אחת הדרכים להכנת שיקוי נוטריינטים זמינים עבור החברים הצמחיים שלנו הוא תה הקומפוסט. קיימים שלל טעמים (סרפד, מורינגה, קומפרי) שאפשר לרקוח וכן מספר שיטות: אירובית ואנ-אירובית. המדריך הזה מתמקד בתה קומפוסט אירובי.

את המתכון המוצלח הזה חלק איתנו איתי האובן (המהולל והידוע) בקורס יערות המאכל ה-1. השיטה כוללת מיצוי נוטריינטים ומיקרו-אורגניזמים מועילים מקומפוסט איכותי ובשל (הומוס), הוספת מרכיבים מעשירים, סוכרים ו”הפעלתם” באמצעות חמצן, שהופכים את השיקוי שלכם/ן לסופר זמין, במיוחד בריסוס על העלים, מה קוראים אותו “ריסוס עלוותי”.
צמחים מסוגלים לספוג נוטריינטים גם דרך העלים,  יתרון חשוב במיוחד כאשר האדמה שלכם חומצית מדי או בסיסית מדי ומונעת זמינות של חלק מהמינרלים.

לפני ההכנה

יש לקחת בחשבון שתצטרכו להשתמש ביום למחרת, אחרת התה מאבד מהאפקטיביות שלו, אז תכננו את הזמן שלכם/ן בחוכמה. המצרכים המצויינים מטה הם לכמות של 18-20 ליטר, שיתנו לנו 180-200 ליטר אחרי דילול. אני מציינת כמויות כי עבור מי שאין תחת אחזקתו גינת ירק גדולה, אפשר להפחית מהכמויות או להתארגן מספר חברים יחד ולחלק.

מצרכים דרושים

• 3/4 דלי מלא במים שהועמדו לפחות ל-24 שעות בכדי לנדף את הכלור, כלור הורג מיקרו-אורגניזמים טובים ורעים כאחד. במידה ויש לכם/ן משאבת אויר אפשר לתת לה לעבוד לפחות ל-20 דקות, זה אמור לעשות גם את העבודה.
• חצי ליטר מולסה (חקלאית, לא זו למאכל שעולה הרבה יותר) או שקית סוכר חום דמררה דביק מומס במים חמים ומקורר.
• 1 ק”ג הומוס תולעים בשל לחלוטין.
• משאבת אויר סבירה עם אבן גדולה.

תוספות אפשריות:

• כף קמח אצות (אם שכחתן מהספירולינה שקניתן כשעוד חשבתן שתתמידו באכילתה, זה הזמן לשים)
• כף אבקת בזלת – בחיי יש דבר כזה וזה לא אבקת חשמל…

הכנת התה

1. 

   התה מתבשל

   ערבבו את המים עם המולסה/ סוכר מומס.

2. קחו בד בסגנון בד חיתול – אני השתמשתי באל בד משומש אך נקי. אפשר גם לא להשתמש בבד ופשוט לסנן את התה לפני המזיגה למרסס.
3. הניחו את ההומוס, קמח אצות ואבקת בזלת במרכז הבד (אם לא מצאתם אבקת בזלת, לא נורא).
4. קשרו כך שלא יכול לברוח משהו מ”התיון”.
5. הכניסו את התיון לדלי וקשרו לידית.
6. הפעילו את המשאבה ל 12-24 שעות, תלוי בכמות שהכנתם, טמפ’ בחוץ ובעוצמה של המשאבה

תוך כדי התערובת מקציפה מעט, אז רצוי להניח משהו מתחת לדלי, נגיד המכסה שלו…
לתה שלנו אמור להיות ריח מתקתק ונעים לאורך כל התהליך וגם בסופו.

לאחר 12-24 שעות

מהרגע שמפסיקים את המשאבה מתחיל המירוץ נגד הזמן. השיקוי בבת אחת מפסיק להיות עשיר בחמצן ומושבת המיקרוארגניזמים מתחילה לדעוך. קיבלתי טיפ מגניב מאשר מימון (האיש והחיידק, EM ישראל) לנסות ולהוסיף EM אקטיבי כדי להשאיר את התערובת תוססת ושמחה.

לכמות של 18 ליטר תצטרו כ- 360 סמ”ק EM אקטיבי (כ 2% מסה”כ הנוזל שהתקבל). לדעת קולגות אמריקאים יהיה ניתן לשמור את התה למשך מספר שבועות בלי שהוא יאבד ערכים חשובים.

אחרי הוספת ה-EM האקטיבי מדללים את התה ביחס של 1:10 (ליטר תה על 10 ליטר מים),
שוב רצוי מאד להשתמש במים ללא כלור כדי להשיג תוצאות מקסימליות. שמים במרסס ומקלחים כל ירק, שיח ועץ שתחפצו ביקרו.

בתמונה רואים את דוארט האורח שלנו מפורטוגל מדגמן ריסוס על ערוגת הירק.

בערך אחרי יום-יומיים פתאום תראו פרץ צמיחה ופריחה משוגע, הפפאיה שלנו שעד עכשיו דישדשה התחילה להראות סימנים של רווחה, הירקות זינקו והצבע של העלים המעמיק וממש נהיה זוהר, האפונה התכסתה בפריחה, אפילו באנונה הקשישה נראה מתח עלים חינני וברק.

בסרטון הבא תוכלו לראות את איתי האובן עצמו, מסביר על הכנת תה הקומפוסט.

 

והנה סרטון של שי שחל, מורה הפרמקלצ’ר האגדי, בקורס בשנה שעברה, מסביר בסרטונית איך להכין תה קומפוסט. דרך קצת שונה כדי להגיע לאותה תוצאה.

 

יתרונות נוספים של תה קומפוסט אקטיבי

• מגדיל את עמידות הצמח למזיקים ומחלות
• משביח את טעמם ואיכותם של ירקות ופירות
• מגביר הנבה והנצה בפרחים וירקות
• מגדיל את יכולת אחזקת המים בקרקע

אז רקיחה נעימה!
למי שמעוניין/ת לחפור עוד בנושא – compost junkie הוא אתר נהדר בשביל זה.