שווה להכיר – גברת ושמה מיקוריזה

כן, כן, זו מיקוריזה
הדפסה

אנחנו רוצים לפתח מערכת בת קיימא. מערכת עמידה, עצמאית ופורייה, ממש כמו מערכת טבעית.

אז התחלנו לחקור:

  • איך נוכל למקסם את ניצול מי הגשם והנגר על מנת לבסס מערכת שלא תלויה בהשקיה
  • איך נוכל לחקות דפוסים טבעיים של התנהגות מערכות אקולוגיות כמו סוקצסיה.
  • מהי גישת השתילה האופטימלית אם ברצוננו לבסס עצים עמידים לדורות

עולמם העצום אך הבלתי נראה של המיקרואורגניזמיםועכשיו נבחן היבט נוסף של המערכת, היבט שקיים בכל המערכות הטבעיות מאז ומתמיד… ההיבט הזה הוא עולמם העצום אך הבלתי נראה של המיקרו-אורגניזמים.

ניתן לומר שכל הביוספירה, כל עולם החי, כל המערכות הביולוגיות מבוססות על פעולתם של המיקרו-אורגניזמים. אפילו גוף האדם. למעשה רוב המסה הביולוגית בעולם מורכבת ממיקרו-אורגניזמים.

מאז גילה האדם את עובדת קיומם היחס כלפיהם הוא בעיקר חשדני, עקב תשומת לב מיוחדת לחלק קטן מאוד מתוכם, המיקרואורגניזמים הפתולוגים, שבמצב של חוסר איזון מחוללים מחלות בגוף האדם ובגידוליו החקלאיים. לכן כשאנשים חושבים על חיידקים, בקטריות ופטריות האסוציאציה הראשונית היא בעיקר שלילית.

בתחום בריאות האדם החלה התקדמות משמעותית ביחס כלפי מיקרואורגניזמים – הבנו שהם חיוניים מאוד למערכות שונות בגופנו בכלל, ובמערכת העיכול בפרט, ואף התחלנו לחשוב פעמיים לפני שאנו צורכים אנטיביוטיקה – המחסלת ללא הבחנה מיקרואורגניזמים "טובים" ו"רעים" כאחד.

ומה לגבי תחומים אחרים בחיינו? כמו למשל המערכות לגידול המזון שלנו? בחקלאות קונבנציונאלית הם מושמדים בשיטתיות. מופר כל האיזון הטבעי של אוכלוסייתם. אם ברצוננו ללמוד איך לגדל את המזון שלנו בצורה שפועלת ביחד עם הטבע ולא כנגדו אנו צריכים לחשוב כך גם על המיקרואורגניזמים – כיצד ניתן לעבוד איתם, ואף לרתום אותם לטובתנו?

מה הוא היה עושה בלי מיקוריזה, מה?אז הפעם אדבר על אחת (רק אחת…) מבין כל ביליוני היצורים(!) האלה – לגברת הזו קוראים מיקוריזה, ושווה מאוד להכיר אותה.

לפני שאתחיל, ארצה לציין שאת כל מה שלמדנו בנושא למדנו תודות לדני לוי – שותף למחקר המיקוריזה במכון וולקני. היה לנו מזל גדול לפגוש אותו… לא רק שדני שיתף אותו בידע שלו אלא עשה ככל שביכולתו לסייע לנו בפרוייקט יער המאכל. יש אנשים טובים אי שם במשרד החקלאות….

ונחזור לגברת – מיקוריזה היא למעשה משפחה בתוך ממלכת הפטריות שמקיימת יחסי סימביוזה עם צמחים.

(בממלכת הפטריות יש עוד שתי משפחות עיקריות – משפחת הפטריות הספרופיטיות המפרקות חומר אורגני מת ופטריות טפיליות).

למעלה מ- 90% מהצמחים מקיימים יחסי סימביוזה עם פטריות כל שהן, והם לא יוכלו להתקיים בלעדיהן. למעשה הפטריות והצמחים איתם הן מקיימות סימביוזה התפתחו אבולוציונית ביחד, והקשר הזה קיים בכדור הארץ כבר 500 מיליון שנה.

אפשר לתהות על מהות היחסים בין הצמח למיקוריזה – מה המיקוריזה מקבלת? המיקוריזה לא יכולה לעשות פוטוסינתזה, ולכן את הסוכרים שלה היא מקבלת מהצמח. המיקוריזה לא יכולה לחיות ללא הצמח.

ומה הצמח מקבל?

  • המיקוריזה מגדילה את שטח הפנים של השורשים , ומבצעת קליטה מהירה של חומרי הזנה ומים מהקרקע
  • מגבירה את עמידות הצמח לעקת מליחות ויובש
  • מגינה על הצמח מפני פטריות טפיליות ומחלות אחרות

איך היא עושה את זה?

המיקוריזה יושבת בשורשי הצמח. היא מגדלת תפטיר (mycelium) הנראה למעשה כמו הארכה של השורש עצמו. התפטיר יכול להגיע למקורות מים והזנה רחוקים יותר כשהצמח נכנס למצב של עקה. התפטיר גם יכול לעטוף חלקיקי סלע ולמוסס אותם ליסודות הזנה בצורת שזמינה לצמח! שורש לא יכול לעשות את זה…כן, כן, זו מיקוריזה

סוגים של מיקוריזה

ישנם למעשה שני סוגים עיקריים:

  1. אנדו-מיקוריזה: יושבת ממש בתוך שורשי הצמח. האנדו-מיקוריזה הינה פטריה ספציפית לכל צמח.
  2. אקטו-מיקוריזה: יושבת על השורש ועוטפת אותו מבחוץ. האקטו-מיקוריזה יכולה להתאים למגוון רב של צמחים. לדוגמה, glomus intraradices היא סוג של אקטו-מיקוריזה שמתאימה לכל סוגי הצמחים הארץ-ישראלים ועוד הרבה אחרים. זה הסוג בו אנו משתמשים וזה הסוג אותו ניתן לרכוש.

 

כמהין ושמשון הדור. איזה מקסימים הם ביחד, נכון?... תודו!בין האנדו-מיקוריזות הידועות בארץ ניתן למצוא את האורניות – שמקיימות יחסי סימביוזה עם עצי אורן וכמהין – המקיימות יחסי סימביוזה עם צמח השמשון ההדור

 

 

 

כיצד משתמשים?

  • ערבוב באדמת שתילה – ניתן לקחת אבקה קנויה, או לקצוץ שורש מאוכלס עם מיקוריזה ולערבב עם אדמת השתילה. באדמה זו ניתן להשתמש להנבטה של צמחים שנובטים מהר במגשים או להעברות.
  • "שיטת השניצל" – נקמח את בית השורש של השתיל לפני העברה לעציץ גדול יותר או לאדמה. הנה סרטון שמדגים הדבקה בשיטצ השניצל.  
  • להרביית המיקוריזה באופן עצמאי ניתן להדביק צמח מסויים, עדיף רב שנתי ולגדל אותו בעציץ. כשהעציץ יתמלא בשורשים נוכל להוציא את השורשים ביחד עם האדמה, לגרוס את זה ולשלב באדמות שתילה נוספות. עדיף להשתמש במצע סטרילי – וורמיקוליט למשל.
  • על מנת להדביק צמחים בוגרים שכבר שתולים באדמה ניתן להדביק שתילים קטנים של אספסת או של תלתן ולשתול בקרבת הצמח הבוגר. כשהשורשונים של האספסת\ תלתן יפגשו את השורשונים של הצמח הבוגר תתרחש ההדבקה (איזה יופי!)
  • שימו לב – בייחורים לא מומלץ להדביק את הייחור בהשרשה הראשונה, אלא בהעברה הראשונה למיכל גדול יותר או לקרקע.
  • בסרטון זה ניתן לראות כיצד אני משלבת את המיקוריזה בגינה, והפתעות נוספות…  

השימוש במיקוריזה מומלץ לצמחים רב שנתיים ולצמחים חד שנתיים שמניבים לאחר יותר מארבעה חודשים מזריעתם.

אלו שתילי חרוב מודבקים במיקוריזה אצלנו במשתלה. שתילים אלו הודבקו בשיטת השניצל בזמן העברתם למיכלים גדולים יותר.

שתילי חרוב מודבקים במיקוריזה אצלנו במשתלה. שתילים אלו הודבקו בשיטת השניצל בזמן העברתם למיכלים גדולים יותר.

איך ניתן לדעת שאכן התרחשה הדבקה? רק ע"י בדיקת השורשים במיקרוסקופ. ניתן להשתמש גם במיקרוסקופ מן הסוג הפשוט ביותר.

רגע, אז למה לא כולם קופצים על זה?!

כיום השימוש במיקוריזה בישראל נמצא בחיתוליו והיישומים עדיין מצומצמים. גם בגלל שאנשים לא מכירים את זה (חקלאים, גננים ואנשים פרטיים) וגם בגלל שהשימוש במיקוריזה אומר שלחקלאי אסור להשתמש בחומרי הדברה נגד פטריות…

התחומים היחידים שאני יודעת עליהם שעושים שימוש קבוע במיקוריזה הוא בענף הזיתים – כיום רוב שתילי הזיתים נמכרים כשהם כבר מודבקים – ובתעשיית פרחי הליזיאנטוס (איזוטרי משהו…)

מחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל מוכיחים את יעילותה של הפטרייה במגוון רב של צמחים. את היתרונות ניתן לראות בצורות שונות – בחלק מהצמחים זה יתבטא בקצב הצימוח, בחלק מהצמחים זה יתבטא בכמות הפרי, בעמידות למחלות, ועוד.

אחד הניסויים למשל, הוכיח שניתן להפחית עד 40% מצריכת המים של דשא, כשהוא מודבק במיקוריזה. מדהים לא? חישבו כמה מים ניתן לחסוך אם כל הגננים ידעו על כך.

אתם יכולים לעזור להפיץ את הבשורה! – ספרו על כך לגננים ,מתכנני נוף, שתלנים , לחקלאים ולכל אדם שיכול למצוא בזה שימוש.

ובינתיים, מי שרוצה לקנות בשביל להדביק את הצמחים אצלו בגינה ניתן לרכוש אבקת מיקוריזה אצלנו ביער המאכל בקדרון.

May the forest be with you

קישורים נוספים

הדפסה

אודותי

פורסם ב מאמרים ומתוייג תחת , , . שמור את הקישור הישיר.

20 תגובות לשווה להכיר – גברת ושמה מיקוריזה

  1. גל כרם:

    תודה על המאמר המעניין
    לגבי איך להדביק את הדשא במיקוריזה
    אפשר בעזרת את חפירה לחתוך 'ריבוע' קטן בדשא הקיים לשלוף אותו, להדביק את השורשים בפיטריה ולהחזיר (לא רואים כמעט שום סימן לחיתוך על הדשא).

    אפשר לרכוש תרבית מזרעי קדם http://www.kedemseeds.co.il/

    או מוצר של חברת אגרון http://www.agron.co.il/he/Endorize.aspx

    או דשן אורגני שמכיל בתוכו מיקוריזה מזרעי מורשת
    http://www.moreshetseeds.com/

    זה המקומות שמצאתי, בטח יש עוד..

    • דוד עשת:

      תודה על המידע המפורט

      אבקש לדעת האם יש מיקוריזה המותאמת להנבטה של זרעי אקליפטוס

      ואם כן כיצד להדביק שתילים בגודל של 10-25 סנטימטר והיכן אפשר לרכוש

      בברכה

      דוד עשת

      0542025005

  2. איציק:

    היכן קונים את אבקת הפטרייה הזו?
    תודה

  3. היי
    תודה רבה על הכתבה ועל התגובות ממש נפלא.
    שלי אני אשמח שתכתבי יותר על הגידול המשולב של פטריות וצמחים.
    איזה פטריות ? איזה צמחים ? שיטת עבודה וכדומה.

    תודה

  4. כמה הערות:
    השימוש במדבק מכוון של פטריות מיקוריזה נחקר רבות ומוכר זה שנים רבות, ולא מדובר באיזו תגלית חדשה.
    ניסויים שערכנו בשנים האחרונות בחממה האקולוגית בעין שמר לא הביאו לתוצאות חד משמעיות. במקרים מסויימים היה שיפור קל מאוד במדדים השונים של איכות היבול, ובמקרים אחרים חל עיכוב בהתפתחות היבולים. הניסויים נערכו בתנאים מבוקרים, על גבי מצעים מנותקים, והמינים שהוטפלו בתפטיר היו עירית שום, שום, סורגום ותירס.

    לעניות דעתי מדובר במוצר מיותר. פטריות מיקורוטיות מתאפיינות בכך שהן נטפלות לפונדקאי, והדבר היחיד שמונע את התפתחותן הוא טיפולי קרקע אינטנסיביים מאוד, ובכלל זה עיקור תרמי או כימי של הקרקע. במיה ולא מבוצע עיקור כזה – האוכלוסיה של הפטריות תתחדש יחד עם הגידול.

    • הדס הוכברג הדס הוכברג:

      היי יתיר, תודה על התגובה.
      נכון שהשימוש בפטריות המקיימות יחסי סימביוזה אינו תגלית חדשה. עם זאת, הנושא עדיין לא מוכר לרוב החקלאים בארץ.

      כל מה שכתבתי במאמר זה היה בהשראת העבודה המשותפת שלי עם חוקרים ממכון וולקני, שמבצעים ניסויים בנושא כבר שנים, ואני סומכת על המקצועיות שלהם.
      הם הוכיחו את יעילות השימוש בפטריות מיקוריטיות בשיחים ועצים.
      בחד שנתיים אין הוכחה ליתרון בשימוש במיקוריזה, כפי שציינתי במאמר, כך שעירית, שום, סורגום ותירס בהחלט לא נכללים בין הצמחים שמומלץ להדביק במיקוריזה.

      אולי תבצעו את הניסויים ברב שנתיים ותקבלו תוצאות מעניינות .
      בהצלחה!

  5. בכתבה לא מודגש מספיק שמיקוריזה זו לא פטריה או קבוצה מסוימות זו תופעה של סימביוזה בין צמח לפטריה ותופעה זו נקראת מיקוריזה. ישנן הרבה פטריות היוצרות מיקוריזה עם צמחים.
    2. כתבת שמיקוריזה יכולה לחסוך עד 40% מצריכת המים, אשמח לקבל אסמכת לטענה זו.
    ערכנו ניסוי מסודר עם חיננית ממכון וולקני ב 7 מיני צמחים הגדלים בנדב ללא השקייה (רק על מי-גשמים). ורק בשני מינים היה שיפור מה בגידול

  6. יונתן:

    היי הדס!

    כתבת במאמר ש"ניתן להפחית עד 40% מצריכת המים של דשא", וזה אכן מעולה! השאלה שלי היא – איך ניתן להפגיש את הפטריה עם דשא שכבר שתול ומכסה את כל שטח האדמה?

    תודה, יונתן

  7. קורן:

    הי
    מאמר נפלא תודה
    מחשבה: האם יש טעם באיסוף פטריות ממגוון אתרים בכדי לשמור על מגוון גנטי
    בדומה לליקוט זרעים?

    • הדס הוכברג הדס הוכברג:

      היי קורן-
      שאלה מעניינת, אני לא יודעת לענות עליה
      יש פטריות מיקוריטיות שהן ספציפיות לצמח. אז במקרה שאני רוצה לשתול עץ מסויים כדאי להביא אדמה מהסביבה של עץ כזה בטבע שסביר שיהיו בה שורשונים של העץ עם נבגים של המיקוריזה, ולהטמין את האדמה הזו עם העץ כששותלים אותו. אז בוודאי ניתן לקחת מכמה מקומות שונים.

  8. ראובן אורן:

    'מיקוריזה' היא לא בדיוק סוג של פטריה, אלא מקרה פרטי של סימביוזה מיוחדת בין מיגוון פטרייות שאנו מכירים מחוץ לאדמה, לבין שורשי הצמחים השונים.
    כשאדמה אורגנית פועמת והופכת להיות 'אדמה חיה ונושמת', נוצרת סביבה המתאימה להתפתחות אותה סימביוזה מיוחדת – 'מיקוריזה'.
    את הסביבה המיוחדת הזו, ניתן לטפח ולעודד ע"י השקיית האדמה, במיוחד מסביב לצמחים ב'תה סירפדים'. האדמה הופכת לירקרקה וחסינה לנמטודות וחיידקים ותופעת המיקוריזה הולכת ומתפתחת בקצב מואץ.
    'אדמה ירוקה' כזו, מתאימה מאוד לגידול צמחים בעציצים / שקייות, למנבטות ולביצוע ייחורים בהצלחה יתרה.

    מקום יפה בניתם פה!
    תודה

    ראובן

    • שלום
      כפי שצייניתי מיקוריזה היא משפחה של פטריות שמתאפיינת בסוג הזה של מערכת היחסים עם הצמחים.
      לפי מיטב ידיעתי המיקוריזה אינה חיה באדמה, אלא בשורשי הצמחים. היא כן שולחת תפטירים לאדמה בחיפוש אחר מים וחומרי הזנה אך היא לא יכולה לחיות ללא הצמח.

      דווקא באדמות פוריות ומדושנות היטב פעילות המיקוריזה תרד משמעותית. היא 'נכנסת לפעולה' כאשר התנאים הם קשים. לכן אפילו הומלץ לנו לא להוסיף קומפוסט לעצים ששתלנו בשטח עם מיקוריזה, על מנת לא להפריע לפעילותה.

      ועוד עניין- אם אין מיקוריזה באדמה (כמו שהיה אצלנו, שטח חקלאי מופר) היא לא תגיע לשם בעצמה. כמו שציינתי- היא מסוגלת לחיות רק בשורשים של צמחים כך שאם אין נוכחות של מיקוריזה אין לצפות שהיא תופיע וזה לא משנה כמה נטייב את האדמה.

      כל הפעולות לשציינת לטיוב אדמה אכן מעלות את רמת פעילות המיקרו-אורגניזמים הכללית, אך לצערי אין זה תופס במקרה של המיקוריזה.

      תודה

      • שלי:

        מיקוריזה היא שיטה ולא משפחה של פטריות
        גם פלורטוס עושה מיקוריזה עם שורשי צמחים,וכך כל פטריה אחרת, מרפא או מאכל
        אתם עובדים קשה מדי
        וגם מבזבזים כסף סתם
        ראובן צודק, אדמה מטוייבת, קוראת לפטריות הנכונות…הכן את המצע, הנבג כבר נמצא
        ואם כבר לאלח את האדמה במיסליום בצורה מכוונת, הייתי בוחרת בכזה של פטרית מאכל/מרפא
        שבוע טוב וחג פורים שמח
        פטריות הן ממלכה של תודעה

        • היי שלי!
          הייתי שמחה לדעת על מה את מבססת את מה שאת כותבת.. מה מקורות המידע שלך?
          ארצה לציין בהזדמנות זאת שאת כל המידע למאמר קיבלנו ממי שעושה את המחקר על מיקוריזה במכון וולקני אשר אנחנו בשיתוף פעולה איתו. … אם יש לך מקורות מידע שמגבים את מה שאת אומרת אשמח מאוד להיווכח.

          רוב פטריות המאכל והמרפא הינן פטריות ספרופיטיות- כאלו שניזונות מפירוק של חומר אורגני מת, ולא מסימביוזה עם שורשים, למעט הכמהין והאורניה.
          רוב הפטריות שמקיימות קשרים מיקוריטים עם צמחים לא יוצאות אל מחוץ לאדמה.
          וכמו שציינתי, הפטריות המיקוריטיות לא יכולות לחיות באדמה, אלא רק בשורשי צמחים. והן לא ממש יכולות 'לנוע' האדמה כך שאם שורשון של הצמח ששתלנו לא פוגש שורשון של צמח אחר עם מיקוריזה סביר להניח שהמיקוריזה לא 'תצוץ' לה משום מקום.
          ואדמה מטויבת אכן קוראת למגוון עצום של פטריות ומיקרו- אורגניזמים אחרים, אך לא של מיקוריזה

          ומבחינת עבודה קשה- העניין בפרמקצ'ר הוא להשקיע אנרגיה בטווח הקצר על מנת לחסוך באנרגיה ועבודה קשה לטווח הרחוק. כך שאם אני משקיעה עוד קצת בשלב השתילה בשביל שבעתיד אצטרך להשקות פחות ולדשן פחות, זה שווה את זה לדעתי. וזה מוכח ומגובה במחקרים רבים, בארץ ובחו"ל.

          • שלי:

            פטריות המאכל והמרפא הספרופיטיות, מיצרות סימביוזה עם צמחים, עם השורשים, ולפעמים גם עם הגזעים.
            ואני יודעת את זה כיוון שאני מגדלת פטריות בשילוב עם צמחים
            התפטירים באדמה, כולם, משמשים הארכה לשורשי הצמח, ובמקרה של פטריה אגרסיבית כמו פלורטוס, נקבל גם הגנה מנמטודות
            גם בטבע זה ככה, אזנית הכלך, על שורשי הכלך….מבצעת פירוק לשיירים של השנה שעברה וגם קשרים מיקוריטים עם שורשי הצמח. זה שהפטריה מעכלת וניזונה מחומר אורגני מת, לא אומר שהתפטיר שלה לא מבצע מיקוריזה עם צמחים.
            כשכתבתי עבודה קשה, התכוונתי לכך שבאותו מאמץ, את יכולה לגדל גם פטריות מאכל..ולקבל את כל התכונות המיקוריטיות שאת מחפשת, ואף יותר.

  9. יואבי:

    מאמר נהדר,
    אם יורשה לי להוסיף ממה שאני זוכר, אקטומייקוריזה שאכן יושבת מחוץ לשורשי הצמח היא קבוצה שמכילה את רוב הפטריות הספרופיטיות מה שאנו מכירים כפטריות יער/מאכל. לעומת זאת בקבוצת האנדומייקוריזה ישנן סוגי ייצורים (תפטירים, ללא "פטריות" כפי שאנו מכירים) אשר חיים מתחת לאדמה בלבד…

    אני מתעננין מאוד בחיבור של ביוצ'אר ומייקוריזה, אשמח לשתף פעולה, לבקר, ואולי להחליף גם פטריות!!!

    כל הכבוד, המשיכו בכבודה הנהדרת!!

    • היי!
      פטריות ספרופיטיות הן פטריות אשר מפרקות חומר אורגני מת, ואילו פטריות ששיכות למשפחת המיקוריזה הן פטריות שחיות על יחסי סימביוזה עם שורשי הצמח.
      יש פטריות ספרופיטיות אכילות (רוב הפטריות האכילות שאנחנו מכירים) אך גם יש פטריות מיקוריטיות אכילות (כמו הכמהין והאורניות).

      השילוב של ביו- צ'אר ופטריות, ומיקוריזה בפרט ממש מתבקש
      ולפי מיטב ידיעתי בין החוקרים של שני התחומים בארץ (מכון וולקני) אין שיתוף פעולה רשמי.

      נשמח לעזור בשילוב התחומים הזה!
      הדס

  10. מיכאל פיין מיכאל:

    כבר מזמן שמעתי על מיקוריזה בתור "הפטריה המגניבה הזאת שיש לה סמביוזה עם צמחים" אבל לא שמעתי על עדיין מה תכלס היא עושה ואיך משתמשים בה.
    בקיצור, מאמר כיפי ומעניין, אשמח לשמוע עוד על נפלאות המיקוריזה ככל שהזמן עובר ואתם מגלים עוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)