למערכות שימור הנגר יש אפקט מדהים בעוצמתו: שיקום מחזור המים הטבעי מוביל להאצת תהליך השיקום האקולוגי אשר מתרחש מעצמו. זה מתחיל בכוונה אנושית טובה, תכנון מדוייק ועשייה נכונה, ומוביל לשפע בר קיימא, בטחון תזונתי, יצירת כלכלה מקומית משגשגת, ולא פחות חשוב – שיקום של חיי הבר והמערכות הטבעיות.
החורף הגיע, ואיתו הגשמים העזים. כמו כמעט כל חורף, כולם מופתעים מעוצמת הגשמים. סופות עוצמתיות הן הזדמנות מצויינת להזכר בחשיבות שימור הנגר. מזג האוויר הים תיכוני תמיד אופיין בתנודות חריפות – בסופות חזקות ובעיתות בצורת. והתחזית לעשורים הקרובים היא להקצנה באירועי מזג האוויר ברחבי העולם: “בראייה לעתיד, מסביר פרופ’ פנחס אלפרט, המודלים האקלימיים מעריכים כי בעשר עד 30 השנים הקרובות תהיה ירידה משמעותית בכמות הגשמים ועלייה במספר האירועים של גשמים קיצוניים – גשמים כבדים שמשמעותם ריבוי שטפונות.” (מתוך: “התחזית: תנודות קיצוניות, national geographic’ אפריל 2009).
מערכות שימור נגר וקרקע אשר מתוכננות ומבוצעות כהלכה מסוגלות להמיר את הבעיה למשאב. קיומן יכול להיות ההבדל בין אסונות כבדים לשפע ושגשוג, בין רעב לבטחון תזונתי, בין ברכה לקללה.
הדבר המפתיע הוא שלא מדובר רק בשימור הנגר. למערכות שימור הנגר יש אפקט מדהים בעוצמתו: שיקום מחזור המים הטבעי מוביל להאצת תהליך השיקום האקולוגי אשר מתרחש מעצמו. זה מתחיל בכוונה אנושית טובה, תכנון מדוייק ועשייה נכונה, ומוביל לשפע בר קיימא, בטחון תזונתי, יצירת כלכלה מקומית משגשגת, ולא פחות חשוב – שיקום של חיי הבר והמערכות הטבעיות.
הנה מספר סרטונים מעוררי השראה מרחבי העולם שמדגימים את התופעה:
1) ג’ף לויטון מבקר במערכת קציר נגר בת 80 שנה (יש להרשם לרשימת התפוצה כדי לצפות בסרטון). מדהים לראות את ההשפעה של מערכות אלו, 80 שנה לאחר שהן נוצרו, וללא כך התערבות אנושית מאז. אגב, קק”ל עשתה ועושה עבודה מרשימה מאוד בהקשר הזה ברחבי הנגב, וגם התחנה לחקר הסחף עושה עבודה מצויינת בנושא.
שיקום רמות הלס של סין
2) פרויקט שיקום רמות הלס של סין: אחד מפרוייקטי השיקום האקולוגי המרשימים ביותר שנעשו בעולם. גם כאן זה מתחיל במערכות שימור נגר וקרקע ומסתיים ביצירת עושר ושגשוג בר קיימא לבני האדם בפרט ולקהילת החיים בכלל.
3) וזה אפשרי גם בקנה מידה קטן, וגם בתוך העיר או הפרבר. בראד לנקסטר האנרגטי והמקסים מראה לנו כיצד.
ומה אצלנו? מוזמנים לצפות בסקירת מערכות שימור הנגר ביער המאכל בקדרון ובאופן תפקודן בסופה של החודש האחרון. אנשים רבים צפו התרשמו והופתעו שדברים כאלו קורים גם בארץ, חצי שעה נסיעה מתל אביב :)
אז מוזמנים לנצל את החורף הקרוב כדי להזכר ש”מים הם המלך“, ללמוד על תבניות הזרימה בשטח, ולהתחיל את תכנון מערכות שימור הנגר בשטח הקרוב למקום מגוריכם.
הלימן המלא, איזה יופי טופי
סער חבר יקר, מדהים!
כאן במחנה הפליטים בטורקנה, האזור צחיח ו’דל’ במשקעים, רוב מקורות המים הינם מי תהום מאקוויפרים שקצב הטעינה שלהם נמוך מקצב השאיבה, לכן קיים מרוץ בלתי פוסק של חפירת בארץ ובזבוז כספי תרומות על חפירת בארות יבשים.
יחד עם זאת, כל הואדיות פה מזרימות כמויות מים עצומות בכל אירוע גשם שמתרחש באוגנדה שמעבר לגבול. האבסורד הינו שלא מבוצע אגירה וטעינה למי התהום ולכן כל המים פשוט זורמים דרכנו לדרום סודן וגורמים לנזק עצום בעקבות כמויות המים הגדולות.
מצורפת תמונה של באר נובעת שעזרתי בפיתוחה היום.
*בארץ =בארות (ארור המתקן האוטומטי של הפלאפון).
*ואדי אני לא זוכר אם זכר או נקבה. אך משהו צרם לי שם (מעבר לאיבוד המים).
היי ליאור! מעורר השראה והתרגשות לקרוא על הברים שאתה מעורב בהם. בהקשר זה, אני ממליץ לצפות בסרט hope in changing a climte:
https://www.youtube.com/watch?v=kK8z0qDtE2g
אורכו של הסרט כחצי שעה והוא עוסק בקשר שבין עוני לדגרדציה (דרדור?) סביבתי, וכיצד שיקום המערכות האקולוגיות כה חיוני לשיקום החברה הקהילה והכלכלה המקומית באזורי עוני. הוא סוקר מספר מקרי בוחן, כשהראשון מבנהם הוא המקרה של רמות הלס של סין שמוצג בבלוג למעלה (הקטע בבלוג הוא תקציר של החלק בסרט על רמות הלס בסין), ובהמשך סוקר פרויקטים מדהימים באתיופיה וברואנדה.
בציטוט של אחד מהפעילים בסרט:
“The most importent issue for Africa is ecological restoration. and i’m considaring that the most burning issue!
סער היקר,
אוריד את הסרט ואראה לסטודנטים שלי, אני בטוח שזה יקח שבוע לפחות בעקבות איכות האינטרנט כאן, אך אני מחפש סרטים מעוררי השראה נוספים אם יש לך. כמו כן ספרים בנושא בקבצי PDF, גם יהיו מעולים!
תודה,
ליאור
מעולה, כאן יש הרבה סרטים רלוונטים:
http://www.whatifwechange.org/magazine/
וגם כאן
http://eempc.org/
שלום ציונה.
שימי לב לציטוט הבא:
“פרופ’ אביטל גזית אומר שבמקווי מים בלתי מזוהמים – כמו תעלות ניקוז או שלוליות חורף – אין התפתחות של אוכלוסיות יתושים מאחר ובגופי מים אלה יש אוכלוסיות טבעיות של בעלי חיים המתמחים בטריפת יתושים כמו פשפשי מים, או שפיריות.
אם מתבצע ריסוס במקווה מים כזה, מתחסלת אוכלוסיית הטורפים ומתפנה מקום ליתושים היכולים לדגור ולהתפתח בתוך מאגר המים, זמן קצר לאחר שפגה השפעתחומר הריסוס.”
מומלץ לקרוא את הכתבה המלאה כאן http://www.haaretz.co.il/misc/1.693474
מניסיון של שלוש שנים אצלנו בשלוליות החורף שנוצרות במערכות איסוף הנגר אין כלל בעיה של יתושים, לפחות לא ממקווי המים.
לגבי העצים- כאשר מתכננים מערכות קציר נגר ואת הצמחייה שתשתל סביבם יש לקחת בחשבון גורמים רבים, בין היתר את קצב חידור המים באגני החלחול. במידה והמים עומדים יותר מ3-4 ימים מומלץ לא לשתול את העצים בתחתית האגן, אלא על גבי הסוללות, שם העצים לא סובלים מרקבון ונהנים מהלחות שמשתחררת בהדרגה לתוך הסוללה. במידה והמים באגן חודרים לאדמה תוך פחות מיומיים-שלושה, אפשר ורצוי לשתול עצים ושיחים בתוך האגן עצמו. שימי לב למאמר הזה בבידיים על מישורי ההצפה שיצרנו באמצעות רסק גזם.
http://www.bayadaim.org.il/2013/12/%D7%A1%D7%95%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%A1%D7%A7-%D7%92%D7%96%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%92%D7%A8-%D7%90%D7%A6%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95/
נראה מרשים אך האם המים שמחלחלים אומנם לאט אבל “עומדים” לזמן מה לא מביאים איתם יתושים? והאם עצים שנמצאים זמן ארוך בתוך השלולית לא נהרסים ? שורשים יכולים להירקב מכמות גדולה של מים אלא אם מדובר בצמחי מים.