פוליטיקה בת-קיימא, הסיפור של עורו

חינוך, חברה וקהילה

על הציר הסכמטי שבין "תנועת המחאה" ובין "תנועת הקיימות" שהמצאתי לטובת אותם פוסטים, אני תמיד מרגיש על הצומת. מחובר רעיונית ורגשית עם חבריי בחוות הפרמקלצ'ר ובהתיישבויות האקלוגיות, רוצה לקדם את החזרת גידול המזון לרמה המקומית, את האנרגיות המתחדשות, את החיים המתחשבים בכל הסובב אותנו, אבל חי בעיר, רוב זמני מוקדש לפעילות חברתית-פוליטית ולאחרונה אני אפילו מתפרנס מהפעילות הזאת.

לפני חודשיים בערך ראיתי את ההרצאה שאסף העביר בקורס הפרמלצ'ר של דרך היער, ונדלקתי על מודל "ספירלת הלמידה הפעילה". חשבתי לעצמי שגם את הסיפור של היוזמה שאני עובד בה היום – אתר האינטרנט של תנועת עורו – אפשר לספר על פי אותו מודל.

המחשבה הזאת התחברה לי לצמד הפוסטים שפרסמתי כאן לפני חצי שנה – "האחות הנשכחת של תנועת המחאה". על הציר הסכמטי שבין "תנועת המחאה" ובין "תנועת הקיימות" שהמצאתי לטובת אותם פוסטים, אני תמיד מרגיש על הצומת. מחובר רעיונית ורגשית עם חבריי בחוות הפרמקלצ'ר ובהתיישבויות האקלוגיות, רוצה לקדם את החזרת גידול המזון לרמה המקומית, את האנרגיות המתחדשות, את החיים המתחשבים בכל הסובב אותנו, אבל חי בעיר, רוב זמני מוקדש לפעילות חברתית-פוליטית ולאחרונה אני אפילו מתפרנס מהפעילות הזאת.

לכן הרעיון לחבר את "עורו" לפרמקלצ'ר ובאופן הזה ל"בידיים" באמצעות מודל ספירלת הלמידה הפעילה כל כך מצא חן בעיניי. עורו היא תנועה פוליטית, כפי שתוכלו לראות במצגת, היא פונה ל"מעמד הביניים", ל"רוב הדומם", ומנסה להשפיע על המערכת הפוליטית מבחוץ – בלי להתעלם ממנה או להילחם בה עצמה כמו שרבים מחבריי, משתי התנועות האחיות, מנסים לעשות. ולמרות זאת יש בי אמון בתנועה הזאת, ולא מכיוון שאני עובד בה – אם כבר, אז להפך.

אם יש לכם 50 דקות פנויות, אתם מוזמנים לצפות במצגת, שבה אני מסביר על דרך התפתחות האתר ועל העקרונות שעומדים בבסיסו, שבעיניי יש להם שורשים משותפים עם עקרונות הפרמקלצ'ר ותנועת הקיימות. אם אין לכם זמן, אני מציע שלפחות תבקרו באתר – תשוטטו קצת בין הדיונים, תקראו את המדריך למשתמש ואת עמודי האודות, ואם הרעיון ימצא חן בעיניכם, אשמח מאוד אם תירשמו. שם ואימייל, זה כל מה שתתבקשו לתת. זה, ואמון ביכולת לשנות גם לטווח הקצר, גם דרך המערכת, ואמון בכך ששינוי כזה יכול להוות בסיס לשינוי עמוק יותר ומהותי יותר.

זו כתובת האתר – http://uru.org.il. אתם מוזמנים.

 

 

לתוכן זה נכתבו 6 תגובות

  • לא דיברתי על הכיבוש (למרות שבעיניי תנועה אזרחית צריכה לייצג את כל מי שגר במרחב הקרוי מדינת ישראל ולא מי שמוכר על ידי המדינה כאזרח שלי) אלא על 20% מאזרחי ישראל שערבית היא שפתם.
    לטעמי, האזרח המדומיין וחבר התנועה המדומיין שלכם (כלומר זה שחשבתם עליו כשיצרתם את האתר) הוא יהודי ציוני, ששפה מסוימת ואוצר דימויים מסוים מדבר אליו. וזה כבר בעייתי בעיניי כשרוצים ליצר כאן משהו חדש שיציע גם שפה פוליטית חדשה. זה רק ייצור more of the same.
    אני מאמינה שפוליטיקה חדשה צריכה להתחיל מהיומיום. אבל היומיום הזה כולל את האופן בו אנחנו תופסים את מושג ה"אנחנו" כלומר מי נכנס בגבולות הקולקטיב שמרכיב את התנועה ומיהם השותפים הפוליטיים הטבעיים "שלנו". מהם האג'נדות "שלנו". ובעיניי האתר שלכם מפספס מאד בגדול בנושא הזה.

    • שוב, עניין השפה הוא מגבלה טכנית שאני מקווה שבעתיד הקרוב תיפתר. לגבי "האזרח המדומיין", את צודקת. עלית כאן על בעיה רצינית, שלא מוגבלת רק לעורו – ויעידו אין סוף הוויכוחים לגבי שירת "התקווה" בהפגנות.

      אגב, אחד ממייסדי עורו הוא נורמן עיסא, השחקן וממקימי התיאטרון הערבי-עברי ביפו. זאת לא תשובה לטענה שהעלית כאן, אני יודע, אבל זה מעיד על הכוונה שלנו לנסות ולשלב את האוכלוסייה הערבית בפעילות התנועה.

    • אותם 20% יודעים עברית מעולה, יכולים ומוזמנים להשתתף.
      הרבה מהאנשים שפגשתי אפילו נעלבו קצת כשניסיתי לדבר איתם בערבית (כי אני "חושב שהם לא יודעים עברית"…)

      אני מאמין שחלק גדול יותר ממה שמתפספס הוא לא בגלל השפה, אלא בגלל המדיה – הקהל המרכזי הם א/נשים שיש להם זמן מיותר וגישה לאינטרנט, ואוהבים להתפלסף באינטרנט בזמנם הפנוי (כמוני).

      ועדיין – זה עדיף עדיף עדיף על פני הקהל העיקרי שמשפיע כיום – אנשים שהקדישו את חייהם לפוליטיקה ולוביסטיות, בעלי כריזמה וכושר שכנוע, זמן פנוי, כסף ואינטרסים בשפע.

  • חברה שלחה לי את כתובת האתר הבוקר, ועכשיו ראיתי את הפוסט הזה כאן אז אולי זו הזדמנות להגיב. קודם כל – מודה שלא התעמקתי. אבל האתר מאד הרגיז אותי. בעיניי תנועה שמתיימרת להציג סדר יום אזרחי אלטרנטיבי בישראל לא יכולה להיות תנועה ליהודים בלבד. וזה הרושם הראשוני ביותר שאני מקבלת כשאני נכנסת לאתר שלכם – החל מהבחירה לכתוב בעברית בלבד. דרך בחירת הצבעים (כחול לבן), ועבור דרך השפה. הכרעת הרוב הדומם וכו'. ומה עם זכויות המיעוטים? מה עם ערכי סובלנות שהם חלק בסיסי בקיימות? כבוד לאדם ולאדמה? למרחב הגיאופוליטי שאנחנו חיים בתוכו?

    • קודם כל, העובדות: יש באתר עמוד אודות בערבית – http://www.uru.org.il/page/Arabic

      לתרגם את האתר כולו לשפות נוספות דורש משאבי פיתוח שכרגע לא זמינים לנו. אני מקווה שבקרוב מאוד זה יקרה, מתוך עורו או באמצעות קהילת קוד פתוח שתתגבש סביבו.

      בשום מקום באתר לא כתוב שהוא פונה ליהודים בלבד. הבחירה בכחול ולבן היא החלטה סגנונית, ולא לכולם זה ישר מהדהד "ציונות". יש עוד אתרים בעולם שהצבע הבולט שלהם הוא כחול, ואין שום קשר בינם ובין ישראל.

      מה שכן, האתר פונה לאזרחי ישראל בלבד – וגם לי קשה עם זה. נכון, בשלב זה תנועת עורו בחרה שלא להתייחס לכיבוש בשטחים ולשאר העוולות שמדינת ישראל מבצעת ישירות ובעקיפין כלפי אוכלוסיות מיעוטים שונות.

      ההחלטה הזו היא טקטית ולא עקרונית. אלה הן סוגיות שכרגע אי אפשר להגיע לגביהן להסכמה בקרב הציבור הישראלי, בשונה מסוגיות כלכליות חברתיות שבהן, כך אנחנו מאמינים, אפשר ליצור הסכמות רחבות וחוצות מגזרים.

      אנחנו יוצרים פלטפורמה פוליטית וצורת התנהלות חדשות לגמרי, מורכבות למדי, ולא מוכרות. הפלטפורמה עצמה דורשת לימוד והתנסות, ועצם השימוש בה יכול להוות אתגר עבור לא מעט אנשים. אם נוסיף על הפלטפורמה הזאת עוד שכבה של מורכבות – כמו העימות האינסופי בין "שמאל" ו"ימין" מדיניים, לא יהיה לה שום סיכוי להצליח.

      קצת סבלנות עדי, תני לנו להוכיח שאפשר להגיע להסכמה בנושאים הפשוטים יחסית, תני לנו להראות שאפשר לשנות את המציאות ולהשפיע על המערכת בסוגיות שבהן קל יחסית להגיע להסכמה, ואח"כ ניגש לנושאים המורכבים יותר.

      לצפות מעורו להתמודד עם שאלת הכיבוש הישראלי בשטחים זה כמו לדרוש מילד בכיתה א' לפתור משוואות דיפרנציאליות – בואי נתחיל מא"ב, מפעולות חיבור וחיסור פשוטות, אח"כ אולי גם נצליח לגשת לחמש יחידות במתמטיקה.

      • אני לא מאמין, כבר אסור להשתמש בכחול ולבן ?
        זה הצבעים של הדגל שלנו וזה בסדר גם אם בוחרים את הצבעים כי הם יפים וגם כי רוצים להראות ציונות.
        ובנוגע לכך ששפת האתר היא עברית, זה גם בסדר, לא חייבים לתרגם כל דבר לכל שפות המיעוטים. למה לא תרגמת גם את התגובה שלך לערבית, ולרוסית (יש הרבה רוסים שלא יהודים אז למה להתעלם מהם ?)
        אתר בידיים עושה מהפכה בכך שהוא מלמד אותנו לעשות הרבה דברים יפים. אני מקווה שנהיה אור לגויים ונוכל ללמד את כל יושבי תבל, אבל צריך להתחיל בבית ואח"כ להתרחב.
        אז אני מחזק את "עורו" ומקווה שהם יתפתחו.
        שתיהיה לכל אזרחי ויושבי ארץ ישראל שבת שלום.
        ניר

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן