מים הם המלך – המשך

;

בחודש שעבר התחלנו לעסוק בנושא תכנון האלמנטים לשימור מים, וסקרנו את האלמנט הראשון שבוצע – הסוול. הפעם נסקור את תכנון וביצוע האלמנט השני- המאגר, ועוד כמה נקודות מעניינות בנושא שימור ותיעול נגר עילי.

"slow, spread, and infiltrate the flow of water",Brad lancaster

בחודש שעבר התחלנו לעסוק בנושא תכנון האלמנטים לשימור מים, וסקרנו את האלמנט הראשון שבוצע – הסוול. הפעם נסקור את תכנון וביצוע האלמנט השני- המאגר, ועוד כמה נקודות מעניינות בנושא שימור ותיעול נגר עילי.

אז תזכורת קטנה למפה

החלקה שלנו צבועה בחום בהיר.

החלק הירוק כהה, הוא החלק שמתנקז לסוול (מסומן בקו כתום) ובו עסקנו בחודש שעבר. ומה עם השטח הירוק בהיר?..

כשמסתכלים על המפה הטופוגרפית ניתן לראות שממש באמצע הקטע הירוק בהיר ישנו תוואי של וואדי (מסומן בקו סגול). ישנה תעלת ניקוז מלאכותית בחלק הדרומי של השטח שלנו (מסומנת בקו אדום) ובאירועי גשם קטנים המים היו מתנקזים ברובם אליה. תזכורת למפה שלנואולם, באירועי שיא תעלת הניקוז לא היתה מצליחה להכיל את כל כמויות המים העצומות והן היו זורמות דרך השטח שלנו, ובסופו של דבר מגיעות לנחל שורק שעובר צפונית ליישוב.

לכן החלטנו לסכור את התוואי של הוואדי ולייצר מעין מאגר מים (מסומן בעיגול כחול) ע"י חפירה, הרמת סוללה והטיית המים מהתעלה כך שבמקום שיזרמו לתעלת ניקוז יזרמו ישר אלינו.

משוואות חביבות

ניזכר קצת במשוואות החביבות.

Q = C*I*A

Q = נפח המים הניגרים באירוע שיא

C = קבוע אשר גוזרים מטבלת הנגר, שמאגדת נתונים כגון סוג קרקע, שימוש קרקע וכו'.

I = קוב למ' רבוע (מ"מ גשם)

A = גודל השטח שמנקז נגר

כך ש…

270,000 מ"מ כפול 0.08 קוב מים באירוע שיא כפול מקדם 0.25 = 5400 קוב לאירוע שיא.

מדהים לא? כל כך הרבה מים. לא היינו מסוגלים לתפוס את זה בחודש אוגוסט הנורא. ואפילו היינו יכולים לקחת מקדם יותר גבוה, כי בשטח הניקוז יש לא רק אדמות חקלאיות (שבחלקן אדמות מהודקות מאוד) אלא גם מבני מגורים ומחסנים וחניות שלא לקחנו בחשבון. ובאמת באירועי השיא השנה התנקזו לשטח שלנו הרבה יותר מ – 5400 קוב.

רק מה, לחפור מאגר של 5000 קוב זה דבר עצום. החלטנו ללכת על מאגר של 1000 קוב, שגם יהיה משמעותי אבל גם לא יהיה גדול מידי ולא יעלה יותר מידי כסף לחפור אותו. כך שבחישוב של גודל ונפח הסוול בגורמים המגבילים היו: כמות מים המכסימלית שניתן לאגור במינימום ימי עבודה של שופל.

וזה מה שאיתי תכנן לנו

תכנון המאגר, 1000 קוב

כמות מים מקס' – בערך 1000 קוב. אם למישהו יהיה חשק לקרוא את כל החישובים שעשינו על גודל ונפח המאגר אשמח לשתף בהמשך…

ועכשיו לחפירות…

חווית חפירת המאגר הייתה מאוד מעניינת ומאתגרת. העבודה מול מפעיל הטרקטור דורשת מאיתנו להיות כל היום עם היד על הדופק ולוודא שהחפירה מתבצעת כמו שאנחנו מתכננים ולא כמו שלפעמים נוח למפעיל לעשות… בוידאו אני יושבת בקבינה עם גדעון השופליסט

 

והתוצאות (בינתיים)

לשמחתנו הרבה השנה הייתה שנה ברוכת גשמים (600 מ"מ כשהממוצע עומד על 450) עם מס' אירועי שיא כך שיכולנו לבדוק את העבודה שעשינו… וכך זה נראה.

ניתן לראות איך הover flow  עובד יפה!

למעשה, יכולנו למלא הרבה מאוד מאגרים כאלו. אם כל החקלאים שהשטח שלהם נמצא בקטע הירוק בהיר במפה היו עוצרים את המים בצורה כזו או אחרת, כל המים שכרגע זורמים ישר לנחל שורק היו מרווים את האדמה ומעשירים את מי התהום, מגדילים את המגוון הביולוגי, מונעים סחף קרקע ועוד.

ובאמת כבר החורף הזה ראינו איך המאגר שיצרנו הפך להיות שוקק חיים וממש מתנה למערכת האקולוגית: צפינו בברווזי בר, צפרדעים וקרפדות, ציפורי שיר, עטלפים ועוד.

 

אין ספק – מים זה המלך… מים זה הבסיס של כל המערכת, מים זה חיים.

ובכך חשבנו שסיימנו את שלב עבודות העפר. האמנם?…

ובכן… ממש לא. גילינו במהלך החורף האחרון שיש לנו מס' תיקונים לעשות לסוול ולמאגר, וגם התבוננות בזרימות המים (כן, החורף הזה במקום להתחמם עם שוקו מתחת לפוך לבשנו מעילי גשם ויצאנו להתבונן ) העלתה עוד רעיונות כיצד לתעל את המים בצורה יותר חכמה. גם שיתוף הפעולה שהתחלנו עם דור חבקין המתמחה בתחום (על כך ארחיב בהמשך) העלה רעיונות נוספים:

ישנו עקרון שאומר שאת המים כדאי לתפוס בנק' הכי גבוהה בשטח ואז להאט אותם, לפזר אותם ולגרום להם לחלחל כמה שיותר.

"slow, spread, and infiltrate the flow of water",Brad lancaster

כרגע המים שמתנקזים למאגר זורמים למעשה ישר לנקודה הכי נמוכה בשטח. גילינו שחלק מהמים שנכנסים למאגר עוברים קודם כל באזור מעט גבוה יותר- האזור שבין הסוול למאגר. אז במקום שהמים יזרמו ישירות למאגר החלטנו לנסות שיטה שנחשפנו אליה בעקבות הפגישה עם דור.

בשיטה זו יוצרים מישורי הצפה של 20-30 ס"מ ע"י הרמת סוללות, משהו בסגנון הזה:

מישורי הצפה של 20-30 ס"מ ע"י הרמת סוללות

העודפים מהבריכות האלה יזרמו למאגר. שיטה זו הינה בהשראת חקלאות הנגר הקדומה בנגב.

חקלאות נגר

חיטה באמצע המדבר?!בעבר, התקיימו באזורים יובשניים בארץ ובעולם תרבויות (כמו הנבטים) אשר פיתחו טכניקות שונות לגידול מזון ע"י תיעול ושימור הנגר העילי. הם היו מתעלים נגר מאזורים נרחבים לאזורים שטוחים ונוחים לעיבוד (טרסות או מישורי הצפה) ובכך מכפילים פי כמה וכמה (תלוי בגודל השטח המנוקז) את כמות המים באזור הגידול, וישנן עדויות לגידול חיטה ואף עצי פרי באזורים צחיחים עד מאוד!

דור הראה לנו תמונות שצילם מחוות הניסיונות בעבדת (אתר נבטי קדום) של פרופסור מיכאל אבן ארי שחקר את חקלאות הנגר בנגב.

ניתן לראות כאן בצורה מרשימה כיצד חיטה גדלה באחד האזורים הכי צחיחים בארץ, לצד עצי פרי מניבים! ללא צנרות, ללא שאיבה של מים ממאגרים תת קרקעיים… לדעתי זה מדהים.

למידע אודות החווה, וקישור למאמר מרתק אודות חקלאות נגר בנגב

וספר מומלץ מאוד בנושא: "הנגב- מלחמת קיום במדבר" / מיכאל אבן- ארי, לסלי שנן ונפתלי תדמור הוצאת מוסד ביאליק.

תהיות

תהיות רבות עלו לנו מחקירת הנושא. למה זנחנו ידע קדום וכל כך חכם ויעיל? האם יש מקום לטכניקות האלו בימינו אנו? למה כל החקלאים רק מנסים לנקז את המים מהשטח שלהם? ניתן לראות זאת בבירור בכל השטחים החקלאיים בהם התלוליות או התלמים תמיד נעשים עם כיוון השיפוע ולא בניצב אליו.

למה כל הנגר מאזורים עירוניים מנוקז ישר לביוב, אלוהים ישמור? למה אף אחד לא משתמש בנגר? יש כל כך הרבה מים! אם אפשר לגדל עצי פרי מניבים במדבר ללא השקייה אז חישבו על האפשרויות…

אנחנו בעידן של משבר מים מתמשך עקב שינויי אקלים ושימוש לא מושכל במשאבי המים הקיימים. מחירי המים עולים כל שנה, הכינרת והאקוויפרים מתייבשים.

מעבר לזה הנגר, כמו כל משאב שלא מנוצל בצורה נאותה הופך למטרד ולא חסר דוגמאות לנזקי הסחף הרבים בארץ . אפילו הוקם גוף ממשלתי לטיפול בבעיה שנקרא "התחנה לחקר הסחף".

שאלות פתוחות

שאלות אלו כרגע ברובן נותרו פתוחות. כששאלתי את אבא שלי שעוסק בחקלאות וחקלאים למה כולם מנקזים את הנגר ולא עוצרים אותו הוא ענה לי שהסיבה העיקרית הינה בעיקרה חוסר מודעות ושהניקוז הוא פועל יוצא של שיקולים אחרים שלא קשורים בכלל לנושא המים .

אתם רוצים לאכול את מה שגדל עם החומר הזה?!?!אז החלטנו להיות חלוצים ולהפוך את היער שלנו לאתר שידגים שימוש מושכל בנגר עילי כחלק מאסטרטגיית גידול מזון בר קיימא. נקווה שיצליח לנו.

אבל רגע, האם אנחנו בכלל רוצים את הנגר הזה?

הרי הוא מגיע משטחים חקלאיים, זה אומר שבטוח יש במים האלה שאריות של חומרי הדברה. האם זה שווה להגדיל את כמות המים שנכנסת לשטח ולהסתכן בזיהום?…

החלטנו לבדוק את נושא שאריתיות חומרי ההדברה.

דילמת הנגר המזוהם

דבר ראשון, לקחנו דגימות מים מהסוול ומהמאגר. את הדגימות האלה נשלח לבדיקת שאריתיות (לצערי הבדיקה יקרה). כדי שהבדיקה תהיה אפקטיבית על הבודק לדעת מה הוא מחפש, ולכן הייתי צריכה לברר באילו חומרי הדברה משתמשים החקלאים שמעבדים את החלקות בשטח שמתנקז אלינו. לשמחתי כל החקלאים שדיברתי איתם היו מאוד נחמדים ומשתפי פעולה. זוהי רשימה חלקית של החומרים: זרחנים אורגנים, ראונד- אפים למיניהם, הורמונים, ריסוסים נגד זבוב הים התיכון ועוד.

סביר מאוד להניח שנמצא שאריות של החומרים הללו וכמובן את תוצרי הפירוק שלהם. התחלנו לברר האם יש מישהו שמבין מה ההשלכות של אותם חומרים ותוצרי פירוק על מערכות אקולוגיות והתשובות שקיבלנו הותירו אותנו במקום מאוד לא ברור ומבלבל, גם מצד חוקרים וגם מצד אנשי המעבדה.

דבר ראשון – אנליזה לבדיקת שאריתיות הינה בדיקה לא פשוטה בכלל. יש חומרים שקשה מאוד לגלות במעבדות, במיוחד תוצרי פירוק (שלפעמים הם רעילים לא פחות)

דבר שני – נשאלת השאלה באיזה צורה ייגרם נזק אם ייגרם ואיך הוא יתבטא. כלומר, האם זה יחדור למזון שלנו? האם יעכב את התפתחות הצמחים? האם ישפיע על המיקרו אורגניזמים בקרקע?

החלטנו שכרגע אנחנו מעדיפים נגר מזוהם על פני לא נגר בכלל. עם זאת, נבדוק את המים שמגיעים אלינו לראות שאין שום דבר מאוד חריג, ונקווה שעם השנים יופחת השימוש בחומרים אלה והחקלאים שמסביבנו יעברו לחקלאות ידידותית יותר.

ומה הלאה?

כפי שציינתי קודם, התחלנו בשיתוף פעולה עם דור חבקין, שהוא מתכנן פרמקלצ'ר המתמחה בנושא של עבודות עפר לשימור מים. החלטנו להפיק אצלנו קורס שיעסוק בנושא ויתקיים בתחילת הקיץ הקרוב (מאי –יוני). בקורס נלמד על הנושא ונרכוש כלים יישומיים לתכנון וביצוע עבודות עפר לשימור מים. במהלך הקורס גם יהיו התנסויות מעשיות בתכנון, מדידות וסימונים בשטח ועבודה מול טרקטור. אני ממליצה לכל מי שהנושא מעניין אותו ורלוונטי עבורו להגיע, זו ממש הזדמנות חד פעמית.

לפרטים נוספים על הקורס, לחצו כאן

לסיכום

כל החשיפה שלנו לנושא הזה הייתה מרתקת ומאתגרת ושינתה לחלוטין את כל האופן בו אנחנו ניגשים לתכנון פרמקלצ'ר. זוהי למעשה התחלתה של הרפתקה מרגשת וכל פעם שהמאגר מתמלא וברווזים באים אנחנו מרגישים שקורה כאן משהו נכון וטוב.

לתוכן זה נכתבו 12 תגובות

  • ערן |

    הי
    מעניין ומרתק מאוד לקרוא על ההתנסות שלכם , תודה
    לגבי בניית המאגר האם יש צורך לקבל איזשהו אישור, זה חוקי לבנות מאגר?
    לאחר שהמים נאגרו האם יש צורך לטפל בהם בצורה כלשהי ?
    תודה רבה
    ערן

    • היי ערן
      בעבודות עפר שאנחנו מבצעים בשטח אנחנו לא מייצרים מאגרי מים עומדים.
      מטרת המאגר היא לחלחל לאדמה, להרוות אותה, ליצור בעצם מאגר מים באדמה ולהעשיר את מי התהום. אצלנו החורף הכי הרבה זמן שהמים עמדו היה שלושה שבועות.
      לפי מיטב ידיעתי אין חוק נגד סוג כזה של עבודות עפר ואפילו ישנה מדיניות המעודדת חקלאים ומתכנני נוף לבצע עבודות מסוג זה. זה נקרא 'חקלאות מטעינת מי תהום' או תכנון רגיש למים.
      הבעיות מתחילות שמנסים ליצור מאגרים מדופנים או מבוטנים בהם באמת יש מים עומדים שצריך לטפל בהם ואז צריך אישורים, לעמוד בכל מיני תקנים וכו'.

      הדס

  • "ניצול מי גשם: משרד השיכון פרסם מדריך לתכנון ובנייה משמרת נגר עילי
    לפי הערכות, כל קמ"ר המכוסה באספלט מונע אספקת מים ל-1,140 נפש בשנה; לטענת משרד השיכון בהשקעה לא גדולה ניתן לנצל המשאב"

    כתבה מעניינת מאוד: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=876567

    "העורכים מדגישים, שלא כל תכנון משמר נגר עילי כרוך בתוספת השקעות גדולה. לטענתם, לעיתים לתכנון המשמר תמורה כלכלית בהעשרת מי התהום ועצירת מגמות המלחת הקרקע וזיהומה."

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות