ניהול עשבייה ביער מאכל

גינון וחקלאות

נושא העשבייה הוא נושא מרכזי בתחזוקת היער בחודשי החורף והאביב. אנחנו נוקטים בגישה שלפיה אנחנו לא מרססים (ברור….) וגם לא חורשים או הופכים את האדמה אלא נותנים לה להשתקם ולבנות את עצמה מחדש למרקם בריא ובר קיימא. לכן אנו נדרשים להבין איך מתמודדים עם נושא העשבייה. בשטחים קטנים יחסית העניין פשוט יותר – פשוט מעשבים. אך לעשב 17 דונם כמו אצלנו, איך לומר, זה לא פיקניק.

נושא העשבייה הוא נושא מרכזי בתחזוקת היער בחודשי החורף והאביב. אנחנו נוקטים בגישה שלפיה אנחנו לא מרססים (ברור….) וגם לא חורשים או הופכים את האדמה אלא נותנים לה להשתקם ולבנות את עצמה מחדש למרקם בריא ובר קיימא. לכן אנו נדרשים להבין איך מתמודדים עם נושא העשבייה. בשטחים קטנים יחסית העניין פשוט יותר – פשוט מעשבים. אך לעשב 17 דונם כמו אצלנו, איך לומר, זה לא פיקניק.

למה בכלל לעשב? למה לא להשאיר את העשבייה וזהו?

התשובה היא שלא חייבים שום דבר. במיוחד אם באופן טבעי העשבייה אצלכם בשטח היא עדינה ונמוכה, מה שקורה במערכות פחות מופרעות. העשבייה אצלנו, כמו בהרבה שטחים חקלאיים היא מאוד דומיננטית. מדובר על חובזות, גדילנים, חרדלים ודגניים שונים, שיכולים להגיע גם לשני מטר גובה באין מפריע. בסופו של דבר, כשהעצים יהיו גדולים ויהיה יותר צל כך גם תפחת העשבייה ומגוון המינים בה ישתנה, בהתאם לתהליך הסוקצסיה במערכת.

זמירון-מאירלוי-1_985133040.jpgאנחנו קוצרים את העשבייה אצלנו מכמה סיבות:

  • למנוע סכנת שרפות
  • לאפשר עבירות ונגישות יותר טובים בשטח
  • העשבייה מייבשת את האדמה. אם נקצור אותה ונשאיר אותה כחיפוי המים ישמרו טוב יותר באדמה ולעצים ולשיחים ולירקות ששתולים בין העצים תהיה פחות תחרות על המים.

חשוב להשאיר איים של עשבייה לבע”ח, במיוחד ליד מוקדי משיכה (כמו שלוליות חורף, או ערמות עצים). ציפורים ויונקים קטנים יכולים להסתתר ולקנן בעשבייה הגבוהה וגם הפריחות מושכות דבורים.  

מתי?

התזמון הוא עניין חשוב כי:

  • אם נקצור מוקדם מידי, אז העשבייה תעלה שוב ונעשה לעצמנו יותר עבודה. גם ככה יוצא שאנחנו קוצרים את רוב השטח פעמיים במהלך העונה.
  • אם נקצור מאוחר מידי, העשבייה יכולה להתחיל להתעצות מה שיקשה על הקציר, וגם להיות גבוהה מדי לכלים מסוימים. אם יש לנו שתילים קטנים בשטח או שיחים העשבייה עלולה לכסות אותם, להצל עליהם ולחנוק אותם. גם כשהם נעלמים בעשבייה הגבוהה אחר כך בקציר אפשר לפספס אותם ולקצור גם אותם.
  • עדיף לקצור את העשבייה לפני הבשלת הזרעים, ובכך נפחית את כמות העשבייה משנה לשנה.
  • התזמון נקבע גם על פי הכלי בו אנחנו משתמשים.

כלים שונים לניהול עשבייה

נסקור כמה אמצעים לקצירת עשבייה , על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ומתי כדאי להשתמש בכל אחד מהכלים.

הורדבע”ח במערכות אקולוגיות טבעיות בע”ח הם מכסחי העשבייה המובהקים. יש בזה כל כך הרבה יתרונות: גם קצירת עשבייה, גם ייצור קומפוסט, גם חלב\ צמר\ בשר אם אתם בעניין. לנו עדיין אין ניסיון עם בע”ח אך אני כמובן מצפה לשילובם בהמשך. בכל אופן כשמחליטים לשלב בע”ח ביער בין השאר למטרה זו יש להגן היטב על העצים והשיחים (במיוחד מעיזים.. ) .

סכין – האמת, זה הכלי שאני משתמשת בו הכי הרבה. ממליצה על סכין משוננת kaimano. מתאים לעישוב עדין מסביב לעצים ושיחים.

מגל – כשלומדים לעבוד אתו ניתן לקצור כמות גדולה יחסית של עשבייה, והוא גם מתאים לעישובים עדינים.

חרמש ידני – מחזירים עטרה ליושנה. כלי מאוד שימושי, רק זה עניין של מיומנות וצריך ללמוד לעבוד איתו. מי שיודע לעבוד איתו נכון יכול לקצור שטחים נרחבים של עשבייה. אני מאוד אוהבת את האופן שבו הקציר עם החרמש הידני מותיר חיפוי על השטח. פחות מתאים לאיזורים צפופים בצמחייה, כי תנועות העבודה איתו הן יחסית גדולות ופחות מדויקות.

גל לוין האגדי, בתמונת מופת

גל לוין האגדי, בתמונת מופת

עכשיו נעבור לאמצעים המבוססים על שימוש בדלקים פוסיליים שעושים הרבה רעש. חסרונות בולטים, אין ספק. אך יש להם גם הרבה יתרונות.

חרמש מוטורי – חרמש מוטורי זה כלי מאוד נוח לעבודה, אפשר לעבוד איתו גם במרחבים צפופים יחסית ולהגיע לרמת דיוק גבוהה. ניתן גם לא לקצור את העשב נמוך מידי. מבחינת התזמון צריך לעבוד איתו לפני התעצות הגבעולים . פחות מתאים לכיסוח של משטחים נרחבים.

1796702_726674824033628_639261155_nמכסחת דשא – מתאים לשטחים מישוריים ללא אבנים או כל דבר אחר שיכול להיתקע במכסחת. ניתן לכסח אזורים גדולים יחסית, אך רוב המכסחות מכסחות יחסית נמוך ועלולות לפגוע באדמה. שימו לב שאתם עובדים איתן על הכוונון הגבוה ביותר האפשרי וללא התא שאוסף את העשב הקצור, כך שהוא פשוט יעוף החוצה בעת הכיסוח ויישאר כחיפוי.

טרקטור עם מכסחת – אידיאלי לשטחים גדולים. זה אמנם תלוי בגודל הטרקטור אבל קשה לתמרן איתו באזור צפוף עם הרבה עצים ושיחים. הבעיה המרכזית עם השימוש בכלי זה היא שטרקטור מהדק את האדמה (שוב, תלוי בגודל שלו), לכן נחכה עם השימוש בו עד שהאדמה מתייבשת לחלוטין מהחורף . הבעיה היא שעד אז העשבייה כבר יכולה להיות מאוד גבוהה. לכן אנחנו בדרך כלל עושים כיסוח אחד או שניים עם כלים ידניים או עם מכסחת דשא ולקראת הקיץ כשאדמה כבר יבשה עושים כיסוח נוסף עם הטרקטור.

לסיכום

IMG_0385בשנים הראשונות להתפתחותו של היער נושא ניהול העשבייה דורש התייחסות וזמן. אני ממליצה מאוד להכניס את זה לתכנון השנתי של העבודה ביער. אנחנו כבר רואים שינוי בהרכב העשבייה אצלנו בשטח, אחרי שלוש שנים. בהתחלה היה שלטון חובזות מובהק ועכשיו המאזן הוא יותר לטובת הדגניים.

כבר רואים מגוון גדול יותר של עשבי בר: חרציות, חומעה, סלק בר, ועוד. האדמה נהנית מאוד משפע החיפוי והחומר האורגני שנערם עליה, אשר נותן בית למיקרואורגניזמים המפיחים חיים באדמה. העשבייה היא משאב יקר, וניהול נכון שלה מאיץ את הסוקצסיה קדימה!

אביב נפלא שיהיה לנו :)

לתוכן זה נכתבו 9 תגובות

  • טל לוי

    לעניין הכלים המוטוריים מוסיפה עוד שתי אפשרויות, לא זולות לרכישה, אבל אולי ניתן לשכור:
    1. חרמש עם גלגלים שמתאים בעיקר לאזורים מישוריים יחסית: http://www.tecno-dahan.co.il/products/549065/%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99-BEARCAT-%D7%93%D7%92%D7%9D-75065
    2. מכסחת מונעת (“בלרינה”) – http://www.rtcohen.co.il/Pages/65/%D7%91%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%93%D7%99%D7%96%D7%9C

    לעניין פגיעה בצמחים: קרטון ומעליו רסק גזם סביב לכל צמח/עץ מונע הצצת עשביה, “מסמן” רדיוס סביב הצמח, ומגן מפני פגיעה מכנית לא רצויה.

    בסדר גודל של שלוש שנים של כיסוח והשארת כסחת, העשביה מתחלפת לדגניים שניתן לכסח מאוחר יותר לקראת האביב, כאשר הם מתייבשים, ואחרי הכיסוח תורמים לשכבת החיפוי.

    זריעת שעורה בהשקיית בעל מונעת הצצת עשביה אחרת. בשעורה יש חומרים מעכבי נביטה וכיסוח שלה פעמיים בעונה, נותן שכבת חיפוי מונעת עשביה. הכיסוח השני לאחר הבשלת הזרעים, כך שבשנה שאחרי תהיה נביטה טבעית.

    ואחרון, קישור למדריך בבידיים: http://www.bayadaim.org.il/2012/12/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-2-%D7%97%D7%A8%D7%9E%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99/

  • לי יש שטח של כמה דונמים בודדים, שהיה מלא בלא מעט סירות וקידות.
    פתרון ידני לא רע היה עבודה עם מכוש וטוריה שאיפשרו ניקוי שקט אך יעיל יחסית של השטח – טוב גם לעשביה מעוצה.
    כאשר “נשברתי” עברתי לעבוד עם חרמש מוטורי עם חוט קשיח – מין יחידה באורך כ 30 ס”מ שדורש גם ראש שונה.
    היתרון על סכין שלא מסוכן אם פוגע באבנים, ומצד שני מסוגל להוריד גם סירות קוצניות, כולל שיחים גדולים (פחות יעיל עם קידות). כנראה ייתן מענה גם לצמחיה עשבונית מעוצה

  • ציונה נייגר |

    אני משתמשת גם בכלי משיכה בגומות העצים והיכן שאין הרבה שטח כשי העשבייה ממש קטנה

  • הדס הוכברג

    אה! שכחתי לציין דבר ממש חשוב-
    ניתן להרכיב סכין על חרמש מוטורי שיכולה להתמודד גם עם גבעולים מעוצים! בדרך מתשמשים בדיסקית עם חוט וזה מתאימים לעשב רך.

  • הדס הוכברג

    גלעד- גם אני שמתי לב לעניין המושיות, לכן המלצתי להשאיר איי עשבייה. אנחנו משאירים די הרבה. ראיתי שהן מאוד אוהבות גדילנים ובוצין..

    אסף- ניתן לשפיע באופן אקטיבי על הרכב העשבייה- אנחנו תמיד מפזרים זרעים של קושרי חנקן שונים- תלתן, אספסת וכו’ שלאט לאט תופסים יותר מקום בתוך מגוון העשבים. זה כמובן מבורך. שמתי לב שקושרי החנקן מסתדרים טוב יותר בין הדגניים מאשר בין חובזות או גדילנים למשל..

  • רשומה חשובה מאוד!

    צריך לשים לב, שכאשר קוצרים דרך קבע בכל שנה, ישנם עשבים מסוגים מסוימים שאכן מצטמצמים, אבל לעומתם אחרים, בעיקר דגנים – מתרבים ו”חונקים” את הרצויים יותר.

    אשמח לשמוע בעניין.

  • אנחנו עכשיו בהתלבטות כי בין העשבים יש עשרות גלמים של מושיות שאנחנו ממש צריכים את נוכחותן

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן