ערוגת שכבות – הלזניה של הטבע

רוצה להיות הראשון?
גינון וחקלאות

ערוגת שכבות, המוכרת גם כערוגת לזניה, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות גם על משטחים בנויים כמו מרצפות אקרשטיין ואספלט וגם כשהאדמה שלכם היא לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה. למעשה אפשר לעשות ערוגת שכבות ישירות על דשא! בערוגת שכבות קלאסית, נהוג להשתמש בזבל אורגני טרי (שאריות מטבח ו/או זבל בעלי חיים) ולהטמיע אותו בשכבות התחתונות כדי להוסיף חומר אורגני ולבנות קרקע במקומות שהיא לא פורייה או לא מספיקה.

ערוגת שכבות, המוכרת גם כערוגת לזניה, היא שיטה להכנת ערוגה במהירות ובפשטות גם על משטחים בנויים כמו מרצפות אקרשטיין ואספלט וגם כשהאדמה שלכם היא לא פוריה, לא נקייה או נגועה בעשבייה. למעשה אפשר לעשות ערוגת שכבות ישירות על דשא!  זוהי שיטה מצויינת למי שלא אוהב לעבוד עם כלי עבודה או שפשוט אין לו, כי במקום לאוורר את האדמה עם קילשון ומעדר אנחנו בונים ערוגה מאווררת לגובה. ערוגת שכבות מנסה לחקות תהליך טבעי של היווצרות קומפוסט ורקבובית עלים בטבע, כפי שקורה מתחת לעלווה של עץ בוגר (רק קצת יותר מהר).

בערוגת שכבות קלאסית, נהוג להשתמש בזבל אורגני טרי (שאריות מטבח ו/או זבל בעלי חיים) ולהטמיע אותו בשכבות התחתונות כדי להוסיף חומר אורגני ולבנות קרקע במקומות שהיא לא פורייה או לא מספיקה. השיטה מאפשרת להשתמש במאסות של פסולת אורגנית בבת אחת כגון פינוי של רפתות או פינוי זבל אורגני ממטבח גדול. חשוב לציין שבתהליך הקומפוסטציה משתחררים חומרים פיטוטוקסיים (רעילים לצמחים) ויכול בהחלט לעזור עם רוצים לחסל את הדשא עם הערוגה.בשל כך נפזר את הזבל האורגני בשכבות התחתונות של הערוגה ואת הצמחים נשתול בתערובת אדמה וקומפוסט בשלים.

ישנם שיטות וגרסאות שונות להכנת ערוגת שכבות, אך כאן עיקרון הפרמקלצ'ר "להשתמש במה שיש" עובד חזק. מה שהיה לי באותו היום זה: מסגרת עץ מאתר בנייה, שטיח ישן, קומפוסט בשל ומוכן, קרטונים, מצע שתילה ישן, רסק גזם מאתר הגזם האזורי.

במקרה של הגינה שלי מדובר היה באדמה חולית עם פוריות נמוכה וגם שפע של עשב היבלית הידוע לשמצה בשל השלוחות התת קרקעיות המאפשרת לו להתחדש מיד לאחר שתולשים לו את העלים. היבלית קשוחה ותצליח לעבור את הקרטונים ואת השטיח בשלב כלשהוא, אבל עד שהיא תצליח… בטני כבר תהיה מלאה בחסה, קייל ושאר ירקות רעננים שגדלו בערוגה.

שלבי העבודה

  1. יישור – מיישרים ומנקים את השטח מעשבייה (לא צריך לעבוד קשה מידי)
  2. מסגרת – מניחים את מסגרת העץ על הארץ (אפשר גם לבנות לבד – גובה המסגרת לפחות 20 ס"מ) .
  3. שטיח – פורסים את השטיח ומהדקים את הפינות (עדיף מחומרים טבעיים).
  4. קרטונים – מניחים קרטונים על השטיח, כדאי לעשות חפיפה של כמה שכבות כדי שלא ישארו חללים ריקים (כדאי שהקרטונין יהיו כמה שיותר מרובעים, משוטחים ולא צבעוניים).
  5. קומפוסט – מפזרים שכבה דקה של קומפוסט על הקרטונים.
  6. גזם – שמים שכבה דקה של גזם עלים (ככל שהרסק גזם קצוץ יותר דק הוא יתפרק יותר מהר. עלים ודשא זה יופי, גזם גס מאוד עם ענפים מעוצים לא מתאים)
  7. זבל אורגני – שכבה של זבל אורגני קצוץ דק (חצי אבטיח לא מתאים….).
  8. קומפוסט – מפזרים קומפוסט אורגני בשל.
  9. מצע שתילה – מפזרים שכבה של 5-10 ס"מ מצע שתילה או אדמה מקומית.
  10. השקיה – הנחת צינורות השקיה (לא חובה למי שרוצה להשקות ידנית אן עם מתז).
  11. חיפוי – מפזרים רסק גזם לחיפוי קרקע.
  12. השקיה – במקרה שעובדים עם חומרי גלם יבשים כדאי להשקות בכל אחרי כל שכבה
  13. שתילה

 שטיחקרטוןקומפוסט

אדמה עם מצע שתילהגזם חיפויהרטבה

הערות

  • אם יש לכם אדמה סבירה, אין צורך לשים את השכבות של השטיח והקרטון שנועדו לעכב עשבים שובבים. אפשר לתחח את האדמה עם קילשון לשים את המסגרת ולהעלות עם השכבות.
  • אם אתם בונים את הערוגה על מרצפות אקרשטיין, כדאי מאוד לחלץ החוצה כמה לבנים כדי לשפר את הניקוז.
  • בערוגה זו שבתמונות וויתרתי על שלבים 6,7,10 משום שהיה לי עודפי מצע שתילה משומש למילוי הערוגות.

ערוגת שכבות
יאם!

לתוכן זה נכתבו 12 תגובות

  • השטיח כנגד היבלית? עם זו הסיבה היחידה כדאי לציין שבמקרים שאין מטרד אגרסיבי שכזה אולי עדיף לוותר על השטיח ולאפשר תנועה של אורגניזמים ומירלים אל ומתוך האדמה וניקוז גבוה יותר (שזה טוב כשיש מבול ורע כשאין ואנחנו רוצים לשמור את המים בערוגה יותר זמן)

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן