ערוגות בעיר – סיפור בשלוש מערכות

גינון וחקלאות

רגע לפני תחילת השנה עברנו לגור בדירה. לפני כן, גרנו במשך שלוש שנים בבית קרקע כפרי וחמוד עם חצר רחבה והמון עצי פרי. בתור אחד שיש לו "אצבעות ירוקות" – ביטוי לחיבה לגינון – הגינה שימשה לי שדה מחקר וניסיונות לגידול ירקות בתנאים שונים, לרוב קשים. אבל מה אעשה בדירה בעיר? האם בכלל אפשר לגדל שם ירקות? ולמה בכלל לנסות?

מערכה ראשונה – האתגר

רגע לפני תחילת השנה עברנו לגור בדירה. לפני כן, גרנו במשך שלוש שנים בבית קרקע כפרי וחמוד עם חצר רחבה והמון עצי פרי. בתור אחד שיש לו "אצבעות ירוקות" – ביטוי לחיבה לגינון – הגינה שימשה לי שדה מחקר וניסיונות לגידול ירקות בתנאים שונים, לרוב קשים. אבל מה אעשה בדירה בעיר? האם בכלל אפשר לגדל שם ירקות? ולמה בכלל לנסות?

הגדרת האתגר

כדי לנסות להסביר מה אני עושה ולמה אני חושב שזה חשוב, אקח אתכם למסע בתפיסה שלי לגבי הקשר בין ערים, סביבה וירקות.

כיום רוב אוכלוסיית העולם (מעל 50%), בטח ובטח בישראל (מעל 80%) גרה בערים. ערים נחשבות למקור של בעיות סביבתיות רבות. אם למנות שלוש מהן:

  • ערים מייצרות זיהום רב, הרבה מעבר למה ששטח המערכת הטבעית שעליהן הן יושבות מסוגל להתמודד אתו.
  • יש בהן צריכת משאבים גדולה (אנרגיה, מזון, מים, ביגוד ועוד, המהדרין אפילו יגידו שרוב החמצן שנושמים בעיר מגיע ממקומות אחרים). הצריכה הזו רק הולכת ומתגברת עם הקדמה ועם תרבות הצריכה, והיא גדולה ממה שהמערכת העירונית מייצרת. למעשה הערים כמעט ולא מייצרות שום חומר חדש, אלא בעיקר צורכות משאבים שמגיעים אליהן מבחוץ.
  • לאור זאת, תושבי הערים נדרשים להביא לעיר מזון ומשאבים כאמור לעיל ממרחקים הולכים וגדלים, ויש לכך מחיר גבוה באנרגיה ובפליטות מזהמים וגזי חממה.

מנגד, בחיים בעיר טמונים יתרונות רבים, גם סביבתיים:

  • ריכוז הפיתוח בערים מאפשר לשמור על השטחים הפתוחים, למעננו ולמען הדורות הבאים.
  • ריכוז האוכלוסייה הגבוה מאפשר התייעלות בצריכת משאבים (יותר אנשים משתמשים באותו השירות/משאב).
  • המגוון האנושי בערים יוצר הזדמנות ליצירתיות ומפגש רעיונות (אמנות, חדשנות ומהפכות רבות מתחילות בערים).

עקרון פרמקלצ'ר בסיסי אומר כי בכל בעיה טמון הפתרון. לפיכך שם אני מחפש אותו – האתגר שלנו הוא ליצור ערים מקיימות, ערים שייצרו פחות זיהום, וייטיבו עם תושביהן ועם הסביבה. ערים שישנו את יחסי הניצול שלנו כלפי הסביבה ליחסים של הדדיות וטיפוח.

צעד חשוב בדרך לשם הוא ייצור מזון בעיר. במערכות אספקת המזון המודרניות מושקעת אנרגיה רבה. למעשה כמות האנרגיה המושקעת בייצור המזון ובאספקתו גדולה יותר מהאנרגיה שהמזון הזה מספק לנו. שיטות גידול ועיבוד המזון, הובלתו ממקום למקום, שימור וקירור שלו – כולם צורכים אנרגיה רבה ויוצרים הרבה פסולת וזיהום בדרך.

מייקל פולן, מחבר הספר "דילמת השפע", ואחד החוקרים וההוגים בתחום מצוטט במקומות שונים באומרו שגידול ירקות בערים, גם אם של חלק קטן מסך התזונה שלנו, ייצור השפעה סביבתית ניכרת.

יש הרבה סרטונים מעניינים ומעוררי השראה בנושא ברשת. אולי בהמשך אפנה לכמה מהם. כרגע אתם מוזמנים לצפות בסרטון ההרצאה, מסדרת סרטוני TED, העוסק בגידול ירקות כמעשה חתרני של לקיחת אחריות וכוח לידיים, ובדרך מסכם את חשיבות גידול הירקות בעיר והקשר לבעיות סביבה שונות. לא יכולתי לומר את הדברים טוב יותר ממנו:

 

כפי שמציג הסרטון, האתגר הכי גדול שלנו כיום הוא להנגיש לאנשים מזון שהוא בריא לנו ולכדור הארץ – קיבלתי על עצמי את האתגר – אגדל ירקות בעיר. ולא סתם בעיר, במרפסת הדירה. ואשתף אתכם בניסיון ובניסויים, בהצלחות ובכישלונות שלי.

יש אסכולה שלמה של גידול ירקות בשטחים הציבוריים שבין הבניינים. לפי שעה לא אעסוק בתחום החשוב הזה. אני רוצה למצוא פתרונות שאפשר יהיה ליישם כמעט בכל דירה, בכל קנה מידה. כל אחד צריך להיות מסוגל לגדל לעצמו חלק, ואפילו קטן מהמזון שלו.

בסבב קודם שבו גרנו בעיר היה לי ניסיון לא מוצלח עם העניין. גידלתי ירקות בעציצים קטנים על מדפים במרפסת שקיבלה יחסית מעט אור. הירקות לא התפתחו יפה, וכמו עציצים רבים בעולמנו סבלו מבעיות השקיה.

גידול ירקות בבית: הערך הסמוי מן העין

לצד היתרונות הסביבתיים, לגינון ולגידול עצמי של אוכל יש חשיבות תודעתית גדולה. בטח ובטח למי שגר בעיר:

  • מי שמגדל אוכל, מבין ומעריך אותו יותר (מהלך לא מחייב, אך ראיתי אותו קורה לכמה אנשים) – אחרי מאמץ לגדל שני גזרים שיצאו עקומים, מעריכים הרבה יותר כל גזר שקונים. הגינון מביא להתייחסות אחרת למזון ולבישול (כמו העדפת אוכל טרי ואפילו אורגני), לצמצום הפסולת שמייצרים בבית (פתאום לא נוח לזרוק אוכל, אפילו לקומפוסט, כשמבינים מה נדרש כדי לגדל אותו, ומראש קונים רק מה שבאמת צריך ומנסים להשתמש בכולו).
  • שבירת הניכור העירוני מה"טבע" וחיבור נוף מהמרפסתלמחזורים הטבעיים – גידול ירקות מחייב קשר למחזורי העונות, רגישות למזג האוויר ואצל המהדרין (ברוח החקלאות הביודינמית) גם התייחסות לגרמי השמים. גם המחזוריות של זרע-נבט-שתיל-צמח-פרח-פרי-זרע חשובה לילדים ולמבוגרים. בחיינו האלקטרוניים-פלורוסנטיים-ממוזגים (שזה לא יישמע כהטפה, גם אני נמצא שם) ההכרה בכך שיש מחזור טבעי לדברים היא חשובה. לנפש.
  • גינה היא מערכת אקולוגית מורכבת (להבדיל מעציץ בודד). לגנן שמתייחס למורכבות מערכת הגינה, יש אפילו רובד נוסף של למידה – הבנת מערכות. חיינו מוקפים במערכות מורכבות – אנושיות, חברתיות, סביבתיות, כלכליות. כדי להצליח להבין אותן יש לנו נטייה טבעית לצמצם אותן, לפחות בתפיסה. אבל הן עדיין שם. מורכבות, מושפעות ומשפיעות על כולנו. זהו תחום ידע מתפתח וחשוב, ששם את פעילות האדם בפרופורציה רצויה. אני חושב שגינון של גנן קשוב עוזר לפתח את הרגישות החשובה הזו.
  • פעולת הגינון מרגיעה ומרפאה. הטיפול/טיפוח, המוטוריקה העדינה, המונוטוניות שבחלק מהפעולות. לא במקרה יש תחום טיפולי שנקרא גינון טיפולי.

אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם שלגדל ירקות זה חשוב וטוב.

אז איך אעשה זאת הפעם? באיזו שיטה אבחר? האם היא תעבוד?

בפוסט הבא אכתוב על השיטה בה בחרתי ואשתף בלבטים שהיו לי. בזה שאחריו אפרט על תהליך ההקמה של הערוגה. אחר כך אלווה את הערוגה בשלבי התפתחות שונים שלה ובהתמודדות עם כל מיני דברים שיעלו.

אביב נעים,

יואב.

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • היי יואב
    אהבתי את סגנון הכתיבה שלך, פשוט ומובן לכל סוגי הקהלים, אפילו לי :)
    אשמח לעקוב אחרי הנסיונות שלך ואם ניתן גם להתנסות לפי הוראותיך במקביל וכך להיות שותפה.
    הרבה הצלחה וחיבוק

  • ליאור שורר |

    הי יואב, תתחדש על הכתיבה!
    אני לא יודע למה בדיוק התכוון מייקל פולן, אבל לצערי אני מניח שייצור מזון בעיר לא יכול להיות ממש משמעותי באחוזי הצריכה. הערך של חקלאות בעיר הוא יותר ברמה הערכית, הסמלית, החינוכית והקהילתית, אבל בתחומים האלה יכולה להיות השפעה משמעותית.
    דווקא מן הבחינה הזו, נראה לי שיש ערך מוסף לגינון בחוץ, בשטחים ציבוריים ומשותפים, ובעשייה משותפת…
    אגב, בפועל אני גנן קטן מאוד, אבל יש לי הזדמנות היום להיות שותף עם הסטודנטים שלי בתכנית מנהיגות קהילתית לניסיון חדש להקמת גינה קהילתית בשכונת עין הים בחיפה. הגינה מתוכננת 'במקום הכי יפה בחיפה', מול הים ומעל מערות הקבורה של שקמונה, ומנסה לשלב בעשייה בשכונה המעורבת משפחות יהודיות וערביות.
    בהצלחה עם הניסיונות, ואשמח לקרוא על ההצלחות!
    ליאור

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן