אני מניח שבתקופות מסוימות בעבר לא ממש התאמצו להכין אותו אלא שהוא התקבל כתוצר כשמשהו התפספס בהכנת משקאות אלכוהוליים, ובמקום אלכוהול קיבלו חומץ. אז במקום הבאסה של לנסות להכין אלכוהול ולקבל חומץ (או יחס צונן לצורך העניין), אפשר לכוון לחומץ מלכתחילה, ולהצליח! הגיוני וחיובי, נכון? לפעמים בכוונה אנחנו שותים את החומץ לפני שהוא מוכן מדולל במים ומקבלים משקה קל וקצת אלכוהולי. תשאלו את סבתא, כך בעבר היו מכינים משקאות קלים.

סוגיית המים בישראל היא אחת הסוגיות המדוברות ביותר בעת האחרונה. זאת בהתייחס לניהול משק המים במדינת ספר מדבר, וכן בהתייחס למאבקים הציבוריים המדוברים (מי יותר ומי פחות), כגון חוק המים האפורים, מס הבצורת ותכנית ההתפלה המפלצתית המועברת מתחת לשולחן הדיון הציבורי.
פעמים רבות אני מגלה (מחדש), בעת הרצאה או שיחה מקרית, שרוב הציבור פשוט אינו מודע לכמות המים הנצרכת בשימושים ביתיים יום יומיים.
במדריך זה נמפה את שימושי המים הביתיים לפי רמת הפתוגנים (חיידקים מחוללי מחלות), כמות המלח וכמות החומרים יוצאי הדופן בכל שימוש (חומרים פעילים שאינם סבון). בנוסף, ננסה למפות עבור כל שימוש את המורכבות הכרוכה בהשבת מים אפורים, כלומר עד כמה מורכב לשנות חלק מהצנרת בבית לצורך השבת מים אפורים במקרים בהם המבנה לא נבנה מלכתחילה לצורך כך. מידע נוסף על מערכות מים אפורים ניתן למצוא בין מדריכי “בידיים”.

בעקבות הקיץ שכבר התחיל (מה לעשות שהאביב הקדים השנה) השימוש בדאודוראנט הופך לנחוץ יותר ויותר ככל שהטמפרטורות עולות. לאחרונה נפל לי האסימון שלאלומיניום אין באמת מקום בגוף האדם, ולא משנה הוויכוח לגבי השפעותיו הבריאותיות – זהו יסוד שפשוט לא נחוץ לנו בגוף, אז אם כך מדוע אנו מרססים/ משפריצים/ מורחים אותו על אחד (או ליתר דיוק שניים) מהאזורים הרגישים בגופנו כל יום?

שרשרת תיקונים בכיור לרחצת ידיים בביתנו, הביאה לכמה תהיות על אינסטלטורים בעל כורחם. הכיור סתום? הברז לא ניתן לפתיחה או לסגירה? חזרתם בערב וכל הבית מוצף? חייבים או רוצים לנסות מזלכם כאינסטלטורים בעל כורחכם? צנרת מודרנית נראית לרבים כמו מין לגו כזה, שהכל בו מתברג למקום בקלות. כפי שנראה בהמשך, למים חיים משלהם ודרכים שונות לצאת לחופשי למגינת ליבנו גם לאחר שטרחנו ותיקנו את הדרוש.

מאז המהפכה החקלאית, מרכיב התזונה המרכזי בכל מסורות העולם הוא הדגן. הפחמימה. באסיה זה האורז, בדרום אמריקה התירס, ובמזרח התיכון ובאירופה – החיטה. אמנם, לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אבל יש להודות שמרגע שיש על המדף מלאי חיטה לאפיה לכל השנה, ואספקת הלחם מובטחת, הכל הרבה יותר רגוע, לפחות בנוגע לאבטחת התזונה. לכן, עבור אלו מאתנו החולמים לגדל לעצמם את מזונם, בראש סדר העדיפויות תעמוד החיטה. הלחם. אך משום מה, דווקא ייצור הלחם – מרכיב המזון הבסיסי ביותר בתזונה המערבית – הוא גם הכי אפוף מסתורין וחששות.