היער שלנו

גינון וחקלאות

סער ואני התחלנו לשתף בידע שאנו רוכשים על יערות מאכל באתר זה. כהמשך טבעי נשמח לשתף בתהליך התכנון וההקמה של יער המאכל אצלנו במשק, ממש מההתחלה. אנו מקווים שתהליך שיתוף ותיעוד זה יתרום לנו ולכם על ידי ההתבוננות והלמידה של היער המתהווה. תהנו!

נתחיל בסיפור המקום…

משפחתי עברה לגור במושב קדרון בשנת 1990 אחרי שנים רבות של מגורים בעיר רחובות. אבא שלי שנים חלם על משק חקלאי, ובשנת 90' החלום הזה היה אפשרי, בניגוד להיום שחלום על משק במושב שמור למתעשרי היי-טק למיניהם.
עברנו לגור במשק שכולל שטח המיועד למגורים, חממה ו- 17 דונם חקלאיים צמודים ועוד 10 דונם באזור של חלקות ב' של המושב. בחלקה ב' היה נטוע מטע אפרסקים, שבשנת 90' עוד היה יכול להיחשב כמקור פרנסה מכובד. במהלך השנים עקרנו את המטע בחלקה ב' ונטענו מטע חדש ב- 17 דונם שצמודים לבית. העצים היו מזן חדש, הבטחה גדולה. בחממה גידלנו פרחים (התאילנדים גידלו).
עם הזמן הרווחיות של המטע והפרחים הלכו ופחתו, ובעיקר מאז שנות ה- 2000. לאחר זמן רב שלא היו הכנסות והתחילו להיות בעיקר הפסדים הוחלט לעקור את המטע. זה קרה בשנה שעברה (2011). עוד מטע שנעקר, עוד שטח אדמה גדול שעומד שומם ומעובד כדי לצאת ידי חובה, כפי שקורה באדמות רבות מידי במושב שלי ובמושבים רבים נוספים.

כך זה נראה בהתחלה

כך זה נראה בהתחלה

 

עצי האפרסק, לאחר שנעקרו ונערמו

עצי האפרסק, לאחר שנעקרו ונערמו

אני נחשפתי לעולם הפרמקלצ'ר לפני כשלוש שנים. הוקסמתי והבנתי שזו השפה שלי, זה הדבר שתמיד חיפשתי. עשיתי קורס, ועוד קורס, עברתי מחווה לחווה בארץ ובחו"ל ובדרך התוודעתי גם לנושא של יערות מאכל. התוודעתי גם לסער, בן זוגי , שיער מאכל הוא אחד מהנושאים המשותפים הרבים שיש לנו.
עברנו לגור במשק של משפחתי באוגוסט 2011 במטרה להקים חוות פרמקלצ'ר ולהסב את המשק החקלאי הגווע ליער מאכל.

כאן מתחילה ההרפתקה האמיתית.

אז מאיפה מתחילים?

שנינו למדנו תכנון פרמקלצ'ר אבל יש כל כך הרבה נתונים לאסוף, כל כך הרבה משתנים שיש לקחת בחשבון, במלא תחומים שאין לנו מושג לגביהם….
מזל שאיתי הגיע. איתי האובן הוא מתכנן פרמקלצ'ר ישראלי שחי בקוסטה-ריקה ועוסק שם ביערות מאכל. הוא הגיע לארץ לביקור ורצה לעשות קורס בנושא תכנון יערות מאכל שיכלול גם עבודה מעשית. כמובן שקפצנו על הרעיון.
אז איתי התחיל לנווט אותנו בשלב הראשון של איסוף הנתונים. כפי שראינו יש אינסוף נתונים לאסוף. מסוג הקרקע, גובה מי תהום, מפות טופוגרפיות (שיש רק משנות ה- 50), משטרי גשמים, ועוד ועוד…

הגדרת המטרות

ברור שהמטרה שלנו היא להקים יער מאכל. אבל יש צורך לחדד את הגדרת המטרות שלנו.
החלטנו לעבוד עם  הספר המצויין של דייב ג'קי 'edible forest garden'. הכרך הראשון של הספר נותן רקע תיאורטי לנושא יערות מאכל ואילו הכרך השני הוא יותר פרקטי, עם כל מיני טבלאות ונתונים וגם הנחייה שלב אחר שלב, איך לתכנן יער מאכל.
זוהי אחת העצות החכמות מהספר שנשמח לחלוק, בהקשר של שלב הגדרת מטרות ואיסוף הנתונים:

 “the comlex, multifaceted reality of every landscape and it’s inhabitants means we could analyze endlessly. We need a filter to guide our analysis, limit our scope, and assist us in deriving meanining from what we find.
The goals feel that role, directing our attention to the most important aspects of the site.
The analysis help us discover patterns, implication, and relationships within the goals and the land that guide our design process.
With good goals articulation and site analysis , one or more design simply ‘pops out’…", Dave jacke

וכמו שנאמר- ככל שאנחנו נהיה יותר מדויקים במטרות שלנו, כך נדע יותר טוב על איזה נתונים כדאי לנו יותר להתמקד. וככל שיהיו לנו יותר נתונים, כך נוכל לדייק את המטרות שלנו יותר טוב.
ספירלה הזכרנו כבר?…

בספר נתונים תרגילים רבים המסייעים בניסוח ודיוק המטרות שלנו. אחת ההנחיות היא לכתוב את המטרות בזמן הווה פעיל. התפלאנו לגלות כמה עניין 'פעוט' כמו צורת ניסוח יכולה לעזור ברמה המנטלית.
לדוגמה:
במקום לכתוב : "אני רוצה שהיער יהיה מקום יפהפה ויביא פרנסה לצד שיקום אקולוגי"
נכתוב: "היער הינו מקום יפהפה המביא פרנסה לצד שיקום אקולוגי".  עליי זה השפיע.
בכל אופן, לאחר ניסוחים רבים שאני וסער כתבנו ביחד וכל אחד בנפרד הגענו למשהו שסיפק את שנינו:

היער שלנו הינו מקור לפרנסה, לימוד ומחקר והשראה

פשוט לא?
אז ממש לא… כי כל הזמן אפשר לרדת לרזולוציות גבוהות יותר ויותר. ואז מתעוררות שאלות:
היער הוא מקור לפרנסה: איזו פרנסה? כמה אנשים היא אמורה לפרנס?
היער הוא מקור ללימוד ומחקר: לימוד ומחקר של מה? איזו שאלת מחקר אנו באים לבדוק?
היער הינו מקור השראה: למי? איזו סוג של השראה?..

החלטנו לחכות שהתשובות ישחילו את עצמן לתוך המציאות…..

איסוף הנתונים

זה החלק אותו יאהב כל חובב פרטים וטבלאות. אצרף מס' דוגמאות מכל הנתונים שאספנו, כמה מפות, טבלאות ופרטי מידע מייצגים:

 

מפה טופוגרפית רחבה של האזור

מפה טופוגרפית רחבה של האזור

ברזולוציה גבוהה יותר: החלקה שלנו היא מס' 44

ברזולוציה גבוהה יותר: החלקה שלנו היא מס' 44

הגדרת סוג הקרקע לפי דגימות שלקחנו .

הגדרת סוג הקרקע לפי דגימות שלקחנו .

מדידות של שני העשורים האחרונים מקור: אתר האינטרנט של מושב קדרון

מדידות של שני העשורים האחרונים מקור: אתר האינטרנט של מושב קדרון

הערכה הרב שנתית הלא מדודה

הערכה הרב שנתית הלא מדודה

הערכה הרב שנתית הלא מדודה

אירוע אחד חזק של 70-110 ממ' –     20%
חמישה-ששה אירועים בינוניים של 20-40 ממ' – 33%
כל השאר – אירועים קלים של פחות מ20 ממ' – 47%

גאולוגיה

קרקע ומסלע: קרקע אלוביאלית על שכבת כורכר, סמיכות לגבעת כורכר.
עומק: עומק הקרקע מספר מטרים, עומק הכורכר עשרות מטרים.
מרקם: חרסית סיין חולית (קרקע בינונית קלה).
חומציות: 7.9-8.1PH, מעט בסיסי, כמו רוב הארץ.
אחיזת מים: נמוכה באופן תיאורטי… שלוליות חורף? (נזאז?)
יסודות הזנה: כמות נמוכה של חנקן, חוץ מהאיזור המערבי.
% גיר: עולה ככל שמתקרבים לכורכר.
סחף: חול נסחף פנימה מגבעת הכורכר, בליית קרקע החוצה אל תוך התעלה (בעיקר בחלק העמוק), אולי  סחף אל תוך ה'ואדי' ואל תוך שלולית החורף.
אין בעיית מליחות.
שינויים מלאכותיים (ראה להלן).

מקורות זיהום

זיהום אוויר: ריסוס חקלאי
כבישים: בין השטח לחורשה עוברת דרך כורכר שכנראה עתידה להסלל.
ערים: העיר הצמודה אלינו זו גדרה, ואין לדעת לאן יתפתחו הדברים בעתיד. לפני 40 שנה רוב רחובות נראתה כמו קדרון…
ביוב פתוח: אין.
חקלאות תעשייתית: יש הרבה מסביב – ריסוסים מגיעים דרך האוויר, ושאריות כימיקלים מגיעות דרך מי הנגר(?).
שריפות: עד עכשיו החורשה היוותה איום, אבל לאחר הטיפול שקק"ל עשו החשש הזה פחת משמעותית. לא היתה שרפה באזור בשנים האחרונות או בכלל לפי מה שידוע לי.
זיהום רעש: בסיס תל-נוף הקרוב.
זיהום אור: כמו בכל הארץ.
מים: המים שמגיעים למשק הם אותם מים שמגיעים לבית – לא מותפלים או מושבים.

וכמובן יש עוד המון נתונים…

עיבוד הנתונים

אז אחרי שאספנו אי אלו נתונים השלב הראשון יהיה לעשות מיפוי של הגורמים המגבילים. למה? ראינו במהלך הקורס שכשאנחנו עובדים לפי גורמים מגבילים אנחנו מצמצמים את אינסוף האפשרויות עיצוב שעומדות בפנינו, ואפשרויות אלו ייתנו מענה אמיתי לצרכים בשטח, ולא יתבססו אך ורק על הפנטזיות האישיות של המעצב…
הגורמים המגבילים בעצם הם גורמים מאפשרים. הם מאפשרים לנו לראות איפה ואיך הפנטזיות שלנו פוגשות את המציאות.
לדוגמה: אני רוצה שיהיו בשטח שלי עצים טרופיים מכל מיני סוגים. אך גורם מגביל שנקרא 'קרה' אומר לי שכנראה כדאי שאלך על עצים עמידים בפני קרה, קרי, לא טרופיים…

אלו הנתונים המגבילים שסקרנו:

אלו הנתונים המגבילים שסקרנו:

לאחר שסקרנו את הגורמים המגבילים השונים הוחלט להתחיל עם הגורם המגביל מס' 1 – המים.

"מים הם המלך", איתי האובן

ולמה מים זה המלך? כי מים, אם הם בעודף או אם הם בחוסר קובעים בצורה רבה מאוד את הרובד  הראשון של התכנון. מים זה אומר במקרה שלנו ביצוע עבודות עפר- השלב הראשון בעבודה. הרי לא נוכל לבצע עבודות עפר לאחר  שיישתלו העצים נכון?
אז המטרה שלנו בהקשר של מים יהיה שימור מים (water retention)  ותיעול המים. או יותר נכון להגיד- שימור ותיעול הנגר העילי.

בחודש הבא נפרט על תהליך תכנון עבודות עפר לשימור מים.
בברכת גשמים רבים, הדס

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • רועי פדרמן |

    הי הדס,

    תודה על התשובה ועוד יותר על הקובץ של המינים.

    ברור לי שאין ההתיחסות לשטח בתוך אזור מיושב שבו האזור ה"טבעי" היחידי הוא חורשת אקליפטוס (ואם זה אקליפטוס המקור אז גם הוא מין פולש) כהתיחסות לשטח שגובל בשטחים טבעיים.
    יש להבדיל בין מינים זרים (כל המינים שנוכחותם במקום היא תוצאה של התערבות האדם) לבין מינים פולשים (מינים זרים בעלי יכולת ריבוי והפצה עצמית הגורמים נזק לסביבה והאורגנזמים המקומיים).
    מרבית המינים הזרים לא הופכים למינים פולשים, אבל חלק כן הופכים ולא ניתן לחזות מי מהמינים האלה יהפוך למין פולש ומתי זה יקרה.
    ממעבר מהיר על רשימת המינים בלטה לי האזדרכת המצויה. האזדרכת מוגדרת בארץ כמין פולש, היא מופצת ביעילות ובמהירות גם למרחקים גדולים (ע"י ציפורים ועטלפים) והיום אפשר למצוא אותה בהרבה אזורים טבעיים בישראל כולל באזורים בעלי ערכיות טבעית גבוה כמו שמורת החולה. בדרום אפריקה היא גורמת נזקים גדולים כמין פולש. גם המכנף הנאה שמופיע ברשימה מסב נזקים גדולים בדרום אפריקה ואוסטרליה. בארץ הוא עדיין לא מאוד נפוץ בשטחים טבעיים, אבל עדיף להקדים תרופה למכה.
    אני רץ לקרוא את חלק ב' על המים.
    פרויקט נהדר!
    קצת מקנאים בכם..
    רועי וצופית

    • הדס הוכברג

      היי רועי תודה על ההתייחסות לנושא החשוב הזה!
      באמת יש לחזור להדגיש שיש לקחת בכובד ראש את ההחלטה איזה מינים נשתול ביער, כך שלא יגרמו נזק.
      ניתן להתייעץ בנושא זה עם קק"ל.
      מעניין אותי לדעת באיזה צורה האזדרכת והמכנף הנאה מסבים נזק למערכות האקולוגיות?
      לשיטה המכחילה למשל, יש מערכת שורשים מאוד אגרסיבית ה'חונקת' צמחים אחרים. האם זה המקרה גם עם האזדרכת והמכנף?

      בכל אופן ניתן להוסיף את הנתונים האלה לטבלה! חשוב מאוד

      מוזמנים לבוא לבקר:)
      הדס

  • רועי פדרמן |

    הדס וסער-

    יפה מאוד! נשמע פרוייקט מאתגר, מעניין וחשוב.

    יש לי שאלה שקשורה לשלבים יותר מתקדמים של הפרוייקט.
    הזכרת מינים טרופיים בכתבה. האם יש התיחסות לשימוש במינים מקומיים בתכנון היער?
    אני בא מתחום של שמירת טבע שבו יש משמעות גדולה למניעת חדירה של מינים פולשים למערכות טבעיות, בכדי לשמר את אותן מערכות כחלק מתפיסה של קיימות. מעניין אותי איך התכנון מתייחס לזה והאם יש רשימות מינים מומלצות ליערות מאכל באזורים שונים בישראל?

    תודה ובהצלחה :)

    • שלום רועי,
      אז בקשר למה שכתבת-
      דבר ראשון אחד ההעקרונות המנחים אותנו בתכנון הוא אי- גרימת נזק. כמובן שלא נרצה להסב נזק למערכת האקולוגית שמכילה אותנו.
      מצד שני, המיקום של היער שלנו הוא במרכז מושב חקלאי, שאין בו שום איזור בר חוץ מחורשת אקליפטוסים קטנה. ברדיוס של עשרות קילמוטרים מסביבינו אין שום דבר מלבד שדות חקלאיים, בתים וחצרות. כך שמהמערכת האקולוגית אצלנו לא נשארו כמעט צמחים 'אותנטים' ורוב הצמחים שאתה רואה בצידי הדרך ובחצרות הם זנים פולשים וחזקים כמו שיטה מכחילה, לנטנה וכו'.
      אז נזק קשה לי להאמין שנגרום.. כמובן שהייתי מתייחסת לכל הנושא הזה בצורה שונה אם היינו מקימים את היער בתוך או בסמוך לחורש טבעי.
      בגלל האמונה שלי שמינים מקומיים (שגם על מה זה מקומי אפשר לדון- כל הזנים ה'בלדי' הובאו לכאן מתי שהוא במהלך ההיסטוריה על- ידי בני אדם- הסברס, התאנה, הרימון..) הם המינים שהוכיחו את עצמם כ'ברי קיימא'- מינימום תשומות ומכסימום תשואות.
      אך עם זאת אם אנחנו מוצאים מינים לא מקומיים שאנחנו חושבים שנכון להשתמש בהם כי הם עמידים, מניבים ולא אלימים נשמח לשלב אותם ביער. לדוגמא עץ המסקיט (ינבוט) הוא עץ שמקורו במדבריות של אמריקה והוא עמיד בצורה יוצאת דופן ומניב יבול הדומה לחרוב ועשיר מאוד בחלבון. הוא יהיה אחד העצים המרכזיים אלצנו ביער. (קק"ל כבר נוטעים אותו מספר שנים באזורים מסביב לבאר שבע. )
      מבחינת רשימת עצים המומלצים שאזורים שונים בארץ-
      התחלנו להרכיב מאגר צמחייה ליער מאכל ארץ- ישראלי. המאגר פתוח לשכתוב והוספות, ואני מצרפת קישור. ניתן להוסיף עמודה של 'לאיזה איזור מתאים בארץ'. זה נראה לי יהיה נפלא! אז הנה הקישור:
      https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AkFGG9e9SMM3dGlWQ2hFNjdpZnVrd0QtN25WejZYTkE#gid=0

      שיהיה שבוע נפלא! הדס

  • מיטל זייבל רובין |

    הי הדס,

    נשמע מרתק ומאוד מאתגר!

    אנחנו "שכנים" (נס ציונה) והייתי שמחה לבקר מתישהו, לראות ולשמוע קצת יותר. אפשרי?

    מיטל

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן