איך עשו סבון לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? מאפר ושמן. הנה המתכון

מידע כללי-
  • זמן השלמה: יומיים
  • רמת קושי: סביר
  • עלות: זניחה
  • ידע נדרש: אין ידע מיוחד הכל מוסבר במדריך
חומרים+
  • אפר מדורה
  • כמה טיפות שמן אתרי
  • מי גשם
  • שמן
כלי עבודה+
  • ביצה
  • דליים
  • כלי מידה
  • סיר
  • רשת
  • תבנית סיליקון
הדפסה

כל עושי הסבונים הביתיים האמיתיים (כלומר, לא אל-סבונים תעשייתיים) מכינים סבון באותה שיטה בסיסית: ערבוב של שמן עם סודה קאוסטית שהומסה במים. סודה קאוסטית (NaOH) היא בסיס נתרן מאד חזק, והיא תוצר כימי של אלקטרוליזה של סודיום כלוריד – תהליך שנתגלה לפני פחות ממאה שנה. אז מה עשו לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? והרי סבון נמצא בשימוש כבר לפחות 4500 שנה.. ובכן, רבים יידעו לומר שסבון במקור יוצר משמן ואפר מדורה, כלומר, במקום סודה קאוסטית, אפר. אוקי, אבל איך בדיוק?

התשובה הכי נפוצה שנתקלתי בה היא שהידע אבד ושזה היה כנראה מאד מסובך. כשהמשכתי לחפש הבנתי שלמעשה איכשהו הפיקו מהאפר אשלגן קאוסטי (KOH). עוד בירורים רבים הניבו לבסוף שכאשר משרים אפר במים ואז מסננים את הנוזלים, הנוזלים האלה הם למעשה תמיסת אשלגן קאוסטי. אם כך, על פניו נראה שכל שנותר לעשות הוא להשתמש בתמיסת האשלגן הקאוסטי הזו בדיוק כמו שמשתמשים בתמיסת הסודה הקאוסטית, ואז נקבל סבון על בסיס אשלגן במקום על בסיס נתרן. ואכן ראיתי עשרות סרטונים וקראתי עשרות בלוגים שניסו בדיוק את זה … וכולם סיימו בכשלון חרוץ.

אבל אל דאגה קהילת אקו-מייקרים יקרה, יש סוף אופטימי – בעזרת הרבה ניסוי וטעיה וריכוז טיפים ממקורות שונים העסק פוצח לבסוף והרי הוא לפניכם. הסוד טמון למעשה בשני עקרונות:

1. בניגוד לתהליך עם הסודה הקאוסטית, התגובה בין השמן לתמיסת האשלגן הקאוסטי צריכה להיות חמה ולא קרה, כלומר, בסיר על האש.

2. היחסים בין שני המרכיבים הם שונים לחלוטין ומכילים הרבה פחות שמן לאותה כמות תמיסה קאוסטית. המשמעות היא שביחס למספר הסבונים שאפשר להפיק מכמות מסוימת של תמיסת סודה קאוסטית, אפשר להפיק הרבה פחות סבונים מכמות זהה של תמיסת אשלגן קאוסטי. אבל היי, איזה סבון! ורק מאפר ושמן!

אז זה הרקע. ומכאן המתכון המפורט, שהוא תכל׳ס פשוט למדי. מתחיל בסרטון של 3 דקות שבו אני מתעד את תהליך הכנת הסבון שלי שלב שלב, (החל מייצור השמן והאפר :-)) ואחרי הסרטון תיאור מילולי תמציתי שמפרט את התהליך (התיאור יותר מעודכן מהסרטון – כך שאיפה שישנן אי-התאמות, פעלו לפי התיאור ולא לפי הסרטון).

שלב 1: הכנת תמיסת אשלגן קאוסטי (KOH)

  1. אספו אפר מהאח / מדורה ומלאו ממנו דלי אפר. יש האומרים אפר של עצים קשים (זית, אקליפטוס, פירות) עדיף על רכים (אורן, ברוש). אני השתמשתי באפר מתנור העצים שלי (קמין מסה), שניזון מתערובת של ענפי אקליפטוס, ברוש וזית. עבד.
  2. מלאו במים עד כיסוי ועוד טיפה. הכי טוב מי גשם. אם אין, אז מים מזוקקים. בכל מקרה עדיף לא להשתמש במי ברז כי יש בהם מינרלים שכנראה מפריעים לייצור הסבון. (לכן הזמן בשנה הטוב ביותר להכנת סבונים הוא סוף החורף, כשיש שפע של מי גשם במקווים / מיכלים ושפע של אפר תנורים / מדורות.)
  3. תנו לאפר לנוח בתוך המים לפחות לילה, עדיף יום-יומיים. האפר עשיר באשלגן והמים יספגו מהאפר אשלגן קאוסטי. כך שאחרי ההשריה מתקבל אפר שקוע בתוך תמיסה של אשלגן קאוסטי. עכשיו צריך להפריד אותם. הנה דרך פשוטה ונקיה:
  4. קחו דלי נוסף. קדחו כמה חורים בתחתית שלו (כ 10 חורים). הניחו אותו מעל דלי צר יותר (כדי שיעמוד עליו בנוח).
  5. צקו את תוכן הדלי עם האפר והמים לדלי העליון עם החורים, כך שהתמיסה תטפטף מבעד לחורים לאט לדלי התחתון. זה יקח כמה שעות.
  6. כשהטפטוף מסתיים, הדלי התחתון מכיל תמיסת אשלגן קאוסטי נקיה.

 

מהר למעלה

שלב 2: הרתחת תמיסת האשלגן הקאוסטי כדי להעלות את ריכוז התמיסה

  1. הכינו ביצה (או תפוח אדמה) שתשמש לבדיקת ריכוז התמיסה.
  2. העבירו את תמיסת האשלגן הקאוסטי הנקיה מהדלי לסיר והעמידו על האש במקום מאוורר (חלונות פתוחים)! הביאו לרתיחה ותנו לתמיסה לרתוח בלי מכסה, בכדי להעלות את הריכוז שלה.
  3. כל שעה בערך, קחו כוס מהתערובת בסיר והכניסו אל תוכה ביצה. אם הביצה שוקעת התערובת עדין לא מרוכזת מספיק ויש להמשיך להרתיח. ברגע שהביצה צפה הריכוז טוב ואפשר להפסיק להרתיח (אצלי זה קרה אחרי 3 שעות).

מהר למעלה

שלב 3: הוספת השמן

  1. מדדו את כמות התמיסה שיש לכם.
  2. מדדו כמות שמן השווה בנפחה לרבע מכמות התמיסה, והוסיפו לתמיסה.
  3. ערבבו היטב. והמשיכו להרתיח את התערובת.
  4. המשיכו לערבב כל 15-20 דקות.
  5. כאשר התמיסה מתחילה להקציף (מה שאומר שהשמן רותח) הנמיכו לאש קטנה (כדי שהשמן יפסיק לרתוח).
  6. המשיכו להרתיח על אש קטנה, עד שהתערובת מגיעה לסמיכות של פירה תפוחי אדמה (הרבה יותר סמיך מסמיכות ה׳פודינג׳ שמגיעים אליה בהכנת סבון מסודה קאוסטית).
  7. הוסיפו כמה טיפות של שמן אתרי לפי העדפתכם (בשביל הריח), ערבבו היטב, והורידו מהאש. (תכל׳ס, הסבון מנקה גם בלי ריח, כך שהוספת השמן האתרי אינה הכרחית – עניין של בחירה.)
  8. מזגו את התערובת המוכנה לתבנית סיליקון (עדיף של ״עוגיות״ נפרדות ולא של ״עוגה״ שלמה, כדי שלא יהיה צריך לחתוך אחר-כך לחתיכות)

מהר למעלה

שלב 4: סבון!

  1. תנו לתערובת להתקשות בתבנית במשך 24 שעות.
  2. לאחר 24 השעות, הסירו את הסבונים מהתבנית והניחו על רשת במקום מאוורר.
  3. תנו לסבונים להתקשות לפחות שבועיים, רצוי חודש. (למעשה אפשר להשתמש בסבונים מיד, הם מנקים, אולם כשהם עדיין רכים הם יגמרו מהר מאד. לכן עדיף להמתין).
  4. ברכוֹת! זה עתה סיימתם להכין סבון טבעי כפי שעשו אותו במקור!
  5. הסבון נעים מאד על העור, עדין, ומנקה היטב!

טיפ: אם לאחר ההמתנה הראשונה של 24 שעות הסבונים עדיין אינם קשים, סימן שהתערובת לא הייתה סמיכה מספיק (כלומר, עדיין יש בה הרבה מדי מים) ולכן יש להחזיר את כל הסבונים יחד לסיר, לערבב, ולהמשיך להרתיח ולצמצם. צמצמו כשליש, ומזגו חזרה לתבנית הסיליקון וכו׳.

מהר למעלה הדפסה

אודותי

פורסם ב מדריכים ומתוייג תחת , , , , , , , , , , . שמור את הקישור הישיר.

19 תגובות לאיך עשו סבון לפני שהמציאו את הסודה הקאוסטית? מאפר ושמן. הנה המתכון

  1. תמר:

    אשמח לדעת באיזה שמן כדאי להשתמש?

    • אליק פלמן אליק פלמן:

      אני השתמשתי רק בשמן זית בכל הסבונים שלי כי זה מה שגדל אצלי. אז לא ממש יודע מה לגבי שמנים אחרים, אבל להרגשתי לא צריך להיות הבדל גדול מבחינת ההכנה. לפי מה שהבנתי, ההבדל מתבטא בעיקר בתכונות הסבון עצמו אחרי שהוא מוכן. בכל אופן, אולי עדיף לשאול אנשים עם ניסיון עם שמנים אחרים. מישהו כאן?

  2. ישי:

    האם יש שיטה אחרת חוץ מביצה כדי למדוד את ריכוז האשלגן הקאוסטי?

    • אליק פלמן אליק פלמן:

      תפוח אדמה גם הולך (באותה שיטה כמו הביצה) 😉
      כמובן שניתן פשוט להשתמש במד חומציות, שיתן לך מדידה מדויקת.
      לחילופין, הבנתי שבעיקרון אם יש לך חומצה עם ריכוז ידוע תוכל לקחת דגימה של תמיסת האשלגן הקאוסטי (שהיא בסיסית) ולסתור אותה לאט לאט עם החומצה עד לסתירה מלאה, ואז לחשב את ריכוז התמיסה לפי זה. לא ניסיתי, אבל לפרטים המדויקים (נוסחא, שלבים, וכו) הייתי מתייעץ עם החברה הכימאית עטרה הורוביץ (למטה בתגובות).

  3. רון:

    וואו מרתק. תודה רבה לך!

  4. אחינעם:

    ואוו תודה רבה!!

  5. עטרה הורוביץ:

    קודם כל – שאפו.
    אני משתמשת שנים בסבון שמבוסס על KOH. כל הסבונים המסחריים המבוססים על KOH הם סבונים נוזליים. מאד מעניין לדעת אם המתכון שלך ייצר סבון מוצק גם מ- KOH נקי ממקור מסחרי. ניסוי כזה יאפשר לדעת אם ההתמצקות אפשרית עם KOH או שזה מרכיב אחר באפר שגורם לכך.

  6. עטרה הורוביץ:

    קודם כל – שאפו. אני משתמשת כבר שנים בסבון שמבוסס על KOH. כל יצרני הסבון המסחריים שמייצרים סבון מ- KOH, מוכרים אותו כתמיסות נוזליות ולא כסבון מוצק. היה מאד מעניין לדעת אם אתה יכול לייצר סבון מוצק מ- KOH מסחרי, אם לא – זה מעיד על כך שיש משהו נוסף באפר (ובסבון שלך) שמאפשר את ההתמצקות

    • אליק פלמן אליק פלמן:

      אכן שווה ניסוי. ההימור שלי הוא שאפשר לייצר סבון מוצק גם מאשלגן קאוסטי KOH תעשייתי. זו שאלה של מינונים ושל חום התגובה. כלומר, יותר תמיסה קאוסטית ופחות שמן, והכל על האש יתנו לדעתי סבון מוצק. אבל אכן צריך לנסות ולראות. מצד שני, מי צריך אשלגן קאוסטי תעשייתי כשיש אפר בשפע? 😉

      • הדר:

        בעבר הכנתי סבונים נוזליים על בסיס אשלגן קאוסטי. כדי ליצור סבון נוזלי לוקחים את התמיסה לאחר סיום הבישול וממיסים אותה במים, ואז מחכים חודש-חודשיים לשקיעה והתבהרות הנוזל.
        ניתן כמובן ליבש את התמיסה כמו שאתה עושה כאן ולקבל סבון מוצק.
        ההבדל העיקרי בין נתרן לאשלגן, כפי שאני הבנתי, הוא שריאקציה בין נתרן קאוסטי לשמן היא אקסוטרמית, כלומר פולטת אנרגית חום, ולעומת זאת ריאקציה בין אשלגן קאוסטי לשמן היא אנדוטרמית, כלומר דורשת הכנסת אנרגיה למערכת כדי לקרות.
        בכל מקרה אחלה כתבה ותודה!

        • אליק פלמן אליק פלמן:

          הי הדר, תודה על התגובה,
          בעניין המוצקות: מעדכן שעכשיו כשהגיע הקיץ, הסבונים המוצקים שהכנתי בחורף מתחילים להימס (מסתבר שכך צריך לומר – בדקתי עכשיו :)) מהחום, כך שאת אלה שאני רוצה מוצקים אני שומר במקרר, ומאחרים אני מכין סבון נוזלי. הם עדיין שומרים על הצורה שלהם גם בחום (כלומר לא ממש נמסים) אבל עדין רכים מדי לשימוש במצב הזה. דווקא כל החורף החזיקו במצב מוצק לחלוטין ונוח לשימוש.

  7. עדן:

    האם אפשרי ליטול מעט שמן אתרי כלשהו בתמיסה הסופית שלו?
    איך זה יגיב ?
    אשמח לדעת (:

    • אליק פלמן אליק פלמן:

      אם כוונתך לאפשרות להוסיף קצת שמן אתרי לתערובת אז כמובן, למעשה זה חלק מהמתכון (לקראת סוף שלב 3)

  8. ערן:

    אם הסבון מכיל אשלגן במקום נתרן אז הוא מתאים למים אפורים?

    • אליק פלמן אליק פלמן:

      לגמרי. למעשה האשלגן K הוא אחד מ״אבות המזון״ של צמחים (בנוסף לחנקן N וזרחן P). כך שלא רק שאינך מזיק עם סבון כזה לצמח, אלא שאתה למעשה מאכיל אותו. סבון מבוסס סודה קאוסטית מנגד, גורם להמלחת הקרקע ובכך כן גורם לנזק. אבל את כל זה צריכה לאשר כימאית או אגרונומית שמבינה בעניין קצת יותר מחובב כמוני.

      • עטרה הורוביץ:

        אני כימאית ומאשרת לחלוטין את מה שכתבת. לאמיתו של דבר – זו בדיוק הסיבה שאני משתמשת בסבון מבוסס אשלגן.

  9. תום:

    מדהים, תודה על כל העבודת מחקר!
    הרבה תרבויות בעבר רחצו עצמם בניקיון מכאני בנוסף לכימי, מה שנקרא exfoliation / scrub ויש הרבה על ההיסטוריה של אלו באינטרנט.. אני משתדל לעשות זאת כמה שיכול בחיי, אנסה לשלב בתוך הסבון גם גרגירים למינהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

להעלות תמונה (למעלה)