גידול פטריות הוא נושא שהעסיק אותי רבות, ניסיתי לעשות זאת בעבר בפסולת של קפה. שמרתי על הסטריליות רבה כגון: אינקובטור חדש ונקי, כפפות מעבדה חדשות, התזת אתנול לכל כיוון, חיטוי בחום, כלי גידול של שקיות חד פעמיות (שישבו בתוך האינקובטור) אך למרות כל זאת טעיתי והמצע גידול (פסולת הקפה) הזדהמה ויחד עם התפטיר גדל לו עובש. לכן הפעם בחרתי במצע גידול אחר, גזע עץ.
הקדמה
גידול פטריות הוא נושא שהעסיק אותי רבות, ניסיתי לעשות זאת בעבר בפסולת של קפה. שמרתי על הסטריליות רבה כגון: אינקובטור חדש ונקי, כפפות מעבדה חדשות, התזת אתנול לכל כיוון, חיטוי בחום, כלי גידול של שקיות חד פעמיות (שישבו בתוך האינקובטור) אך למרות כל זאת טעיתי והמצע גידול (פסולת הקפה) הזדהמה ויחד עם התפטיר גדל לו עובש.
לכן הפעם בחרתי במצע גידול אחר, גזע עץ.
החומרים
פלגים של נבגים
הפלגים אלו חתיכות עץ שדומות לדיבלים, את חתיכות אלו מחדירים לתוך חור שנקדח בעץ. פלג טוב יהיה עשוי שרף קשה שבליבה שלו יש את הנבגים. השגתי בדרך לא דרך פלגים (DOWELS / PLUGS) עם נבגים (Spores) של הפטריות אשר בחרתי לגדל. קיימים סוגים רבים של פטריות מאכל (וכן אני התעסקתי רק עם מאכל!), הסוג הנפוץ והקל מכולם הינו פטריות אצה Oyster Mushrooms, אך כמו כן ניתן גם לגדל פטריות שיטקי, REISHI MUSHROOM, פטריות כפתור (Button Mushroom), NAMEKO וGIANT MOREL.
חבילה של כ-50 פלגים תעלה בין 10-50 שקלים בחו”ל. בארץ, לצערי, לא מצאתי ספק שמגדל ומוכר אותם (כך שמי שמחפש יזמות זוהי הזדמנות זהב). תהליך יצור הפלגים הינו פשוט ביותר: בסך הכל צריך תפטיר (mycelium) חזק ועמיד של הפטרייה (דבר שמתפתח עם הזמן), ומשם פשוט מדביקים את העצם בנבגים, (למשל הפלגים, חתיכות קרטון ועוד). את העצם (הפלגים במקרה שלנו) מוצאים עם כפפה בסטריליות רבה, מכניסים לשקית חדשה וסטרילית והנה יצרנו מוצר בשווי 50 שקלים.
את הפלגים בהם השמשתי קניתי ולא ייצרתי לבד, אך בעתיד אולי אפתח בייצור עצמי.
את הפלגים יש לשמור במקרר במעטפה חשוכה (בתוך השקית) עד ליום השימוש, אם הם יירטבו או יישארו בטמפרטורת החדר עובש עלול להתחיל לגדול (לצערי כך קרה לי בעקבות רטיבות שחדרה).
בול העץ
בול העץ יכול להיות מסוגי עצים רבים. קיים חומר קריאה רב באינטרנט בנוגע לשאלה אלו עצים מתאימים ואלו לא. אני התעניינתי בעץ האורן ועץ האקליפטוס מכיוון שעצים אלו נפוצים בארץ וקק”ל מדללת יערות שלהם לעיתים תכופות, כך שקל למדי למצוא בול עץ מתאים. אך אם יש לכם מטה של אבוקדו, אפרסקים (סער והדס), זית או כל עץ אחר שבדיוק נעקר, כדאי לבדוק האם הם מתאימים גם כן. מהמחקר שלי עלה שרוב העצים מתאימים. לגבי עץ האורן ,ראיתי לא מעט סרטונים ביוטיוב על כאלו שהפיקו תוצאו יפות. לגבי האיקליפטוס לא מצאתי, אך זה לא אומר שהדבר בלתי אפשרי.
גודל בול העץ הדרוש
גודל הבול תלוי בכמות הפלגים שברשותך ושברצונך להשמיש. כל פלג שמוחדר לעץ מספיק לרדיוס של 5 ס”מ, לכן המרחק בין כל פלג לפלג יהיה 10 ס”מ, לכל אורן והיקף העץ. לכן במקרה שלנו, כ-40 פלגים הספיקו לגזע עץ אורן באורך 0.8 מטר ועובי 0.2 מטר (כבד בטירוף).
לחות גזע העץ
נושא זה שנוי במחלוקת. במדריך אשר היה מצורף לנבגים צויין כי יש לייבש את גזע העץ כ-3 שבועות לאחר הכריתה אך לא לזמן ארוך מזה. לעומת זאת בסרטונים רבים חקלאי פטריות מדגימים כיצד נותנים לעץ לספוג מים באמבט, או אפילו בנחל הסמוך (לא הייתי ממליץ על כך עקב החשש מלזהם את העץ במיקרו אורגניזם אחר). אני פעלתי על פי המדריך הרשום ולא השרתי את העץ במים כלל. כמובן שגם מאוד תלוי סוג העץ.
במידה ומאחסנים את העץ כמה ימים עדיף לעשות זאת במקום “סטרילי” – לא על פני האדמה, אלא עם בידוד כלשהו, למשל על ריצוף.
טריות/ ריקבון העץ
זאת שאלה שאין עליה מחלוקת. חד וחלק, יש להשתמש בעץ טרי.
גזע העץ הוא בית גידול. בית גידול חדש מחכה לדייר החדש ומברך אותו בכל הטוב שיש לו להציע. לעומת זאת, בית גידול ישן כבר מצא דייר אחר שדאג להתפשט בכל פינה אפשרית ולנצל את משאבי בית הגידול, לכן יהיה קשה להתחרות עם דייר ותיק ולהכניס את הדייר שלנו.
עכשיו, זה נכון שביערות אירופה הקרים אנו רואים את פטריות המאכל גדלות על עצים רקובים יחסית, אך חישבו כמה עצים נרקבו מבלי שגדלה הפטרייה שאנו רוצים. בעצים הרקובים מתקיימת סימביוזה עשירה ומורכבת שמזרזת את התהליך, אך קשה ליצור אותה לבד ולכן נעדיף להישאר עם תהליך איטי יותר אך יחד עם זאת בטוח.
לעומת זאת ראיתי רעיונות מקוריים יותר שאשמח ביום מן הימים לנסות ליישם לבד.
הראשון הוא “זריעה” של הנבגים בגזע העץ שנשאר באדמה לאחר כריתת העץ. גזע זה ממשיך לחיות, במצב רדום. במקרה של עץ האורן הוא כבר לא יוציא ענפים חדשים ולכן אין להרגיש רע על כך ש”מנצלים” אותו. יש להיזהר במקרה זה ולבדוק טוב שלא השתמשו ברעל אחרי הכריתה כדי להרעיל את שורשי העץ שממשיכים לגדול!
רעיון מקורי אחר הוא שימוש בספרים ישנים. כל אדם שמתעסק עם ספרים יד שנייה מכיר את התופעה של כמויות אדירות של ספרים שאינם בשימוש עוד ונזרקים ל”מחזור”. בפועל אמניר שורפת נייר זה. אז כמה שעצוב לעשות דבר זה לספר, עד שלא נעבור לצרכנות נכונה (לכמה מאיתנו כבר יש מנוי לספריית ספרים?) זהו פתרון יצירתי.

יער פטריות ספרים אם אפשר יער שלם אז למה להסתפק בספר אחד, זאת תמונה מתחילת הדרך יחסית, מעניין לראות איך זה יתפתח.
אופן השימוש
נקדח חורים בעומק של 4 ס”מ וקוטר 50 מ”מ (תלוי כמובן בפלגים שברשותך), על החורים להיות במרחק 10 ס”מ זה מזה כך שלכל פלג יהיה רדיוס של 5 ס”מ סביבו פנוי.
לתוך החור נחדיר את הפלג. הפלג יכנס לחור בדפיקה קטנה פנימה (עבודה זאת כמו כל עבודה אשר דורשת מגע בפלגים נעשית עם כפפות!).
יש לשמור על איזור שבו שום פלג לא יוחדר, על איזור זה נניח בסוף את בול העץ.
כעת יש לאטום את החורים ושני החלקים החתוכים של גזע העץ. נהוג לעשות זאת עם שעווה. בחלק מהמדריכים שקראתי ממליצים על שעוות דבורים, אך זה לנסחפים. המטרה של השעווה היא לאטום את בול העץ נגד זיהומים מבחוץ ולשמור על הלחות בפנים, לכן ניתן לאטום גם חריצים וסדקים.
יפה, כעת כל שנשאר הוא להציב את בול העץ במקום מוצל פינתי ומבודד מהקרקע. יש המשאירים צד אחד של הגזע בכלי מים כדי לשמור על הלחות. אני לא הגעתי עד כה למסקנה האם הדבר מומלץ או לא. תוכלו לשכוח ממנו ל-8 עד 12 חודשים. במהלך תקופה זאת יגדל התפטיר (mycelium) בתוך גזע העץ, יפרק את השרף, תאית, ועוד. לאחר תקופה זאת הפטריות יתחילו לצוץ להן על הגזע. גזע בגודל שציינתי יספק פטריות במשך 5 שנים! לאורך כל עונות השנה! כך שאלו אכן יותר פטריות ממה שתוכלו לאכול (ציטוט מאחד הסרטונים).

גזע העץ עם הפלגים לאחר סתימת החריצים עם שעווה מונח במקום מוצל מבודד מהקרקע, ניתן לשים לב לאיטום השעווה על הדופן
אופן קטיפת הפטריות ובחירה מתי זהו הזמן הנכון לקטוף זהו נושא למדריך נפרד (to be continued…)

פטריות על גזע עץ- שימו לב כי צידו האחד של הגזע טבול בדלי מים, לפעמיים זה עובד ואך עובד טוב יותר, אך לפעמים זה גורם לריקבון ועובש בעץ, איך ניתן לדעת, רק לשאול מומחים
סרטונים מומלצים, למידע נוסף
הגרסא הגברית
הגרסא הנשית
הגרסה השקטה: ההכנה
התוצאות (בגרסא השקטה)
הם טענו שזה מצחיק… אותי לא כזה
אני מוכר פלאגים להנגעה של גזעי עץ.
מוזמנים ליצור קשר בפייסבוק
https://m.facebook.com/growmushroomathome/?ref=bookmarks
יש לי בחצר עץ זית חי עם גזע ענק.
האם לדעתך ניתן לגדל עליו בעודו בחיים את הפטריות מהפלגים?
בתודה – אורי
שלום ליאור
אני מעוניין לגדל פיטריות על גזע עץ
האם אתה ממשיך לגדל?
איזה סוג גזע השתמשת?
מרגע הכנסת הפלגים כמה זמן לוקח עד שמקבלים פיטריות?
איך הגזע עובר את הקיץ החם בישראל?
תודה
עוזי
קנה אוהל זול ועמיד לגשם, בריכת ילדים. מלא אותה במים כל כמה ימים, ותשאיר בחוץ. עדיף בצל. עץ אלון עדיף ולוקח כמה חודשים עד שרואים תוצאות. אם חם מדי הפטריות מתיבשות מאוד מאוד מהר.
הואיל והראית נכונות לפתוח תחקירים שונים,
האם תיאות לנסות לברר לגבי סימביוזה?
מצאתי היכנשהו שם המצח שבנגב מוכר, שפטריית הכמהין עושה איתו סימביוזה, משמע רק על שורשיו היא תגדל – ולא שמרתי את המידע בזמן.
זכרתי שזה משהו דומה לרוברב.
ולמי שכבת שזה מראה רומנטי ונקב בשם של איזה צמח יפני, לי התמונה עם הצלוחית הירקרקה מקרמיה של גזע עומד עם פטריות עליו, ממש הזכיר את הצמח הזה שדומה לבמבוק ומוכרים אותו למזל ושפע.
ככה שממש יפה ורעיון למי שמחפש כיוון עסקי, לםתוח חנות קטנה ומטריפה, אחרי שלומדים את התנאים כמו שמישהי הזכירה כאן בייצור גבינות.
חנות חשוכה משהו, עם ספרינקרים יתיזו מיים קבוע, כמו חנות פרחים, הן תמיד קטנות וחשוכות וקרירות.
גם לפרחים יש תערובות מיוחדות לשימור ומניעת רקבונות, אחרת כל החנות תסריח.
חסרה תשובה על שאלה של מישהו כאן, האם אפשר פשוט חלק תחתון מתחת לכובע, ולעשות ממנו תפטיר בתקווה שמכיל נבגים אם נותרו (אם נכון שמוציאים אותם לפני השיווק), ושחומר הפטרייה מהווה חלק מהמצע?
ליאור שלום!
אשמח לקבל פרטים נוספים לגבי תנאי הגידול האופטימליים מלבד לחות וצל.
טמ”פ?
סיגל שלום,
זה מאוד משתנה מעץ ועץ ופטריות שונות. אך בעיקרון חם מדי מוריד את הלחות היחסית וגורם לייבוש התפטיר. קר מדי גורם להפסקת או האטת קצב הגידול.
יש הרבה טבלאות ברשת, אך בנינו, כמה את כבר יכולה לשלוט בתנאים?
ליאור
שלום.
מה בדבר גידול פטריות על עץ חי?
חנה שלום,
לרוב הפטריות שאנו רואים שגדלות בטבע על עץ חיי גדלות בשכבות החיצוניות שכבר אינן בחיים. העץ מייצר חומר שנלחם בפטרייה מכיוון שהיא מזיקה לו.
אם באמת תרצי את שם החומר אני יכול לחפש לך.
כן ראיתי כמה מקרים שהצליחו לגדל פטריות על מה שנשאר בקרקע לאחר שעקרו את העץ, אך גם זה לא פשוט.
ליאור
תודה רבה לך ליאור על העזרה הכנתי את הגזע אקליפטוס מקווה לתוצאות יפות אם יהיו מבטיח לפרסם
שלום ליאור זה שוב אני אלון תודה רבה לך על העזרה שתלתי בגזע אקליפטוס את הפטריות והתחיל זמן ההמתנה מבטיח לשתף תמונות כשיגיע הזמן תודה רבה לך שוב על העזרה וחייב לציין שהסתכלתי במאמרים אחרים שלך ונמלאתי השראה המשך כך
תודה, אתה מוזמן להגיב גם בהם או לשתף הפייסבוק עם חברים, האתר מופץ רק כך ולא מכניס כסף כלל.
ליאור
שלום ליאור חייב לציין שמאוד התרשמתי מהמאמר סוף סוף מידע שמוסבר בצורה הפשוטה ביותר בנוסף אני שמח לראות שאכן גדלו לך פטריות מאז אותו גידול רציתי לשאול ואשמח אם תוכל לעזור לי האם צריך להשקות את הגזע או שהלחות היום יומית בלילה מספיקה בנוסף ציינת שניסית גם בעץ אורן וגם באקליפטוס האם ראית הבדל ונמצאה עדיפות כלשהיא אשמח מאוד אן תוכל לענות לשאלותי תודה מראש ושוב סחתיין על המאמר
אלון שלום,
אני חיי עכשיו באזור מדברי ויבש, מאז שהתקנתי טפטפת שמפזרת ערפל באזור הגזעים, התחלתי לקבל פטריות בלי הפסקה! אפילו עכשיו יש לי כמה פטריות שגדלות מעבר לחלון. נכון לעכשיו אני רואה הצלחה הגזעים של האורן, אך כל המאמרים שקראתי ממליצים על ‘עץ קשה’ למשל אלון.
בהצלחה ושלח תמונות
אתמול