באחד המאמרים הקודמים, דיברנו על מהו מזון בסיס בר- קיימא, ממקור רב שנתי. הנושא מעסיק אותנו רבות, משום שאנחנו רואים בו נדבך חשוב לעבר אלטרנטיבה אמיתית לתזונה כפי שהיא כיום. מאז אותו מאמר התנסינו עם שימוש בקמח ינבוטים, זרעי צחר וחרובים.

קמח ינבוטים

נזכיר שינבוט העץ מקורו מאמריקה. הוא מניב תרמילים שקצת מזכירים חרובים, והם היוו מזון בסיס לעמים הילידים שחיו שם. ערכו התזונתי (ל- 100 גר’, של אחד ממיני הינבוט): 365 קילו- קלוריות, 69 גר’ פחמימות, 13 גר’ סוכרים, 16 גר’ חלבון, 2 גר’ שומן. לקמח טעם מתקתק. ישנם מינים שונים של עץ זה (הנקרא גם מסקיט) שמניבים תרמילים בצורות וטעמים שונים. לנו יצא לאכול את התרמילים של prosopis nigra,  שהיו מאוד מתוקים ולא סיביים והיה ניתן לאכול אותם נאים, ואת התרמילים הטחונים לקמח של ינבוט לבן (prosopis alba), שתרמיליו מעט פחות מתוקים ויותר סיביים ולכן מתאימים יותר לקמח. זה גם המין היותר נפוץ בארץ- קק”ל שתלו אותו באזורים נרחבים באזור באר-שבע ויתיר. יתרון נוסף של הינבוט הלבן הוא שאינו מוגדר כמין פולש.

טחינת הקמח

לאחר שאספנו כמעט 20 ק”ג מעץ יחיד(!) בישוב מיתר נסענו לידיד שיש לו מטחנת פטישים (אנחנו סבורים שלא ניתן לטחון את תרמילי הינבוט באמצעים ביתיים פשוטים). זו מטחנה שמשתמשים בה בדר”כ לטחינת תבלינים, וניתן למצוא אותה בחנויות של תבלינים ולבקש להשתמש. החוויה לא היתה פשוטה – לא ייבשנו את התרמילים מספיק לפני הטחינה והקמח נדבק למטחנה מבפנים והיה מאוד קשה לנקות אותה. ייבוש טוב בשמש היה מונע את זה לפי מה שכתוב בספר.

תרמילי ינבוט לפני הטחינה

מכניסים את התרמילים למטחנה

הכנת מטעמים!

הקמח ישב אצלנו זמן מה (במקפיא) ולא ממש ידענו מה לעשות איתו. ואז ראינו באתר של ארגון “Desert Harvesters” (ארגון פרמקלצ’ר שפועל בדרום ארה”ב ועוסק בשימור מים, שימוש במזון מקומי וחיזוק קהילות) פרסום לספר הזה – וכמובן שמיהרנו להזמין שלושה עותקים – אחד לנו ושניים לכל מי שרוצה (אפשר להזמין מאיתנו).

יער המאכל בקדרון

בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל.

- קידום עסקי

בספר מצאנו הסברים מעמיקים על השימוש בינבוטים – איך טוחנים, משמרים וכו’ והמון מתכונים שווים שנאספו מהקהילה המקומית.

יש גם מתכונים שלא דורשים טחינה לקמח. מומלץ!

מצאנו בספר מתכון מצוין לעוגיות, כאלה שכיף לאכול בבוקר עם הקפה. אני מרשה לעצמי לפרסם מתכון אחד מהספר, עם קצת שינויים שלנו.

חומרים

• 

  פנקייק מקמח ינבוטים, מתוך המתכונים שבספר

  5 כפיות חמאה מומסת

• 4\1 כוס סוכר
• 1 כפית תמצית וניל
• 1 כוס שיבולת שועל
• 2\1 כוס קמח חיטה מלא
• 1 כוס קמח ינבוטים
• 2\1 כפית סודה לשתיה
• 4\1 כפית מלח
• 2\1 כוס מים
• תוספות אפשריות: כף קקאו, צימוקים, אגוזים וכו’.

הוראות הכנה

• בקערה אחת מערבבים את החמאה, הסוכר והתמצית וניל. בקערה אחרת מערבבים את כל השאר.
• מערבבים את שתי התערובות.
• עם ידיים לחות שמים בתבנית האפייה את העוגיות (מכינים כדורים קטנים כמו קניידלעך ומשטחים אותם על התבנית)
• מכניסים לתנור בחום של 170 מעלות לחצי שעה עד ארבעים דקות.

עוגיות ינבוטים

אנו ממליצים לכולם לצאת בקיץ לאסוף תרמילי ינבוט (יש למהר לפני שהעיזים אוכלות אותם!) ולהתחיל להשתמש.

זרעי צחר – קטניות מהעץ

צחר אצלנו בשטח

את הצחר הזכרנו בהקשר של עצי חלוץ וכמקור למזון לתרנגולות, אך פונקציה נוספת חשובה שלו היא גם מזון לבני אדם!

רק עניין אחד פעוט – בזרעי הצחר יש חומר הנקרא מימוזין שמומלץ לא לצרוך ממנו הרבה. בבישול החומר הזה מתפרק.

את תרמילי הצחר מאוד פשוט לאסוף מהעץ ולהפריד אותם מהזרעים. אפשר לפתוח את התרמילים אחד אחד (הם נפתחים ממש בקלות) או למלא דלי בתרמילים ואז לחבוט בהם: הזרעים יפלו למטה. את הזרעים מומלץ להשרות ולבשל כמו כל קטניה אחרת, ולאכול בהנאה!

זרעי צחר מבושלים

בתאבון!