הטעם המתוק, מדריך להכנת גלידות ביתיות

רוצה להיות הראשון?
;

צריכת סוכר היא תופעה חדשה בהיסטוריה של האנושות. את הצורך ההישרדותי שלנו במתוק סיפקו תמיד הפירות. אחד מכוכבי המתיקות הוא התמר,שבנוסף לטעמו הוא מזין מאוד. תמרים מכילים מגון רחב של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. הם מקומיים, גדלים אצלנו בארץ וניתן להשיג אותם ישר מהמגדלים במחיר נוח.

הטעם המתוק הוא הטעם הטבעי שלנו. אנו נמשכים אליו מכיוון שהוא מספק אנרגיה חיונית לגוף האדם. הגוף שלנו עובד על גלוקוז. ניתן לומר שגלוקוז הוא "הדלק" שלנו. ואם כבר מדברים על דלק, חשבתם פעם לתדלק את המכונית שלכם בדלק לא מתאים? מעטים יעיזו לסכן את תקינות תפקוד מכוניתם בדלק שהמנוע שלהם לא יועד לו.

מעניין שהיום רוב בני האדם בעולם המערבי מאכילים את גופם ב"דלק" לא מתאים לבריאותם: אוכל מתועש, מנויילן, שלא קוטפים אלא חוטפים מהמדף, אוכל המכיל מעט מאוד מזון והרבה חומרים כימיים המשנים את הטעם, הריח, המרקם והצבע של חומר הגלם. אה, חשוב שלא יתקלקל מהר, אז גם חומרים משמרים.

הסוכר הלבן (וגם החום והאורגני) הוא חומר תוצר מעבדתי. אינו מכיל כלל ויטמינים ומינרלים*. הוא בעל תגובה חומצית ולכן גם גוזל מאיתנו מינרלים בעיקר סידן (כמינרל בסיסי) וגם אנרגיה וויטמינים (על תיקון הנזקים). צריכת סוכר לבן היא אחת הסיבות העיקריות לעששת שיניים ומחקרים רבים מצאו קשר ישיר בין צריכה של סוכר מתועש לבין מחלות לב וכלי דם, סכרת ואפילו סרטן.

הסוכר התעשייתי נמצא כמעט בכל מאכל אם בתור מרכיב גלוי, בעוגות, עוגיות, גלידות – או בתור מרכיב סמוי יחד עם מלח ברטבים, סירופים, בצקים, ממרחים ועוד. וזאת כדי לגרום לנו לאכול יותר. הסוכר המזוקק (מקנה סוכר או מסלק הסוכר) הוא בעל מתיקות מרוכזת ודומיננטית המשתלטת על טעמים הסמוכים לו. הוא גורם להתמכרות בטעם ובתחושת ההיפר הנוצרת כתוצאת לוואי מרמת הגלוקוז הגבוהה בדם. הסוכר מרחיק אותנו מאותם הטעמים הטבעיים של המזון האיכותי הלא מתועש. אורי מאיר צ'יזיק מרחיב על ההיסטוריה של צריכת הסוכר במאמרו המעניין "סוכר על כל דבר".

אהבה מתוקה

הסוכר הפך להיות סממן לאהבה. לכן סבתא המתבקשת לא לתת ממתקים לנכדיה מרגישה שגוזלים ממנה ביטויים של אהבה. אנחנו גדלים בסביבה שמזכה את מעשיינו הטובים בפרסים מסוכרים. פרסים אלו ילוו אותנו כל חיינו, כ"זיכרונות מתוקים" של רגעי אושר והצלחה?

געגועים לרגעים אלה יגדירו אצל רבים את מערכת היחסים שלהם עם מזון, המלווה לעתים בכאב של הפרעות אכילה ובעיות רגשיות הקשורות לאוכל: "לא אוהבים אותי" – אז אני אוכל, "אני לא מספיק טוב" – אז אני אוכל. האוכל ובעיקר המתוק המסוכר מסמל את אותו מקום בזמן בו "היינו בסדר",ו"אהבו אותנו"- נתנו לנו ממתקים.

חדשות טובות, מתוק שאינו סוכר!

צריכת סוכר היא תופעה חדשה בהיסטוריה של האנושות. את הצורך ההישרדותי שלנו במתוק סיפקו תמיד הפירות. אחד מכוכבי המתיקות הוא התמר,שבנוסף לטעמו הוא מזין מאוד. תמרים מכילים מגוון רחב של ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. הם מקומיים, גדלים אצלנו בארץ וניתן להשיג אותם ישר מהמגדלים במחיר נוח.

כל עונה מביאה איתה פירות בטעמים שונים וטקסטורות שונות. לדורשי הריגושים אפשר היום למצוא פירות טרופים פחות מוכרים המפתיעים בטעמם העשיר – אנונה, קניסטל, ספוטה שחור ולבן, ספודילה ועוד.

טיפים לגבי צריכת פירות

  • הפירות מגיעוים לשיא המתיקות כאשר הם בשלים. עוד על מידת הסבלנות בכתבה קודמת כאן.
  • כדאי לצרוך פירות כארוחה בפני עצמה או בין הארוחות. חשוב לא לאכול פירות כקינוח, כיוון שסוכר הפירות מתעכל במהירות. אם הוא נאכל לאחר ארוחה מבושלת הדורשת זמן עיכול ממושך הוא "יתקע" מאחוריה, ובמקום להתעכל במהירות ויעילות הוא יגרום לתסיסה במערכת העיכול (שבנוסף לאיבוד הנוטריינטים שבפרי, עלול להביא אחריו אחד מיני רבים: חוסר נוחות, שלשולים, כאבי בטן, גזים, ועוד..).
  • ניתן בשווקים לקנות פירות מוזלים בדוכני פירות העונה, המוכרים מכנים את הפירות הבשלים כ"פירות לריבה". כדאי כמובן לבדוק שמדובר בפרי מתוק ולא בפרי תוסס ורקוב. את הפירות מנקים, חותכים במקום ריבה מקפיאים להכנת גלידות/ ארטיקים עתידיים .
  • להשגת פירות איכותיים ואורגניים כדאי ליצור קשר עם המגדלים, ומומלץ לעשות זאת כחלק מהתארגנות קבוצתית.

קר ומתוק

ממש נחמד ופשוט יחסית להכין גלידות בבית! זה יותר בריא (הגלידה מכילה רק מרכיבים איכותיים), יותר זול, יותר אקולוגי (אין אריזות ונסיעות לגלידרייה) יותר יצירתי (אפשר ממש להתפרע עם הטעמים!) וגם יותר טעים!

כמובן שיש להצטייד מראש במרכיבים הדרושים (בעיקר פירות קפואים), את הגלידה מומלץ להכין ולאכול על המקום.

גלידה על בסיס בננה

בננות קפואות בתוך הבלנדרהבננות, כאשר קפואות ומבלונדרות יוצרות סוג של קרם טעים במרקם גלידתי בהחלט! מארגנים מראש בננות בשלות, מקולפות, קפואות. (טוב לשמור רזרבה במקפיא כך שיהיה אפשרי להכין גלידה כשרוצים).

מכניסים את הבננות לבלנדר חזק או מעבד מזון, מוסיפים קצת מים (כך שהלהבים יוכלו להסתובב), ומפעילים עד שהבננות הופכות לגלידה. ניתן להוסיף וניל (עדיף גרד וניל או אבקת וניל), גרד של לימון או תפוז. אפשר לעטר בפירות צבעוניים או חתיכות אגוזי מלך או פקאן למשל.
הגישו בקערית שמאפשרת ליקוק או לא, לפי טעמכם ותיהנו! :)

גלידת חרובים

גלידה בטעם חרוביםזאת הגלידה האהובה ביותר אצלנו. המרכיבים הם בננות קפואות, אבקת חרובים, תמרים, וניל, גרד של קליפת לימון או תפוז.

שלב א'
מתחילים את הבלינדור עם כ5 תמרים ומים לא קרים (כחצי כוס) – חשוב! הקור הופך את התמרים לקשים וזה לא יאפשר לטעמים להתמזג). אם התמרים שלכם יבשים מאוד כדאי להשרות אותם במים כשעה או שעתיים מראש.

שלב ב'
מכניסים לבלנדר: כ-4 בננות קפואות, חתוכות; 3 כפות אבקת חרובים; גרד מחצי לימון וקמצוץ וניל. טועמים ומוסיפים חרובים/וניל/ לימון לפי טעמכם.

אצלנו אוהבים את גלידת החרובים בשילוב שבבים של אגוזי מלך.

גלידת אבטיח

גלידת אבטיחחברתי ושכנתי טלי לימדה אותי להכין את הגלידה הזאת. היא מפתיעה בטעמה הפשוט והטוב. הצבע יפיפה! הקפיאו חתיכות אבטיח בכלי סגור (שלא יספוג טעמים אחרים מהמקפיא), הכניסו לבלנדר או מעבד מזון עם קצת מים, וערבלו עד שנוצר מרקם גלידתי, ואכלו בהנאה!

גלידה בטעם "חלבי"

מרכיבים: כוס אגוזי מקדמיה קלופים, או קשיו- מושרים כ4 שעות מראש לפחות, תמרים ולימון. אפשר להוסיף אבקת וניל ופרי לבחירתכם, למשל: תותים, אפרסקים, או דובדבנים…

אופן הכנה

  • שופכים את מי ההשרייה, מכניסים את האגוזים ואת יתר המרכיבים לבלנדר.
  • מערבלים עד שנוצרת תערובת אחידה.
  • ממלאים תבנית של קוביות קרח עם התערובת.
  • בעת שמתחשק להכין את הגלידה, מכניסים את הקוביות למעבד מזון או בלנדר ומערבלים עד שנוצרת תערובת אחידה.

המעבר לארטיק

תבנית עם ארטיקים בטעם חרוביםאותו רעיון של הגלידות אפשר להמיר בקלות לארטיק, רק שאין צורך בפירות קפואים.

אפשר להרכיב ארטיק בכל טעם שתרצו, ואפשר להיות מאוד יצירתיים!
להכנת הארטיק כדאי להשיג תבנית ארטיקים, עדיף מצורן (סיליקון) מכיוון שהוא עמיד יותר. אפשר לאלתר מכוסות או מגשית לקרח שמצרפים לה מקלות קטנים. במיוחד מוצלח לילדים קטנים.

מתכוני דוגמא לארטיק

  • בננה, אפרסק, 2 תמרים: ארטיק בטעם פירות.
  • בננה, חרובים, קליפת לימון, תמרים: ארטיק בטעם חרובים.
  • לפעמים זה שמכין את הארטיקים מסתיר בתוכם הפתעות אכילות כמובן :) למשל פיסטוקים, שבבי אגוזים, צימוקים וכדומה. זהו ארטיק המטמון.
  • מקדמיה לאחר השרייה, תמרים, מיץ לימון, גרד לימון, קצת וניל: ארטיק קרמי בטעם לימון

סודות הארטיקים

  • צבעים: צבע הארטיק קשור באופן ישיר לצבע הפרי שממנו הוא עשוי. ניתן לגוון צבעים על ידי שימוש בפירות יער (אכמניות, פטל שחור או אדום), תותי עץ וכדומה. גם מיץ גזר או קצת סלק יכולים לשדרג את הצבע הסופי של הארטיק.
  • מיחזור: נשאר שייק ירוק? אפשר למלא תבניות וכך לקבל ארטיק ירוק! (על היתרונות של השייק הירוק ניתן לקרוא כאן וכאן)

תודה, מקווה שתהינו!
קיץ נעים וטעים!

*הסוכר החום מכיל קצת יותר מינרלים מהלבן, אך בכמות מועטה למדי שאינה מתרצת צריכת סוכר. מאמר מעניין בנושא.

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

  • ישראל |

    יופי של מתכונים,

    תמי כדאי לדעתי לבדוק את ההיסטוריה של הסוכר כי האדם ממש לא היה מחובר אליו בעבר וזה תהליך שהתרחש בעת החדשה ובעיקר בזכות התיעוש.
    במקור האדם לא השתמש בגלוקוז כספק האנרגיה אלא בשומן, סוכר לא היה כלל בנמצא.
    כדאי לקרוא על תזונת פליאו או תזונה דלת פחמימות, זה חומר בעניין ובהחלט מעורר מחשבה. אולי בעקבותיו תשקלי לשנות את פסקת הפתיחה.

    מצער לראות שכל כך הרבה אנשים חולים יש מסביבנו ואנחנו ממשיכים להרעיל את עצמנו לדעת עם הסוכר. סוכר ממכר בדיוק כמו קפאין או ניקוטין, זו פשוט התמכרות ומצער שהיצרנים מנצלים זאת על מנת לגרום לנו לאכול יותר ומתעלמים מהנזקים העצומים שלו.

    בכל אופן, את מתכון גלידת החרובים אני מתכוון לנסות בקרוב, נשמע לי שההצלחה מובטחת.
    אני בדרך כלל מכין גלידת בננה בתוספת יוגורט או שמנת חמוצה ולזה מוסיף פירות יער או כל דבר אחר.

    • דבי |

      שלום ישראל,
      תודה על התגובה! מאחלת לך הכנת גלידת חרובים מהנאה וובסופו של דבר גם טעימה :)

      גישתי התזונתית היא לא פלאוליטית אלא מבוססת על פחממות מלאות כבסיס לתזונה בריאה של האדם (הסבר יותר לעומק במאמר בשם "אימהות המזון" http://www.bayadaim.org.il/2013/07/אימהות-המזון/
      כידוע, יש גישות שונות לגבי מה היא תזונתו האידאלית של האדם, זו שמקיימת בריאות מירבית. גישת הטבעונות מבוססת היטב על מחקרים תאורטיים ומעשיים בפרקטיקת האכילה המחזירה בריאות בתחומים שונים של הרפואה המערבית והטבעית. ודאי שמעת על הספרים כגון "מחקר סין" של פרופ' קולין קמפבל, "לאכול כדי לחיות" של דר' גואל פורמן ועל דר' מקדוגל והרשימה היא ארוכה מאוד.. ישנם גם חוקרים אנטרופולוגים התומכים בטענה כי האדם הקדמון במקום מוצאו, אפריקה, היה ניזון בעיקר מפירות.
      אך, אמרנו, הגישות הן רבות ועל כל אחד למצוא את עצמו במפת המעשה.
      ממליצה לך על הספר "דיאטת השלום העולמי" של דר' וויל טאטל- מבט מעניין על תרבות האדם.

      בהצלחה בדרך ובבריאות,
      דבי.

  • נעמה |

    בונה הגלידת חרובים זה משו, אפשר לתעלף כמה שזה טעים! עם האגוזי מלך והכל. שיחוק.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות