Lendu – כלכלה חברתית ברשת

לפי מומחים בתחום, מקדחה ממוצעת בארצות הברית משמשת לקדיחה 12 דקות בשנה. אם נחשב את זה במונחים של יעילות, נגלה שמדובר בשיעור ניצול של 0.0023% מהפוטניצאל של המקדחה (100% אומר שהיא משמשת לקדיחה כל הזמן). זה נשמע מעט מאוד, אבל כמה מעט? מתברר שמאוד קשה לנו לחשוב על זמן שבו חפץ עומד בלתי מנוצל בתור משאב מבוזבז, נשמע לכם מופרך? מוגזם? בזבזני? גם לנו.

האם תהיתם אי פעם מה מבין כל הדברים שבבעלותכם באמת משמש אתכם?

בשנים האחרונות, לאור המשברים הכלכליים, העלייה בצריכת המשאבים וההתעוררות הסביבתית, שב ועולה מונח חדש-ישן שנקרא "צרכנות שיתופית" (Collaborative Consumption). הנושא סוקר בהרחבה במאמר שפורסם כאן באתר, והפעם אתמקד בתחום אחד של צרכנות שיתופית: מערכות "מוצר כשירות" (Product Service Systems)

במילים פשוטות: מה שאנחנו צריכים באמת זה לא להיות הבעלים של מוצר, אלא להיות נגישים אליו: כדי לתקוע מסמר בקיר אני לא חייב לקנות פטיש ולהחזיקו בבעלותי, אלא מספיק שתהיה לי נגישות לפטיש כלשהו כשאזדקק לו. כאשר מדובר במוצרים גדולים/יקרים במיוחד, זה נראה לנו הגיוני. לדוגמא – בתי קולנוע. מעטים האנשים שיקנו בית קולנוע או אפילו מערכת קולנוע ביתית בשביל לצפות בסרט פעמיים-שלוש בשנה. להחזיק קולנוע בשביל 6 שעות בשנה? זה נשמע אבסורד! מי יעשה דבר כזה?

אז זהו. שכולנו. כל הזמן.

לפי מומחים בתחום, מקדחה ממוצעת בארצות הברית משמשת לקדיחה 12 דקות בשנה. אם נחשב את זה במונחים של יעילות, נגלה שמדובר בשיעור ניצול של 0.0023% מהפוטניצאל של המקדחה (100% אומר שהיא משמשת לקדיחה כל הזמן). זה נשמע מעט מאוד, אבל כמה מעט? מתברר שמאוד קשה לנו לחשוב על זמן שבו חפץ עומד בלתי מנוצל בתור משאב מבוזבז, אז הנה דוגמא שתמחיש זאת: בפעם הבאה שאתם מגיעים לארוחה משפחתית, והפולנים שביניכם מחליטים להכין "קצת יותר" כדי שיהיה, נסו להכין כמות גדולה פי 43,000 ממה שתכננתם, ואת השאר לזרוק לפח, כי כמה פשטידה של אמא כבר אפשר לאכול. זה כמה.

נשמע לכם מופרך? מוגזם? בזבזני?

גם לנו.

וזו הסיבה שהקמנו את – Lendu רשת חברתית להשאלת חפצים בין חברים.

שאלנו את עצמנו – למה היום אנשים לא משתפים חפצים בנפח משמעותי? הרי אם חבר יפנה לבקש מאתנו, רוב הזמן נעזור לו בשמחה. אז מה עוצר בעדנו? להלן חלק מהתשובות שמצאנו:

  1. הרגלים – כולנו רגילים לקנות. זו הפעולה הכי פשוטה ואינטואיטיבית בשבילנו, ובהיעדר אלטרנטיבה נוחה, זה מה שאנחנו עושים.
  2. המאמץ הנדרש – כיום כדי להצליח למצוא את החפץ שאני צריך, יש לי כמה אפשרויות: להרים טלפון לחברים, לשאול את השכנים ובני המשפחה, או לפרסם בפייסבוק ולקוות שהפוסט לא ייבלע בין תמונות של חתולים חמודים ובחורות בבגד ים. בכל המקרים האלה – מעגל האנשים הפוטניאצליים לעזרה הם עד 300 איש (כמות החברים בפייבסבוק בממוצע לאדם בארץ) שפזורים על פני כל הארץ. לא בדיוק הימור בטוח, ובכל מקרה דורש הרבה מאוד זמן ומאמץ, ככה שבהרבה מקרים נעדיף לוותר ולקנות, במיוחד כאשר מדובר במשהו זול.
  3. אמון – היו וישנם מספר נסיונות בעולם ליצור פלטפורמות דומות, ובכולן נושא האמון נדחק לשוליים וזוכה להתייחסות בסיסית בלבד כמו דירוג מ1-5 בהתבסס על חוות דעת של שואלים/משאילים לשעבר. זה אולי מספיק כדי לקנות מeBay, אבל כדי להשאיל את החפצים האישיים שלנו לאדם אחר – כנראה שלא. לפי מחקר אמריקאי, אמון הוא המחסום מספר 1 בעולם במערכות צרכנות שיתופית.

ישבנו וחשבנו, מה צריך לעשות כדי לפתור את אותם קשיים? הנה כמה מהתובנות:

1. אנחנו רגילים לאינטרנט

אמנם אנחנו רגילים לקנות דברים, אבל אנחנו גם רגילים לרשתות חברתיות ותקשורת אינטרנטית. אנחנו רגילים לפרסם דברים על עצמנו ולתקשר בלחיצת כפתור. אם נוכל לקחת את ההרגלים האלה ולהשתמש בהם כדי ליצור מערכת שיתוף חפצים נוחה ואינטואטיבית, נצליח להתגבר על ההרגל לקנות במקום לשאול.

2. המשתמש במרכז

בניגוד למערכות דומות בעולם, בהן החפץ נמצא במרכז, ומטרת האתר היא רק למצוא את החפץ שאתם צריכים, Lendu לא בנוי כלוח מודעות מחולק לקטגוריות, אלא כFeed שמזכיר רשת חברתית, ושם את האינטראקציה שלכם עם החברים במקום הראשון. הרציונל הוא שקודם חשוב לבנות קהילת אנשים שמרגישים קשורים, רוצים לעזור זה לזה וסומכים האחד על השני, ואם הצלחנו לעשות את זה- כבר נצליח ביניהם למצוא את הבן אדם שיש לו מקדחה.

מעגל של אמון

ב-Lendu מעגל הקהילה הוא החברים שלנו, והחברים שלהם. אלו האנשים שיראו את הבקשות וההצעות שלנו, ומהם נוכל לשאול את מה שנצטרך. ככה אנחנו משיגים איזון בין גודל המעגל לאמון שיש בתוכו:

מצד אחד – במקום להגיע ל-300 איש פוטנציאליים, הרחבנו את המעגל ל-40,000 איש פוטנציאליים. אני לדוגמא, גיליתי שבמרחק 500 מטר מהדירה שלי ברמת גן גרים לפחות 20 איש במעגל הזה – ואלו רק האנשים שאני כבר יודע עליהם.

מצד שני – למרות הכמות הגדולה של האנשים, מדובר במעגל שברובו הגדול מורכב מאנשים אמיתיים – כאלה שאנחנו יודעים מה הקשר שלהם אלינו, ושנוכל להיעזר במעגל החברים המשופים שלנו במקרה ומשהו משתבש. במילים אחרות, במקום ליצור מערכת דירוג אבסולוטית, יצרנו מערכת אמון יחסית – שמושפעת מכמה קשרים חברתיים יש לנו עם האדם השני. כמו בעולם האמיתי – אנחנו סומכים על החברים שלנו ועל המילה שלהם, וכאשר אנחנו מחפשים נגר טוב, המלצה של חבר שווה עשרות מונים יותר מחוות דעת של אלמונים ברשת.

אתם כבר סקרנים?

ככה האתר נראה.

כך האתר נראה

כך האתר נראה

המדף האישי (כמו פרופיל אישי)

המדף האישי (כמו פרופיל אישי)

טוב – אז מתי מתחילים?!

Lendu כבר באוויר וההרשמה תדרוש מכם לחיצת כפתור אחת.

בואו, ותעזרו לנו ליצור כלכלה חברתית ברשת.

לתוכן זה נכתבו 15 תגובות

  • שלום,
    זה יפה מאוד שאתה כותב אודות צרכנות שיתופית, זה בדיוק מה שאנחנו יוצרים בימים אלו ומנסים לקדם, את החשיבה, האידיולוגיה, הביצוע וכמובן השיתוף בין האנשים.
    הקמנו מערכת שמשלבת בנק זמן, מסירות ומתנות, יד 2, ושיתוף מכל סוגיו בין שירותים מאנשי מקצוע ופריטים מכל סוג.
    היינו שמחים אם תוכל לעזור לנו ולתת חוות דעת, ואולי גם לכתוב על זה מכיוון שאנחנו חושבים שאנחנו שותפים לאותה מטרה.

    המערכת שלנו נקראת אושר O-SHARE
    וזה דף הפייסבוק :
    https://www.facebook.com/O.Share.Shefa

    הכניסה למערכת היא דרך קבוצת הפייסבוק " חברי אושר"
    https://www.facebook.com/groups/O.Share.org/

    למי שכבר חבר בקבוצה – זה הלינק למערכת:
    http://app.o-share.org/

    בנוסף אנחנו משיקים אירוע ראשון – אופנה בשפע שיתקיים בתאריך 29.11.13 ושם הכול יימכר תמורת השפע (נקודות וירטואליות ).
    לינק לאירוע:
    https://www.facebook.com/events/1428065917407311/?source=1

    תודה רבה והידד לשיתופי הפעולה.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות