ליקוט פטריות מאכל בחורף של ישראל

מידע כללי-
  • זמן השלמה: כמה שעות
  • רמת קושי: מאתגר
  • עלות: זניח
כלי עבודה+
  • מקל
  • סכין
  • סלסלת קש
הדפסה

הקדמה

בעבר כבר כתבתי מדריך על גידול פטריות מאכל בבית, אך כעת אני רוצה להתמקד בליקוט הפטריות המקומיות בטבע. כמו שניתן לראות נושא הפטריות מעסיק אותי מאוד, הסיבות העקריות לכך הן העלות הגבוהה של פטריות בחנויות, הרצון למצוא תחליף בשר מן הצומח וכמו שאורי מאיר-צ'יזיק תמיד אומר, חשוב לאכול מקומי.

כמובן שמדריך זה איננו מהווה שום תעודת ביטוח והליקוט על אחריות המלקט בלבד!

מהר למעלה

ציוד

מקל לציד פטריות

 

 

 

 

מקל – מקל פשוט, יכול להיות מקל הליכה או פשוט ענף ארוך שמצאתם בשטח, בעזרת המקל תחסכו להתכופף ולגעת בכל פטרייה שתראו, המטרה של כך היא לא רק לשמור על הגב והברכיים שלכם, המטרה העיקרית היא לשמור שלא תזדהמו מספורות (נבגים) של פטריות רעילות, כאשר נוגעים בפטרייה והפעולה הראשונה שמתרחשת היא שחרור כל הנבגים שלה מיד לאוויר, הם נדבקים לגוף  הקרוב ביותר, לכן אם התכופפתם אז הגוף שלכם ספג זאת, אם הפטרייה רעילה, שישמור אותכם האל.

סכין טוב לשטחסכין – חיתוך הפטרייה יעשה רק עם סכין או מספריים, אך לעולם לא ע"י עקירה מהאדמה, הסיבה לכך היא שעקירה מהאדמה עלולה לפגוע בצימוח הפטריות שיבוא לאחר אירוע הגשם הבא. לכן תמיד נחתוך כך שהס"מ האחרון מרגל הפטרייה יישאר באדמה.

 

סלסלה עם כמה תאים – כאן יש אתגר, מצד אחד נעדיף סלסלה כדי שהפטריות לא ימעכו או ישברו בכלי האיסוף (מה שבטח יקרה אם תאספו לתוך שקית), מצד שני נרצה ליצור הפרדה בין סוגי הפטריות השונות שנאסוף, כך שאם בסוף האיסוף נגלה שחלקן רעילות לא נצרך לזרוק את כל הסל (בדומה לפתגם עם הביצים), לכן הכי מומלץ זה למצוא סל גדול, ומצוא דרך ליצור בתוכו תאים שונים משקיות שונות, אם בחרתם לעבוד בשקיות בד, דאגו לכבס אותם בסיום כל קטיף.

סלסלאת קש לפטריות

סלסלאת קש לפטריות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כפפות מעבדה סטריליות

 

כפפות – יש כאלו אשר מעדיפים לקטוף עם כפפות חד פעמיות, לדעתי (ולדעת הקורא רוני) זה מיותר מכיוון שאם אתם קוטפים רק פטריות שידוע לכם שאינן רעילות, אז אין צורך בכפפות. אך קיימים אנשים גדול וטובים ממני שטוענים שזהו פריט חובה, אז זכות הבחירה בידכם.

חבר/ מדריך שניתן לסמוך עליו – מישהו שעשה זאת בעבר ויודע בדיוק מה הוא מחפש וממה הוא נזהר, לי יצא ללקט בצרפת עם בחור מקומי שטען כי סבתא שלו היתה מומחית והם תמיד היו יוצאים לטיולי ליקוט יחד, בת זוגתי לשעבר ואני מאוד סמכנו עליו ולבסוף העברנו לילה שלם בהקאות לא נעימות (ומזל שזה הסתיים כך).

מהר למעלה

סוגי פטריות

הכלל הראשון בליקוט פטריות הינו: אם יש ספק (בזיהוי), אין ספק (ולא קוטפים) ובאנגלית:

if you have a doubt, stay without

בקיצור, אם אתם לא בטוחים איזה פטריה זאת והאם היא טובה למאכל, אל תקטפו (או תגעו)!

אורנייה מצוייה- בול דואר ישראלאורניה מצויה: השכיחה והפופולרית בין פטריות ארצנו. בחורשות אורנים צעירים, בחורשות הקרובות מאוד ייתכן כי כבר מישהו אחר ישיג אותכם ויקטוף אותן קודם, הסיכוי גבוה יותר ביערות אורנים מרוחקים ושם הריכוזים גבוהים יותר. צבע הכובע חום-צהבהב עד חום אדמדם בקוטר 5-15 ס"מ, רירי מאד בעיקר בצעירות, בחלקו התחתון נקבוביות בצבע זהוב דמויות ספוג, בניגוד לרוב הפטריות בהן יש דפים למטה. הרגל גלילית, לא תפוחה ולא מרושתת. ועוד סימן הכר חשוב- כשמה היא גדלה מתחת לאורנים. פטרייה דומה לה הגדלה מתחת לאלונים היא רעילה! ותודה לגוגל על התמונות 

הערת הקורא הנאמן רוני: ההבחנה בין אורניות מאכל וכאלה שאינן למאכל לא מתבצעת רק ע"י סוג העץ מתחתן הן גדלות. אכן אורנית הגדלה תחת אורן טובה למאכל אבל יש המון מינים שדומים לאורנית (מבחינת הספוג הצהוב שמתחת) אבל למעשה נקראים גושיות, חלקן אכילות וחלקן רעילות מאוד (לדוגמא הפטריה בעלת השם המפתה -גושית השטן). נכון שתחת אלונים הייתי מעדיף לא ללקט גושיות אבל גם תחת אורנים לא כל מה שנראה כמו אורנית הוא אכן אורנית וכדאי מאוד שכמה שיותר אנשים ידעו את זה.

אחלמית ערומה: שמה מגיעה מאבן האחלמה, אחת מאבני החושן שצבעה סגול וצבע זה מבדיל אותה מרוב הפטריות. שכיחה מאד בדצמבר-ינואר.  למידע נוסף, לחצו כאן

אזניית הכלך: שכיחה בדצמבר-ינואר, בעיקר בגלבוע, מתחת לאורנים ולשיחי כלך. הכלך הוא שיח מהמשפחה של השומר ועליו דומים אך חסרי טעם.

הערת הקורא הנאמן רוני: אזנית הכלך – אכן גדלה סמוך לכלך מצוי (וגם ליד חרחבינה). הכלך עצמו אמנם ממשפחת הסוככיים כמו השומר. אבל העניין יותר מורכב מ"עליו חסרי טעם" האמת היא שהוא צמח רעיל ביותר למאכל אדם ובהמה, חוץ מניצני הפרחים שבעוד הם סגורים ניתן ללקט אותם ולבשל במים ללא סכנה. (ניסיתי בעצמי והיה טעים והכל בסדר אבל לא אקח אחריות עליכם)
כמו כן הפטריה עצמה אסורה לנשים בהריון.

פקועה מצויה: ממשפחת השמפיניון הידועה, שכיחה בנובמבר-ינואר בשדות ומדשאות. בסוג פקועה מספר מינים טובים אך גם מינים דומים רעילים ויש להבחין היטב. למידע נוסף, לחצו כאן

בול פטריית- פקועה מצויה- ליקוט פטריות

בול פטריית- פקועה מצויה- ליקוט פטריות

פטריית כמהין- זה לא תפוח אדמהכמהין: פטריית המעדן היקרה הזו שונה מאלו שהוזכרו – אין לה צורת כובע על רגל אלא גוש בתוך הקרקע צמוד לשורשי צמח השמשון והיא גדלה בא"י בצפון ומרכז הנגב, זוהי הפטרייה היקרה בעולם, קילו שלה יקר יותר מק"ג זהב, (לפחות הכמהין השחור), בארץ גדל הכמהין הלבן, עד כה לא נמצא שיטה לגדלה בצורה חקלאית ועל מנת למצוא אותה יש להשתמש בכלבים או חזירים שאומנו לכך, לכן שכחו מזה, אך אם תראו בדואי בשטח דברו איתו, אולי תלמדו ממנו טריק או שנים.

מהר למעלה

ספרות מומלצת

מישהו כבר עשה את כל העבודה בשבילנו, יש בארץ לפחות 3 ספרים טובים שניתן לסמוך עליהם ב100%:

  • פטריות הכובע בישראלפטריות הכובע בישראל מאת ניסן בנימיני בהוצאת הקיבוץ המאוחד – בשיתוף החברה להגנת הטבע. בספר מפורטים 270 מינים של פטריות הגדלות בארץ (מסדרת הפקועיים – AGARICALES). הספר בא למלא את החסר במידע זמין על פטריות המאכל ופטריות הרעל בארצנו (מסוג פטריות הכובע )הספר בא להסדיר גם לאדם ללא הכשרה מוקדמת את הידע בנושא הפטריות ולאפשר לכל הרוצה בכך לקטוף פטריות בלי להסתכן בהרעלה. מאת ניסן בנימיני- המחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל אביב.
  • אנציקלופדית החי והצומח של ארץ ישראלהאנציקלופדיה של החי והצומח, כרך 9 צמחים חסרי פרחים – כעת יש 2 אופציות, או מהר לרוץ לרחוב ולאסוף את כל הכרכים שבדיוק העפתם למחזורית כי רציתם לפנות מקום בבית (ככל הנראה לאגרטל חסר תועלת) או להכנס לאינציקלופדית החי והצומח בחינם באינטרנט ולהודות למטח על כך שפתחו אותה לכל הציבור בחינם.
  • אתר פטריות ישראל – אתר עם הרבה מאוד מידע, שלמרות שהוא נקרא פטריות ישראל הוא יושב על שרת רוסי וכל הידע בו נמצא גם בעברית וגם ברוסית…
  • מדריך כרטא לפטריות מאכל ורעל בישראל – זיהוי איסוף ומתכונים/ ד"ר דליה לוינסון – מדריך מעולה מומלץ מאוד, הודפס ב2008 וניתן למצוא אותו אפילו בעלות של 50 שקלים לספר.

הערת הגולש הנאמן רוני: הספר של ניסן בנימיני שהמלצת עליו באמת מאוד מקיף ורציני אך יש לו בעיה אחת קשה – חלק גדול מן התמונות שם הן בשחור לבן, דבר שבלשון המעטה מאוד מקשה להשוות את הפטריה שמוצאים בשטח עם תמונת מקבילתה בספר. אני אוהב לעבוד עם הספר של בנימיני בשילוב עם הספר של דליה לוינסון (שגם הוא מאוד רציני, התמונות צבעוניות ומעולות, ההסברים בהירים אך המגוון קטן הרבה יותר. דליה לוינסון עצמה, דרך אגב עורכת כל חורף מספר סיורי ליקוט והגדרת פטריות לקהל. חוויתי, מעשיר וטעים. מומלץ מאוד. גם האתר מעולה והיה לי הכבוד לעזור להם בהגהה ועריכת תוכן של המדריך המקוצר בעברית.

מהר למעלה

אפליקציה לסלולר – מי ירים את הכפפה

במקביל לכל המיליון עיסוקים שלי התחלתי לאחרונה בפיתוח אפליקציה לSmart Phone, שתקל בזיהוי בשדה ברגע האמת, כי הרי לא נסחב עם הספר או מאגרי מידע עצומים מהאינטרנט לכל מקום. קיימות אפליקציות דומות, אך אף אחת מהן לא לקהל החיי באזור המזרח התיכון, והרי ליקוט פטריות זהו עסק מקומי, לכן האפליקציה שאני עובד עליה תהייה בעברית (לפחות לשם התחלה) ותתמקד באזור ישראל. העניין שמכוון שהקהל יעד שלה קטן ביותר ואם האפליקציה תעלה כסף, יקטן מספר המשתמשים בכמה סדרי גודל, היא תעלם מהתודעה הציבורית ומהעולם.

אפליקציית פטריות- פיתוח אפליקציה חדשה שתתאים לטבע הישראלי

אפליקציית פטריות- פיתוח אפליקציה חדשה שתתאים לטבע הישראלי

לכן ככל הנראה האפליקציה תהייה חינמית (לפחות כפי הנראה היום לעין), הבעיה היא שמדובר בשעות עבודה רבות מכיוון שיש מאות ואלפי סוגי פטריות שיש להזין למאגר מידע (database) ולמיינם לפי הקרטריונים, לכן אני מחפש פרטנר אמיץ שמוכן להתחייב ולפנות כמה שעות בשבוע לכך.

אפליקציית פטריות- התאמה של מוצר לפטריות הנמצאות באזורנו

אפליקציית פטריות- התאמה של מוצר לפטריות הנמצאות באזורנו

לכן אם את או אתה חשים את הצורך לתרום לעולם, או לפחות למדינתו הקטנה, תרומה אצילית שכזאת שתביא לכם הכרה וכבוד (ומי יודע, אולי גם להכנסה כלכלית בעתיד) אשמח אם תצרו עימי קשר בנושא.

אפליקציית פטריות- מיון לפי הצורה, הצבע, המרקם ועוד

אפליקציית פטריות- מיון לפי הצורה, הצבע, המרקם ועוד

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

30 תגובות לליקוט פטריות מאכל בחורף של ישראל

  1. אביגיל:

    הן צצות בגינה אחרי הגשם, בתמונה כבר לא כל כך טריות…
    האם הן למאכל?
    תודה 🙂

  2. תומר:

    לפי מה שאני יודע עדיף דווקא לעקור את רוב סוגי הפטריות מאשר לחתוך את הרגל, כשחותכים את הרגל שטח גדול של הפטרייה נחשף לזיהום לעומת עקריתה שרק חלק קטן מהתפטיר נחשף לזיהום, צריך לזכור שמה שאנו אוכלים זהו רק גוף הרבייה, ללקט פטריה מבלי לחתוך את הרגל זה כמו לקטוף פרי מעץ, העץ ממשיך לחיות גם אחר כך וכך גם הפטרייה

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      נקודה מעניינת, האם תוכל להביא ציטוט ומקור נוסף שתומך ברעיון שלך תומר?

  3. איריס:

    שלום רב, סיפרו לי על פטריה שיש לה טעם של בשר, ממש כמו סטייק – ברומניה.
    נשאלת השאלה, אם קיימת כזו פטריה בארץ.
    ראיתי שם של פטריה ברומניה שנקרא Calocybe gambosa, גם קוראים לה Maipilz.
    האם הפטריה הזאת נמצאת בארץ?

    תודה,

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      איריס לצערי אני לא מכיר… סורי, אני הייתי ממליץ לשאול את המומחים שפרסמתי את שמם במאמר

  4. אלינה א אלינה:

    לתשומת הלב, האנציקלופדיה של החי והצומח פתוחה לצפיה באתר כותר, אך בתשלום..
    אולי זה השתנה מאז כתיבת הפוסט.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      כן, לצערי זה השתנה… אך תמיד ניתן לפרגן להם על כך שהם עשו מחקר ולשלם.
      אופציה נוספת היא למצוא את הספר בחנויות ספרים יד שניה, אני נתקלתי כמה פעמים בכל סדרת "החיי והצומח" במחיר מגוחך.

      זאת במה טובה לבעלי חנויות ספרים משומשים לפרסם פה 🙂

  5. אברהם יוחנובצקי:

    אני רוצה לעזור לך עם האפליקציה של הפטריות!

    האימייל שלי: tcrvodhyrv1995@gmail.com

  6. אבי יו:

    אתם יכולים לזהות את הפטריה הזאת?

  7. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=82987&blogcode=11525448

    בלוג חביב להגדרת פטריות בעברית שנתקלתי בו במקרה כאשר ניסיתי לאפיין פטרייה גם כן.
    ליאור

  8. יותם:

    למישהו יש מקור יד שנייה לספר של דפנה לוינסון?
    בסימניה לא קיבלתי תשובות מהמוכרים, ובבוקספר יש רשימת המתנה ארוכה אך אין להם ספרים במלאי או באופק.

    יותם
    yotdamti@gmail.com

    • דודי נמיר:

      שמה דליה לוינסון ולקראת ראש השנה הקרוב ב 2015 תצא מהדורה חדשה ומעודכנת לספר. זאת לפי דבריה של דליה עצמה

  9. יוסי עשרי:

    קטפתי ארוניות ביער חורשים איני יודע אם הם למאכל משהו יכול לעזור לי בבקשה

  10. גל פרידמן:

    שלום, תודה על המידע. אשמח אם תוכלו להמליץ על מקומות באזור באר שבע (אם יש כאלו…) בהם יש פוטנציאל למצוא פטריות?

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      שלום גל,
      יער יתיר מעולה לאורניה , ובכל מקום בו גדל שמשון הנגב יש סיכוי טוב למצוא כמהין לבן. פשוט תמצא חבר בדואי מבוגר והוא ילמד אותך הרבה יותר ממה שאני יודע.

      בהצלחה,
      ליאור

    • דפי:

      אתמו היינו ביער להב בצד שקרוב ללהבים ובצד שקרוב ליישוב להב ולא היו פטריות בכלל

  11. עדי:

    היי ליאור!
    אני חדשה פה באתר והתלהבתי מאוד מהרעיון שלך לאפליקצייה…
    בתור סטודנטית לחקלאות אני מוצאת את עולם הפטריות כל כך מעניין ומסקרן, ובין השאר האפשרות שלנו ללקט אותן ולהשתמש בהן כחומר גלם למאכלים שונים וטעימים …

    אשמח ליצור איתך קשר אם הרעיון עדיין בשלבי פיתוח כלשהם;)

    אחלה יום
    עדי

  12. הדס הוכברג הדס הוכברג:

    אצלנו ביער המאכל בקדרון יש המון נרתיקנית דביקה… גם אחלה פטריה!

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      הדס תודה על התגובה, אשמח לבוא וללקט אם ישאר מה 🙂

      וכן יש כל כך הרבה פטריות מאכל טובות שגדלות בארץ, אך כדי ללקט בצורה נכונה חסרת חששות יש צורך בידע נרחב סביב הפטריה ודומות לה.

      לצורך כך התחלתי בבניית האפליקציה, אך לצערי עד כה האדם הנכון לא הרים את הכפפה (כמה אנשים לא נכונים כן הרימו- אומר שוב אני עוסק בפטריות מאכל בלבד, לא הזיה! 🙂 )

      אך אם את מכירה מישהו שרוצה לשבת כמה שעות על עיבוד מידע, עבודה פשוטה שכל אחד יכול לעשות ללא ידע טכני מקדים, אשמח אם תפני אותו אלי.

      מחכה לביקור הבא ביער מאכל,
      ליאור

  13. ליאור זינגר ליאור זינגר:

    כתבה מעניינת עם כמה פטריות מאוד אקזוטיות… היא לא הכי מקצועית אך בהחלט יש שם כמה תמונות יפות
    http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=25835&source=moremails

    אגב אני כבר בתהליכי בדיקה של הפוטנציאל העסקי של לנסות לגדל כמה מהן 🙂

  14. רוני:

    ליאור שלום. כוונתך טובה אך הביצוע קצת בעייתי.
    קודם כל הנושא עצום ומרתק אפילו אם אנחנו מדברים רק על כמות הפטריות המצומצמת יחסית בארצנו היבשה (יחסית לאירופה לפחות) ואין הרבה טעם ברפרוף על 4-5 הפטריות המוכרות ביותר בלאו הכי. הרי מי שמתעניין בתחום ילך ישר לספרים ולאתרים הרלבנטים ומי שלא ממש, יסתפק בקריאת כתבת הפטריות השנתית של ווינט והסקירה שלך אולי יותר מתאימה לשם אך כדאי קודם לתקן כמה טעויות, חלקן קריטיות:

    ההבחנה בין אורניות מאכל וכאלה שאינן למאכל לא מתבצעת רק ע"י סוג העץ מתחתן הן גדלות. אכן אורנית הגדלה תחת אורן טובה למאכל אבל יש המון מינים שדומים לאורנית (מבחינת הספוג הצהוב שמתחת) אבל למעשה נקראים גושיות, חלקן אכילות וחלקן רעילות מאוד (לדוגמא הפטריה בעלת השם המפתה -גושית השטן). נכון שתחת אלונים הייתי מעדיף לא ללקט גושיות אבל גם תחת אורנים לא כל מה שנראה כמו אורנית הוא אכן אורנית וכדאי מאוד שכמה שיותר אנשים ידעו את זה.

    כשנוגעים בפטריה היא אינה "משחררת מייד את כל הנבגים שלה לאוויר" הנבגים משתחררים בכמויות עצומות גם ללא נגיעה ובכל מקרה בטח לא כל הנבגים בבת אחת. מה גם שהנבגים לא מזהמים את הגוף. למעשה גם הנבגים של הפטריות הרעילות ביותר, לא נורא אם ידבקו לנו לגוף. הרעלה מתבצעת רק דרך הקיבה. אפילו לא הייתי נסחף עד כדי להסתובב עם כפפות חד-פעמיות. ס"ה צריך לשטוף או אפילו לנגב עם טישיו את הידיים לפני שממשיכים הלאה.

    אזנית הכלך – אכן גדלה סמוך לכלך מצוי (וגם ליד חרחבינה). הכלך עצמו אמנם ממשפחת הסוככיים כמו השומר. אבל העניין יותר מורכב מ"עליו חסרי טעם" האמת היא שהוא צמח רעיל ביותר למאכל אדם ובהמה, חוץ מניצני הפרחים שבעוד הם סגורים ניתן ללקט אותם ולבשל במים ללא סכנה. (ניסיתי בעצמי והיה טעים והכל בסדר אבל לא אקח אחריות עליכם)
    כמו כן הפטריה עצמה אסורה לנשים בהריון.

    הספר של ניסן בנימיני שהמלצת עליו באמת מאוד מקיף ורציני אך יש לו בעיה אחת קשה – חלק גדול מן התמונות שם הן בשחור לבן, דבר שבלשון המעטה מאוד מקשה להשוות את הפטריה שמוצאים בשטח עם תמונת מקבילתה בספר. אני אוהב לעבוד עם הספר של בנימיני בשילוב עם הספר של דליה לוינסון (שגם הוא מאוד רציני, התמונות צבעוניות ומעולות, ההסברים בהירים אך המגוון קטן הרבה יותר. דליה לוינסון עצמה, דרך אגב עורכת כל חורף מספר סיורי ליקוט והגדרת פטריות לקהל. חוויתי, מעשיר וטעים. מומלץ מאוד.

    ליאור אם אתה הולך על האפליקציה לזיהוי פטריות ברצינות אני ממש מציע לך לקחת לך יעוץ משפטי בנוגע לנושא על מנת למנוע תביעות של אנשים שנפגעו מאכילת פטריה שזיהו על סמך אפליקציה. וגם לחבור למישהו שמבין מאוד בתחום דוגמת דליה לוינסון או מישהו ממנהלי אתר פטריות ישראל ברוסית שהמלצת עליו (גם הוא אתר מעולה והיה לי הכבוד לעזור להם בהגהה ועריכת תוכן של המדריך המקוצר בעברית) כדי שתוציאו תחת ידכם משהו ראוי ומדוייק ככל האפשר.
    בהצלחה.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      רוני,
      כתבת הרבה ולכן לא אזכה להגיב לכל.
      ראשית, היופי של הקוד הפתוח (מה שאתר "בידיים" חורט על דגלו) הוא שאנשים שיותר בעובי הקורה (כמוך במקרה זה) יבוא ויגיבו עם המידע שברשותם, לכן תודה לך על שעשית זאת.

      שנית, אין באמת צורך שאסקור את כל פטריות המאכל הגדלות בארץ מכמה סיבות, האחת היא שאין לא מומחה כה גדול, השנייה היא שאני לא קורא במאמר שלי לאנשים לצאת החוצה וללקט לפיו, להפך אני נותן פה סקירה רוחבית בנושא זה עם הפניות למקורות הרלוונטים והמקצועיים הרבה יותר, וסיבה אחרונה, כבר יש מי שעשה זאת ובצורה מקצועית, אז אין שום סיבה שהעתיק מה שכתב… המשימה שלי במאמר הוא לפתוח אנשים לעולם זה, ומי שהתלהב אז שילך, יכין שיעורי בית באופן רציני ורק אז יצא לשדה או החורשה הקרובים לביתו.

      נמשיך, אורניות vs גושית- העלאתי את האזהרה נגד הבלבול, אך בהחלט יש מקום לדגש שאתה שמת- תודה.

      כפפות חד פעמיות- גם אני ציינתי שזה מוגזם, אך יש כאלו שטוענים שזהו פריט חובה… לכן ראיתי לנכון לציין, אגב אתה יכול להבין את החשש שאם נגעת בפטרייה רעילה ואז העברת את הנבגים ממנה לפטרייה אחרת שתאכל קיים חשש שעבר מהרעל שלה (אני מנחש שזה לפחות הפחד של הדוגלים בכפפות), בכל מקרה בגדר נקודה למחשבה למלקט.

      פיזור נבגים- האמת שבגלל שאני עוסק הרבה "בזריעה" וגידול פטריות הפחד העיקרי שלי הוא זיהום שיעבור לאחד ממצעי הגידול שלי.

      מסכים איתך בנושא הספרים- זאת הסיבה שציינתי כמה ולא רק אחד, הספר של ניסן בנימיני הוא משנות ה70, כך שעלות ההדפסה עברה לא מעט מאז, אך בכל זאת יש לא מעט תמונות צבעוניות בספר. מה שגם לא הייתי בטוח לגביו, האם גילו מידע רלוונטי חדש מאז? במיוחד בנושא הרעיל לא רעיל…
      לגבי האתר אינטרנט (הישראלי/ רוסי), יצא לי להעביר כמות מכובדת של שעות תוך קריאה בו, האתר מאוד מפורט וברמה מאוד גבוהה, אך כן הפריעו לי כמה דברים שלכן שקשה לי להמליץ עליו בלב שלם:
      א. גם הוא עובד בשיטת הקוד הפתוח ולא רק אקדמי, לכן החשש לטעויות גדל (לדעתי)
      ב. בחלק גדול מהפטריות שאני מכיר כרעילות הם מציעים לבשל 20 דקות לפני ואז הרעילות עוברת והן טובות למאכל… קשה לי להמליץ על כך מכיוון שאני מכיר את פטריות אלו כרעילות נקודה.
      ג. ראיתי כמה חוסר דיוקים בתמונות שלהם (ושוב, תמיד קיימת האפשרות שאני זה שטועה).

      והאפליקציה, הנושא המשפטי אכן ייבדק לעומק לפני, אך לגבי דעת אדם מהתחום, האם אתה מוכן להרים את הכפפה? 🙂

      שבת שלום וגשם,
      ליאור

      • רוני:

        היי ליאור
        אני למעשה חובב פטריות כמוך (אולי עם טיפה יותר ידע שנאסף במהלך כ-10 שנות ליקוט) ולא מרגיש מספיק בר-סמכא על מנת ליעץ לכתיבת אפליקציה כזו.
        מאוד ממליץ לפנות לאולגה או לזוריק מן האתר הישראלי/רוסי או אולי אפילו לדליה לוינסון ולנסות לעניין אותם.
        להתראות
        רוני

  15. אילן:

    ליאור, אני מאד אוהב לקרוא את המאמרים שלך, (אתה דובר פרנסאית במקרה?),
    אודה כי הפעם לא טרחתי לקרוא את כל הפרטים הקטנים ובכל זאת אמרת את רוב הדברים. אוסיף רק שני דברים:
    כמעט לכל פטרייה יש צמח אליו היא משתייכת כחולקת חיים איתו(הדגשה על כמעט) דבר זה עוזר למצוא את הפטריות אותן אנו רוצים, אודה כי בארץ איני מומחה גדול למעט הארנייה ואם אני לוקט, אז תמיד עם חבר. בחו"ל הייתי עושה אותו דבר, יוצא , בייחוד בסתיו, עם חבר ליערות בהן ידענו את הרכב העצים ולפי כך מצאנו את הפטריות שאהבנו יותר.
    למרות השגור בארץ, בחו"ל אסור לארוז פטריות בפלסטיק כדי לא לגרום להן להזיע ולהפריש חומרים לא רצויים ולאבד נוזלים, לכן נכון להובילם ולאכסנם בסלסלות או בשקיות נייר.
    בשוויץ ובצרפת (אולי גם במדינות אחרות ) , אפשר לגשת אחרי לקט לכל בית מרקחת או "דרוגיסט" אשר יעזרו לבדוק את תקינות ההלקט ובכך נמנעים מתאונות.

    • ליאור זינגר ליאור זינגר:

      אילן תודה על המחמאה והתגובה,
      אני דובר כמה שפות אך מהי פרנסאית?
      וידעתי את עניין שקיות הנייר, אך מה שסיפרת על הבית מרקחת (drugstore) מפתיע, לא ידעתי על זה, האמת שזהו רעיון גאוני לחלוטין.

      בהקשר דומה, ידעת שבארצות הברית ניתן גם לשלוח דואר מתיבת הדואר ולא רק לקבל?! אם אתה מרים את הדגלון מעלה הדוור יאסוף את הדואר שלך מהתיבה, מעניין למה פה זה לא ככה?

      מה שבטוח שבארץ לא זה ולא זה יתחילו בקרוב (לצערנו).

      • אילן:

        לא ידעתי! אף פעם לא הייתי על יבשת אמריקה, פרויקט לעוד שנתיים אני מקווה,,,,
        פרנסאית= Français

        בקשר ל -pharmacies et herboriste ,droguerie et parfois quincaillerie זה חלק מהמקצוע שלהם , בשוויץ על כל פנים הם חייבים לספק את המידע , בצרפת אני בטוח בחובה, אך נהוג ללכת אליהם' כמובן שמלקטים קבועים אינם עושים כך, מספיק להם לדעת את אשר הם מחפשים וליד איזה עץ הם נמצאים.

        נדמה לי שקראתי את המאמר שלך על גידול פיטריות על גדמי עץ, לידעה, רוב הפטריות הגדלות על גזעי עץ הן אכילות גם אם לא ידועות כטעימות במיוחד אך יכולות להציל חיי אדם אשר נתקע בשלג הירושלמי ,,,,,,,,,,

        טוב, לדעתי, יש עתה ךהמתין להתחממות מינימלית על מנת למצא פטריות של אחרי הגשם הראשון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)