לחם-עבודה(?)! או:מזון בסיסי בר-קיימא ממקור רב-שנתי

מזון בסיסי - Staple Food
הדפסה

“Bread, like money, does not grow on trees. correct? but what if it did? What if carbohydrates equal, or even superior, in qulity to those produces by cereal grains came from trees? Would the kind of agriculture we do change for the better?

I think it would”, Growing Bread on trees,  Dr. Elaine M Soloway

אי שם בדרום הארץ, 14:00 בצהריים, סוף אוגוסט. סער ואני יושבים בצילו הנעים של עץ מסקיט (ינבוט) גדול ויפה ונהנים מבריזה מנחמת. זה עתה אספנו כ- 20 ק"ג של תרמילי ינבוט. 20 ק"ג של פחמימות וחלבון איכותיים ללא גלוטן, אשר מתאימות למאכל אדם ולמספוא לבע"ח. התרמילים פשוט נשרו מהעץ בהמוניהם.

עץ המסקיט (prosopis spp.) לא דורש השקיה, לא דורש דישון, פליחה או כל פעולה חקלאית כל שהיא. הוא יכול לגדול בתנאים קשים . הוא קושר חנקן ובונה אדמה, מהווה בית גידול ליצורים רבים, העצה שלו מעולה לבערה ולבנייה… ואפילו איסוף התוצרת נעשה בצל ולא בשמש הקופחת (לג'ינג'ים זה יתרון גדול!)

השלב הבא יהיה למצוא מטחנת פטישים (אולי למישהו מכם יש?) ולטחון את התרמילים האלה לקמח.

כל כך פשוט! מישהו יכול להסביר עכשיו למה צריך לחרוש את האדמה תוך כדי שבירת הגב (של אדם או של השור מסכן), לזרוע ולקצור תחת השמש הקופחת ואז עוד לבלות שעות רבות בהפרדת הגרגירים?….

Staple Food: מזון בסיסי, זה מה זה בסיסי!

מזה אלפי שנים, מאז המהפכה החקלאית, אוכלוסיית העולם מבססת את עיקר תזונתה על צמחים חד- שנתיים. למעשה המינים העיקריים שמרכיבים את התפריט של רוב האנושות כיום הם אורז , סויה, תירס, חיטה, שעורה ודוחן. למה עברנו לתפריט הזה? תיאוריות רבות כבר הועלו אך התשובה לשאלה עודנה פתוחה.

אך הבעיות לעומת זאת מוכרות וידועות, כיום לאחר 10,000 שנות עיבוד אדמה אינטנסיבי – העיבוד חד-שנתי של האדמה מדלדל והורס אותה, ולמעשה מבטל את המערכת האקולוגית שהייתה עשוייה להתפתח עליה. גם הגידול עצמו מתבסס על השקעת אנרגיה רבה – של בני אדם ו/או בע"ח ו/או נפט , במלחמה אינסופית כנגד הסוקצסיה הטבעית של המערכת.

כיום, על מנת להמשיך ולגדל את אותם מזונות בסיסיים יש צורך להשתמש ביותר ויותר דשנים וריסוסים כימיים היוצרים זיהום רב. זאת בלי לציין את השפעתו השלילית של הגלוטן על הגוף האנושי בצריכה מוגברת.

אחד החידושים שרעיון יער המאכל מביא הוא מחשבה מחודשת על התזונה שלנו ועל מקורות מזון הבסיס שלנו. זהו כבר שלב אחד מתקדם יותר מחקלאות אורגנית- זה שלב של חקלאות מקיימת, רב שנתית, התומכת ומשתלבת במערכות אקולוגיות ולא נלחמת בהם.

עץ מסקיט (ינבוט)לנו חשוב להבין כיצד יער מאכל באמת יכול לספק את הצרכים התזונתיים של אנשים – לא רק פירות ועלים, אלא גם מזונות בסיס עשירים בפחמימות וחלבונים, איתם ניתן להכין לחם.

בהקשר הזה אני רוצה להמליץ על הספר "growing bread on trees" שכתבה ד"ר איליין סולויי ממכון ערבה ללימודי סביבה בקיבוץ קטורה. כבר 30 שנה שהיא מנהלת מחקר אודות ביות עצי בר למטרות הפקת מזון בסיסי בר-קיימא. הספר סוקר מספר מינים של עצים המסוגלים להניב יבול איתו ניתן להכין לחם – מזוננו הבסיסי. בספר יש עוד מידע רב אודות מזונות בסיסיים ברי קיימא נוספים מלבד עצים. ממליצה מאוד לקרוא!

עצים מבטיחים לתזונה רב-שנתית באזורים יובשניים

בטבלה זו סיכמנו מידע על שלושה "עצי לחם" עיקריים הומתאים לתנאים המקומיים.

אלון

חרוב

ינבוט

האם ניתן לאכול את הפרי כפי שהוא?

לא מומלץ- הבלוטים מכילים חומר מר בשם טנין. ניתן להוציאו ע"י שטיפה במים. בתנאי שדה ניתן לאכול את מחצית הבלוט הפחות מרה.

ניתן ומומלץ

ניתן, אם כי רוב המינים סיביים למדי.

מוצרים הניתן להפיק מהפרי

קמח, דייסה, שמן

אבקת חרובים, קמח מהזרעים, סירופ, מיץ, דבק מהזרעים

קמח, סירופ, מיץ

ערך תזונתי

100 גרם קמח בלוטים (לא ברור מאיזה מין של אלון)

501 קילו-קלוריות

55 גרם פחמימות

30 גרם שומן

7 גרם חלבון (איכות חלבון גבוהה ביותר!)

100 גרם של קמח חרובים

222 קילו-קלוריות

89 גרם פחמימות

(מתוכם 49 גרם סוכרים ו40 גרם סיבים תזונתיים)

5 גרם חלבון

1 גרם שומן

100 גרם קמח ינבוטים

(מהמין P. juliflora)

365 קילו-קלוריות

69 גרם פחמימות

13 גרם סוכרים

16 גרם חלבון

2 גרם שומן

מינים וזנים

קיימים מיני אלונים רבים המפיקים בלוטים בעלי  רמת טנין ומרירות שונה.

בארץ, יש הטוענים שבלוטי אלון התבור מרירים פחות.

באגן הים התיכון נפוצים זנים רבים, אך המשובחים- מועטים. מבין הזנים המשובחים בארץ, ידועים 'קפריסאי', סנדלאווי, חלוואי, ז'ווי, סורי, שיכאווי.

ישנם כ45 מינים של עצי ושיחי ינבוט, חלקם מתאימים לתנאים המקומיים. אצלנו במשתלה אנו מגדלים את הינבוט הלבן,Prosopis Alba, ואת הינבוט השחור,Prosopis Nigra.

קישורים למידע נוסף

מתכון ללחם בלוטים

שימוש באלון כמקור מזון, באתר משתלת ברנע לעצי אלון

סרטונים נוספים מאתר זה- מרשים מאוד!

ספר מקיף על החרוב, גידולו ושימושיו

Desert Harvesters, האתר המופלא של בראד לנקסטר על שימושים בצמחים מדבריים, בדגש על עצי ינבוט

שימושים של ינבוטים במטבח, כולל קישור לקניית ספר מתכוני ינבוט

מחקר על שימוש בתרמילי ינבוט למאכל בקניה

למידע גנני מפורט, מומלץ להכנס למאגר המידע על צמחים ליערות מאכל ים תיכוניים.

הנה סרטון המסביר כיצד ניתן להפיק קמח בלוטים

 

אנחנו קיבלנו השראה רבה משני פרויקטים מדהימים שנחשפנו אליהם –

The Desert Harvester – ארגון ללא מטרות רווח הפועל באריזונה, ששם לו למטרה להחזיר את השימוש בתרמילי המסקיט, אשר שימשו במשך דורות את העמים הילידים של האזור. זוהי דוגמה מדהימה לפרויקט פרמקלצ'ר אשר משלב חקלאות עירונית עם מינים מקומיים, פעילות קהילתית ועוד.

באתר יש מידע רב אודות זנים של עץ המסקיט, אופן גידולו ועיבוד התרמילים וגם הם מציעים ספר מתכונים. אגב, בארץ יש הרבה עצי מסקיט בדרום הארץ שנשתלו על ידי קק"ל, בעיקר באזור באר-שבע. יאללה להסתער!

פרוייקט הבלוטים של האי קיאה ביוון – רק באחד מאיי יוון נותר יער אלונים עתיק. באי הזה קם ארגון שמטרתו היא עידוד השימוש בבלוטי אלון למגוון שימושים- מאכל לבע"ח, לבני אדם, קוסמטיקה ועוד.

 

עכשיו אנחנו נמצאים בשלב בו אנחנו חוקרים את הנושא, אוספים מידע, וגם בלוטים, חרובים ותרמילי מסקיט. אנחנו בודקים כמה אחוז משטח היער אצלנו נרצה להקדיש לעצי מזון בסיסי, על פי תכנון צמחיה שלוקח בחשבון את התפריט האנושי המאוזן (מבחינת קלוריות ואבות מזון) ואת כמויות היבול של "עצי הלחם" השונים… אבל זה כבר נושא למאמר אחר…

אנחנו מחפשים מטחנת פטישים בכדי שנוכל לטחון את הכל ולהתחיל להשתולל וגם מחפשים אנשים שיידלקו עם העניין וירצו לעשות איתנו ניסויים בלחמי בלוטים, פנקייק מסקיט ועוד..

שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה!

טלי, אלכס והדס (סער מצלם) אחרי איסוף 60 ק"ג חרובים מדהימים באזור לטרון.

טלי, אלכס והדס (סער מצלם) אחרי איסוף 60 ק"ג חרובים מדהימים באזור לטרון.

הדפסה

אודות החוקרים

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

27 תגובות ללחם-עבודה(?)! או:מזון בסיסי בר-קיימא ממקור רב-שנתי

  1. עמיעד לפידות:

    אתם מדהימים ומעוררי השראה.
    כל הכבוד.

  2. לפי הספר "כך נקצור" , טונה נפח חיטה, תירס או אורז מספקים כמות קלוריות שמספיקה לאדם לכ-3 שנים, כלומר כ 330 ליטר של דגנים ראשיים יספקו מזון לאדם אחד לשנה אחת.
    אלו נתונים שדומים בסדר הגודל שלהם לסדרי הגודל שאתם מציינים כאן. לכן ברמת הקמח , לפחות התפוקות נראות ברות השוואה, וזה מעודד מאד.

    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9A_%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A8_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29

  3. כדאי להשוות תשומות ותפוקות של דונם חיטה \ אורז \ תירס (3 הדגנים הגדולים) עם דונם של עצי המאכל שהזכרתם. נשמע מדליק.

  4. רוצה להוסיף סיפור קצר על איש מיוחד שפגשתי בהודו
    שמו סונדרלאל בהוגונה. הוא לוחם חופש. הוביל את תנועת מחבקי העצים שמנעו כריתה של עשרות דונמים של יער טבעי. הוביל את המאבק נגד סכר הטהרי. קשר את עצמו למגדל השעון בעיירה טהרי בעודה משוקעת תחת אגם שנוצר עקב בניית הסכר. היום הוא בן מעל לשמונים ובסוף דרכו. איש רזה, עם זקן לבן ארוך, לובש בגד מבד שהוא אורג לבד. נראה כמו אליהו הנביא מהאגדות. כשפגשתי אותו, ישב 10 דקות בלי לומר מילה. אחרי עשר דקות ארוכות של שתיקה אמר שתי מילים: plant trees ושם לשתוק. לאחר מכן השיחה התפתחה, אבל הרושם שהשאירו עלי עיניו הלחלוחיות, רזונו ומבטו המואר גרמו לי לשוב הביתה ולשתול עשרה עצי פרי.
    סונדרלאל בהוגונה אומר שחקלאות דו מימדית היא שגויה. הערך התזונתי שניתן לקבל מעץ אגוז אחד במהלך חיי אדם, ביחס לכל החיטה והאורז שניתן לזרוע תחת העץ הזה הם בלתי ניתנים להשוואה.
    סונדרלאל בהוגונה אינו אוכל חיטה ואינו אוכל אורז. וזה צעד מרחיק לכת בהודו…

  5. ארנון:

    יופי של מאמר.

    אני מתכנן לנטוע אצלי במשק חורש מאכל (על כ-2.5 דונם בצפון הנגב, אזור אופקים).

    חשבתי להתחיל עם נטיעת אלון תבור (משתלת ברנע מתמחה בהם) וינבוט.
    האם כדאי לרכוש במשתלה או שתיל שנבט מתחת לאחד מעצי הנבוט הרבים שנטועים באיזור?
    ואם כבר לרכוש במשתלה, איזה ינבוט כדאי לנטוע – לבן או שחור?

    תודה,
    ארנון

  6. אלישבע:

    ישר כח על פועלכם.

  7. טלאור כהן טלאור כהן:

    היום יצאתי ללקט בלוטים ב"יער" הקרוב לביתי, ממש מעבר לכביש 🙂

    מצאתי שני עצים שסביבם ישבתי לא מעט זמן לאסוף בלוטים, אבל אחר כך גיליתי שהתולעים הקדימו אותי… באסוש.

    בכל מקרה, אנסה לעשות משהו עם אלו שהיו נקיים.

    בינתיים תהנו מהתמונות של הפיצוח!

    • 🙂 לפחות אני מניח שהיה לך טיול כיפי. אני מניח שיש להכיר את העצים, לעקוב אחריהם כמה עונות ולאט לאט להכיר אותם ולדעת מתי הזמן הכי טוב לבוא לליקוט.
      אגב, גל קציר המליץ לפני כמה ימים לאסוף אותם כשהם חצי ירוקים חצי חומים, לא ברור לי אם הוא התכוון לקטיפה ישירה מהעץ או ללקיוט מהאדמה.

      • טלאור כהן טלאור כהן:

        כן ראיתי מה שגל כתב וכך ניסיתי לעשות.
        הם היו מהאדמה כי על העצים כמעט ולא מצאתי.

        היום טיילתי בנחל ספונים ליד טירת הכרמל ומושב מגדים והיו שם מלאאאאאא עצי חרובים וזיתים!!!

        אז עשיתי מסיק קטן וקטפתי גם מלא חרובים, הבעיה שלא באתי מוכנה ולא היה לי במה לאסוף עוד 🙁

        חרובים זה טעיםםםםםם 🙂

        • מגניב 🙂
          שמעתי פעם שבמגדים עושים כל שנה בסתיו אירוע קהילתי של הכנת סירופ חרובים. מישהו אולי שמע על כך משהו? אשמח לתמונות ושיתוף מתכונים אם מישהו היה שם.

  8. נראה כי הממסד הארצי והמקומי אינו מתמודד היטב עם סוגיית האשפה שהולכת ומחמירה מה הסיבות שנושא הפרדת אשפה במקור תקוע? איך ניתן לייצר שינוי?

  9. גלעד:

    בנתיים שמעתי על הינבוט שהוא מסוג העצים שמנסים להפתר ממנו….
    אולי אתם מתכוונים לזן מסויים?

  10. היי-היי הדס. ים-תודות עבור הכתבה על נושא כה מרתק עליו אני אישית יודעת רק מעט, כמו גם על אופן כתיבתך הרהוט והמעניין. שנת-פסגות לך, לסער (עדיין לא חושבת שיצא לי להכיר אתכם אישית אבל לבטח נתקלנו אחד בשני במפגשים אי-אלו של פרמקלצ'ר וכ"ו) ולכל האהובים עליכם. והמון תודה למפעילי האתר 🙂

  11. גלעד:

    יפה ומעניין מאד

    מהיכן אפשר למצוא שתילים/זרעים של עצי חרוב איכותיים וינבוט? על אילו עצי אלון אתם ממליצים במיוחד למאכל?

    תודה

    • היי גלעד,
      במשתלות קק"ל ניתן להשיג שתילים של חרובים וינבוטים.
      על חרובים בכל אופו מומלץ לעשות כנה זריעה (עץ שנבט מזרע) ועליה להרכיב רוכב מזן פורה.
      שים לב שחרובים צריכים גם זכר וגם נקבה.
      בינבוטים הסיפור קצת פחות ברור-
      יש הרבה זנים ואם לוקחים עץ זריע קשה לדעת מה יהיו התכונות שלו. אני מאמינה שגם על ינבוט ניתן להרכיב אבל צריך לבדוק את העניין הזה.
      בכל אופו על זנים של ינבוט יש חומר באתר שציינתי בפוסט- desert harvester
      מבחינת עצי אלון- מעבר למה שיש בארץ (בפוסט ציינו שעל אלון תבור נאמר שהוא פחות מריר) אני יודעת שיש זן של 'אלון מתוק' הגדל בספרד ומרוקו. לא יודעת מה השם הבוטני אך אני מקווה לבדוק את נושא זה יותר לעומק בהמשך…

      • בקשר לאלונים- המין המתוק יותר שהדס הזכירה הוא "אלון קדוש"- Quercus_ilex:
        http://en.wikipedia.org/wiki/Quercus_ilex

        אמנם שמענו סיפורים על כך שבלוטיו טעימים יותר למאכל, אך איני בטוח שהם אכן יותר מתוקים מבלוטי אלוני התבור.

        שתילים של ינבוטים (ינבוט שחור וינבוט לבן) אפשר לקנות אצלנו, וגם אצל גור מאדמאמא. חרובים גם יש לנו במשתלה, אולם לא מורכבים (כרגע).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)