על מזון-על בתרבות-העל, ובלעדיו

הדפסה

קסם

אנחנו אוהבים קסמים. כמו ילדים קטנים היושבים מול הופעת קוסם בפה פעור. מאיין יצא השפן? ולאן נעלמו הקלפים שלפני רגע היו בידו? אנחנו אוהבים התרחשויות מיידיות, אין לנו סבלנות לתהליכים, רוצים כאן ועכשיו, רוצים מנה חמה. רוצים תקציר לספר, רוצים לעלות לאוטובוס כולם בבת אחת, אין פנאי לעמוד בתור. אין לנו זמן. אנחנו חיים בקצב מהיר, כמעט לא נמצאים בבית, פחות הולכים, יותר נוסעים, כי אין זמן. ממהרים לבית הספר כי צריך ללמוד את תכנית הליבה בזמן, לעבודה כי צריך לקבל משכורת בזמן, שנוכל לעשות קניות ולשלם חשבונות ולהתחיל מההתחלה… הכל צריך להיעשות – בזמן קצר.

בקצב כזה המון פרטים הולכים לאיבוד, הרבה רגעים מתפספסים כי – "צריך להספיק" וזו המטרה. נכון, שכשמספיקים התחושה היא נהדרת על שהצלחנו לעמוד בכל המשימות.
האם נצליח לעצור רגע לשאול את עצמנו מהו מחיר ההֶספֵק?

מהר למעלה

פתרונות העל

מזון-על לגיבור-עלכאשר אין לנו זמן לפתור בעיות, טוב שמופיעים גיבורי העל. הם יצילו את המצב. את הפושע הם יתפסו (אבל האם ינסו לחשוב מה גרם לאותו בן אדם להפוך לגנב?) יש להם כוחות-על שיאפשרו להם לעשות את מה שאנחנו, בני האדם הרגילים, לא יכולים, לפתור את הבעיה בין רגע, כמו בקסם. כי זמן, אין לנו.

גיבורי-העל מחסלים את האויב התורן, פותרים את הסימפטומים אבל לא את הסיבות של הבעיות ולכן הבעיות יוצרות סימפטומים חדשים.
ברגע שאנו פוגשים פתרונות-על אנחנו רוצים עוד, מתמכרים לקסם, אנחנו חייבים אותם כי הפכנו להיות תלויים בכוחות הפלא, אותם הפתרונות הזמניים לבעיות הקבועות שלנו. כך מרגישים שהחיים מצליחים להמשיך כרגיל.

מהר למעלה

בריאות בעידן תרבות-העל

אין לנו זמן להבריא, אנחנו מעדיפים לקחת כדור פלא "שיפתור" את הבעיה. לחץ דם גבוה? זו לא בעיה, כדור אחד ליום וסגרנו עיסקה. רמות סוכר גבוהות בדם? מזריקים אינסולין, אין לנו זמן לנסות להבין מה הם הסיבות שגורמות לתחלואות ולמכאובים.

אין תכנון או מחשבה מונעת, קופות החולים מלאות בבני אדם עם כוונות מאוד טובות, רופאים וגם מטופלים, מה הם כבר מחפשים? הראשונים לעזור והשניים מרגוע והפסקת הכאב. רק ש… הכאב הוא מנגנון משוכלל של הגוף, להודיע לנו שעלינו לנוח ולא להשתמש באיבר הכואב, כדי שאולי, אם התנאים יאפשרו זאת, נוכל להבריא. אבל אין לנו זמן, חייבים לחזור לתפקד, למשפחה ולעבודה. לוקחים תרופה, והופ! הסימפטום נעלם ואנחנו חיים באשלייה ששבנו לבריאות. עד לפעם הבאה.

פופאי והתרדטוב, אז הבנו מה זה רפואה מונעת, אבל האם יש לנו זמן לנוח מספיק? לבלות בחוץ בשמש ובאוויר הצח? לא לאכול ג'אנק אלא מזון מאוזן ובריא?

אבל מדוע לטרוח? מזונות-העל יספקו הכל בביס אחד בלבד. אז מה אם מזון זה הובא מהקצה השני של העולם? מגיע לנו להיות בריאים! אז מה אם זה עולה יקר? כנראה זה איכותי! חבל על אלו שלא יוכלו להרשות לעצמם…

מהר למעלה

האומנם?

התועלת העיקרית של מזונות אלה היא אצל היבואנים והמוכרים אותם. שוב, מתוך כוונות טובות.
בעיניי יש להבין שבריאות האדם משמע איזון של מערכת אקולוגית עדינה, היא תהליך של חיים שקורים במשך השנים ולא נקנים ברגע. אין מזון-על שיכול להפוך בבת אחת את הפגיעות שהן תוצאה של אורח החיים שלנו.

אין להתייאש, יש גם חדשות טובות!

על מירב מצבי החולי ניתן להתגבר. זה דורש רצון להיכנס לתהליך של שינוי הרגלים.

מהר למעלה

ובאשר למזונות העל…

בואו נפרט קצת:

גוג'י בריס

סוג של גרגיר הגדל בשיחים שמקורם בסין. מייבאים פרי זה לארץ בצורתו היבשה. מיוחס לו תחולה גבוה של נוגדי חמצון. הוא יקר: 22.90 שקל ל115 גר', זה אומר 199.13 שקל לקילו.
דעתי: בכל הפירות והירקות יש נוגדי חמצון. סוגים שונים של פירות יספקו סוגים שונים של אנטיאוקסידנטים. יש לזכור שפירות עדיף לאכול טריים, בצורה זו הם יותר קלים לעיכול ומכילים מים טהורים שאנו מפספסים על ידי הייבוש.
פירות יבשיםמצד שני, הייבוש מאפשר לנו איחסון ושימור לאורך זמן. אם פירות יבשים טעימים לנו אפשר לייבש ענבים או לצרוך צימוקים, אפשר לייבש כל מיני פירות כמו בננות, תותים, תפוחים, משמשים, מנגו, תאנים או לקנות אותם יבשים ומוכנים לאכילה. מומלץ להשרות במים את הפירות היבשים כדי להקל על העיכול.

קקאו

הקקאו הוא הזרע של שיח ירוק עד שמוצאו באמריקה הטרופית, אך היום מגדלים אותו גם באזורים טרופיים אחרים כמו אפריקה.
הטענה: קקאו מכיל אנטיאוקסידנטים.
דעתי: הזרע אכן מכיל אנטיאוקסידנטים, אך יחד איתם מכיל גם חומרים ממריצים כמו קפאין, חומרים רעילים לגוף האדם, כמו theobramin, המכווץ ומרחיב את כלי הדם וגורם אצל הרבה אנשים לצרות צרורות כמו כאבי ראש, מיגרנה והתמכרות. (ניסיתם חרובים? (: )
באשר לנוגדי החימצון, ניתן לקבל אותם מאכילה מגוונת של פירות וירקות טריים שכאשר אוכלים אותם בשלים וחסרי ריסוסים, הם מזינים ביותר. בנוסף, הם גדלים כאן אצלנו ואין צורך להטיס אותם מהצד השני של העולם.

אבקות ירוקות למיניהן (ספירולינה, קלורלה ועשבים)
ישנם עלים ירוקים הטובים לבריאותנו, בזכות הכלורופיל, הויטמינים והמינרלים, הסיבים והאנזימים הזמינים.
חוביזה יש עונות בהן אין לנו מספיק ירוקים, אנו יכולים לדאוג מראש לייבש כאשר יש – על מנת לצרוך כאשר אין. אם לא הספקנו/ יכולנו לייבש, אפשר להבין את הרצון לצרוך אבקות ירוקות.
אך בעונות השפע של הירוקים: סוף הסתיו, חורף ואביב, הם נגישים מאוד ואלה שהכי מזינים הם בחינם! חוביזות, למשל, הן בעלות ערך תזונתי אדיר! הן גדלות בכל מקום כמעט, דרוש רק לצאת לטיול ולקטוף כמות יפה (עדיף לא ליד כבישים). נוכל להשתמש בעלים לשייק ירוק או לסלט, מרק, או תבשיל. חסות, סלרי, פטרוזיליה, כוסברה, השילוב בינם מזין וטעים. גם הם מתאימות לשייק ירוק (:
מזון יבש הוא בעיני פיתרון טוב לזמנים בהם אין זמינות למזון טרי.

ועוד, כאשר אנחנו קונים אבקה ירוקה בצנצנת – יוצרים קשר עם צנצנת (אולי גם עם כסף, חנות/ יבואן). כאשר אנחנו קוטפים את הירוקים שלנו, אנו יוצרים קשר עם האדמה, עם הסביבה בה העלה הירוק הזה גדל. אנחנו בוחרים, מתנסים, חווים את חווית השגת המזון שלנו בעצמנו. אנחנו משתמשים במה שממילא יש לידנו ויוצרים קשר ישיר עם המזון. צמח בר הוא צמח שנחשב לעשיר בנוטריינטים, הרי הוא "בוחר" לגדול רק איפה שטוב לו להתפתח.

אם אנחנו בוחרים לקנות את הירוקים שלנו (או את הירקות והפירות) מומלץ ליצור קשר ישיר עם חקלאי באזורינו. בדרך הזאת נחשף קצת לעולם החקלאות, לעונות השנה, לקשיים ולהצלחות בשטח, ולאדם עצמו שמגדל לנו את האוכל. כך אנחנו גם יוצאים מהסופר!

באופן כללי, כמו "גיבורי-על", גם "מזונות-על" קשורות לאופנה וככזו הן משתנות מעת לעת. אם אוהבים את טעמם של "מזונות על" ורוצים לצרוך אותם אל אף המחיר הכספי והסביבתי שכרוך ברכישתם (כיוון שמייבאים אותם מארצות רחוקות) – בבקשה.
חשוב שלא נתלה בהם את האחריות לבריאותנו! לא מוצרים אלה ולא אחרים יעשו את העבודה שיש על כל אחד מאיתנו לעשות: לדאוג להרגלי חיים המעודדים בריאות ולא מחלה.

מהר למעלה

לסיכום

פירות וירקות טרייםחשיבותם של תוספים פלאיים לבריאותנו הוא שולי ביחס לאופן שבו אנחנו חיים את חיינו. תפריט פשוט ומאוזן מאפשר חיים יותר בריאים.
איכלו פירות וירקות טריים, עלים ירוקים, אגוזים וזרעים, שורשים (כמו גזר, בטטה, שורש סלרי, תפוחי אדמה) קטניות מונבטות, דגנים מלאים.
המנעו מעודף מלח ועודף שומנים, אלה מטשטשים את חוש הטעם וגורמים להתמכרות. היחשפו לאוויר צח, לפעילות גופנית ולאנשים טובים (:

בואו נהייה גיבורים בכך שנוותר על כוחות העל שיפתרו לנו את הבעיות ונהנה מחיים פשוטים ומאוזנים.

מהר למעלה

איך להתחיל?

שייק ירוקישנם מתכונים קלים וטעימים להפליא, כמו השייק הירוק, שיספקו לנו את אבות המזון, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון קלים לספיגה, ממזון מקומי ובהישג יד. אל לשכוח! החלה עונת החוביזות :), מזון בר מזין במיוחד הגדל בכל פינה!

במבט-על (: ניתן להסתכל על חיינו ולומר שכל מה שהבאנו איתנו לעולם, זה זמן. ומה שניקח איתנו, כנראה, זה הזמן שחיינו.
זמן חורף נעים ובריא,
דבי.

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

11 תגובות לעל מזון-על בתרבות-העל, ובלעדיו

  1. עינב:

    תרשי לי לחלוק עליך.
    מנסיון אישי, נטילת כלורלה למשך תקופה של כמה חודשים עזרה לי להתגבר על תגובה אלרגית שסחבתי במשך שנים!
    באופן כללי אני אוכלת בריא, מסודר ובשום מקרה אינני אוכלת מזון מעובד. ובכל זאת הכלורלה עשתה פלאים לאלרגיה שסבלתי ממנה וכבר כמה שנים (טפו טפו טפו) אני בלעדיה.

    אני דווקא חושבת שמזונות על כן יכולים לתרום לבריאותנו.

    עינב

    • דבי כץ דבי כץ:

      עינב,
      שלום! תודה על השיתוף שלך. קודם כל משמח לשמוע שאת מרגישה טוב והצלחת להתגבר על תופעות של אלרגיה.
      איני שוללת את מה שאת מרגישה לגבי הכלורלה. מה שברצוני לומר זה שמזונות אלו הם לא הכרחיים לאיזון המערכת האקולוגית של הגוף. יש נוטריינטים שאכן מכילה אצת הכלורלה אך גם זמינים במזונות פשוטים אחרים שיותר קלים להשגה. זה גם קשור לתשובתי לגילעד Iיותר למטה),
      תודה ויאיחולים לימים טובים,
      דבי.

  2. אליהו:

    אני מודה, בהתחלה שקראתי "מזונות על" חשבתי שהכוונה למזונות מהונדסים גנטית.

    המושג מאוד חדש לי, למרות שכביכול אני בעל רקע בחקלאות.

    אני בטוח שאין שום בעיה למצוא פירות וירקות בשוק\סופר שמכילים את כל חומרי הטבע והנוטריינטים שאנו צריכים.

    אין צורך לחפש "מזונות-על" שככל הנראה לא קיימים.

  3. חשוב ביותר! מתחבר לכל מילה
    זיכרו, עשבי בר יש לאסוף משדות בר פתוחים או שדות אורגניים – אין לאסוף בצידי הכביש (שם הם נושמים הרבה הרבה זיהום) והיזהר מאיסוף בתוך העיר (שם עלולים להיות מרוססים)
    בתאבון…

    • אמנם ליד כבישים אכן לא מומלץ ללקט (במיוחד אם אין שורת עצים חוצצת), אך אני חולקת על ההבחנה בין העיר לכפר.
      מה לגבי עשבים מחוץ לעיר שגדלים סמוך לשדה קונבנציונלי מרוסס? ובשטחי הנוי בקיבוצים בהם מרבים בריסוס?
      ריסוס נגד קוטלי עשבים קל לזהות – תוך זמן קצר העשבים מתייבשים ומתים.
      לכן אם רואים חלקת עשבים בריאים ושמחים היא כנראה לא רוססה, לפחות לא ישירות, בקוטלי עשבים.
      ותמיד כדאי לשקול את החלופות – ליקוט צמחי בר קרוב לבית במיקום לא מושלם לעומת קניה מגידול אורגני אולי יקר לעומת קניה מגידול קונבנציונלי מרוסס…
      זו שאלה פתוחה וכל מקרה לגופו, אין לי תשובות קסם.

      אלינה

      • באופן כללי, מחוץ לעיר האוויר נקי יותר, אך לא בכל מקום. בסמוך למפעלים, כגון במפרץ חיפה, יש זיהום רב, וכן בשולי שדות לא-אורגניים יש חשש לחומרי הדברה נישאים ברוח.
        לעומת-זאת, בעיר יש הבדל גדול בין מקומות שבקרבת כבישים ראשיים לבין שטחים פתוחים. חציצה של עצים מפחיתה את רמת הזיהום עד כדי שליש.
        רובנו גרים בֶערים, וכיוון שהמטרה להפוך את הליקוט לחלק מחיי היומיום, חשוב ללמוד ללקט בעיר. חשוב להבין, שאם אנו נוסעים במכונית ללקט מחוץ לעיר, אנו תורמים לאותו זיהום, שאנו מנסים להימנע ממנוּ… חשוב, אם-כן, לדעת ללקט במקומות המזוהמים פחות בעיר וְלפעול – ברמה האישית וּברמה הציבורית – לַהֲפיכת האוויר בעיר לנקי.
        בנוסף למה שכתבה אלינה, בעקבות פעולת פורום תושבים למען טבע עירוני ואכות הסביבה בתל-אביב-יפו, הופסק השימוש בקוטלי-עשבים כימיים ע"י העירייה בִשטחים פתוחים רבים בעיר, והוצבו בהם שלטים, המודיעים על כך. בַשבת הקרובה, 5/1, בשעה 10 נקיים במסגרת הפורום סיור בִשטחים כאלה ברמת-אביב.
        ביום שישי 11/1 בשעה 11 נקיים במסגרת עץבעיר סיור ליקוט במרכז ת"א – ראו הקישורית לאתר.

  4. גילעד:

    דבי,אני יודע שכוונותיך טובות אבל אני לא מסכים איתך בכלל ברמה העקרונית. אני צורך וחוקר מזונות על כבר מעל 3 שנים ובשום לא ראיתי שנכתב שמזונות על מחליפים תזונה בריאה ואורך חיים בריא, לא שמעתי מעולם משהו כמו: תאכל מקדונלדס ותשלים את החוסרים עם ספירולינה כי זה פשוט טיפשי. בתור אחד שיצא ממצב גופני לא פשוט וממש לא נעים בעזרת חלק מהמזונות המדהימים שהזכרת(גוג׳י בריז, אסאי, ספירולינה ומורינגה)אני יכול להעיד ממקור ראשון שהם עזרו לי בצורה לא נורמלית במקום שהפטרוזיליה לא עזרה לי(אני כמובן לא מתכוון רק לפטרוזיליה וכמובן שכבוד הפטרוזיליה במקומה מונח)
    כמו כל דבר בחיים גם פה צריך איזון ושימוש במידה, אף אחד לא אומר לאכול קילו גוג׳י בריז או קילו ספירולינה, שאגב שווה בערכה התזונתי לסדר גודל של טון פירות וירקות אבל לא ניתנת פיזית לצריכה בכמות זו. לשלול מזונות כל כך איכותיים זה די טיפשי לדעתי והיום, כאשר הידע חוצה גבולות, יכולות השינוע כל כך מפותחות והמדע המתקדם מעיד על השימושים בצמחים ופירות כאלו כמרפאים ומזינים, לשלול אותם זה עוול.
    רפואת מנע היא הרפואה הזולה ביותר, ושימוש בצמחים כאלו עוזר רבות למנוע מחלות(בלי עין הרע כמעט שנתיים לא צרכתי ולו אקמול אחד בשונה מאוד משנים עברו) ורק על ימי עבודה שהייתי מפסיד יכולתי לקנות את אותם מזונות איכותיים ומה שבטוח שמבחינת השקעה מול ערכים תזונתיים זה כנראה הדיל הטוב ביותר שיכולתי לקבל.
    אז למרות הכוונות הטובות אני מציע לא להטפל לתחום כל כך חיובי רק בגלל שאנחנו צרכנים למודי ניסיון ומלאי כוויות מאנשי שיווק שבודקים מי דופק אותנו ואיך, לפעמים באמת יש דברים טובים שעטופים בשמות מפוצצים, כי מה לעשות זה עובד. שם טוב ושמן טוב זו נוסחה מנצחת וכאלו הם גם אותם מזונות על עוצמתיים. ושיירים ירוקים זה באמת ממש טעים ומבורך 😉

    • דבי כץ דבי כץ:

      שלום גילעד,
      תודה על תגובתך.
      יכול להיות שיש בינינו דעה שונה באשר למה זה לרפא. אני לא חושבת שמזונות יכולות לרפא, הגוף מרפא. כאשר אקולוגית גוף האדם יוצאת מאיזון (חולי) עלינו לנסות להחזיר את האיזון שיאפשר למנגנונים המשוכללים של גוף האדם לחזור למיטבו. כדי להחזיר את האיזון האקולוגי של הגוף אין צורך לצרוך מזונות-על המיובאים מארצות רחוקות. היום יש כאן שפע של עלים, פירות וירקות, אגוזים וזרעים. ניתן להגיע לתפריט המאפשר החלמה. הניסיון הקליני הוא אדיר ואותי גם מרגש. מרגש שהפשטות מיילדת בריאות.
      תפריט, והרגלים לא מאוזנים גורמים לחוסרים תזונתיים מחד ועודפי פסולת מאידך.
      פגשתי אנשים ששותים שייק עם ספירולינה שאינה טעימה להם, אך הם מוצאים בכך אישור ש"דאגו" לעצמם, ובהמשך היום יצרכו מוצרים מזיקים כגון: מטוגן, לבנים (סוכר, קמח, מלח) שחורים (שוקולד, קפה, תה) . זו בעיניי לא הדרך.
      כפית ספירולינה יבשה מיובאת מקליפורניה היא לא יותר עוצמתית בעיני (מכל הבחינות) מצרור גדול של חוביזה שגדלה ליד הבית שלי, ואני קוטפת אותה בעצמי דקות לפני שאוכל אותם, בלי אריזה, בלי מותגים, בלי עבודה של אחרים עבורי, בלי טיסות ובלי להפעיל את הגלגלים הקפיטליסטים (בלי כסף!).
      כאשר אני רוכשת אני מעדיפה להשקיע את כספי במזון מקומי הגדל בלי ריסוסים. בדרך זו אנו תומכים בחקלאים הפרמקלצ'ריסטים/ ביו-דינמים / אורגנים שאיכפת להם מאיזון הקרקע כמו שלי איכפת מהאיזון בגופי.
      מאחלת שמחה ובריאות,
      דבי.

  5. תודה רבה! עשית לי סדר בראש וחיזקתי דברים שחשבתי והרגשתי שאני היחידה ששוחה נגד הזרם. תודה על המאמר המרתק ועל הדגשת החיבור לאדמה ולטבע שסביבנו! יישר כוח!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)