חקלאות עירונית – מאדנית על החלון ועד חממה על הגג

גינון וחקלאות

חקלאות עירונית מתפתחת כתוצאה מגורמים חברתיים, סביבתיים וכלכליים ולאו דווקא בעיתות משבר, אך בדרך כלל המשבר הינו הגורם שמשפעל את האוכלוסיה. זה מתחיל בגידול נענע על אדן החלון ונגמר בחוות חקלאיות עירוניות המוכרות את תוצרתם ישירות למסעדות ומרכולים בעיר. בדרך יש גם גינות קהילתיות, קירות אכילים, מערכות הידרופוניות, מגדלי תרנגולות, ודבוראים עירוניים. כמה פרוייקטים מעוררי השראה שדגתי ברשת.

חקלאות עירונית מתחילה בגידול נענע על אדן החלון ונגמרת בחוות חקלאיות עירוניות המוכרות את תוצרתם ישירות למסעדות ומרכולים בעיר. בדרך יש גם גינות קהילתיות, קירות אכילים, מערכות הידרופוניות, מגדלי תרנגולות, ודבוראים עירוניים.

תחום החקלאות העירונית מפותח בעולם הגדול הרבה יותר ממדינתינו הקטנה. אני מניח שזה נובע מכך שישראל היא מעצמה חקלאית המיישמת טכנולוגיות אגרונומיות מתקדמות, ומייצאת מאות טונות של ירקות לחו”ל כל שנה. כמו כן גם איזורי האקלים המגוונים שלנו מאפשרים גידול מזון לאורך כל השנה, והמרחקים הקצרים יחסית להובלה. (בהשוואה לארה”ב למשל שבה חלק נכבד מהתוצרת הטרייה נוסעת מקליפורניה בחוף המערבי לריכוזי האוכלוסיה בחוף המזרחי)

organic_victory_gardensטרם המהפכה התעשייתית היה זה ברור שהעיר מאכילה את יושביה כי פשוט לא היו אמצעי תחבורה, אמצעי קירור ושימור ותשתיות כבישים להוביל את המזון מהשטחים החקלאיים למרכזי העיר (כל אלה תלויים בדלקים פוסיליים). כך למשל במאצ’ו פיצו הטרסות בעיר תוכננו לאגירת מים ולמקסום אור השמש המגיע לאזורי הגידול (כמובן שערים טרם המהפכה התעשייתית גם הכילו הרבה פחות תושבים). חקלאות עירונית כפי שהיא היום התפתחה כתגובה לעוני ולתיעוש הכבד בגרמניה של סוף המאה ה19. בארה”ב וקנדה החלה התופעה להתפתח בזמן מלחמות העולם. גינות אלה נקראו “גינות ניצחון” (Victory Gardens) ומטרתם היתה להוריד את העומס בביקוש למזון ולתמוך בכוחות הלוחמים בחזית. אפילו נשיא ארה”ב וודרו ווילסון קרא לכל אמריקאי להשתמש בכל שטח פנוי לגידול מזון, הנשיא ראה בכך דרך להוציא את התושבים ממשבר המלחמה (כמה רחוקה היא מגישתו של גורג בוש אשר אחרי אסון התאומים קרא לאזרחים לצאת לקניות). גינות הניצחון היו כה מוצלחות עד שבמלחמת העולם ה2 הם הצליחו לספק 44% מתוצרת המזון שגודלה בארה”ב.

כיום חקלאות עירונית מתפתחת כתוצאה מגורמים חברתיים, סביבתיים וכלכליים ולאו דווקא בעיתות משבר, אך בדרך כלל כפי שנראה בדוגמאות להלן המשבר הינו הגורם המשפעל את האוכלוסיה. הדוגמא המפורסמת ביותר היא משבר הנפט והאנרגיה הגדול בקובה שקרה עקב נפילת ברית המועצות (בחייך פידל…לא שמים את כל הביצים בסל אחד). לאחר תקופת משבר קשה החלה להתפתח בקובה חקלאות אורגנית וחקלאות עירונית מפותחת ויצרנית מאוד, ולא בגלל שהם רצו אלה כי לא היתה להם ברירה אחרת. הסרט the Power of community  מספר את כל הסיפור.

 

להלן עוד כמה פרוייקטים מעוררי השראה שדגתי ברשת, בעיקר מהאתר העמוס בשפע של כתבות עדכניות על חקלאות עירונית מכל העולם – CityFarmer.info.

ישראלי במנהטן

אלי צבר החי במנהנטן כנראה התגעגע לירקות הטריים ולעגבניות הטעימות של ישראל בחורף המושלג של ניו-יורק. כל מה שהיה לו זה מאפייה המספקת ל-1000 מסעדות… אז הוא הקים חממה מסחרית על גג המאפיה, ונחשו כיצד הוא מחמם את החממה המושלגת? כן, כן – עם ארובות התנורים של המאפיה שלו. בגלל שאנחנו מדברים על טמ”פ סביבה של מתחת ל-0 , החום הזה מאפשר לו רק גידול של ירקות עלים. בשביל עגבניות הוא היה צריך להוסיף חימום סטנדרטי. (מאפיית אנג’ל, ברמן, מי מרים את הכפפה?)
לקריאה נוספת

eli-zabars-1  zabar-Greenhouse

ברלין נוטפת דבש, פריס משתרכת מאחור

הידעתם שראש עיריית לונדון יצא בקמפיין להפוך את העיר לעיר ידידותית לדבורים. ברלין נוטפת דבש מ2500 כוורות. פריס משתרכת מאחור עם 300 כוורות בלבד (אבל כל דבורה שם היא בסטייל…). העיר היא מקום מצויין לגדל דבורים עם פרחי צוף רבים ומגוונים מאוד. ויש האומרים שדבורי העיר “נותנות עבודה” טובה יותר מדבורי הכפר. מי מרים את הכפפה (ואת החליפה)?
לקריאה נוספת.

beelond hkbee

דטרויט, מעצמת גידול מזון עירוני

Food-Forward-1-PBS-KQED-tractor-urban-blight-100928_1124דטרויט היתה מעצמה כלכלית בתחילת המאה ה-20. אך כשתעשיות הרכב הגדולות שהחזיקו את כלכלת העיר סגרו את המפעל והלכו הביתה, יותר ממיליון משלמי מיסים עזבו את העיר וגרמו לקריסה כלכלית חריפה מאוד. בוואקום שנוצר החלו תושבי העיר העניים לגדל את האוכל בחלקות הנטושות. ויזמים פרטיים מתכננים פרוייקטים של aquaculture בהנגרים העצומים שננטשו.
היום דטרויט מובילה את התחום במחקר, במעורבות של העירייה בהסדרה של התחום מבחינה תכנונית.
לקריאה נוספת

התנועה לשחרור גגות פלסטין

AD20121213927046-Khadir_AL_Najjaולסיום, בעוד אני משוטט בעולם החקלאות העירונית גיליתי שיש גם חקלאות עירונית אצל שכנינו הפלסטינאים. כמה שזה קרוב אך העולם אחר לגמרי…אירגון סיוע אחד השכיל לעשות ותרם למשפחות במחנה הפליטים דהיישה חממות המותאמות לגידול על הגגות. כאן החקלאות העירונית לא נותנת רק מזון לבני המשפחה אלה גם מפלט מסביבת מחנה הפליטים הצפופה והרועשת.
לקריאה נוספת (באנגלית)

טוב, זה רק קצה קצהו של הקרחון – יש גם מגדלי תרנגולות, חוות הידרופוניות אנכיות, מגדלי פטריות, שדה בטטות על הגג ועוד ועוד… אז קדימה חברים, תתחילו לגדל !

לתוכן זה נכתבו 7 תגובות

  • עדו הרפז |

    כל הכבוד על הנושא כל מי שמעונין לראות גגות ירוקים אשר גדלים בהם ירקות עצי פרי ופיטאיות. מי שמעונין לראות איך מגדלים על קירות , במיכלים ובמקומות קטנים שקשה להאמין שמשהו יכול לגדול שם. אם מישהו רוצה לראות איך עיר הופכת למערכת אקולוגית מקיימת המטפלת במזון ובפסולת של כולנו
    אתם מוזמנים למרכז ההדרכה לאגראקולוגיה עירונית במוסינזון הוד השרון
    עדו

  • גנן קהילתי |

    אייל,
    הכתבה נהדרת,
    חבל שלא הקדשת עוד מספר מילים לתנועת הגינות הקהילתיות שקמה בישראל בעשור האחרון. זה חלק מהתמונה של החקלאות העירונית, ולו רק בהיבט של חינוך הציבור והקניית הידע והערכים (גם אם לא מגדלים את כל תוצרת המזון בגינה הקהילתית).

    • אייל ברקן

      צודק לגמרי, מגיעה לתנועת הגינון הקהילתי כתבה שלמה, אני לא מספיק מעורה בנעשה בישראל כדי לכתוב על הנושא..אתה מוזמן לעשות זאת כחוקר אורח

  • אני לגמרי בעד, ולמרות שאני גר במושב, אני מתעניין בנושא, ורוצה ללמוד איך מגדליםבעיר … נתקלתי במאמר שמזהיר מהמצאות מזהמים רציניים בירקות בגידול עירוני. מחפש עוד מידע בנושא.. שאלה נוספת שעלתה לי זה איך מכינים בזול מצע גידול… יש רעיונות?

  • ככל שנרבה לגד בעיר כך נקטין את זיהום האויר.
    מצד אחד הצמחים שלנו משמשים כמסנני אויר, ואפשר לגדל לצד הירקות גם צמחים שתפקידם רק לסנן.

    הצמחים מפחיתים את שיעור ה CO2 באויר (עוזר גם בהקטנת אפקט החממה)

    ככל שנצרוך יותר מזון מגידול עירוני יפחת הצורך בשינוע ירקות ופרות מהפריפריה הרחוקה (ערבה, גליל) למרכזים עירוניים

  • מה עם זיהום האדמה והאויר בעיר? הבנתי שהאדמה מזוהמת כ”כ שהירקות הערים מלאים במתכות כבדות וכו’. וגשם שיורד? לא מזהם את אדמת העציצים בפיח???

    • אייל ברקן

      נכון יש זיהום אוויר בעיר, אבל עם מעט שיקול דעת אפשר למצוא את המקומות הראויים לגידול, אי תנועה למשל זה דוגמא למקום שבו לא כדאי לגדל. בחקלאות עירונית אתה מגדל ואתה יודע מה אתה נותן לצמחים…בחקלאות הקונבנציונאלית אתה צריך לסמוך על הרבה מאוד אנשים בדרך כדי לקבל תוצרת בריאה וטעימה

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן