הפעם שעון קיר מורכב יותר – לא פלטה ובה חור למנגנון אלא משהו בין רהיט לקופסא, בנגרות ידנית כמובן

לחלק מאיתנו יש שעון על היד, אחרים מסתפקים בשעון הטלפון. עדיין יש קסם ביכולת לדעת מה השעה רק מתוך הסתכלות על הקיר. שארית מעניינת של עץ, מנגנון שעון וקצת עבודה הם כל מה שאנחנו צריכים

שולחן הנגרות ממשיך ועובר שינויים ומקבל תוספות, ולאחרונה הושאל לאורח מאוד מכובד

מדי פעם אני מסתובב בבית הספר וצריך להזיז כלים מכאן לשם. ארגז כלים פשוט לא מספק, כי אי אפשר לשים בתוכו את כל הכלים החשמליים, או לחילופין צריך מלא ארגזים ואז זה הרבה הלוך חזור. לא, צריך היה למצוא פתרון לקחת הרבה ציוד, בבת אחת, עם מעט התארגנות מקדימה ככל הניתן. הארון קרץ לי. ארון כלים על גלגלים. סדנא ניידת. סדנה נעה. הסד-נע.

כל מי שהתנסה בנגרות בכלים חשמליים, מכיר את ההרגשה – העבודה מהירה וקל להגיע לתוצאות סבירות, אבל כל העסק מלווה ברעש ובענן אבק.
לעומת הכלים החשמליים המפוררים את העץ לאבק, הולכת ונפוצה כיום בעולם חלופה לחובבים שזמנם בידם – עבודה שקטה עם כלים ידניים, כאשר העץ העודף מוסר תלתל אחרי תלתל.
בעולם הכלים החשמליים, כאשר נייר הלטש או ראש המקדח מתבלים, פשוט זורקים אותם וקונים חדשים. בעולם הידני – משחיזים.

המשך הכנה עצמית של חלק מכלי עבודתו של הנגר החובב, והפעם כליבות קטנות וקצת מורכבות יותר

על כליבות כבר כתבתי בעבר. כליבות עץ הן מין יצור שכמעט עבר מן העולם. יש להן יתרונות שאין לכליבות מתכת – לחיי הכליבה רכות מכדי לשרוט את העץ הנכלב, ואפשר לכלוב לוח בעמידה. בעולם הנגרים החובבים ודלי התקציב, מקובל להכין חלק מכלי העבודה לבד – והנה ניסוי קצת ארוך ומסועף, בחלקו מוצלח ובחלקו הרפתקני.