top soil השתלמה!

החזרת ה-top soil השתלמה!

אך סיפור הסוול עוד לא נגמר… החלק הדרומי שלו לא נחפר עמוק מספיק ולכן כל המים מתרכזים בחלק הצפוני. נצטרך להעמיק אותו בקיץ הקרוב. הסוול אינו מכיל את כל כמות המים המכסימלית שמגיעה (הסקפטיות שלנו התבדתה – הטבלה לא משקרת!) ולכן נרצה להוסיף עוד סוול או סוולים.

עוד לא תכננו אותם. בחודש הבא אכתוב על תהליך התכנון והביצוע של האלמנט השני (והמרגש!!) שעשינו בסתיו האחרון – האגם…

האגם...

לתוכן זה נכתבו 8 תגובות

  • נושא מרתק וחשוב!
    תודה על המידע שאתם חולקים איתנו.
    מאד מעניין אותי ללמוד את נושא שימור הנגר העילי. כאדריכלית נוף, יש לי לא מעט הזדמנויות ליישם את מה שאלמד.
    לגבי הכנס באפריל, הדס, לא הצלחתי להכנס לקישור שצרפת. תוכלי להעביר את המידע בעוד דרך?

    • הדס הוכברג

      שלום שרון!
      אוכל להעביר לך את הקישור בפייסבוק.

      אנחנו עומדים לערוך אצלנו בתחילת הקיץ קורס שעוסק בתכנון וביצוע עבודות עפר לשימור מים
      בהנחייתו של דור חבקין.
      אשלח פרטים בקרוב!
      ימים טובים!
      הדס

  • תודה על המאמר המעניין!

    כמה הערות:
    אני חושב שהחישוב הכמותי שלכם אינו נכון.
    תחשבו רגע על בית סטנדרטי חד קומתי עם גג רעפים שבנוי על שטח של 100 מ”ר. אם תחברו מרזב מהבית לסוול שלכם באירוע של 50 מ”מ, הוא יתמלא רק מהבית ב 0.05 * 100 = 5 קוב מים. קשה לי להאמין שמשטח של 80 דונם, שהוא גדול פי 800 מהבית, שירדו עליו 4,000 קוב מים באירוע הזה, יהיה נגר עילי של 350 קוב בלבד.
    קודם כל, מקדם של 0.05 להערכתי הוא הרבה יותר מדי נמוך. להערכתי באירוע גשם חזק, המקדם יהיה יותר קרוב ל-0.5 בחלק ניכר מהזמן, כאשר האדמה כבר אינה יכולה לקלוט עוד גשם כלל.
    בוא נניח שבשעה מסוימת יורדים 20 מ”מ גשם “במכה” כאשר האדמה כבר רוויה. מ-300 דונם שהתרכזו לשטח שלכם, נניח לרגע שמגיעים אליכם בזרמיה 10 מ”מ, שהם 0.01 מ’ * 1,000 מ”ר לדונם, זאת אומרת 10 קוב לדונם, שמגיעים ל-3,000 קוב שזורמים דרך השטח שלכם רק באירוע (ה”קטן”) הזה!
    בקיצור, אם באמת מתנקזים אליכם 300 דונם, לא חשוב כמה גדול יהיה הסוול שלכם, הוא יתמלא במהלך החורף.

    באופן אישי אני לא חושב שיש טעם בשימוש בסוולים באקלים הים תיכוני.
    אם יש מדרון משמעותי בשטח, טרסות הן פתרון הרבה הרבה יותר חכם וטוב.
    הדבר בעיקרי שהטרסות עושות הן להמיר נגר עילי בספיגת המים בתוך עוד אדמה פוריה, שם הם נשמרים באופן הרבה יותר יעיל וזמין לצמח מאשר מעל לפני הקרקע. על המדרונות הטראסות הם למעשה כלי ליצירת אדמה יש-מאין, והפיכת אזור שומם, סלעי, ובלתי ניתן לעיבוד, לאזור פורה האוגר מים.
    מצד שני המשמעות של סוולים היא הפחתת האזור הניתן לעיבוד, ולא ברורה לי אם יש להם בכלל תועלת, אולי מלבד הפיכת אזורים בלתי ניתנים בעליל לניקוז מביצה ורקבון לאזור יותר נגיש לדריכה.

    תודה שוב על המאמר,
    אודי

    • שלום אודי!
      אז דבר ראשון אתה צודק- באמת ההערכות שלנו לגבי הכמויות היו מוטעות וזורמים אלינו הרבה יותר מים ממה שחשבנו. ודבר שני ששכחתי לציין במאמר-
      גבעת האקליפטוסים מלאה בשיחים (סוולים). כך שכל הגשם שיורד על הגבעה נעצר שם (שזה מדהים לדעתי, השיחים נחפרו שם בשנת 49′!!).

      וגם הסוול תוכנן לקלוט את המים שמגיעים מהגבעה (השטח שמסומן בירוק כהה), ולא את כל הנגר שמגיע משאר השטח (מסומן בירוק בהיר). את השטח הזה אנו מנקזים למאגר מחלחל, שעליו אדבר בחודש הבא.

      ולגבי סוגיית הסוולים\ טרסות:
      באמת טרסות הן פיתרון מצויין לאזור שומם וסלעי ויצירת אדמה יש מאין.
      אך אצלנו אין כלל סלעים, ברדיוס של קילמוטרים. אין אפילו אבנים קטנות והאדמה אצלנו היא מאוד מאוד עמוקה. אם נרצה לבנות טרסות נצטרך לשנע סלעים מרחוק תו”כ בזבוז של המון אנרגיה.
      ולגבי הסוולים- אני חושבת שבתכנון נכון הסוולים לא מקטינים את השטח הניתן לעיבוד ומטפלים מצויין בנושא של אצירת נגר. או מתכוונים להשתמש ב100% של הסוול בדרכים שונות, עליהן אדבר בהמשך.

      מוזמן להיות בקשר ! hadas.hoc@gmail..com!
      תודה

  • do you know of Tamera community and the Water Landscape project that they are creating/
    their water experts will be in israel and will talk on this issue of water
    in April
    i can send and email invitation if you wish.
    all the best and thank you
    yair

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן