בעבר פירסמתי פה שני מדריכים לבניית תיבות קינון לירגזים.
השנים שחלפו מאז תליית התיבה הראשונה, הן זמן מספיק להפקת לקחים

לפני מספר שנים התאחד המוסך של הקיבוץ עם מוסך בקיבוץ אחר ועבר דירה. כמי שהריחה פוטנציאל התחלתי לבלוש, ושמתי עיני על שולחן עבודה, תוצרת עצמית כמובן, שנראה לי מושלם לפינת העבודה שלי. אחרי מו”מ קצר קבלתי את השולחן לרשותי. סיפורו של שולחן עבודה משופצר.

לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה מגינת גג ובה כמה עצים שגודלו בשולי הגינה. הם נגזמו באופן שטוח, ”דו-ממדי”. הם כמעט ולא תפסו מקום במרפסת, אבל נתנו פרי והוסיפו למגוון. הרעיון הזה ליווה אותי מאז ושימש לי השראה לגידול האבוקדו במרפסת שלי, כחלק מפרויקט ערוגות בעיר.
במדריכים קודמים כתבתי על שתי ערוגות הפתיל שבניתי במרפסת. בסרטונים אפשר היה לראות שיש גם חלק שלישי לערוגה. זה אזור השתילה לעץ.

הארון יאפשר לי לסדר את החפצים כך שלא ייפלו לי על הראש. החלטתי שהארון יהיה עם דלתות הזזה, גם בשביל האתגר וגם כי לא רציתי להתעסק עם חלוקות פנימיות למספר חללים כדי להקטין את גודל הדלתות. במצב כזה אני יכול להכין שתי דלתות גדולות, ולהסיע אותן על מסילה, פעם את זאת ופעם את זאת. וכך היה.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.

הכנת מסגרת ומדף קטן למראה למקלחת / חדר שירותים מעץ במקום הפלסטיק הלא כל-כך אסטטי שבדרך כלל עוטף את המראות הזולות הללו. בנוסף, היה לי כלי עבודה חדש שעוד לא עבדתי איתו והייתי חייב למצוא משהו פרודוקטיבי לעשות איתו.

כנראה שמישהו קרא את מחשבותיי, ששידרו את הצורך שלי לשולחן עבודה, והניח ליד הפח שמול ביתי משטח כבד ונפלא של שולחן ישן, כזה שכבר לא עושים היום. כל מה שהייתי צריך לעשות זה לבנות לו רגליים.

כן, כן, לבנות מלונה רגילה לחלוטין יכול להיות עוד צעד מקיים קדימה. העץ מהזבל, המלונה מהפלסטיק נשארה בחנות, והכסף לא החליף ידיים. פשוט וקל – מדריך לבניית מלונה מעץ זבל.