העשור החולף מצטייר כעשור אבוד. מעטים הפנימו את הצורך בשינוי הרגלים, הבעיות הולכות ומחריפות והמספרים מבהילים (מס’ כלי הרכב שנוספים מדי שנה, מס’ העוברים בנתב”ג, כמות הבשר שנקנתה לקראת יום העצמאות ועוד ועוד…). אם בתחילת העשור נדמה היה שהעלאת המודעות למצבנו ההולך ומתערער על פני הפלנטה תביא איתה התנהלות שפויה ביומיום ובכלל, דומה שהחידושים והשינויים שהביא איתו העשור מיסכו כל סיכוי לכך. לצד היאוש המתגבר יש גם פתח של תקווה….

בבריכה הטבעית והרוחשת של העשייה האקולוגית בארץ צפה בקביעות שאלה טורדנית: “איפה לגור?” (מי שהצטרף לעשייה אקולוגית בגיל יחסית מבוגר כבר גר מן הסתם היכן שהוא ופתור משאלה זו). אלה שעוסקים בשאלה באינטנסיביות עד כדי אובססיה הם צעירים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, אלו שנמצאים בתחילתה של זוגיות, אלו שנמצאים בתחילתה של משפחה. אחד המקומות המרתקים בהם מתקיים בשנים האחרונות ניסיון אמיתי ומושכל ליצור התיישבות אקולוגית הוא הישוב קדיתא.