אבני דרך – לראשונה בישראל כנס מלאכות מסורתיות

מי שבחר להשתתף בכנס בילה שלושה ימים בחבל ארץ יפהפה. נוף גבעות רכות מכוסות עשב ירוק ורענן. הגשם שירד כמה ימים קודם היטיב עם האדמה והותיר שלוליות וברכות קטנות לצד הדרך הצרה והמפותלת. חוות יתיר שוכנת בסמוך לקו התפר שבין הרי יהודה לנגב הצפוני. אזור ספר המדבר שבעונה זו הוא ירוק ופורח. מבט מגבעה סמוכה על המחנה שהוקם לטובת הכנס מגלה מראה שליו וקסום. אוהלים צבעוניים פזורים בניחותא על מורדות הגבעות, סככות צל נטועות במרכז ושקט של עשייה מבורכת נח על המרחב כולו.

בשבוע השלישי של חודש מרץ התקבצו לחוות יתיר שבנגב כ -30 מורים מרחבי הארץ ללמד בכנס המלאכות המסורתיות הראשון מסוגו בישראל.

אורי ערד – יוזם הכנס – הביא את החלום והחזון בשובו מארה"ב שם השתתף באירועים דומים (Rabbitstick, Saskatoon). הכנס היווה נקודת מפגש בין מי שעוסק במלאכות, חוקר אותן ומתנסה בהן, תר ונודד בעקבות הידע לבין המבקשים ללמוד ולהכיר מלאכות אלה.

שריפת חימר במדורה

שריפת חימר במדורה

במהלך הכנס התקיימו סדנאות של טוויית צמר אריגה בנול קרקע, קליעה בחומרים שונים, סיתות צור, נפחות, גששות ועוד.

הכרת המלאכות יש בה להלך קסם גם על מי ששגרת יומו עשוייה חומרים שונים בתכלית. המפגש עם האנשים ועם המיומנות שבחרו לעסוק בה מעורר חשיבה רבה ונושק כולו לרציונל האקולוגי.

ראשית לכל החומר. הכלים, השטיחים, הסלים – כולם בעלי יופי עילאי וכולם מוצאם בחומר טבעי ובר השגה. חומר שנאסף במטע, בחורשה, בדיר. כך האורן הקנרי שסלסלות יפהפיות נקלעו ממחטיו הארוכות וכך עלי הבננה היבשים ששימשו לשזירת חבלים.

1

בעבודה עם חומר טבעי התחושה הנעימה מחלחלת דרך האצבעות. יש משהו בצבע, במגע עם החומר שמעורר בנו רוגע וגעגוע. היכולת לעשות שימוש בחומרים אלה היא נפלאה. אדם מבין שבשתי ידיו יוכל אם ירצה או יצטרך לספק לעצמו כלים נחוצים.

תצוגת תכלית

תצוגת תכלית

העוסקים במלאכות נמצאים במרדף מתמיד אחר ידע אבוד. חיפוש מתמשך אחר ידע שהולך ונעלם. יונית קריסטל, משמרת מלאכות מסורתיות ומראשונות העוסקים בתחום זה בארץ – ספרה לנו בעבר איך התחקתה אחר טכניקת קליעת מחצלות משובחות בה נודעו נשות שבט בדואי שחי באזור החולה. הביצה יובשה, השבט יושב באזור אחר ושיחזור המלאכה מזכיר פתרון תעלומה בלשית.

המפגש עם המורים בכנס הוא מפגש עם אנשים שהמלאכה בה בחרו לעסוק מהווה עבורם עולם ומלואו. יש בהם תשוקה עזה לתחום והם לומדים אותו ברצינות ובלהט. הם נוחים ושמחים לחלוק את הידע ולקרב אליו אנשים נוספים. גם בין התלמידים ניכרו אלה שהגיעו לכנס אחר ניסיונות רבים לעבד עור של חיה או להכין לעצמם כלי מאבן צור והם להוטים ללמוד ולהבין טוב יותר.

מי שבחר להשתתף בכנס בילה שלושה ימים בחבל ארץ יפהפה. נוף גבעות רכות מכוסות עשב ירוק ורענן. הגשם שירד כמה ימים קודם היטיב עם האדמה והותיר שלוליות וברכות קטנות לצד הדרך הצרה והמפותלת. חוות יתיר שוכנת בסמוך לקו התפר שבין הרי יהודה לנגב הצפוני. אזור ספר המדבר שבעונה זו הוא ירוק ופורח.

החווה עצמה היא מופת לחשיבה ועשייה אקולוגית. הגבלת רעייה, ייעור, ניצול מי נגר הם רק חלק ממאפייניה.

מבט מגבעה סמוכה על המחנה שהוקם לטובת הכנס מגלה מראה שליו וקסום. אוהלים צבעוניים פזורים בניחותא על מורדות הגבעות, סככות צל נטועות במרכז ושקט של עשייה מבורכת נח על המרחב כולו.

בכינוס הבוקר מציג כל מורה את הסדנה אותה הוא מתכנן להעביר. המבחר רב והבחירה אינה פשוטה. עד מהרה מתמלאות הסככות השונות פעלתנות ועשייה. דפיקות פטישים בנפחייה, מכות אבן באבן להכנת נתזים בסדנת הצור. מי שבחר ללמוד כדרות קדומה עורך סיור בנחל ולומד לכרות חרסית. דומה שכולם שקועים בלמידה. הניסיון לרכוש טכניקת קליעה או אריגה תובע את כל כולך ודורש את מלוא תשומת הלב. העבודה כובשת את העוסק בה והוא חדל לשים לב לשעות הנוקפות ולצליל הפעמון המודיע על תחילתה של סדנה נוספת…..

מעגל סדנא

היום חולף והערב מביא אתו חשיכה אמיתית, שמיים זרועי כוכבים וקור חודר. צלילי גיטרה רכים תופסים את מקומם של קולות הסיתות ולצד המדורה נרקמות שיחות ערות.

ראוי לציין את הניקיון. מארגני הכנס בחרו שלא למקם פחים לאשפה יבשה ודף ההנחיות כלל בקשה מפורשת לפינוי אישי של האשפה בשלב העזיבה. אחרי 3 ימים של עבודה מאומצת והכנת ארוחות (טעימות להפליא) לעשרות אנשים מלאו אנשי המטבח פח אחד של אשפה יבשה (וגם זה בקושי). אחרי שלושה ימים ולאורכם נשאר המחנה נקי וללא רבב.

לא נותר אלא לומר תודה. תודה למארגני הכנס שאפשרו לנו לשקוע ולו לזמן מה לתוך מלאכת כפיים. תודה על שיכולנו בעזרתכם להתרחק לכמה ימים ממציאות מוטורית/דיגיטלית רועשת ואחוזת תזזית. תודה על השקט. תודה על היופי. נתראה בשנה הבאה.
מוזמנים להציץ גם באתר הכנס, להתרשמות.

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות