גולשים שסימנו "עשיתי" לתוכן זה תגובות לתוכן זה שיתופים לתוכן זה

מקומי, אורגני, מזין, טעים וגם.. חינם! הכל על חרובים

אצלנו במשפחה כולנו אוהבים את עץ החרוב. הבילוי האולטימטיבי: גם טיול, גם טיפוס, גם ליקוט וגם טעם טוב! הפרי מתוק, ואם מבקרים אצל עץ נדיב במיוחד הוא יזכה אתכם בדבש שנוטף מפרותיו.

אצלנו במשפחה כולנו אוהבים את עץ החרוב. הבילוי האולטימטיבי: גם טיול, גם טיפוס, גם ליקוט וגם טעם טוב! הפרי מתוק, ואם מבקרים אצל עץ נדיב במיוחד הוא יזכה אתכם בדבש שנוטף מפרותיו.

החרוב

עץ החרוב, Ceratonia siliqua הוא עץ ירוק עד הגדל באזור הים התיכון. הוא גדל מהר, נותן צל עבות וגם נחשב לחוסם רוח ורעש. יש הטוענים שהשם חרוב נובע מהעובדה שהעץ גדל במקומות חרבים. הסבר נוסף לשמו הוא שצורת התרמילים מזכירה – חרב.

את הפרי אפשר לאכול כמו שהוא: אוכלים את התרמיל ומשליכים את הזרעים. הזן הקפריסאי נחשב להכי עסיסי. החרוב הוא חטיף מעולה לקחת בכיס או בתרמיל, לא דורש אריזה מיוחדת ונשמר להרבה זמן.

בימים עברו זרע החרוב שימש כיחידת משקל לאבני חן: "קרט". חשבו שכל זרע, בכל תרמיל, בכל עץ שוקל בדיוק אותו הדבר (0.2 גר'), ועד היום מהווה מידת משקל ליחידות זעירות. היום השימוש העיקרי ב"אנדוספרם" של הזרע להפקת חומר פוליסכריד (CGB (carob bean gum הדומה לגואר גום. חומר זה סופג מים והופך לסוג של ג'לי המשמש בתעשיית המזון. עוד על חשיבותו של עץ החרוב ניתן לקרא כאן אצל סער והדס.

מתרמיל החרוב אפשר להכין אבקה שהיא מאוד שימושית להכנת גלידות, מתוקים מזינים, עוגות ועוד. כאשר מוסיפים לאבקת החרובים קצת וניל טבעי וגרד לימון הטעם והצבע מזכירים שוקולד, רק שבלי תופעות הלוואי שיש לזרע הקקאו. גם כאשר הקקאו הוא נא (לא קלוי) הוא מכיל חומרים ממריצים כמו קפאין, חומרים רעילים לגוף האדם, כמו theobramin המכווץ ומרחיב את כלי הדם ואצל הרבה אנשים גורם לצרות צרורות כמו כאבי ראש ומיגרנה. לרוב האוכלוסייה קשה להיפרד מהקקאו, כי הוא חומר ממכר שמפיק עברנו, כמו קפה, שיא אנרגיה על חשבון האדרנלין שלנו. האנרגיה מיידית – התשלום בקרדיט: מתחיל כמה שעות לאחר הצריכה עם ירידה של כוחות עקב שינוי הורמונלי בגוף. האם אנחנו רוצים את החומרים האלה בזרם הדם שלנו? כאשר חושבים על גוף האדם כמערכת אקולוגית עדינה המתאמצת באופן מתמיד להגיע לאיזון התשובה היא פשוטה. מבחינה תרבותית התשובה יותר מורכבת. כל אחד מחליט לעצמו, וכמה טוב שיש אלטרנטיבות!

בארץ ניתן להשיג אבקת חרובים ללא תוספת סוכר בחנויות הטבע. מפתיע שכל אבקות החרובים הנמכרות בארץ מיובאת מספרד! למרות שעץ החרוב גדל היטב כמעט בכל איזורי הארץ גם ללא השקייה, הקטיף הוא פשוט יחסית, כשכל פירות העץ בשלים הם ניתקים בקלות ע"י ניעור הענפים וכל שנשאר הוא איסוף מהיר מהקרקע.

פרי עץ החרוב נחשב בעל ערך תזונתי גבוה. עשיר מאוד בסידן ללא חומצות מתלוות שמונעות את ספיגתו, עשיר גם בברזל ובסיבים שמיטיבים מאוד עם מערכת העיכול. הוא בר, טעים, אורגני וחינם, מה עוד אפשר לבקש?

מי חרובים

טעמתם מי חרובים? במיוחד לימים החמים משרים במשך כמה שעות בצנצנת או בקבוק זכוכית של ליטר, כ-7 תרמילי חרובים שבורים וכ-10 תמרים ללא חרצן. מכניסים למקרר ושותים את הנוזל העדין והמתוק.

דבש חרובים

ניתן להכין דבש חרובים על ידי השריית התרמילים השבורים במים במשך 24 שעות או יותר למיצוי הדבש ואז סינון הקליפות והזרעים ורתיחה (צמצום) של הנוזל המתוק. אל-מוקדסי, גיאוגרף ונוסע ערבי ידוע, מזכיר בספרו על מסעותיו בארץ בשנת 985, שאת פרי החרוב ייצאו מן הארץ ומוסיף כי מכינים מדבש החרובים מיני מתיקה בשם "קובאט". עוד היום יש כפרים ערביים ששומרים על מסורת הכנת דבש החרובים. חוץ משימוש בדבש למתיקה וטעם, ממליצים להשתמש בו להקלת הכאב הנגרם מפצעים בפה במיוחד אצל ילדים.

אבקת חרובים תעשייתית

כדי להכין אבקת חרובים בכמויות גדולות דרושים מכשירים מיוחדים. את פרי החרוב מכניסים למכונה בשם carob kibble בעזרתה שוברים את התרמילים ומפרידים את הזרעים. את מה שנשאר לאחר ההפרדה (התרמילים השבורים נטו) מייבשים או קולים (תלוי בסוג האבקה הרצויה) וטוחנים במטחנה תעשייתית חזקה.

אבקת חרובים ביתית

אפשר להכין רסק וגם אבקת חרובים! זה דורש קצת עבודה אך התוצאה שווה!

  • השגת הפרי: יוצאים לטייל וקוטפים חרובים (ממש עכשיו זה הזמן לפני סוף העונה).
  • ניקוי הפרי וקצת ריכוך: מכניסים חרובים לתוך קערה גדולה,מנקים אותם במים.
  • שתי שיטות להפרדת הזרעים והכנה לייבוש:
  1. בעזרת מספריים חותכים את החרובים כך שניתן יהיה להפריד את הזרעים מהתרמיל. קודם כל חותכים את הקצוות ואז עושים 2 חתכים לאורך כל אחד מהצדדים של החרוב. מפרידים את הזרעים בעזרת הידיים. אם התרמילים קשים במיוחד לחיתוך במספרים משרים אותם במים במשך כשעתיים ואז חותכים.
  2. בעזרת מזמרה: חותכים את החרובים לחתיכות קטנות והגרעינים נופלים די בעצמם.
  • יבוש: את חתיכות התרמיל מייבשים בחוץ על רשת במשך כשלושה שבועות, במייבש מזון במשך לילה, או בתנור (עדיף בטמפרטורה נמוכה כך שלא נאבד את היתרונות התזונתיים).
  • טחינה: כאשר חתיכות התרמילים יבשים מכניסים אותם לבלנדר (בכמה נגלות) וטוחנים. נקבל מין רסק חרוב, אותו מסננים דרך מסננת דקה.
  • תוצר: יש לנו 2 קערות, אחת עם אבקה דקה ואחת עם רסק גס יותר. האבקה יותר מתאימה להכנת משקאות חלב חרובים, גלידה וכדומה. הרסק הגס מתאים להכנת כדורי חרובים ונותן מקרם "קרנצ'י". מתאים גם להשרות קצת רסק במים ולאכול בכפית, סוג של דייסה.

לפי הניסויים שערכנו יש הבדל בתוצר בין ייבוש בשמש לבין ייבוש במייבש מזון. מ-275 גר' חרובים ללא גרעינים שייבשנו בשמש הפקנו 121 גר' אבקה ו154 גר' רסק יותר גס. כאשר הייבוש נעשה במייבש מזון מאותה כמות של חרובים ללא גרעינים הפקנו 213 גר' אבקת חרובים, ו55 גר' רסק גס. אז אם התוצר הרצוי הוא אבקה כדאי יותר לייבש במייבש. ואם מדובר על רסק אפשר לייבש בשמש ואפשר גם לא לייבש בכלל: את החרובים ללא גרעינים מכניסים לבלנדר וטוחנים, את הרסק שומרים בקירור.

מתכונים עם חרובים

כדוקי חרוביםכדורי חרובים מרסק חרובים ביתי

המרכיבים:

  • כעשרה תמרים מגולענים
  • גרד לימון
  • קצת אבקת וניל (אופציונלי, אפשר גם קינמון)
  • רסק חרובים

בעזרת הידיים מכינים כדור מכל התמרים, מוסיפים לבצק התמרים את גרד הלימון, וניל, ואת הרסק חרובים עד שמגיע למרקם קשיח. מגלגלים כדורים.

חלב סומסום חרובים

המרכיבים:

  • 4 תמרים מגולענים
  • כף וחצי אבקת חרובים
  • 3 כפות סומסום מלא עדיף אורגני, כדאי להשרות כמה שעות לפני.
  • גרד לימון, אבקת וניל (לא חובה, לפי טעם)
  • כוס וחצי מים (כ-300 מ"ל)

אם רוצים משקה קר אפשר חלק מהמים להמיר בקרח. את הקרח תמיד מוסיפים לאחר בלינדור ראשוני, אחרת התמרים נעשים קשים ולא מתערבלים.

מכניסים את כל המרכיבים לבלנדר חזק (חוץ מהקרח!), מבלנדרים טוב, בתיאבון! :)

"בראוניס" חרובים:

מרכיבים:

  • אבקת חרובים או רסק חרובים, 2 כפות או לפי טעמכם
  • תמרים מגולענים (תלוי בגודל הכלי, נגיד עשרה)
  • ככוס אגוזים מרוסקים (פקאן, או מלך, או לוז או פיסטוקים)
  • גרד לימון
  • וניל
  1. את התמרים הופכים לעיסה בעזרת הידיים
  2. טוחנים את האגוזים במטחנה ידנית או מטחנת זרעים חשמלית (מטחנת קפה) או מאבד מזון.
  3. מערבבים את אגוזים עם התמרים, מוסיפם חרובים, גרד לימון ווניל.
  4. משטיחים בכלי, מכניסים למקרר. אפשר לפזר מעל קצת אגוזים טחונים או רסק חרובים או קוקוס טחון טבעי.
  5. חותכים למרובעים ונהנים :)
למשל, עוגת חרובים עם תותי בר

למשל, עוגת חרובים עם תותי בר

אם אתם אוהבים חרובים, זכיתם! יש המון דברים טעימים שאפשר להכין. וגם – כל מתכון הדורש קקאו אפשר להמיר באבקת חרובים.

בהצלחה ובהנאה!
דבי.

סיפורי חרובים

עץ החרוב ופירותיו מוזכרים הרבה בסיפורים מסורתיים. להנאתכם חלק מהם:

1. בתלמוד הבבלי מסופר על חוני המעגל שראה אדם נוטע עץ חרוב. שאל אותו: "מה הטעם בנטיעה זו? שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה". ענה האיש: "אני נוטע עבור הדורות הבאים, כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני".
(באשר לשנות ההמתנה לפרי הרי שהמדובר על כעשירית מהזמן… אך גם שש שנים הוא זמן רב ביחס לרוב שאר עצי הפרי).

2. רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) חי בתקופת השלטון הרומי והקבליסטים מיחסים לו את כתיבת ספר הזוהר. האגדה מספרת שיום אחד נפגשו רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי, ולידם ישב גם יהודה בן גרים. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיה של אומה הרומית שתקנו שווקים, תקנו גשרים ותקנו מרחצאות. רבי יוסי שמע ושתק. הגיב רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו הרומאים רק לצורכי עצמם הם תיקנו: השווקים בכדי להושיב בהם זונות, המרחצאות בכדי לעדן בהן את עצמם והגשרים בכדי ליטול מכס מכל מי שעובר עליהם. התגלגלו הדברים עד שהגיעו לאוזני המלכות. פסקו השליטים: יהודה שעילה – יתעלה ויתמנה למנהיג החכמים, יוסי ששתק – יגלה לציפורי ושמעון שגינה – ייהרג.

ברחו בר יוחאי ובנו והתחבאו במערה. ליד המערה בדרך "נס" צמחו להם עץ חרוב ומעין מים. ישבו השניים, למדו תורה ובמשך 12 שנים ניזונו מחרובים בלבד. לאחר מות הקיסר בוטלה גזירתו והשנים יצאו מהמערה פגשו אנשים חורשים וזורעים. אמר רבי שמעון: "אנשים אלה מניחים חיי עולם של לימוד תורה ועוסקים בחיי השעה!" כעסו עד מאוד וכל מקום שנתנו בו את עיניהם מיד היה נשרף. יצאה בת קול ואמרה להם: "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם".

חזרו וישבו במערה שנים עשר חודשים נוספים, ובמלואם יצאו שוב. כל מקום שהבן מכה – היה רבי שמעון מרפא. אמר רבי שמעון לבנו: בני, די לעולם שאני ואתה עוסקים בתורה.

3. הסיפור על חנינא בן דוסא, חכם שחי בסוף ימי הבית השני והיה תלמיד-חבר לרבן יוחנן בן זכאי. עליו מסופר ש"בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני דיו בק"ב חרובין מערב שבת לערב שבת" (ברכות יז:ב, תענית כד:ב).

ואם בסיפורים עסקינן, מספרים שדרוזים לא יושבים מתחת לעץ החרוב. החרוב נחשב לעץ חסר מזל.

מקורות

Carob tree: Ceratonia siliqua L. Promoting the conservation and use of underutilized and neglected cropsת Battle, I., Tous, J.

אתר צמח השדה
האתר של נסים קריספיל, גדוש במידע וסיפורים על חרובים

לתוכן זה נכתבו 38 תגובות

  • שלום דבי,

    – לגבי המתכון לבראוניס על אגוזים – האם לא כדאי להשרותם במיים קודם מבחינצ ערכים תזונתיים? כמו קטניות?

    – לגבי הגלעינים, ראיתי היכנשהו אולי כאן באתר אפילו, שעושים מהזרעים קמח. איך זה יכול להיות אם יש בהם רעילות? אם את מסכימה לבחון את הנושא אחפש את הקישור.

    תודה

  • שלום דבי, תודה רבה על כל המידע!באיזה עונה החרובים טובים ל"קטיף"?
    אני רואה שהמאמר פורסם באוקטובר, אבל בשדרת החרובים אצלנו במושב יש עדיין כמה עצים עם הרבה פרי עליהם..(גרים בדרום רמת הגולן). אם אנסה עכשיו להכין סירופ, זה יצא מתוק לדעתך?
    ושאלה נוספת, איזו כמות סירופ בערך תצא מהשריה של חצי קילו חרובים?

    תודה

    • דבי כץ

      שלום הגר,
      בדרום רמת הגולן, למשל במושב רמות, החרובים מבשילים בסביבות יוני-יולי, בירושלים בסביבות ספטמבר אוקטובר, אולי בדרום רמת הגולן למעלה (מבוא חמה, נאות גולן) מבשילים בסביבות ספטמבר. הכי טוב, לבדוק: לפתוח את החרוב ולבדוק אם מישהו גר בו. אם הוא טוב, אפשר פשוט להכין מי חרובים, משקה אלים (-: משרים חרובים חתוכים (במספריים או במזמרה) בצינצנת מים, נגיד 3/4 צינצנת חרובים והשאר מים. ההשרייה היא ל6-8 שעות. המשקה טעיייים, מרווה ומזין ביותר.
      סירופ, זה משנה מה הזן של החרוב, כמה הוא יבש… קצת קשה להגיד חוקיות. תהיני, בהצלחה!

      • תודה רבה!כבר הכנתי…אחרי השריה של 24 שעות למי חרובים לא היה יותר מדי טעם (אולי באמת כי הפירות כבר לא "בשיאם" בדצמבר?), אז המשכתי לצמצום לסירופ- יצא טעם חרובי מעולה, אבל כמות סירופ קטנה..אולי בגלל העונה המאוחרת, אבל אולי באמת כמו שכתבת- אולי זה סוג הזן שפחות עסיסי…תודה על המענה..

      • אלון אפנגר |

        שלום רב..אני גר בבאר שבע ויש לי עץ חרוב מיוחד מאוד עם חרובים בשרניים ומתוקים מאוד. .
        שאלתי היא: כיצד מאחסנים את החרובים לאחר קטיפתם מהעץ?
        בתודה מראש ובהערכה.
        אלון מבאר שבע

      • שלום דבי..אז הנה אנחנו שוב בחודש יולי, והסתכלתי על החרובים פה בנוב, שהיו נראים לי כבר בשלים. קטפתי עם הבנות ונשנשנו. היה טעים, אבל כששוברים את החרוב ישלו בפנים גוון עם קצת ירקרקות..האם זה סימן שהוא עדיין לא בשיא בשלותו, וכדאי להמתין עם האכילה שלו?

  • עץ חרוב בודד נעשה לפוליאמורי, כלומר לזכרי ולנקבי יחד, לאחר שבעים שנים. עץ חרוב בודד זקוק למינו המנוגד לשם פיריון ואז פירותיו יופיעו לאחר שנים בודדות. אם אין בנמצא עץ שיפרה אותו, הוא זקוק לשבעים שנים.

  • דבי שלום,
    רציתי לדעת איפה יש עצי חרובים שאת ממליצה ללכת אליהם.
    אני גרה כרגע ברמת גן ולא נראה לי שכדאי לקטוף ולאכול מה שצומח כאן…
    תודה רבה

    • אני צפונית, הייתי בטיול באזור חדרה ואכלנו צהריים בקיבוץ.
      ראיתי את החרובים במעיין צבי. על זכרון יעקב…
      די רחוק ממך…..
      אני לא מכירה במקומות אחרים . אבל יש בודאי בכל הארץ עצים.

    • דבי כץ

      שלום בתיה,
      אני לא מכירה כל כך את אזור המרכז. באזור ירושלים, בחנייה של גן החיות יש עצי חרוב נהדרים! אולי קצת מאוחר כבר השנה, מצד שני- שווה בדיקה (-:
      בהצלחה!
      דבי.

    • שלום לך
      אם את עדיין ברמת גן, גילית לפני שבועיים עצי חרוב מצוינים, בגן בשעשועים שבתחילת רחוב לאו. נסי ותיהני (לא הישארתי הרבה פרי על העצים )

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות