שיפוץ ספסל ישן, או: קצת כבוד לנגרות

בבית המלאכה

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.

דוגמן הבית על הספסל הרעועכבר שנים עומד בחצר ספסל ישן נושן שהיה זקוק לשיפוץ. מבחינת בני הבית הוא נפל בתוך ההגדרה “עוד גרוטאה שמסתובבת בחצר”. אני ראיתי את הפוטנציאל. את הספסל אספתי מתחת לבית של אחת הקשישות בקיבוץ. הוא קרץ לי זמן רב, ולאחר שבקשתי רשות, היא שמחה להפטר ממנו.

היה צורך לחזק את הרגליים שלו כדי למנוע ממנו להתנדנד, וכן לתת לו משקל כדי שהמתיישב בקצה לא ימצא את עצמו מרים את הצד השני ונופל.

הדרך הקלה היתה למצוא איזו חתיכת עץ מתאימה ולצור ממנה קושרת, לדפוק כמה מסמרים, להבריג איזה בורג וזהו. בחרתי בדרך קצת ארוכה יותר, שכן כבר זמן מה מסתובב בראשי הרעיון שככל שמרבים להשתמש בעץ זבל או למחזר ריהוט ישן, כדאי להשקיע קצת יותר בחיבורים טובים ונכונים, וגם לתת קצת כבוד לנגרות.

אז כאמור היה צריך להוסיף לספסל לאורכו, בין רגליו קושרת. בחרתי להשתמש בקושרת עם סין מיותד. כך בעברית תקנית. יצאתי לחפש עץ שיתאים לקושרת. מצאתי משקוף של דלת שמישהו פירק ואספתי ממנו את קורת האורך.

קורת המשקוףסין מיותד

סימון הקושרת

פרקתי את המחברים שקשרו את המושב לרגליים בעזרת ברגים ודבק והתעייפו עם השנים. חיבור מסוג כזה נקרא מחבר ארגזת. מדדתי את האורך בין שתי הרגליים והוספתי עשרה ס”מ מכל צד. סמנתי את החלקים שאחתוך, ואת המקום והגודל של הנקב שמיועד ליתד.

מחבר ארגזת שפורקעשרה ס"מ תוספת וסימון הנקב ליתד

 

 

 

 

ניסור הקושרת

בהתחלה, מתוך כבוד לנגרות, חשבתי שאשתמש בכלים ידניים: מסור גב ומפסלת. מודה שהתייאשתי כי תנאי שולי הסין נוסרוהעבודה שלי לא אידיאליים, וזנחתי את המשור הידני לטובת מסור אנכי. ניסרתי את שולי הסין על פי הסימון והתברר לי שהנפולת מתאימה בדיוק להיות היתד.

הנקב ליתד

 קידוח להכנסת המשורכרסום עדיןהתחלתי בקידוח שני חורים בפינות כדי שאוכל להכניס את המשור. הפינות של היתד במילא התכוונו להיות מעוגלות כך שהקידוח נתן את העיגול הפנימי. כרסמתי בעדינות את החור על ידי חתכים זויתיים. לו הייתי משתמשת במפסלת החור היה יוצא מדוייק ועם חתכים יפים יותר. נסרתי את היתד מתוך שארית הסין, שייפתי והתאמתי לחור.חישוב וסימון היתד

חישוב גודל הסין מודגם באיור.

פירוק והרכבה

ניקיתי מתוך לזבז הגדע את הסין הטרוז הישןסימנתי וחתכתי מתוך הרגליים את הנקב

כדי שאוכל לחבר את הקושרת לרגליים, היה צורך לפרק את הספסל לגורמיו. באותה הזדמנות שיפצתי גם את החיבור שבין הרגליים למושב. החיבור הזה נקרא, שימו לב: לזבז גדע עם סין טרוז. ניקיתי מתוך לזבז הגדע את הסין הטרוז הישן. סימנתי וחתכתי מתוך הרגליים את הנקב שלתוכו תכנס הקושרת. תוך כדי ניסור גיליתי שהספסל מכובד יותר ממה שחשבתי והוא עשוי עץ בוק. משא השנים לא איפשר לראות את זה קודם.

הכנסתי את הקושרת ותקעתי את היתדסין טרוז חדש

הכנסתי את הקושרת ותקעתי את היתד.

החזרתי את המושב למקומו והחדרתי סין טרוז חדש לתוך הלזבז. השתמשתי בדבק נגרים כדי לחזק את הסין הטרוז למקומו.

חיברתי את הקושרות שמתחת למושב בעזרת ברגים, והברגתי את המושב מלמעלה אליהן.

הספסל מחוזק ומוכןהספסל התחזק. לא מתנדנד וגם לא מאיים בהתרוממות במידה ויושבים על הקצה. התלבטתי אם לשייף ולצבוע, אבל החלטתי שחינו של הספסל יפגע.

סיום

לאחרונה גליתי את האתר הזה: http://www.hobbithouseinc.com/personal/woodpics/_g_A.htm

זה קצת כמו ללכת בחנות כלי עבודה שיש בה הכל, אבל בעיקר, בעזרת הביטויים הנכונים באנגלית, אפשר למצוא ברחבי הרשת הרבה חומר והדרכות בתחום הנגרות.

שמות המחברים נלקחו מהספר מחברי עץ / פ. קלדרון, המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התעשיה, שעדיין מוצא לרכישה במחיר השערורייתי של 16 ₪. http://www.moit.gov.il/cmsTamat/mea_book.aspx?NRNODEGUID=%7B2C0BA04C-B47C-4466-94DA-4A0319D7AB14%7D&book=24

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן