תכנון היער – המשך

פרמקלצ'ר

בחודש שעבר התחלנו בסקירת תהליך תכנון יער המאכל בקדרון. התחלנו לפי הסדר: הגדרת חזון ומטרות ואיסוף נתונים, מיפוי, ניתוח ועיבוד נתונים, הגדרה וניתוח של מרכיבים במערכת, מיקום יחסי והתמודדות עם גורמים מגבילים. עכשיו, כשיש לנו את מפת הבסיס בה יש חלוקה לאזורים, אלמנטים כמו שבילים, מבנים, גינת ירק וכו’ אפשר לגשת לתכנון הצמחייה (אנחנו מתמקדים בתכנון של החלק ביער שנקרא “גינת יער”)

בחודש שעבר התחלנו בסקירת תהליך תכנון יער המאכל בקדרון. התחלנו לפי הסדר: הגדרת חזון ומטרות ואיסוף נתונים, מיפוי, ניתוח ועיבוד נתונים, הגדרה וניתוח של מרכיבים במערכת, מיקום יחסי והתמודדות עם גורמים מגבילים. עכשיו, כשיש לנו את מפת הבסיס בה יש חלוקה לאזורים, אלמנטים כמו שבילים, מבנים, גינת ירק וכו’ אפשר לגשת לתכנון הצמחייה (אנחנו מתמקדים בתכנון של החלק ביער שנקרא “גינת יער”)

תכנון צמחייה

אנחנו עובדים לפי הסכמה הבאה:

  1. יצירה של רשימת צמחים כללית
  2. צמצום הרשימה על התאמה לנישה אקולוגית ותוצרים רצויים
  3. בניית גילדות ומיקומן במרחב
  4. תכנון סוקצסיה

רשימת צמחים כללית

במהלך השנה האחרונה יצרנו רשימה כללית של עצים ושיחים גדולים שיכולים להתאים ליער מאכל ים- תיכוני:

(מתוך “חוברת למתכנן יערת מאכל ים-תיכוניי”, גירסה 2)

פירות רכים

עצים גדולים: תות, שקמה, תאנה, דובדבן, אבוקדו, עץ הצימוקים, מנגו, שעועית הגלידה, אשכולית

עצים קטנים: עוזרר קוצני, עוזרר אדום, אגס סורי, שזיף הדוב, קטלב משונן, רימון, תות שאמי, משמש, אפרסק, שזיף אירופי, שזיף יפני, שזיף קראסי,  נקטרינה, תפוח, אגס, חבוש, שסק, אפרסמון, אנונה, גויאבה, בננה, פפאיה,  אתרוג, לימון, תפוז,, קלמנטינה, מנדרינה, פומלה, קומקווט, לימקווט, חושחש, PAW PAW

שיחים: פיטנגו, פיג’ואה, שיזף סיני, שיזף הודי, ליטשי, קרמבולה, זית רוסי, אננס, צבר, דומדמנית, אוכמנייה, פטל אדום, אוסנה, פטל תרבותי שחור

מטפסים: גפן, פסיפלורה, קיווי, פיטאיה

מזון בסיס

עצים גדולים: אלון התבור, חרוב, אורן הצנובר, אורן אפור, תמר,  ינבוט,  אגוז מלך שחור, אגוז מלך , פקאן, לוז, ערמון, מרולה, לוקומה

עצים בינוניים: שקד, זית, מורינגה, גיאופראה, פיסטוק, מקדמיה

צמחי תבלין

עצים גדולים: ער אציל, סמבוק שחור

שיחים גדולים: אוג הבורסקאים, ורד הכלב, שיח אברהם

שיחים קטנים: אזוב, קורנית מקורקפת, צתרה ורודה, מרווה משולשת, זוטא לבנה

ירקות רב שנתיים

מטפסים: אספרג

שיחים:צלף קוצני, חורשף

עשבוניים רב שנתיים:  מרוות יהודה, מרוות י-ם, לוף, רקפת, שום משולש

משתרעים: אהל הגבישים, צלקנית נאכלת

צמחים תומכים

עצים גדולים:  ינבוט, שעועית הגלידה, מכנף, נים, סיסם, אלביציה לבק, צחר, רוביניה בת שיטה

עצים קטנים: זית רוסי

שיחים: קרקש צהוב, רותם, אחירותם

מתוך הרשימה הזו אנחנו כבר יכולים לסמן באופן אינטואיטיבי את המינים שמתאימים לנו (הן מבחינת האקלים, הן לפי המטרות הראשוניות שהגדרנו לפרויקט והן לפי העדפותינו הקולינריות.. )

וזו למעשה רשימת הצמחים הכללית (המעט יותר מצומצמת) שאנחנו מתחילים איתה-

תות, תאנה, אבוקדו,  עץ הצימוקים היפני, קטלב משונן, רימון, תות שאמי, אפרסק, שזיף, נקטרינה, תפוח, שסק, אפרסמון, גויאבה, לימון, תפוז, קלמנטינה, קומקווט, פיטנגו, פג’ויה, פטל תרבותי שחור, אלון, חרוב, אורן הצנובר, תמר, פקאן, אגוז מלך שחור, סמבוק, וכל העצים התומכים.

עכשיו, על מנת להגיע לרשימת צמחים מצומצמת ומדויקת יותר, נעבור לשלבים של הגדרת נישה אקולוגית והגדרת תוצרים רצויים:

הגדרת הנישה האקולוגית

הגדרת הנישה האקולוגית כפילטר לבחירת צמחים (מתוך “חוברת למתכנן יערת מאכל ים-תיכוניים”, גירסה 2):

הנישות האקולוגיות נוצרות משילוב של התנאים הטבעיים בשטח וההשפעות המלאכותיות עליו. נתבונן במפת הבסיס, נסקור את הנתונים שאספנו עד כה, ונגדיר את הנישות השונות. בטבלה נמלא את המידע הרלוונטי ביותר לתכנון הצמחיה. מומלץ להדגיש גורמים יוצאי דופן המשפיעים במיוחד (כמו קרה קיצונית או עומק הצפה גבוה). נמפה את הנישות השונות כשכבה נוספת על נייר שקוף (מומלץ להכין סרגל קנה מידה).

שם הנישה: “גינת יער”

תנאים טבעיים

השפעות מלאכותיות

אקלים

קרה- כמעט כל שנה הטמפ’ יכולה לרדת ל מינוס מעלה או שתיים, ופעם במס’ שנים הטמפ’ יכולה לרדת אף למינוס ארבע- חמש מעלות.

שימור נגר– אין עבודות שימור נגר בנישה זו

משך הצפה

רוחות– אין רוחות חזקות במיוחד

עומק הצפה

משקעים– ממוצע 450 מ”מ בשנה

תדירות הצפה

קרקע

מרקם- קרקע סיין חולית (בינונית קלה)

גובה קרקע מעל הצפה

PH– 7.9- 8.1

תחזוקה

השקייה- תהיה השקיה באזור זה

השקיית עזר

בעל

תכולת חומר אורגני-מעט

דישון חיצוני- כחלק מתפיסתנו את גישת יערות המאכל אנו שואפים שלא יהיה צורך בדישון ממקור חיצוני.

אחוז גיר פעיל- בין 4-6%

גיזום– כמה שפחות

מפנה

דרומי/צפוני

טיפול במזיקים ובמחלות– כן, זה האזור היחיד ביער שאנחנו מוכנים להתעסק עם זה.

מזרחי/ מערבי

ועוד

תהיה באזור זה גדרת תרנגולות, בה נרצה לשים עצים ‘מפונקים’ במיוחד.

אנו מגדירים את אזור זה כאזור 1 בו יגורו אנשים, כך שיהיו מי נגר מגגות וממערכות מים אפורים. יהיה זבל אנושי ופסולת מטבח.

ועוד

אם יש צורך, זה הזמן לחדד את  ההבנה לגבי המידע החשוב, ולהשלים מידע חסר.

מהמידע הזה אנחנו מבינים שיש כאן מס’ גורמים מגבילים שראוי להתייחס אליהם כפילטר לבחירת צמחיה: קרה, כמות מנות צינון, PH,   רגישות למזיקים וכו’.

  • הגישה שלנו לגבי התמודדות עם הגורמים המגבילים: בגלל שאנחנו עושים את התכנון לעצמנו אנו מוכנים ‘להסתכן’ עם מינים שלפי הספר לא אמורים להצליח אצלנו. סביר להניח שאם היינו עושים את התכנון עבור לקוח היינו יותר ‘הולכים על בטוח’ ובוחרים מינים שמתאימים בוודאות לנישה האקולוגית.
  • מינים שכנראה נוותר עליהם: אנונה, בננה, קרמבולה, מנגו- מינים טרופים שיש סיכוי גבוה שלא יעמדו בקרות שיש אצלנו כל שנה( טרופים שיסבלו מקרות),  דובדבן, , ערמונים ופיסטוק  (זקוקים למנות גבוהות של קור וכנראה אצלנו לא יהיה להם מספיק.)משמש,
  • מינים שניתן להם הזדמנות כי אנחנו חושבים שיש סיכוי שהם יצליחו למרות שהם לא הכי מתאימים מבחינת הנישה:  גויאבה, פפיה, שעועית הגלידה, מקדמיה, תמר, אגוז מלך, PAW PAW

ניתן גם לבחור זנים מתאימים יותר מתוך המינים שידוע שהנישה אצלנו עלולה להיות בעייתית: לדוגמה:

  •   אבוקדו–  הזנים ‘אטינגר’ ו’פוארטה’ (וגם אס במידה מסוימת) עמידים יותר לקרה מאשר זנים אחרים, לכן נבחר אותם.
  • שזיפים– הם נמנים עם משפחת הוורדניים המאוד רגישה למזיקים. ביניהם זנים עמידים יותר: קלסי, סנטה רוזה. מין אחר של שזיף- השזיף הקראסי, הוא עמיד במיוחד ואף יכול לגדול בתנאי בעל.
  • תפוחים- יש אלפי זני תפוחים בעולם וישראל היא ממש על הגבול הדרומי לגידול תפוחים וורדניים בכלל. הזן שהכי מתאים לפה, מכיוון שיש לו דרישות צינון נמוכות והוא יחסית עמיד למזיקים הוא הזן ענה.
  • אפרסמונים– יש זנים שצריכים הבחלה כימית, כמו הטריומף, לכן לא נבחר בו. נבחר זנים שלא דורשים הבחלה כמו ג’ירו, איזו ופויו.

הגדרת התוצרים הרצויים

נחזור רגע להגדרת המטרה של החלק הזה ביער: “גינת היער” היא אזור המיועד למגורים של אנשים הגרים בחווה באופן קבוע, ולמתנדבים זמניים. יש שפע של פירות לאורך כל השנה, ירקות,אגוזים,פרחים, תרנגולות.. יש עצמאות מים ואנרגיה. יש שפע של צל ,פרטיות, פינות ישיבה קסומות  ושבילי הליכה נוחים”.

כך שהדברים  שמובילים אותנו בבחירת היבול הרצוי הם (היבול לא חייב להיות רק מזון!): מגוון, טעם, קרבה לבית, צל, הפרדת אזורי מגורים

  • טעם: תותים, תאנים, גויאבות,עץ הצימוקים היפני, אבוקדו, שזיף, תפוח, רימון, הדרים, שסק, תמר, קטלב משונן.
  • קרבה לבית: לימונים, שיחי תבלין,
  •  צל לשבילים ומבני מגורים: פקאן, אבוקדו, שעועית הגלידה, מרולה, לוקומה, תות, קושרי חנקן גדולים
  • הפרדת אזורי מגורים– נבחר מינים שיש להם צורה יותר שיחנית ויכולים ליצור גדר חיה: סמבוק, סברס, פג’ויה, elauganus spp, רימון, פיטנגו

עשינו טבלה בה כתבנו כמה אנחנו רוצים מכל מין מהרשימה שעשינו, לפי העדפות קולינריות  ( הרבה\ מעט).

מינים שאנחנו יכולים להוריד מהרשימה הם מינים ‘קשוחים’ שמניבים יבול בסיס. הם יהיו בחלק אחר של היער (חרובים, אלונים, אורן הצנובר, שיזפים, גאופריאה, שקדים וכו’)

עכשיו, לאחר שיש לנו את הרשימה של המינים אותם אנחנו רוצים ב’גינת יער’- אנחנו יכולים לעבור לשלב של בניית הגילדות וסידורן במרחב.

בניית גילדות ומיקומן במרחב

(מתוך ‘חוברת למתכנן יערת מאכל ים- תיכוניים’, גירסה 2):

גילדות הן קבוצות של מינים התומכים אחד בשני, מעלים את העמידות של המערכת ומפחיתים את הצורך בתחזוקה. בבואנו לתכנן את היער,  אנו שואפים להגדיל את שיתופי הפעולה בין הצמחים ובעלי החיים השונים, למזער את התחרות, ולאפשר לכל מרכיב לספק את צרכיו.

על בניית גילדות ניתן ללמוד מתוך התבוננות בטבע. יש גילדות שנוכל פשוט להעתיק- אך מכיוון שביערות המאכל נשתול צמחים תרבותיים רבים, וצמחי בר מסביבות גיאוגרפיות שונות, נצטרך להשתמש גם באינטואיציה ובכלי תכנון בזמן שאנו מחכים את האופן שבו פועלת הגילדה. מומלץ לקרוא האנציקלופדיה של החי והצומח על ‘חברת הצמחים’ האופיינית לאזור. דוגמה לחברת צומח (אדגיש את המינים האכילים, צמחי מרפא ותבלים  וקושרי חנקן. הנתונים מתוך האנצ’ של החי והצומח):

באזור שפלת יהודה הדרומית חברת הצומח הטיפוסית היא חרוב ואלת המסטיק, היוצרים תצורה של חורש פתוח. ביניהם מרווה משולשת, מיני לוטם, עוזרר קוצני ובר- זית, אספרג החורש, קידה שעירה, אשחר א”י, אזוב מצוי, קורנית מקורקפת, זוטה מעורקת, פרסיון גדול, עירית גדולה, קיפודן דביק, עכובית הגלגל, לשון הפר הסמורה, חורשף מצויץ, ועוד. 

כך שניתן לראות שכבר יש לנו גילדות ‘מוכנות’ מן הטבע. הצמחים בחברת צומח זאת מתאימים למסלע ולאקלים של האזור.

הדבר הראשון שאנחנו צריכים לדעת על מנת להרכיב גילדות הוא הגודל המשוער של העצים בבגרותם. זה לא עניין מאוד פשוט מכיוון ש:

  • המימדים משתנים בהתאם לזנים, ויכולה להיות שונות גדולה בין זן לזן. לכן אנחנו צריכים להבין קודם כל מהם הזנים המתאימים מכל מין. ויש מינים, כמו אבוקדו ונשירים שונים שיש המון מינים שונים, ולא רק זה- יש גם הרבה שילובים בין כנות לרוכבים שיתנו מימדים שונים בסופו של דבר.

אז מה שעשינו בינתיים זה להבין בצורה ‘גסה’ מהם הזנים שיותר סביר שנבחר (ע”פ מקורות מידע מהאנציקלופדיה לחקלאות, גידול עצים סוב- טרופים של אופנהיימר, וספרים בנושא יערות מאכל) והצלבנו בין מקורות מידע שונים.

  • נושא הגיזום: לא ברור לנו לחלוטין אם הנתונים שמופיעים בספרים הם ביחס לגודל ה’טבעי’ של העץ או לגודל של עץ גזום.
  • נתונים שמופיעים בספרים באירופה וארצות הברית לא תמיד רלוונטים לכאן. יש עצים שגדלים שם למימדים עצומים וכאן הם לא מתפתחים כל כך ולהיפך.

בסופו של דבר עשינו טבלה שמרכזת את הנתונים על הקוטר והגובה בקירוב. (הכנסנו את רוב הנתונים למאגר המידע בנושא צמחיה ליערות מאכל ים תיכוניים, הפתוח לשימוש ועריכה לכולם)

דגשים להרכבות גילדות

פונקציות בתוך הגילדה (יש מגוון פונקציות, אין צורך שכל הפונקציות יבואו לידי ביטוי)

  •  בכל גילדה יש לוודא שאחוז קושרי החנקן מהווה 25-40% משטח הפוטוסינתזה בכל שכבה.
  • שילוב של Dynamic accumulators
  • משיכת חרקים טורפים
  • ייצור צוף למשיכת מאביקים
  • צמחים ארומטיים לבילבול מזיקים
  • יש לשים לב לדרישות האבקה- אם למינים מסוימים של עצים יש זכר\ נקבה, או שהם צריכים יותר מפרט אחד להפריה אז מומלץ לשים אותם קרוב אחד לשני.
  • מערכות יחסים סימביוטיות כגון מיקוריזה
  • מפרקי חומר אורגני כגון פטריות ומיקרוארגניזמים מועילים
  • בית גידול לבע”ח מועילים

וכדאי לזכור את עיקרון הפרמקלצ’ר הידוע: חשוב שכל מרכיב ימלא פונקציות רבות,  ושכל שכל פונקציה חשובה תתמך על ידי מרכיבים רבים.

מגוון בתוך הגילדה

על מנת להפחית תחרות ולנצל את מירב כושר הנשיאה של השטח מומלץ שהגילדה תהיה מגוונת במספר היבטים. זכרו שהמגוון בפני עצמו אינו העיקר, אלא מגוון הקשרים החיוביים בין המרכיבים.

  • מגוון והשלמה במרחב
  • מגוון והשלמת צמרות (מפחית תחרות על אור)
  • מגוון והשלמת מערכות שורשים (מפחית תחרות על מים וחומרי הזנה)
  • מגוון והשלמה בזמן (מפחית תחרות ומספק פונקציות חשובות לאורך כל השנה)
  • פעילות ותרדמה
  • מועדים שונים של פריחה הבשלת פירות
  • מגוון והשלמה תפקודית
  • מגוון משפחות בוטניות
  • שלבי סוקצסיה: צמחי חלוץ, ביניים ושיא.

מים בתוך הגילדה

על מנת לאפשר לכל צמח לספק את הצורך שלו במים, מומלץ להתייחס לדגשים הבאים:

  • צפיפות צמחייה במידה נכונה
  • יצירת מיקרו אקלים שיישמור על הלחות
  • הגנה מרוח שרבית
  • הפחתת קרינה
  • צמחי כיסוי קרקע

אור וצל בתוך הגילדה

על מנת לאפשר לכל צמח לספק את הצורך שלו באור, מומלץ להתייחס לדגשים הבאים:

  • שתילה מרווחת של עצי החופה (יער פארק, חורש דליל)
  • שילוב עצים שעושים פחות צל- בעלי עלווה דלילה, בעלי צללית צרה (דקל, דמוי ברוש), נשירים (קיץ/חורף/מותנים)
  • מפנה דרומי עם עצים גבוהים גזומי ענפים נמוכים (פקאן, אורן הצנובר )
  • מפנה דרומי דליל/נמוך/מורכב מנשירי, מפנה צפוני צפוף/גבוה/ירוק עד
  • קרחות ונישות-צמחים אוהבי שמש בקרחות, קרינה מוגברת בשוליים
  • גיזום שייאפשר מעבר אור, במיוחד בעצים שרצוי לגזום בכל מקרה (תאנה, זית, עצים לקופיסינג)
  • שימוש בנישה המוצלת- אוהבי הצללה חלקית, שימוש בצמחיית בר של חורש ויער (אספרג, טמוס, לוף, רקפת, אשחר, מרוות י-ם, ער אציל), ושימוש בצמחים אוהבי צל בתחילת חייהם (אלון, חרוב), ואוהבי צל מלא.

גישה לקטיף נוח

על מנת שנוכל להנות ממלוא תוצרי היער באופן יעיל, חשוב שתהיה לנו גישה נוחה ומלאה לתוצרת. מספר דגשים שיכולים לסייע בכך:

  •  לעודד עצים בעלי יבול נשיר לצמוח לגובה
  • תחת עצים בעלי יבול נשיר ויבול שמוסקים- להמנע משתילת שיחים צפופים (ניתן לשתול עצים בעלי גזע בודד, עשבוניים רב שנתיים או צמחים תומכים שנקצור לפני האסיף או המסיק)
  • מסביב לעצי פרי נמוכים- להמנע משתילת שיחים רבים מדי שימנעו גישה לקטיף
  • להשאיר מספיק שבילים בשטח.

מספר דגשים נוספים

  • תכנון הצמחיה צריך להיות בדיאלוג עם האלמנטים הצמודים לה (שבילים, מבנים וכו’)
  • תוך כדי תכנון הגילדות סביר שיצוצו להם תוצרים חדשים ובלתי צפויים ממרכיבים נוספים- איזה כיף :)
  • אין הכרח לתכנן את המיקום המדוייק של השיחים הקטנים והצמחים בעלי תוחלת החיים הקצרה (אם כי מומלץ לשלבם בגילדה ולתכנן את מיקומם הכללי). עדיף להתרכז תחילה בעוגנים- העצים הגדולים ומאריכי הימים.
  • לא חייבים לתכנן את כל הצמחים בתוך הגילדה ולא חייבים לכסות את כל היער בצמחים- מומלץ להשאיר מקום לתוספות ולשינויים עתידיים.

אם היינו עושים את התכנון בשטח פתוח היינו יכולים קודם לבנות את הגילדות ואז למקם אותם במרחב. מכיוון שהתכנון הזה הוא לאזור מאוד צפוף מבחינת אלמנטים אנחנו לוקחים כל פעם קטע אחד ומרכיבים לו גילדה.

חתכנו ז’יטונים בגדלים השונים והתחלנו לשחק איתם על המפה, שכבר כוללת את המרכיבים השונים במערכת. 

מפת בסיס

מפת הבסיס הכוללת את המרכיבים השונים במערכת

 

על כל עיגול ציינו את שם המין והקוטר שלו

על כל עיגול ציינו את שם המין והקוטר שלו

סידור הגילדות על מפת הבסיס

סידור הגילדות על מפת הבסיס

מקרא

מקרא

פירקנו את המפה לאיזורים קטנים יותר, כך שבתוך כל איזור אני מתכננת ‘גילדה’.

דוגמה לאחת הגילדות בתכנון שלנו:

גדרת תרנגולות

גדרת תרנגולות

הסברים

מקרא: כתום- קושרי חנקן, ירוק- ירוקי עד, תכלת- נשירים

מאפיינים לגילדה: הגילדה נמצאת קרוב לאזור המגורים, בחלק הדרומי של השטח. אזור מגודר בו יהיו תרנגולות. מה שאומר שבגדרה הזו נעדיף לשים עצים ‘מפונקים’ מכיוון שיהיה שם דשן עופות איכותי.

מינים שיש בגילדה: 2 עצי  תות, 3 עצי תמר מזנים שונים, 2 עצי תפוח ענה, 1 אפרסמון ג’ירו, 1 אפרסמון איזו, 1 לימון, 3 רימונים מזנים שונים, 2 דקלי בוטיה, 1 אגוז מלבר, 2 גויאבה בן- דוב, 9 צחר, 1 שעועית הגלידה, לבלב שיטפס על הגדר.

פונקציות : לבלב, שעועית הגלידה וצחר קושרים חנקן ונותנים יבול אכיל. תרמילי הצחר והלבלב טובים כמזון לתרנגולות. שאר המינים מניבים פירות. את השכבה התחתונה עדיין לא תיכננו.

התייחסות לאור וצל: שני עצי התות בחלק הדרומי נותנים צל רחב על השביל בקיץ. את העצים הנמוכים יותר, כמו רימון, מיקמנו בחלק הדרומי. הבוטיות ואגוז המלבר נותנים צל קל לתפוחים הרגישים לעודף קרינה בקיץ. את הצחר נוכל לגזום גבוה או נמוך בהתאם לצורך.

שילוב בע”ח: תרנגולות.

 לאחר שגזרנו את כל הז’יטונים חישבתי את השטח הכולל של כל העצים. לפי הספר של מרטין קרופורד מומלץ שבתכנון של היער הבוגר יהיה בין 20-40% קושרי חנקן בכל שכבה. עכשיו שאנחנו יודעים מה השטח הכולל של כל העצי פרי אנחנו יכולים  לחשב את השטח הכולל של עצים קושרי חנקן, ולוודא שיש מספיק.

תכנון סוקצסיה

לאחר שעשינו תכנון לאיך ייראה היער הבוגר נעשה תכנון נוסף לאיך היער ייראה עד שהעצים בתכנון היער הבוגר יהיו בגודלם המירבי.

בשלבי הסוקצסיה הראשונים יהוו המינים התומכים 90% מהביו מאסה, ועם התקדמות הסוקצסיה ירד החלק היחסי שלהם ל- 20-30%.

וזה מה שעשינו.

היער הצעיר (גילדת גדרת התרנגולות)

היער הצעיר (גילדת גדרת התרנגולות)

היער בשלבי סוקצסיה ראשונים. העיגולים המסומנים באדום מסמלים את עתי החלוץ שיהיו בשנים הראשונות ואח"כ ירדו כשעצי הפרי יגיעו לגודלם המירבי.

היער בשלבי סוקצסיה ראשונים. העיגולים המסומנים באדום מסמלים את עתי החלוץ שיהיו בשנים הראשונות ואח”כ ירדו כשעצי הפרי יגיעו לגודלם המירבי.

עוברים מהמפה לשטח…

סימונים בשטח – להעביר את כל המידע מהמפה לשטח. לשם כך עשינו תכנית שתילות עם מרחקים מנק’ איכון. זה נראה כך:

ליד כל עץ כתוב מה המרחק שלו מהשביל או מנק' איכון אחרת.

ליד כל עץ כתוב מה המרחק שלו מהשביל או מנק’ איכון אחרת.

קניית שתילים – עושים סקר משתלות, מקבלים המלצות ואזהרות , מחפשים את כל הזנים ההזויים שאין לרוב המשתלות… אנחנו רוצים להמליץ בחום על….

וזהו….. שבוע הבא מתחילים סוף סוף לשתול את האזור הזה. איזה כיף…..

שותלים, שותלים, שותלים!!!

שותלים, שותלים, שותלים!!!

may the forest br with you

לתוכן זה נכתבו 4 תגובות

  • מיקי גורדון |

    פרוייקט מדהים שרק “שכפול” שלו לחוף ים המלח, היה מדהים יותר…
    כל הכבוד !!

  • רוט רחל |

    מאחורי הבית שלי יש שטח גדול השייך לפארק בריטניה המשווע לעצי מאכל התלבטתי עם למטוע בסמוך לביתי שעועית גלידה מה דעתכם?
    תודה וחג שמח

    • היי רחל,
      בחירת עצים ליער מאכל נובעת בדרך כלל מתהליך תכנון. אני לא יכול לענות על שאלה כזו ככה… בחירת העצים מושפעת מהרבה שיקולים.
      אבל בכל זאת- אם לא להיות מתודי לרגע- אז יאללה, תשתלי!

  • ליאור זינגר

    אהלן,

    אתם מוזמנים לבוא ולקחת את הקקטוסים ליער שלכם, כמו שאמרתי יש הרבה מאוד קובו (חתיכות ענקיות ומוכנות לשימוש) ונופאלס :)

    רק בואו בהקדם, אני מפחד שמישהו יחליט לערות ניקיון פסח והכל יעלם לדודאים.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן