דברים שלמדתי על גידול הידרופוני-אקולוגי-בריא או איך לחשוב מחדש על מוצרים ירוקים

גינון וחקלאות

הידרו נשמע כמו משהו מאוד אקולוגי וירוק לעשות נכון? במובן מסוים אני חושבת שזה נכון. וזה בהחלט כיוון עתידי חיובי להפחתת העומס על קרקעות למשל ולפיתוח חוסן ועצמאות בגידול מזון. אבל גם כאן, אם נרד לפרטים נגלה שאפשר לגדל הידרו ואפשר לגדל הידרו. אני עדיין חדשה בתחום אבל רוצה לשפוך אור על כמה דברים שלמדתי עד כה. אולי כהשראה בשבילכם גם להתחיל לגדל או לפחות כהשראה לאיך לגשת לכל רעיון מבטיח באופן שהוא יותר בר-קיימא.

הפתעתי את עצמי. באופן ספונטני למדי החלטתי לרכוש ערכת גידול הידרופוני לביתי החדש. בעזרת דור, חברי היקר, שנתן לי אישור שזהו מהלך הגיוני וראוי גם אם אין לי מושג ירוק, נסעתי לי בשמחה לחנות ההידרו (הלא קרובה בכלל) וקניתי במיטב כספי ערכה מוכנה. יכול להיות שזו הדרך היחידה שבה הייתי נכנסת להרפתקה הזאת ואני שמחה שנכנסתי. עדיין, היו כמה דברים שיכולתי לעשות אחרת ולהשיג תוצאה דומה במחיר נמוך יותר ובאופן אקולוגי יותר. במאמר/סיקור הבא אני רוצה לשתף כמה תובנות שלדעתי יכולות להיות גם משעשעות וגם מלמדות.

אציין שיש הרבה מידע ברשת על מערכות הידרו. אז אני פחות רוצה לגעת במידע שכבר קיים. במקום זאת אני רוצה להתייחס לעד כמה ניתן לעשות מערכת כזו באופן הכי ידידותי לסביבה (שזה גם אומר שהוא יהיה בריא לנו). בשורה התחתונה עם יצירתיות וסבלנות אפשר לבנות מערכת יותר ידידותית ממה שקונים בחנות. איך? אני מציעה ללכת לפי 6 ה-Rים ששיכלל הפרופסור שלי מהתואר השני, יורן ברומן:

 

1. Rethink needs/substitute

למה הכוונה בכותרת השלב? לחשוב מחדש על הצורך ואולי למצוא תחליף בר-קיימא יותר. כלומר להטיל ספק ברעיון מלכתחילה ולשאול האם זוהי הדרך המיטבית שיש לי לספק את הצורך שלי במזון? האם אני באמת צריכה מערכת כזאת? מהן החלופות?
הצרכים שרציתי לספק היו ללמוד איך באופן עצמאי אפשר לגדל מזון, לאכול ירקות טריים, בלי ריסוסים ובלי אריזות. במקרה שלי אני גרה בדירה שכורה, ללא קרקע, אבל עם מרפסת מרווחת. היה חשוב לי גם להיות מסוגלת לנייד את עצמי ואת הגינה שלי יחסית בקלות לדירה הבאה, בהנחה שלא אשאר כאן לתמיד. עם זאת הבנתי די מהר שמערכת כזו גם לא תגדל את כל מזוני, וכי יש דברים שאולי עדיף בכל זאת לגדל בעציצים. למשל, כי הערכים ה”תזונתיים” של הדשן עבור ירוקים (פטרוזיליה וכו’) הם נמוכים בהרבה לעומת הדשן לו זקוקים פירות וירקות. כמו כן ירקות שורש כמו גזר או תפוח אדמה, כדאי לגדל באדמה.
אוקיי, אז החלטתי שאני רוצה. בחשיבה אקולוגית יכולתי לייצר ערכה באופן עצמאי. יש מדריך שלם שכבר נכתב כאן וגם כאן (אייל ברקן האיש והאגדה מסביר גם איך לייצר חוות חלון, לגדל עציצים בדליים ועוד). אני בחרתי לקנות אחת. מודה באשמה!
מבחינת חלופות בנות קיימא, אחד הדברים שהטרידו אותי היה גידול בצינורות העשויים מפלסטיק בגלל היותו חומר מזהם לסביבה. אולי עדיף לגדל בצינורות חרס? אבל אז זה לא כ”כ נייד וחזק. או אולי במבוק? חשבתי שהוא עלול להירקב.
ואם בכל זאת הולכים על פלסטיק, האם זה מסוכן לבריאות?
כהנחת עבודה חשוב להבין משהו עקרוני. הכל זולג. גם החומר הכי יציב וחזק בעולם משחרר מולקולות עם הזמן, והוא גם מושפע מהתנאים בהם הוא נמצא (למשל טמפרטורה, חומציות ועוד).
מבחינת ההיצע של צינורות פלסטיק לגידול הידרו ניתן להשתמש בצינורות העשויים PVC אפור או צינורות לבנים העשוים uPVC. מהמחקר שעשיתי הצינורות האפורים מכילים שני סוגי פלסטיק שכבר ידועים כמסרטנים: ביספנול A ופטלטים. הצינורות הלבנים לא מכילים את שני החומרים הללו ולכן עדיף להשתמש בהם. עם זאת, עדיין ישנו סיכוי לזליגת חומר אחר, הנקרא ויניל-כלוריד, שאותו כן יש בצינורות העשוים uPVC. במסמך של ארגון הבריאות העולמי משנת 2004 מצוינים שני מחקרים שבדקו את הנ”ל. מהממצאים של המחקרים עולה שייתכן וישנה זליגה למים של החומר הנ”ל, לאחר חשיפה של 30 יום לטמפ’ שהיא מעל 45 מעלות צלסיוס, אבל לא מתחת ל35 מעלות. הריכוז של החומר שנמצא בניסוי היה 2.5 מיקרוגרם לליטר. האם זה מעט הוא הרבה?
על פי החוק להגנת איכות המים של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי ריכוז שאינו מסוכן לאדם הוא מתחת ל2.5 מיקרוגרם לליטר. אז החלטתי שזה מספיק טוב בשבילי. במיוחד לאור העובדה שיש כל כך הרבה חומרים מכל כך הרבה סוגים אליהם אני נחשפת מירקות מרוססים למשל. אז לפחות כאן אני חוסכת מעצמי את החומרים הללו. מה גם שהמחקרים הנ”ל לא בדקו מה קורה לצמחים שנמצאים במים הללו, סביר להניח שגם אם החומר נספג במערכת השורשים של הצמחים הוא לא מגיע לאותה רמת הריכוז שמצויה במים. וגם ככה לא נגיע לטמפ’ של 35 מעלות כי הצמחים עצמם לא יחזיקו. כמו כן מחליפים את המים אחת לחודש.
בל נשכח שיש גם את שאר הציוד של המערכת והשאלה ממה הציוד הזה עשוי? גיליתי שמיכל המים במערכת שקניתי עשוי פוליאתילן, אבל אני לא יודעת ממה עשויה המשאבה, צינור המים, כוסות השתילה ועוד. אז מי שבאמת רוצה לבדוק את כל אלו, אני אשמח לשמוע מה מצא/ה!

2. Reduce

אם בכל זאת אנחנו בוחרים לבנות מערכת שכזו, השלב הזה מציע שנשאף להפחית מה שאפשר. רציתי להפחית לחלוטין את השימוש בחומרים תעשייתיים (דשן ומאזן pH). אבל הבנתי את זה מאוחר מידי, אחרי שקיבלתי כחלק מהערכה דשן לא אורגני. מבדיקה עם החנות אם אפשר להחליף נאמר לי, שגידול אורגני הידרופוני הוא כמעט ובלתי אפשרי בגלל שהצמחים לא ישגשגו.
היה לי עוד רעיון שובב בכיוון – שימוש בשתן מדולל כדשן במקום דשן כימי. העליתי בקבוצת פרמקלצ’ר ישראל את השאלה האם זה אפשרי? נאמר לי שבשתן יש חומרים שמצריכים פירוק שלא קורה בסביבת מים, אלא רק בסביבה עם אדמה וחיידקים מתאימים. בנוסף לכך השתן הוא השתקפות מזוננו – אם למשל אני לוקחת תרופות, הן זולגות בשתן וכך עלולות להגיע גם לגידולים (אגב בהשקייה במי קולחין כבר נמצאו שרידים של תרופות בצמחים, כיום אין לזה פיתרון).
אז בינתיים אני אשתמש בדשן שכבר יש לי, אבל לא נואשתי מהרעיון, אם זה ישתנה אעדכן את המאמר. בריסוס בכל מקרה אני מקווה שלא אצטרך להשתמש, במיוחד כי אין כאן אדמה.

3. Reuse

להשתמש מחדש במשהו קיים כפי שהוא.
במקרה שלי זה היה רלוונטי לשאלה איך לחבר את המערכת שתעמוד ורטיקלית. אז במקום תופסני הפלסטיק שאיתם מחברים את המערכת לקיר (ומחייבים גם קידוח), הצלחתי למצוא בדרך נס ליד פח זבל (באותו היום שקניתי את המערכת) סולם מושלם שעליו הרכבתי את המערכת.
*אגב, ראיתי מגדלים אחרים שפשוט קשרו את המערכת לחבלים או מיתרים.
**עוד שימוש מחדש – בצל ירוק לקחתי מהשקית האחרונה שקניתי בסופר, הוא נקלט מדהים.

 4. Recycle

למחזר. כלומר לא להשתמש בחומר כפי שהגיע אליי, אלא להסב אותו למשהו אחר, לשימוש הרלוונטי.
במקרה הזה, במקום לקנות סטארטרים על מצע צמר סלעים או מגש קלקר, חשבתי מחדש (Rethink) כיצד אוכל להגיע לאותה התוצאה עם פחות השפעה סביבתית. אז ניגשתי למיחזורית הקרובה ושלפתי בקבוקים אותם מיחזרתי לכוסיות הנבטה. נעזרתי בקונוס הגאוני של ליבינג גרין כדי לייצר כוסיות שלא מצריכות שימוש בדבק או בשדכן. מה עוד מיחזרתי?
לשם חיבור הצינורות היה צורך בחומר סיכוך, לקחתי שמן טיגון משומש.
לשם בידוד הרעש מהרצפה, שהיא התקרה של בעלי הבית שלי, שמתי קלקר שמצאתי ברחוב.

סטארטרים בהשראת ליבינגרין

הסטארטרים בתחילת דרכם

סטארטר שצמח לפני ששטפתי ממנו את האדמה (סליחה על התמונה המטושטשת)

5. Recover energy/exergy

מה הסעיף הזה אומר? בעברית קוראים לזה “השבה”. לנסות ולהציל את האנרגיה החבויה בחומר שאין בו צורך אחר. במקרה הזה כאשר אני אחליף את השתילים כמובן שכל החומר האורגני יילך לקומפוסט ולא להטמנה. כמו כן אם יגיע היום שבו ארצה להפסיק את השימוש במערכת יהיה טוב אם אוכל למצוא דרך להימנע מהטמנה. אדב, צינורות PVC עדיף למחזר מאשר לשרוף לאנרגיה.

6. Reject: Deposit safely

למצב בו אנחנו מטמינים משהו באדמה בזהירות מירבית נשאף להגיע רק אם ממש אין ברירה.
ואם במהלך השימוש כבר נוצר חומר מסוכן כמו סוללות ישנות של מד המוליכות ומד הpH, אז כמובן אני אדאג שהן יילכו לסילוק לפסולת אלקטרונית, שם ימחזרו מהן שיוכלו ואת השאר יטמינו, בצער רב.

לסיכום

כמעט בכל דבר שאנחנו נעשה נוכל לחשוב על הרבה מאוד היבטים אקולוגיים שיכולים להשתלב בו כדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית. יחד עם זאת כדאי מאוד לחשוב גם על היבטים בריאותיים, חברתיים וכלכליים שיכולים להשתלב או לסתור את השיקולים. 6 הRים שהצגתי הם דרך מצוינת לעשות מעיין ניתוח של “מחזור חיים שלם” של המוצר שאני רוצה לקנות. דרך אפילו יותר מדויקת תהיה לתכנן ולקבל החלטות על סמך עקרונות הקיימות. מוזמנים לקרוא עליהם במאמר שכתבתי ב”עיינה”.

מה שבטוח יכול לעזור לנו במיצוי האפשרויות הוא לחשוב יצירתי. יצירתיות וקיימות הם חברים טובים והשילוב של שניהם גם עושה את הכל הרבה יותר כיף! אשמח לשמוע מה אתם/ן חושבות/ים!

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן