שעוני קיר – חלק א'

רוצה להיות הראשון?
;

לחלק מאיתנו יש שעון על היד, אחרים מסתפקים בשעון הטלפון. עדיין יש קסם ביכולת לדעת מה השעה רק מתוך הסתכלות על הקיר. שארית מעניינת של עץ, מנגנון שעון וקצת עבודה הם כל מה שאנחנו צריכים

שעון קיר הוא פריט נוי אולי קצת מיושן, אבל הוא מאפשר לדעת מה השעה גם בלי להסתכל על ידנו, על צג הטלפון או המחשב.

 

ראשית, כל שעון צריך מנגנון.

מנגנון פשוט (clock mechanism) מתחיל בכ- 3 ש"ח כולל משלוח באיביי. זו הקופסא השחורה הקטנה משמאל והמחיר כולל גם מחוגים בעיצוב לבחירתכם.

חסרונו של המנגנון הוא בציר הקצר, המיועד לעבור דרך לוחות בעובי כמה מ"מ. מנגנונים עם ציר ארוך יותר אפשר להשיג רק בחנויות מתמחות כמו
"שרייבר" ברחוב י.ל. פרץ בתל אביב, אבל הם עולים פי עשר. אפשר גם לחצוב בעץ שקע למנגנון, ראו בהמשך.

מנגנון מורכב יותר (clock insert) מחייב קידוח או ניסור עיגול מדויק. זה שבתמונה קוטרו 65 מ"מ בלבד ומחירו באיביי כ-5 ש"ח. במנגנונים גדולים יותר מחיר המשלוח משמעותי ולכן שוב ניגש לחנות מתמחה בארץ.

אחרי המנגנון, מגיע תור הלוח.

אפשר לקחת פיסת דיקט ולצייר עליה או להדביק תמונה של הנכדים – אני אוהב עץ ומכאן התחלתי. העץ לא חייב להיות באיכות של עץ לנגרות רהיטים – הוא יכול להיות לא ישר, מפותל, סדוק, מוכתם – מה שנראה לכם מעניין בעין.

מי שיש לו סבלנות, יכול לתפוס את הגנן שגזם עץ אצל השכנים, לקחת פרוסה או ענף עבה, לאטום את הגדמים בצבע או דבק פלסטי ולחכות חודש לכל אינץ' עובי של העץ עד הפריסה למידה המדויקת.

מי שלא אטם היטב פרוסת גזע של איזדרכת, יכול לצפות לסדקים בעת הייבוש.

מי שיש לו חבר חקלאי וחובב נגרות כמו ידידי רמי, יכול לבקש ולקבל פרוסה נאה של עץ אפרסק.

ואי אפשר בלי אזהרה – פריסה של קורות עץ זה עניין למקצוענים, ומי שלא מיומן מסתכן באובדן איברים מגופו. תנו לאיש מקצוע לפרוס עבורכם את העץ, והתרחקו ממנו בזמן שהוא עובד.

הנה כאמור פרוסה יפהפיה של עץ אפרסק, ממנה ניסרתי קטע פחות או יותר ישר, במידות שנראו לי מתאימות לשעון קיר.

הפרוסה שנבחרה היתה נגועה כנראה באיזו פטריה, ראו הדוגמא היפהפיה בצבע אדום. זה לא חומר לרהיט אבל בהחלט יתאים כפריט נוי לתליה על הקיר.

אחרי קידוח לציר, הכנת מגרעת עבור המנגנון בגב השעון. עבודה ידנית עם מפסלת רחבה, ועם משרט למדידת עומק החציבה – שיהיה אחיד ושלא יחדור את חזית הפרוסה.

בעבודה ליישור פני השעון, הגעתי למצב בו כל המשך של ההקצעה (במקצועה ידנית כמובן), יוריד עוד חומר ויגלה עץ בריא בלי הכתמים האדומים.

באיזון בין לוח ישר לבין לוח יפה, בחרתי לוותר על המישוריות שבסך הכל לא חייבת להיות ברמה של רהיט.

הגימור נעשה בשמן מינרלי, ישום השמן גרם מעט למריחה של הצבעים האדומים וגרע גם הוא מיופי הפרוסה. עם זאת, אם לא הייתי מיישם גימור, מניח שהפטרייה היתה מתייבשת ומאבדת מצבעה.

והנה השעון מוכן ותלוי על הקיר:

חברי ליאור שמר לו פיסה מעץ ברוש שנכרת וניסה להקציע אותה. הברוש נסדק ולא התאים יותר למטרתו בנגרות עדינה כחלק מקופסא, ונתרם לפרויקט השעונים.

הנה הקצעה ידנית בעזרת מקצועה מס' 4 וציקלינה, ליישור והחלקה של הברוש. חדי העין יבחינו שצידו התחתון של הברוש ממש לא מוקצע – זה הצד שיפנה אל הקיר. הפרוסה דקה וסדוקה, ולכן לא רציתי להוריד ממנה עובי ביישור חלקה הנסתר.

הברוש הוא עץ אלרגני, יש האוהבים את הריח שנפלט בעת העבודה, יש כאלה שהאבק לא עושה להם טוב במערכת הנשימה, אפילו בהקצעה ידנית שאינה מייצרת כמעט אבק

והנה שעון ברוש תלוי על הקיר, הפעם ללא גימור

הניסיון הבא הוביל לבניית שעון מורכב יותר.

בוקר אחד קמתי והתחלתי להקציע פרוסה גדולה של עץ ינבוט שקיבלתי מחברי רמי, כדי לראות איך ייראה העץ לאחר הסרת סימני מסור הסרט בעזרתו נפרס.

כמה קורות בוק מרהיטים שנזרקו לרחוב נוקו גם הן, הכיוון הכללי היה לבנות שעון קיר מורכב יותר בנוסח פול סלרס.

והונחו על פרוסת הינבוט כדי לחפש את ה"תמונה" המעניינת, לפיה אפשר יהיה לקבוע את מידות כל החלקים.

לסיכום

אבל זה המשיך בכיוון שונה לגמרי, בין היתר הוחלף לוח החזית והותקן מנגנון שונה. את השעון כפי שיצא – תוכלו לראות בפרק הבא

לתוכן זה נכתבו 0 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות