אפס פסולת: כליבות – חלק ג’

בבית המלאכה

הפעם הכנת כליבות לנגרות, גדולות יותר מאלו שבפוסטים קודמים, מחומרים שנאספו ברחוב.

מבול סירטונים ביוטיוב, עשה לי חשק לבנות עוד כמה כליבות. כרגיל נתבסס על מה שיש ונראה מה אפשר לעשות עם החומר שנפל לידינו.

בפוסטים הקודמים היו הכליבות קטנות ועדינות יותר.

 

לפני שנתחיל רק אציין שמדריך זה היה נכתב גם לולא התחרות האחרונה של בידיים – תחרות אפס פסולת. לאחר דירבון קל, החלטתי להגיש את המדריך כמשתתף בתחרות. שיהיה בהצלחה לכולם!

מה מצאתי ברחוב

בניסיון לבנות כמה כליבות במידות נטו של 1-1.2 מ’, חיפשתי פרופילי אלומיניום מפירוק של מסגרות תריס ישנות, בחתך של בערך 3/4 ס”מ, פרופילי פלדה בחתך 3/3 או קורות עץ 4/5 ס”מ. פרופילי הפלדה שמצאתי דרשו יותר מדי עבודה לניקוי חלודה וצבע מתקלף, ואז ביצבצו מאחת המכולות שני פרופילי אלומיניום באורך 2 מ’, במצב מצוין אבל בחתך קטן יותר, המתאים כמובן לכליבה באורך קטן יותר –  2/4 ס”מ.

כליבת פרופיל אלומיניום קנויה בחתך 2/3 ס”מ מוצגת כאן להשוואה, ומגיעה באורכים של עד 90 ס”מ, נבנה כאן משהו מקביל לה. בכליבה זו מחובר הבורג ללחי הקבועה, הלחי הנעה נתפסת בזיזים בגב הכליבה, ומשתחררת בלחיצת מנוף קפיצי. פרופיל הכליבה הקנויה בחתך U, אלה כליבות זולות ועדינות, ולפי סירטון של פול סלרס  paul sellers עברה הכליבה מקצה שיפורים שכלל גם מילוי החלל בקורת עץ. עובי הדופן בין 1 ל- 2 מ”מ, ומניח לכן שהקורות שנאספו ברחוב ולהן חתך 2/4 ס”מ, פרופיל מלבני סגור ועובי דופן של 1 מ”מ, די דומות בחוזקן.

באורך 2 מ’ הרגישו הקורות עדינות וגמישות מדי, בהתאם נוסרו הקורות שנמצאו, והתקבלו 4 קורות באורך של בערך מטר כ”א. בהפחתת המידות המשוערות של המנגנון, אפשר יהיה לכלוב איתן משהו באורך עד 75-80 ס”מ. כרגיל – סימון מדויק, העברת המידות סביב בסיוע זוויתן, וניסור ידני, שיוף קל של קו הניסור להסרת שבבים בולטים.

טיוטת מבנה הכליבה

משעמם לבנות ארבע כליבות זהות בסרט נע. יש גם עקומת למידה ומוטב לבנות אב טיפוס אחד עובד לפני שממשיכים הלאה. הרשת מלאה תכניות ורעיונות, והנה עוד סיבה לנסות כמה פתרונות שונים.

ניסיתי לבנות מה שאפשר משאריות שהתגלגלו כאן במרפסת, ובמסורת ה ready made – אפשר שחלקים דומים או זהים במידותיהם ייבנו משאריות עץ שונות.

התמונות להלן מקדימות מעט את סדר העבודה, כדי להסביר את מבנה הכליבה בהשוואה לזו הקנויה. הלחי הנעה כמעט גמורה, ולידה טיוטא של הלחי הקבועה ושל המנגנון.

בתמונה האחרונה אחת ההפתעות בעבודה עם פרופיל אלומיניום בשימוש חוזר – שפות חורי הברגים מחייו הקודמים של הפרופיל בלטו מעט ודרשו שיוף קל כדי לאפשר תנועה חלקה של הלחי הנעה.

בניית הלחי הקבועה

התאמת אום ננעץ למוט ההברגה – את החלק הנקדח מפלסים כך שיהיה אנכי ב- 2 המישורים. הקידוח עם מתקן עזר ביתי לקידוח אנכי (שארית עץ ובה מגרעת אנכית מדויקת בשני מישורים, אליה מצמידים את המקדח). קודם קידוח רחב יחסית לצוואר האום, ואחריו קידוח דק יותר לכל העומק, למעבר מוט ההברגה. סימון מיקום נעצי האום, קידוחים מקדימים, נעיצה בעזרת פטיש, והברגת בורג קטן כדי שהאום לא יישלף.

קופסת הברגים מקדימה את מה שנראה לאורך הפוסט – להשלמת מראה ה”כליבה מהזבל”, לא נראה לי שיהיו בה שני ברגים זהים.

התוצאה רחבה מרוחב השידרה ותחייב מעט עבודת נגרות בהמשך. בינתיים בתמונה האחרונה עוד ניסיון – לחי קבועה צרה יותר ברוחב 2 ס”מ, כרוחב השידרה. מוט ההברגה בקוטר “3/8 (9.5 מ”מ) כנראה מפירוק תקרה אקוסטית, הגיע עם אום ננעץ שחלקו החיצוני מחוספס, וכרגע זה תופס.

בניית הלחי הנעה

מבנה הלחי הנעה – שתי שאריות עץ מעל ומתחת לפרופיל, מחוברות זו לזו בזוג פיסות דיקט 6 מ”מ. הדבקה, כליבה, המתנה לייבוש, קדיחת קדח מוביל והברגה. מדגיש את הקדח המוביל – עץ בוק הוא עץ קשה ומטבעו לא גמיש. בורג קודם שקדחתי ללא קדח מוביל – ביקע את העץ. מי שבונה חלקים אלה מסנדביץ’, כנראה פטור מדאגה זו. מודגש גם ההמתנה – קידוח והברגה לפני ייבוש הדבק יזיזו את החלקים ממקומם. הפעם הברגים חדשים ואחידים

זמן לקדוח בשידרת האלומיניום

קידוח לילי לקיבוע הלחי הקבועה. מתקן ביתי מצ’וקמק בניסיון להפוך מקדחה יד למקדחת עמוד, והתוצאה שלחה אותי לחשב מסלול מחדש. אולי מספיק טוב ללחי הקבועה אבל לא לקידוחים ללחי הנעה.

המקדחה חזקה, וראש המקדח משובח, אבל במבחן התוצאה – הקידוח נוטה מהאנך, וגב האלומיניום הנקדח נפרץ (שתי דפנות הקידוח נקדחו במהלך אחד, במונחי התמונה- משמאל לימין).

יהיה צורך בקידוחים הרבה יותר מדוייקים.

מכל מקום, הנה הכליבה כאשר הלחי הקבועה מורכבת, ומבט על ובו נראה זוג האומים המודבקים למוט ההברגה בקצהו.

הגיע הזמן למקדחת עמוד, ולכמה פרטים קטנים

בביקור בנגריה של חברי ארנון – סימון מרכז כל קדח בשידרה, קידוח מצד אחד בקוטר 4 מ”מ לסימון מקום הקידוח בדופן הנגדית, קידוח בקוטר 10 מ”מ מכל אחת הדפנות פנימה.

עוד נוסף ריפוד לחלקים הבאים במגע עם העץ הנכלב – פיסת דיקט עליה מודבק שעם.

הידית חוברה עם רול-פין במקום בדבק אפוקסי. האום הננעץ עדיף בהרבה על האום המוחזק בחיכוך, שכבר מראה סימני השתחררות. נראה שאצטרך לפרק את הלחי הקבועה ולבנותה מחדש, ברוחב המתאים לאום ננעץ.

דופן השידרה התכופפה סביב חורי הקידוח. ייתכן והסיבה היא סוג המקדח בו השתמשתי – זה מקדח רב תכליתי ולא מקדח ייעודי למתכת רכה יחסית. ייתכן שהפעלתי כח רב מדי בעת הקידוח, לא בדקתי גם מה מהירות הסיבוב של המקדחה. בכליבה הבאה אוסיף מילוי עץ אורן לשידרה, לראות האם יתמוך בדופן.

ובמבחן התוצאה

טוב שבניתי אב טיפוס, יש מה לתקן.

מניח שאבנה את הכליבות אחת-אחת. רצוי להקפיד על גובה אחיד של הכליבות יחסית לשולחן, כלומר גובה החלק שמתחת לשידרה, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהן לכליבת משטחים.

מוטות ההברגה מפירוק, אינם ישרים מספיק ויש עליהם פה ושם חריצים. הדבר ניכר בעת ההברגה כאשר מדי פעם יש להפעיל מעט כח. מוטב לקנות מוטות הברגה חדשים. המוטות בקוטר “3/8, כ- 9.5 מ”מ, האומים בקוטר 10 מ”מ, עדיין זה איכשהו עובד כיוון שפסיעת התבריג דומה.

ההברגה צפופה והעבודה איטית. מוטב לקצר את מוט ההברגה, וכנראה גם את הידית, ולהקטין את המרחק בין הקדחים בשידרה עליהם נתפסת הלחי הנעה.

בהמשך מתכנן לבנות עוד כמה כליבות, עם מנגנונים אחרים.

 

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן