במדרחוב בזיכרון יעקב, בין החנויות, המסעדות והמזללות הקורצות למטיילים, בולטת בצניעותה החצר, ששלט קטן מציין את יעודה -”תות-נייר”. בחצר הקטנה הזו של משפחת נוימן, מתנהל פרויקט מקסים, אותו מתפעלים האחים אהד ותמנה ושקד בנה, לאחרונה הצטרפו גם הבנות שיראי ויערה. במקום משמרים טכניקה עתיקה של עשיית נייר מחומרים שונים ובעיקר מקליפות ענפי העץ ששמו ”תות נייר”.

”מקום לשבט”, מרכז האירועים של קואופרטיב הבר קיימא ממשיך לארח אירועים בנושאי קיימות וסביבה, והפעם: רוני סגולי, פעיל סביבה ושלום מארגון ”לוחמים לשלום” בשיחה מרתקת על הקשר בין סכסוכים לבין נושאי סביבה, בדגש על המקרה שלנו – ישראל והשטחים. הצילום באדיבות הטלויזיה החברתית.

חלק ניכר מהמשאבים הפיננסים בעולם מתגלגל לצבא ולצרכי “ביטחון”. ניתן להסכים עם הצורך בכך למחות נגד, אך מה שבטוח שמיוצרים מוצרים מאוד(!) איכותיים לצבא (לא חשוב של איזה מדינה) ושיש בזבוז משאבים רב ויצירת פסולת רבה על ידי צבאות, בהגדרה.

לפי מומחים בתחום, מקדחה ממוצעת בארצות הברית משמשת לקדיחה 12 דקות בשנה. אם נחשב את זה במונחים של יעילות, נגלה שמדובר בשיעור ניצול של 0.0023% מהפוטניצאל של המקדחה (100% אומר שהיא משמשת לקדיחה כל הזמן). זה נשמע מעט מאוד, אבל כמה מעט? מתברר שמאוד קשה לנו לחשוב על זמן שבו חפץ עומד בלתי מנוצל בתור משאב מבוזבז, נשמע לכם מופרך? מוגזם? בזבזני? גם לנו.