כבר כמה שנים יוצא לי לראות בכל מיני מקומות (הפעם הראשונה היתה בכפר נבון) מערכות הידרופוניות. מתוך תהייה איך ניתן לגדל מזון הכי נוח וקרוב, ויחד עם זאת מנותק מהאדמה, חלמתי על מערכת שכזו והתחלתי לתכנן. איל ברקן פרסם כבר כאן על חוות החלון המופלאות, אבל באמתחתי היו צינורות ללא שימוש. ניסיתי לתכנן את המערכת כמערכת סגורה, חסכונית ומועילה, עם בונוס של צלילי מים ומפלים בחצר. וזה מה שיצא.
כבר כמה שנים יוצא לי לראות בכל מיני מקומות (הפעם הראשונה היתה בכפר נבון) מערכות הידרופוניות. מתוך תהייה איך ניתן לגדל מזון הכי נוח וקרוב, ויחד עם זאת מנותק מהאדמה, חלמתי על מערכת שכזו והתחלתי לתכנן. איל ברקן פרסם כבר כאן על חוות החלון המופלאות, אבל באמתחתי היו צינורות ללא שימוש. ניסיתי לתכנן את המערכת כמערכת סגורה, חסכונית ומועילה, עם בונוס של צלילי מים ומפלים בחצר. וזה מה שיצא.
הספוילר, שבסוף הבנתי שהשיטה הספציפית הזו לא הכי פשוטה וזולה, אבל זה לא הוריד בכלום מהחקירה, הניסוי והכדאיות.

המשתלה ההידרופונית בכפר נבון, ניר עקיבא
המבנה הכללי
לקחתי צינור ארוך שהסתובב לו אצלנו והוא היה הבסיס לכל העבודה. צינור ביוב פשוט אבל עבה (5-6 צול ומעלה). יש לשים לב שהצינור לא היה תחת פגעי מזג האוויר יותר מדי זמן, כיוון שהסדקים והשברים שנוצרים בעקבות הפגיעה של קרינת השמש ושאר פגעים לא ממש מחזיקים מים.
באמצעות מסור אנכי חתכתי אותו לשלושה חלקים לא שווים, מהגדול לקטן, שכל אחד היה בהפרש של כ-20 ס”מ.
תאי השתילה
עשיתי שבלונה של עיגול מניר, מעט גדולה יותר מקוטר בקבוק שתיה מפלסטיק של 1.5 ליטר, וסימנתי 4 עיגולים על החלק העליון של הצינור. חשוב לשים לב שכולם ממורכזים. תמיד אפשר להגדיל טיפה שיתאים לעציצים.
קדחתי בכל אחד מהעיגולים חור ראשוני, ואז בעזרת מסור אנכי, הרחבתי את העיגולים. לאחר שחתכתי כל עיגול, ניסתי להכניס את הבקבוק היעודי והרחבתי לפי הצורך (משני הצדדים כדי שהחור ישאר מאוזן למרכז), זה הזמן שאפילו דריה הקטנה עזרה לי עם הסימונים.

תאי השתילה מהבקבוקים
בסיום חיתוך החורים בכל צינור מדדתי שכל הבקבוקים נכנסים. כל בקבוק סומן בערך כ- 5 ס”מ מעל הקו העליון של הצינור. את הבקבוקים פשוט חותכים עם מספריים לאורך הקו. בתחתית הבקבוק עשיתי 4 חריצים אנכיים כדי לאפשר זרימת מים דרך העציץ. יש לשים לב שהחריצים רחבים אך לא יותר מידי כדי שהעציץ יהיה יציב.
מחברים והתאמות
הטוף, מצע הגידול של כל צמח בכל בקבוק חייב להיות רטוב תמיד. במשך כמה לילות חלמתי על איך מאפשרים למים להישאר בצינור אבל בו זמנית גם לאפשר זרימה של המים. בחנות כלי העבודה מצאתי מתאם שמוריד את הקוטר של הצינור (14 ₪) והמעבר בין הקומות של המערכת, נוצר מצינור גמיש (שבדרך כלל משמש כסיפון כיור – 24 ₪), בסוף כל צינור חיברתי את המתאם ואליו את הצינור הלבן הגמיש, בצד השני הרכבתי זוית כדי לקבל את הצינור הלבן. כל מחבר נאטם עם סיליקון (היקר יותר שמדביק ממש – 34 ש”ח).

המחבר המהונדס, בין שלב לשלב
עכשיו כל מה שנותר הוא למקם את חלקי המערכת, אחד מעל השני. את החלק התחתון מכולם, מיקמתי על מעמד מעץ , בצד אחד וישר לתוך הדלי. את התליה עשיתי עם חבל חזק וארוך, כך ניתן לשחק עם הזוית של כל קומה. חשוב שלא שהפרשי הגובה בין הצינורות יהיו הקטנים ביותר האפשריים, כיוון שככל שהמשאבי צריכה להעלות את המים גבוה יותר כך היא יקרה יותר ו/או מחזיקה מעמד פחות זמן. כך משחקים עם הגבהים כדי שהמים ישארו בכל צינור אבל גם יזרמו.
במאגר, הדלי התחתון (שבחורף הפך לשחור כדי לשמור על חום המים) מיקמתי משאבה פשוטה שנשארה בבית מהדייר הקודם. משאבות דומות ניתן לקנות בדרך כלל בחנויות לאקוריומים (אפשר אפילו סולרית ב300 ₪). למשאבה חיברתי צינור שמוביל את המים מהדלי לתחילת הצינור העליון.
בכוסות שתילה שהכנו שמים את הטוף (כ60 ₪ לשקית שמספיקה ליותר מ16 כוסות) ואפשר לזרוק זרעים או שתילים, אחרי שטוב טוב משחררים את השורשים מהאדמה.

תמונת המערכת כולה
האתגר
עכשיו מגיע החלק המאתגר. מתברר שכדי לתת אפשרות גדילה אופטימלית לאוכל שלנו, חום המים צריך להיות 20-27 מעלות ורמת ה-pH צריכה להיות בין 6.5 -5.5. בנוסף, כמובן צריכים להוסיף דשן כדי לאפשר לצמחים לגדול.
את בעיית החום פתרתי בקלות על ידי מתקן חימום של אקווריום (במחיר של 65 ₪ ). עד הקיץ אמצא פתרון ראוי לקירור המים.
איזון ה-pH והדשן מאתגרים יותר משמירה על חום המים, במיוחד אם רוצים לעשות זאת בצורה אורגנית כלל הניתן. בשלב הזה הדשן ההידרופוני שלי מגיע מחנות הידרופניה, בעלות של 125 ₪, כשמשתמשים ב-10 מ”ל לדלי. בנוסף, בקרוב אקנה מאשר מימון המופלא חיידקי em כדי להעשיר את “האוכל של האוכל”.
הצמחים גדלים לאט לאט – החסה כבר עם עלים, הזרעים שזרקתי לנסיון כבר ירוקים, הפרח מתחיל להראות שיש משהו. כמו מערכת ביולוגית בשלבים ראשונים, כל יום יש משהו חדש. למשל, פתאום גילתי שהדלי הוא עמדת השתיה של חתולי השכונה. מאז כבר יש רשת על הדלי, ולידו עמדת שתיה.
חדשים גם הם צליל המפלים בחצר, המשחק החדש לילדים, ובקרוב גם נאכל מהאוכל שגדל על מים.
כבר עבר הרבה זמן מאז פורסם המאמר ורציתי לשאול האם אין בעיה עם הצנרת. ממה שאני רואה השתמשת בצנרת אפורה לשפכים. האם אין בעיה עם זליגת חומרים מהפלסיק למים?
מדריך מצויין! יש לי כמה עצות שיכולות להוסיף:
אפשר להנביט זרעים למערכת הידרופונית גם באדמה ולאחר מכן לשתוף אותה מהשורשים או לבנות מעין מנבטה הידרופונית (בתמונה) על ידי שימוש בחצץ ואז להעביר למערכת כשהצמחים מגיעים לגודל מספיק.
את הטוף שממלאים איתו את כוסות השתילה אין טעם לקנות בחנות הידרופונית (שבה מוכרים סוג של כדורי חמר שמיועדים לגידול הידרופוני). אפשר להשתמש בטוף רגיל, חצץ גדול או בשברי חרס או רעפים.
האם ניתן לבנות מערכת כזו שבמקום הדלי השחור תהייה בריכת דגים ? האם הם יכולים לספק דשן למצחיה ? תודה מראש
זה נקרא אקוופוניקה – אפשרי. אני עוד לא הצחלתי – חפש ברשת
לכמה זמן בערך מספיק הדשן, והאם אפשר להכין בעצמכם?
דשן לגידול הידרופוני אינו יקר וקשה להכינו לבד
ניתן לרכוש בחנויות לגידול grow shop ב 50 שח מספיק דשן לשנה
אני אישית ממליץ על המותג ההולנדי Dutch Pro
דשן בסיס A+B לגידול הידרו
מחזור המשאבה
מה הם זמני הפעלת המשאבה המומלצים ? או להשאיר אותה עובדת קבוע…?
אני משאיר אותה עובדת תמיד, זה משאבה קטנה ולכן אין היא לוקחת יותר מידי חשמל, יש גם משאבות סולאריות העלויות החל מ400 ש”ח שמצאתי ברשת.
בעיקרון ברגע שמפסיקים את המשאבה, המים במערכת מתנקזים ואז אין מגע של מים בשורשים, כמו כן דלי הניקוז של המים מתמלא מאוד מכל המים… לכן עדיך שיעבוד כל הזמן
כל הכבוד על הנסיון ויכולת האילתור! מקווה לראות עוד עדכונים בהמשך כדי לראות את ההתפתחות.
אני עכשיו התנסתי בבנית מערכת דומה אבל אקוופונית…
זה הניסוי שלי:
http://ezi.co.il/?p=148
מה משמעות החימום על המערכת? ומה הדרך הטובה ביותר שמצאת להנביט את החסה?
נראה מדהים מה שעשית…
אני מחמם את המים, נכון לעכשיו, עם מחמם פשוט של אקוריומים, אחרי נסיון צריך להקפיד שהמים לא נגמרים כי אז הוא פשוט מתפוצץ….
המערכת עברה מנוחה בתקופה שלא היינו בארץ, עכשיו השמשתי אותה ומתחיל מחדש להנביט, מחכה לתוצאות ואשמח לחלוק :)
תודה רבה.
אשמח לשמוע על התוצאות…
אשמח לעזרה. מצאנו צינור PVC ואנחנו מאוד רוצים לעשות בו שימוש ולנסות לגדל הידרו, אנחנו מתכננים משהו פשוט יותר (בלי מאגר, וזרימת מים. נשתמש רק במשאבת אויר כדי לאוור את המים).
לא חושבת שתהיה לנו בעיה לבנות מתקן. אבל אני רק לא בטוחה איך לטפל בצמחים והאם כל הציוד ששקשור לבדיקת מדדים שונים במים באמת כל כך נחוץ והאם כל כך חשוב להשקיע בדברים כמו שמירה על טמפ’ המים? כי כל הדברים האלו ממש מייקרים את העניין.
אני מניחה שאם העניין ילך נשקיע בהמשך בציוד נוסף, אבל זה מאוד חשוב על ההתחלה?
ולגבי הטיפול בצמחים, כל כמה זמן כדאי להחליף מים?
כמה דשן צריך? או שפשוט להשתמש על בהוראות שעל האריזה?
אנחנו מתכננים לשתול עשבי תיבול.
תודה מראש.
תמיר כל הכבוד על כניסתך לתחום.
שים לב כי מים יוצאים מהמערכת (באידוי רגיל ודרך הצמחים) אך ריכוז המלחים הולך ועולה, מה שאומר שלאט לאט תגיע למליחות שלא בריאה לצמח. לכן בקרה על המליחות מומלצת (מכשיר פשוט מדהים מ Dealextream עולה 20 דולר). אגב מסיבה זאת אני גם לא ממליץ על הוספת מלח לימון
בנוסף סחרור מים המכילים דשן עלולה לגרום לפריחת אצות לכן מומלץ אם תחסה את הדלי מפני כניסת אור ישיר.
הבעיה העיקרית שצצה לחקלאים בגידול הידרופוני היא סחרור מחלות כגון פטריות. הפתרון של החקלאות הוא שימוש במנורות UV כמו של אקווריום. החיסרון הוא המחיר תפעול.
בקיצור המלצתי היא לא ללכת על הקצה ולסחרר את המים יותר מדי אלא להחליף את כל המים כל פרק זמן מסוים.
תכסה
תמיר אני מצטרף להארות של אייל ומוסיף כמה משלי,
קודם כל ממש יפה!!
1. שים לב שהמערכת שלך פתוחה – שווה לראות איך לסגור אותה כדי למנוע דגירה של יתושים.
2. מניסיון שלי אין צורך לא בחימום המים ולא בקירור שלהם הרעיון הוא לשנות את כמות המים ועל ידי כך לשלוט במסה הטרמית שלהם.
המערכת קולטת חום מהשמש – במיוחד אם לא צבעת אותה ללבן וכמות המים הנכונה זה אמור להספיק.
בקיץ שווה לעשות שני דברים – להגדיל את כמות המים ולכסות בחומר מבודד את מאגר המים, מניסיון זה מספיק.
אני מנסה להפיק דשן בעצמי למערכת שלי, למי יש ניסיון בנושא אני ממש צריך עזרה?
יפה מאוד!! כדי להוריד את החומציות אפשר להשתמש במעט מלח לימון, אבל מניסיוני בגידול הידרופוני בחוות חלון אני מצליח לגדל ירקות עלים יפים מאוד ללא בקרה על החומציות אלא רק על המליחות של רמת הדשן.
עוד המלצה שלי היא להגדיל את החורים בבקבוק כדי לאפשר יותר חמצן לשורשים – מלחם עושה את העבודה במהירות ובקלות