ערוגת ״ביג״ – ערוגה מוגבהת, מחומרים בשימוש חוזר, בחצי שעה.

רוצה להיות הראשון?
גינון וחקלאות

איך לבנות ערוגות מהירות ונגישות, מנותקות מהקרקע, במעט מאמץ? משתמשים בכל מה שיש, עם כל היתרונות והחסרונות של הקמה מהירה… מומלץ לשוכרי דירות ולאנשים שרוצים תוצאות מהירות בסגנון Quick & Dirty. בהצלחה.

קצת קיימות – ערוגת ״אינסטנט״, האם זה טוב?ֿ

ניתן לשאול, אם אנו מכוונים לקיימות ולפתרונות ברוח הפרצמקלצ׳ר, האם אנחנו בכלל רוצים ערוגה "אינסטנט"? יש לכך יתרונות וחסרונות? אם בא לכם לדלג ישר לאיך עושים, זה יתחיל בסוף הפסקה הזו…

אז זה לא שיש לנו בעיה עם האינסטנט אלא עם מה שלרוב מתווסף אליו. אני מזמין אתכם לעשות איתי בדיקה מהירה (כן..) ולקחת אותה כדוגמא גם לדילמות אחרות ואולי גם לפתח ולהתאים אותה לפי הדברים שחשובים לכם.

ערוגת ה״ביג״ הראשונה במרפסת שירות של הבניין שלי

ערוגת ה״ביג״ הראשונה במרפסת שירות של הבניין שלי

  • עלות אקולוגית – על מנת למדוד את המחיר הסביבתי של מוצרים נהוג לבחון מספר פרמטרים אותם מקובל לייצג כ ״טביעת הרגל האקולוגית״ שלהם. לעומת ה״מחיר״ שלוקח בחשבון רק פרמטר אחד, לרוב כסף או מאמץ, והוא הופך להיות השיקול המרכזי, אם לא היחיד. במקרה שלנו, לדוגמא, החישוב פשוט מפני שעשינו שימוש חוזר בחומרי הגלם ובכך לא כילינו אף משאב טבע ואפילו חסכנו חומרי גלם מהטמנה.
  • איכות המוצר ועמידות /״פרדוקס איקאה״ – רציונל שאומר שכדאי ל״שלם״ יותר עבור מוצר שיהיה מוצלח יותר ויחזיק יותר זמן. הערוגה שלנו תכשל כישלון חרוץ מאוד במדד זה. בהשוואה לערוגה מוגבהת שאפשר לבנות מעץ – פחות נוחה ויציבה, כנראה גם לא עמיד ליותר משנתיים +- ופחות יפה.
  • גמישות / התאמה לתנאים משתנים – בחינה לפי פרמטר זה קשה, ספקולטיבית ולא תמיד ברת ביצוע. החיים דינמיים ולעיתים רבות אנו מאבדים צורך במוצר שלנו הרבה לפני שהוא מתכלה. הערוגה שלנו מאפשרת דינמיות – לעומת ערוגות מעץ אפשר לנייד אותה בקלות, וגם הפירוק פשוט ולא מזהם.

לסיכום – 3 מדדים קלים ופשוטים יחסית שיעזרו לבחון בצורה ראשונית קבלת החלטות תוך התחשבות בהיבטים סביבתיים וארוכי טווח. בקשר לערוגה, המלצתי האישית עליה היא לשוכרי דירות, שומרי שמיטה או לטובת פתרון מיידי לכיסוי שטח גדול בדרך אל פתרון קבע.

ערוגות פרטיות להורים וילדים בגן ילדים בלוד

אז תכלס, איך?

שימרו על סדר מסויים. לי היה נוח להשתמש בבקבוקי 2 ליטר זהים

אוקיי, אז איך עושים את זה?
מוצאים (או קונים אם אתם חייבים, אבל אתם לא חייבים…) שק ״ביג״ או ״פינוי גזם״ (או בשם הרחוב הלועזי "ביג בג", שזה Big Bag, מה שאומר "שק גדול"). גובה השק הוא כמטר אחד ואפשר לקפל את הדפנות שלו בקלות כדי להתאים אותו לגובה הרצוי לכם. אין לנו שום עניין בלמלא יותר אדמה ממה שאנחנו צריכים (עבודה קשה היא לא בשבילנו). לרוב הצמחים יספיקו 30-40 ס״מ של אדמה ואפילו פחות כדי לאפשר את מירב המקום לשורשים.

 

את שאר הגובה נמלא במשהו שיתפוס מקום, ובעגה המקצועית (של איזה מקצוע בדיוק?!) – "ספייסר". הדרך הנוחה והזמינה ביותר היא בלי שום ספק בקבוקי 2 ליטר מהמחזורית, אותם גם תוכלו להשיג בקלות ולערום בצורה מאורגנת שתשמור על צורה ישרה +- לערוגה.

כדי להצליח לסובב דוחפים את המנעול פנימה

הערה: את המיחזוריות ניתן לפתוח בקלות יחסית. המנעול המשולש שעל כל מיחזורית בנוי כמעין כפתור, צריך קודם ללחוץ עליו כדי להצליח לסובב ולפתוח. דחפו כל מפתח ישר (כמו בתמונה) למנעול המחזורית, לחצו עליו וסובבו. אחרי מס׳ ניסיונות זה נהיה פשוט.
אה… ומזל טוב, אתם עכשיו הבעלים של כל המחזוריות בארץ.

נחזור לערוגה. חשוב לדאוג לסגור את כל הפקקים כדי שהבקבוקים לא יוכלו להימעך תחת משקל האדמה ומומלץ למלא כחצי מהם במים. למה? מילוי במים יתן בסיס כבד יותר לערוגה וישמור עליה שלא תתהפך. המים גם יעזרו כמסה תרמית שתעזור לשמור על וויסות טמפרטורה בבית השורשים.

סיימנו לארגן את הבקבוקים ואנחנו בגובה הנכון. לפני הוספת האדמה מומלץ להוסיף שכבת רסק עץ או טוף בין האדמה לבקבוקים כדי למנוע שקיעה לרווחים שבין הבקבוקים. הרסק או הטוף יימלאו את הרווחים וימנעו מעבר של פירורי אדמה. אם מוותרים על השכבה המבודדת הזו נצטרך לקחת בחשבון קצת שקיעת אדמה פנימה ונוסיף עוד אחרי כחודש +- תלוי בהשקיה.

אז שמנו שכבה מבודדת או לא, זה הזמן להסתכל שוב לכוון ולעצב, האם הבקבוקים יושבים כמו שצריך, האם הערוגה בדיוק במקום בו רצינו, האם הגובה מתאים?

IMG_3083-1IMG_3087

קדימה, עכשיו מה שנשאר זה להוסיף 30-40 ס״מ של אדמה, קומפוסט לפי הצורך וייצרנו ערוגת ״ביג״ מוגבהת מוכנה ויפיפיה!

ערוגת ה״ביג״ והשמיטה

חיבור ניילון לצינורות באמצעות נעצים ליצירת ׳מיני חממה׳

השנה היא שנת שמיטה וכדי לשמור את המצווה ועדיין שיהיה לנו מקום דל בו מותר לגדל אפשר לעשות לערוגה מספר התאמות ועדיין לשמור שמיטה כהלכתה.

מוזמנים לבדוק אותי אבל מההסברים שקיבלתי בין השאר ״ממכון הארץ והתורה״ כדי לעמוד בהלכות לשנת שביעית יש לדאוג לגדל רק באדמה שהיא מנותקת מהקרקע (מים לא מחלחלים ממנה לקרקע מתחתיה, נגר זה בסדר) ומנותקת מהשמים (גשם לא מרטיב אותה). ההקלה הזו מתבססת על כך שהמצווה היא לעיבוד השדות ולכן אין הכוונה לעציצים שבבית. הניתוק מהקרקע והשמים בצורה הזו מדמה בית. לצרכי לימוד והדרכה קיימת הקלה ברורה בנושא לצרכי גידול למאכל לפי הבנתי יש דעות לכאן ולכאן.

בתמונה אפשר לראות ערוגת ״ביג״ שהוסבה לערוגה השומרת שמיטה על ידי מתיחת ניילון או ברזנט על הקרקע וחיבור יריעת ניילון שקופה לשני צינורות ישנים שמצאנו בגינה.

בהצלחה!

 

לתוכן זה נכתבו 2 תגובות

  • ארז שריג

    היי יפעת.
    השקים לרוב עשויים מפוליפרופילן (ממוחזר ד״א) המשמש גם לייצור עציצים ואדניות.
    https://en.wikipedia.org/wiki/Polypropylene#Health_concerns

    והבקבוקים עשויים לרוב מPET
    https://en.wikipedia.org/wiki/Polyethylene_terephthalate#Safety

    אוכל רק להגיד שאמנם הם חומרים לא טבעיים אבל הם משמשים אותנו בצורה רחבה מאוד ויומיומית גם לחקלאות וגם למוצרי מזון מכך אני מסיק שהשימוש בהם לא מזיק אבל לצערי אני לא מכיר מחקרים שבדקו את הנושא והאמת שאשמח לקרוא כאלה אם יש.

  • יפעת שמר |

    האם נלקחה בחשבון רעילות של החומרים שנעשה בהם שימוש, האם הם ניבדקו שאינם מפרישים כימיקאליים רעילים? למש השק או בקבוקי הפלסטיק.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן