מבוא לאקווהפוניקה

גינון וחקלאות

אז מה היא אקווהפוניקה? הפירוש המילולי הוא למעשה שילוב בין אקווהקולטורה (טיפוח זנים ימיים) והידרופוניקה (גידול מנותק מצע ע"ג תמיסה מימית). המערכת שאנו מטפחים היא מערכת ביולוגית סינרגיסטית שהגורמים בה שלובים זה בזה.
מערכת זו חסכונית מאוד באנרגיה ומשאבים היות וניתן להכינה מחומרים ממוחזרים. בנוסף, היא דרך מצויינת ללמוד עם ילדים (ועצמנו) על תהליכים ביולוגים וממש מעניקה לנו הדגמה חיה (תרתי משמע) אודות איך (מיני) אקוסיסטמה עובדת.

אז מה היא אקווהפוניקה? הפירוש המילולי הוא למעשה שילוב בין אקווהקולטורה (טיפוח זנים ימיים) והידרופוניקה (גידול מנותק מצע ע"ג תמיסה מימית).

במערכת האקוופונית אנו מגדלים דגים וצמחים במחזור מים סגור. אנו מאכילים את הדגים והפרשותיהם מפורקות על ידי "חיידקים טובים". לאחר הפירוק ההפרשות הופכות לדשן זמין עבור הצמחים והמים חוזרים נקיים חזרה אל מיכל הדגים.

סרטון קצר של חברת ליווינגרין, www.livingreen.co.il (שבה אני עובד), המקימה ומפתחת מערכות אקוופוניות מסביר בצורה ויזואלית טובה את התהליך המתרחש במערכת אקוופונית:

 

בעצם, המערכת שאנו מטפחים היא מערכת ביולוגית סינרגיסטית שהגורמים בה שלובים זה בזה.
מערכת זו חסכונית מאוד באנרגיה ומשאבים היות וניתן להכינה מחומרים ממוחזרים. בנוסף, היא דרך מצויינת ללמוד עם ילדים (ועצמנו) על תהליכים ביולוגים וממש מעניקה לנו הדגמה חיה (תרתי משמע) אודות איך (מיני) אקוסיסטמה עובדת.

אז מה צריכים הצמחים?

צמחים צריכים חומרי הזנה (נוטריינטים) בכמויות מספקות, חמצן לשורשים, פחמן דו חמצני, מים, אור וטמפ' סבירה. במערכת אקווהפונית אנחנו מנצלים תהליך טבעי של יצירת חומרי הזנה בסביבה שיש לנו עליה שליטה. את חומרי ההזנה מספקים הפרשות הדגים (אך לא את כולם – עלינו להוסיף מיקרו-אלמנטים מסוימים כברזל, אבץ, מנגן וכדומה), החמצן מסופק לשורשים במערכת בשלב ריקון המים (או ע"י חמצית בשיטות גידול מסוימות) ואילו הפחמן הדו חמצני מצוי באוויר, המים חוזרים במעגליות במערכת ואור יכול להיות אור טבעי או מלאכותי, תלוי בסביבת הגידול.

מנסיונינו עד כה, כמעט כל סוג של ירק משגשג במערכת אקווה-פונית. במיוחד משגשגים ירקות העלווה, עשבי התבלין שאוהבים מים, עגבנייה, מלפפון, כרישה, מנגולד, פלפלים מתוקים וחריפים, במיה, אפונה, קישוא, שעועית, חצילים ועוד ועוד.

בגלל התנאים האופטימאלים לצמיחה, ניתן לשתול צמחיה בצפיפות גדולה יותר מאשר בגידול קונבנציונלי, אבל הכול באיזון הנכון בין ביו-מסה של צמחים לבין ביו-מסה של דגים, או נוטריינטים, במערכת.

מה צריכים הדגים?

הדגים צריכים מים נקיים, עשירים בחמצן, טמפ' לא קיצוניות (בהתאם לזן) ומזון באופן קבוע.
כל חיה ימית שמפרישה אמוניה למים מתאימה לגידול במערכת אקווה-פונית, כיוון שהיא מספקת את הנוטריינט הדרוש להתחלת תהליך ניטריפיקציה (אחראי על טיהור המים), בו האמוניה הופכת לניטראט הזמין לצמחים כדשן. מערכת אקווהפונית מתאפיינת במים צלולים, נקיים ומריחים טוב. כאשר המים נהיים עכורים, בעלי ריח רע או בעלי צבע כלשהו, זו היא בדרך כלל אינדיקציה שחלק מהתהליך הביולוגי לא תקין. לרוב הסיבה נעוצה בפילטרציה לא מספקת או האכלת יתר. במקרה כזה, אין צורך להתרגש מדי, רק להפסיק להאכיל למשך יומיים, להחליף חלק מן המים ולרוב המערכת מתאזנת לבדה.

דגים כאמנון, בורי או קוי (קרפיון) הם בחירה מצוינת למגדלים מתחילים. אלו דגים שאינם רגישים לשינויים קלים באיכות המים, הם אינם בררניים במזונם וגדלים מהר.

מה צריכים החיידקים "הטובים"?

החיידקים הטובים הם למעשה חיידקים ניטריפיקנטים שמפרקים את הפרשות הדגים המורכבות מחומר הנקרא אמוניה והופכים אותם לניטראט (שהוא בעצם הדשן של הצמחים). הדבר הראשון (וזה שהכי חשוב להם) הוא חמצן – החיידקים נושמים חמצן ובסביבה נטולת חמצן מתפתחים חיידקים "רעים"(!). בנוסף, הם זקוקים למצע אחיזה (טוף במקרה שלנו), טמפ' הגיונית וpH נייטרלי יחסית (סביב ה-7).

כאמור החיידקים מפרקים את הפרשות הדגים לתועלתם ולכן כמות החיידקים במערכת היא ביחס ישיר לכמות ההפרשות הדגים (הרבה הפרשות=הרבה חיידקים) לכן אסור להכניס כמות גדולה של דגים בו זמנית למערכת, מפני שאין מי שינקה את ההפרשות עד שאוכלוסיית חיידקים תתבסס.

עד כאן המבוא שבוע הבא מדריך להכנת מערכת פשוטה מאוד וקלה להכנה (ספויילר – קוראים לה איקאהפוניקה) ועד אז  קצת תמונות בשביל התאבון :)

תמונה1 תמונה2 תמונה3 תמונה4 Picture3(1)

לתוכן זה נכתבו 13 תגובות

  • נהנתי מאד מהמאמר, תודה רבה.
    שאלה- נתקלתי בכמה סרטונים בהם רואים שמגדלים את הירקות על מים בלבד (במצוף קלקר למשל, או בצינורות). אז איפה מתפתחת אוכלוסיית החיידקים החביבים כאשר אין תווך של טוף?

  • ניבה קיי |

    היי עידן!
    ברוך הבא. וסחתיין על העשייה הטובה

    יש לך מידע על צפיפות הנוטריינטים (ממד בריקס) של צמחים שגדלים במערכת?

    • עידן בן יעקב

      תאמת מעולם לא יצא לי לבדוק עם רפקטומטר בצורה מעמיקה ויסודית מצד אחד מצד שני התייעצתי עם פרופ' ממכון וולקני ולסיכום דבריו הוא אמר לגבי הערך התזונתי שלצמח יש צרכים משלו ובמידה ויש מחסור במשהו (ויטמינים מיקרו ומקרו אלמנטים) הוא כבר יראה לך את זה במידה ולא כנאה שהערך התזונתי לא נפגם אבל זה בהחלט שווה בדיקה

      • ניבה קיי |

        דווקא חשבתי שכתבתי מאוד לא רשמי :) אולי פיספסת את הצ'פחה הקלה שליוותה את הסחתיין שלי.

        לגבי התשובה של הפרופ' נראה לי שזה נכון רק עד רמה מסויימת, הרבה צמחים נראו לאנשים בריאים מאוד גם על .NPK ואנחנו כבר יודעות שלא כך הוא…כמו גם אצל אנשים וחיות אחרות.
        בכל אופן זה יהיה ממש מגניב אם יש לך אפשרות לבדוק.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן