באתר נכתב כבר לא מעט על עציצי פתיל, בעיקר מפרי עטו של יואב. אז אני כבר אומר, אני לא אחדש כאן כלום מבחינה עקרונית. מה שכן אחדש, זה במינימליזם ברמה חדשה בתחום עציצי הפתיל. רציתי Quick & Dirty. היו לי כמה שתילים של ליפה, והייתי זקוק לסוג עציץ שישמור על הליפה גם לאורך מרווחי השקייה גדולים. הבחירה בחומרי הגלם הייתה פשוטה – כמה שפחות חלקים, ולהשתמש בכמה שיותר חומרי גלם באיכות נמוכה.
באתר נכתב כבר לא מעט על עציצי פתיל, בעיקר מפרי עטו של יואב. אז אני כבר אומר, אני לא אחדש כאן כלום מבחינה עקרונית. מה שכן אנסה לחדש בו, זה מינימליזם ברמה אחרת בתחום עציצי הפתיל. 10 דק’ וסיימנו.
רציתי Quick & Dirty. היו לי כמה שתילים של ליפה, והייתי זקוק לסוג עציץ שישמור על הליפה גם לאורך מרווחי השקייה גדולים. הבחירה בחומרי הגלם הייתה פשוטה – כמה שפחות חלקים, ולהשתמש בכמה שיותר חומרי גלם באיכות נמוכה.
המיכל
ברשותי היו כמה ג’ריקנים של 18-20 ליטר ישנים, בהם אוחסן פעם שמן זית. מיכלים כאלו נזרקים בכמויות בקרב בעלי הכרמים ובתי הבד, כיוון שאי אפשר להשתמש בהם שוב. מבחינת חומר גלם לעציץ, ובטח ובטח לעציץ של צמח שכל פירותיו מיועדים לתחליף סקוצ’.
צינור ההשקיה
מכיוון שלא היה ברשותי באותו זמן שום חתיכת צינור מתאים, החלטתי לחבר שני קנקלי 1.5 ליטר, ניצבים אחד לשני, כשהפקק משמש כ”מחבר חבית” בין הקנקל העומד לקנקל השוכב. בפקק של הקנקל העומד חתכתי חורים גדולים עם סכין יפנית (זהירות!). בקנקל השוכב עשיתי פתח גדול בתחתיתו, ופתח קצת יותר קטן מקוטר ההברגה בדיוק מולו על קוטר הקנקל. הכנסתי שתי אצבעות עם הפקק המחורר לתוך הקנקל השוכב דרך חתך + בחלק התחתון של הקנקל, את ההברגה של הקנקל העומד (הפוך מן הסתם) לתוך החור המיועד, והברגתי את המחבר.
כשחותכים את ה”טוסיק” של הקנקל העומד וחותכים פתחים וחורים בכל הקנקל השוכב, נוצר צינור ההשקיה, יחד עם מאגר המים (הקנקל השוכב).
“מחבר חבית” מחבר את הקנקלים בניצב
אחד בתוך השני, אדמת שתילה, חור ניקוז, ו…זהו
את הצינור והמיכל שהכנתי משני הבקבוקים הנחתי בתוך ג’ריקן צהוב (לעיל) שהורדתי לו את הראש במידה המינימלית ביותר שיכולתי כדי להשאיר בג’ריקן כמה שיותר עומק. מילאתי באדמה מהגינה מעורבבת עם שכבות טריות של חיפוי אלונים טבעי כמעט מקומפסט לגמרי, לצורך איוורור. לצורך ניקוז ראוי פשוט פתחתי חור עם מברג רחב בצד הג’ריקן, בגובה של הקצה העליון של הקנקל השוכב. מעל פתח הצינור, החזרתי את ה”טוסיק” של הקנקל העומד כמכסה שניתן להסרה לצורך השקייה נוספת.
מחשבות ומסקנות
חשוב, כמו שיואב ציין באחד ממדריכיו, לא להשקות יתר על המידה, ותכנון של עציץ פתיל כזה בהחלט אפשר שיהיה כזה דבר. לא יקרה כלום אם יום או יומיים הצמח ינסה להסתדר רק עם הלחות העודפת באדמה אחרי שכל המאגר “נשתה”, וזה אפילו מאוד בריא כדי לפתח שורשים טובים. במקרה של הליפה (ודלואים בכלל) לחץ הטורגור בעלים יורד (מחוץ לטווח שעות החמות) עוד לפני שהצמח סופג מכה משמעותית. אז כל מה שצריך לעשות הוא לשים לב – אם אתם רואים את העלים ירוקים אך נפולים בשעות שאחרי 15:00-16:00, סימן שכדאי להשקות.
עוד עציץ פתיל עם מכסה מעל הצינור
היי אסף,
סורי אבל קראתי שוב ושוב ולא הבנתי את התיאור שלך עד הסוף:
הבנתי שלוקחים בקבוק עושים חור בפקק שלו ומחברים אותו לבקבוק שני שאמור לשמש כמאגר מים. הבנתי שחותכים את התחת של הבקבוק העומד כדי שיהיה ניתן להוסיף מים.
אבל איפה החורים בבקבוק המאגר לא הבנתי (וגם לא רואים בתמונות)??
כתבת שעושים חור גדול בחלקו התחתון – אז כל המים יצאו מיד לאדמה כי הם שואפים לרדת למטה (כח המשיכה) – איפה האגירה פה?
אודה אם תסביר בצורה ברורה יותר את מיקומי החורים בבקבוק האגירה (ואולי תמונה?)
* אגב במה זה שונה/עדיף מלתקוע בקבוק הפוך לתוך העציץ פשוט (המים נכנסים לאדמה כאשר היא מתייבשת ומתאפשרת חדירת אויר לתוך הבקבוק..)
המון תודה!
חובבת עציצים מתחילה (:
הי אליס,
את הבקבוק האנכי, המאגר, אפשר לחורר איפה שבא לך. זה לא ממש משנה. זה שהמים יוצאים לאדמה זה לא בעיה. אדמה עובדת כמו ספוג, והמים נוטים לעלות בעליה נימית אל עבר השורשים. זה שונה מלתקוע רק בקבוק הפוך, כי הוא מאפשר חלל די גדול שישמש אך ורק למים וחמצן. גם בקבוק הפוך יעבוד, אבל יוכל לאגור פחות מים. תחשבי על בקבוק המאגר כמרחב שלם שבתוכו אין שורשים ואדמה ושום דבר שמפריע להמצאותם של המים. אם הבקבוק היה מלא באדמה היה אפשר לשמור בו הרבה פחות מים.
היתושים לפעמים חכמים יותר מאיתנו,
בעיקר כאשר מדובר בחדירה למקורות מים עומדים, יש לוודא כי האטימה ראויה! לכן סתם להניח את המכסה החתוך מעל עלול להטעות אותנו, אך לא את היתושים.
למה היתושים מסוגלים? כתבה מחדשות ערוץ 2 על קדחת הנילוס:
http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-007e31a93a8ef31004.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=529170498
תגיד לי, מה נהיית ספאמר?
הקישור ששמת כאן לא מדבר כלל על מסוגלים-לא-מסוגלים, סתם קישור הפחדה.
אני אומר לך שהתחת של הבקבוק יושב בלחץ,
אני נותן לך שם חדש: מהיום תקרא ליאור “משרד הבריאות” זינגר.
אשכרא טרול של המשרד. (:
שמע אחריות ציבורית… אתה לא רוצה שיורידו לנו את האתר עקב פרופגנדה למפגעים תברואתיים, גם משהו צורם לי בכותרת, מילה אחת, נחש איזה (רמז: מתחילה בח’ מסתיימת ב’ ובין לבין יש ו’ ר’ א’ נ’)
חוץ מזה חשוב שקהל הקוראים שלנו יכיר את הסיכונים במה שהוא עושה…
נ.ב
אהבתי את השם, תודה :)
חח… מה אנחנו, בסין? מי יוריד אתר אינטרנט עקב פרופגנדה כלשהי…
הכותרת, טרול יקר, מתייחסת לאיך שהעציץ נראה, לא לאיך שהוא בנוי.
בבקשה.
אגב אם כבר מדובר על איכות עבודה,
איך זה שלא ייחצנת את המאמר הראשון שלי באתר?
http://www.bayadaim.org.il/2012/05/%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%9C%D7%98-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A5-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%92/
בעבר הרחוק ניסיתי עם בד אבל זה לא ממש מחזיק לאורך זמן כיוון שהבד התכלה. צריך אולי חבל כמו בפתיליה או חומר אחר חזק סופח נוזלים שיכול לשמש לאורך כל חיי הצמח . יש בנמצא?
הי ציונה.
הניסיון שלי בחודש האחרון עם העציצים הללו מראה שמדיום השתילה עצמו משמש כפתיל.
“מדיום השתילה” – לא ברור , תוכל לפרט?
תערובת השתילה עצמה משמשת כפתיל. במקרה שלי זאת אדמת החצר מעורבבת עם רסק עץ ובלוטים חצי מקומפסטים מחורש האלונים שסביב ביתי.
עכשיו השאלה שלי, אם אתה מחורר את כל הבקבוק התחתון, או אפילו חור אחד גדול, איך הוא נשאר מאגר מים? חשבתי שצריך לעשות חורים קטנים סטייל טפטפת לא?
ומה החשיבות של חורי ניקוז מהצד? ובאיזה גובה הם?
תודה רבה!
עדו.
קראנו הרבה ממה שנכתב באתר על עציץ פתיל, ואנחנו עדיין לא בטוחים שהבנו את הקטע. מה שהבנו זה שמדובר בעציץ שהניקוז שלו הוא מהצד במקום מלמטה כמו שמקובל בעציצים (עם אפשרות לשכלול של צינור הזנה). זה כל הסיפור פה, או שפספסנו משהו?
בעצם אם אני שותל באסלה ישנה אז יש לי עציץ פתיל?
ואגב, מאיפה משיגים שתילים של ליפה?
הי חזקי,
דווקא את הדבר הכי חשוב בעציץ הפתיל (דהיינו, הפתיל) לא הזכרת.
הרעיון בעציץ פתיל הוא שקיים מאגר מים תת-עציצי, שאליו שורשי הצמח מתפתחים. האדמה עצמה משמשת, עבור הצמח, כפתיל שדרכו הוא סופג את כמות הנוזלים שהוא צריך. מצד אחד תמיד יש מים, מצד שני הוא לא יכול “להתפנק” וצריך “לעבוד” קצת בשבילם, מה שמאפשר לו להשריש טוב יותר.
סגנון ההשקיה הזה פותח לפנינו כמה יתרונות מעניינים:
1. השקייה עילית קבועה מעכבת את התפתחות בית השורשים. אם בתחילה נשקה מעט מלמעלה ותוך שבועיים נעבור רק להשקייה תחתית דרך מאגר המים בית השורשים יתפתח באופן יותר מאוזן לעלווה, ונקבל צמח בריא ועמיד יותר.
2. אבדן המים קטן בהרבה, בהשוואה לעציצים רגילים.
3. מאגר המים מאפשר לנו לרווח את זמני הטיפול בצמח. אפשר להשקות פעם בכמה ימים ועד פעם בשבועיים אפילו. בניגוד לפעמיים שלוש בשבוע בעציץ רגיל, בטח שבקיץ.
שים לב שבעציץ שלי, בניגוד לערוגת פתיל הגדולה שיואב מדבר עליה, אין צינור הזנה לקומפוסט, רק למילוי מאגר המים.
בקיצור, הפתיל עצמו (הרעיון שציינתי כאן) הוא הוא היתרון הגדול של העציץ. הניקוז מהצד הוא רק חלק מהמפרט הטכני כדי לאפשר את הפתיל ואת מאגר המים.
מקווה שהבהרתי את עצמי כראוי.
אם אתה רוצה זרעים של ליפה, אני יכול לתת לך 100
אני גר בנהלל, אני לא יודע איפה אתה, אבל בטח תמצא גם יותר קרוב…
גידול יתושים… :\
חייבים לשים בד בפתח ההשקיה לתת למים להיכנס ולמנוע כניסת יתושים
שים לב מוטי,
הבקבוק מכוסה עם התחת שלו, סליחה על הביטוי. פשוט בתמונה האחרונה המכסה מצולם כשהוא פתוח.