סובלים ממזיקים? תזמינו מועילים!

פרמקלצ'ר

כל מי שגידל פעם גינה בוודאי נתקל בכל מיני סוגים של מזיקים ובעיות. במאמר זה אנסה לסקור את גישת ההזמנה לטיפול ומניעה של בעיות כאלו. כל האמור במאמר רלוונטי לגינות מגודל של עציץ קטן ועד יער שלם. צריך להתאים לקנה המידה. הדוגמאות שינתנו יתייחסו לערוגת המרפסת שלי ולגינות קטנות שטיפחתי.

משיכת בע”ח לגינה ולמרפסת

כל מי שגידל פעם גינה בוודאי נתקל בכל מיני סוגים של מזיקים ובעיות. במאמר זה אנסה לסקור את גישת ההזמנה לטיפול ומניעה של בעיות כאלו. כל האמור במאמר רלוונטי לגינות מגודל של עציץ קטן ועד יער שלם. צריך להתאים לקנה המידה. הדוגמאות שינתנו יתייחסו לערוגת המרפסת שלי ולגינות קטנות שטיפחתי.

גישות לטיפול בבעיות

באופן כללי ניתן לשרטט רצף של דרכי טיפול והתערבות לבעיות בגינה. הרצף הולך מהקל לכבד:

  • מניעה – עדיף להשקיע בבריאות ולא בריפוי מחלות. זה נכון לבריאות האדם וגם חלק מגישת החקלאות האורגנית שמטפחת אדמה בריאה.
  • טיפול ביולוגי – בעזרת צמחים או בעלי חיים, למשל ריסוס בשמן עץ התה.
  • טיפול מכאני – למשל כיסוי עץ ברשת צפופה נגד ציפורים.
  • טיפול כימי – למשל ריסוס בפסטיציד (חומר הדברה נגד טפילים). השימוש בריסוסים כימיים פוגע במבנה הקרקע ובכל היצורים החיים בה, וגם יוצר הרעלות שרשרת.

כמובן שיש דברים שהם גם וגם, למשל מלכודות נגד זבובים הן בין מכאני לביולוגי, או כימי (תלוי בחומר המשיכה), שימוש בזבובים זכרים מעוקרים הוא איפשהו בין ביולוגי לרדיואקטיבי (?!? – הזבובים מעוקרים ע”י קרינה).

הגישה שבה נעסוק במאמר זה היא בעיקרה מניעה ביולוגית, אך יותר מכך היא גישה מערכתית. כיאה לפרמקלצ’ר. לפי גישה זו אנחנו ננסה לתמוך בגינה שלנו כמערכת חיה שלמה ומגוונת, שתאזן את עצמה.

לפי גישה זו אנחנו עוסקים בהזמנה. אנחנו רוצים להזמין כמה שיותר סוגים של בע”ח לגינה כדי שיתמכו במערכת שלנו. אנחנו לא בוררים מי יגיע, אלא סומכים על המערכת שתדע לאזן את עצמה עם הזמן. אנחנו כן יכולים לנסות לעודד את הגעתם של מינים מסויימים שיתמכו במערכת ויספקו את השירותים שאנחנו צרכים.

שירותי מערכת זהו מושג מתחום האקולוגיה שעוסק בשרותי החינם שהטבע נותן, ושלרוב נלקחים כמובנים מאליהם. בתחום זה נלקחים בחשבון: הדברה, האבקה, דישון, פירוק, יצירת חמצן וקיבוע פחמן, טיהור אוויר, טיהור מים וכו’. מתוכם אנחנו נעסוק בעיקר בראשון אך גם בשלושת הבאים אחריו, ובעצם, נתמוך בכולם.

את מי מזמינים, ואיך?

את הגורמים המוזמנים אחלק פחות או יותר לפי המערכות הביולוגיות הרלוונטיות:

מיקרואורגניזמים ופטריות – החיים באדמה, עוזרים לבריאותה, פוריותה, יכולת אחיזת המים שלה, פירוק החומרים, ניטרול הרעלים וכו’. בכל פעם שיש לי הזדמנות אני מוסיף קצת אדמה ממקורות טובים ומעניינים. למשל, כשטפתי תפוחי אדמה עם אדמה מהשדה האורגני של מגדל הירקות שלי – את מי השטיפה אשפוך לערוגה. ניתן גם להכין תערובת של מיקרואורגניזמים מהבר ולהוסיפם. גם ביוצ’אר טעון היטב או תפטיר של פטריות מועילות מוזמנים לחגיגה. כמובן שאפשר ואף מומלץ לתת לאדמת הגינה כל מיני חיזוקים נוספים כמו קומפוסט לסוגיו, הומוס ותה סרפד.

צבתן שנמצא בערוגה

צבתן שנמצא בערוגה

חסרי חוליות, פרוקי רגליים וחרקים – עוד מפרקים חשובים. אורי-כדורי (תחביות), חיות מספריים (צבתנים) ועוד. הם אוהבים. לצורך כך כדאי לדאוג לחיפוי של הקרקע. עדיף ממקור צמחי (עלים יבשים, כסחת דשא, רסק גזם וכו’). מומלץ גם להוסיף קצת אבנים בכמה גדלים. גם נמלים, שלעיתים נתפסות כמטרד, יכולות להועיל בגינה. הן מאוורורת את הקרקע ודואגות לסניטציה.

ויש כמובן את מקום הכבוד של דבורים ודבורי בר. על כוורת דבורי דבש בחצר מאשה כתבה. ועל בניית תיבת קינון לדבורי בר אני כתבתי לא מזמן. גם פיזור של בולי עץ ישנים ברחבי הגינה מומלץ.

מעבר לכך חשוב לשתול צמחים שיזמינו אותם. רשימה כזו נמצאת במדריך של תיבות הקינון לדבורי בר.
יש גם נושא שלם של גינות מושכות פרפרים. הפרפרים נותנים הרבה חן ונחת. שוב, העניין הוא בעיקר לשתול את הצמחים המתאימים.

דו חיים – צפרדעים וקרפדות למינהם חיים גם בסביבה שאינה צמודה לנחלים. הם מדבירים מצויינים, וגם יכולים לשמש כביואינדיקטורים (גורמים חיים המרמזים על איכות גורמים סביבתיים. במקרה של דו-חיים, איכות המים והאוויר). הם יגיעו לגינה שיהיו בה אזורים לחים ופינות מסתור. עציץ חרס חצי קבור על צידו , בריכת מים קטנה ואזורים מוצלים מאוד יהיו מקום טוב עבורם.

זוחלים – לטאות, שממיות, זיקיות, חדרונים, חומטים ונחשים. טורפים חשובים שאוכלים החל מחרקים ועד מכרסמים ונברנים. זה נכון שלא נשמח למצוא נחש צפע אצלנו בחצר, אבל רוב הנחשים אינם מסוכנים אלא מועילים. חשוב יהיה להקפיד שאת האזורים המזמינים להם לא נמקם קרוב מידי לבית. וכן ללמוד לזהות צפעים ונחשים מסוכנים, כדי שלא נעשה הכללות. מסלעה או טראסות הן מקום מצויין עבורם לחיות.

ציפורים – הכוכבות גדולות של הגינה – שירתן, יופיין ושירותי ההדברה החשובים שלהן. שלמה אילן, בספרו “הגן הפורה” (ספר מאוד מומלץ לכל בית בישראל) מקדיש פרק שלם להזמנת בע”ח לגינה. הוא מספר שזוג ירגזים טורף בעונת קינון עד 75 ק”ג חרקים (!). כל שעלינו לעשות כדי להזמינם הוא לבנות תיבת קינון (ירגזים מקננים אפילו בצינורות חלודים אך יעדיפו תיבת קינון נעימה) במקום מוסתר אך ניצפה (הירגזים נוהגים לעצור לתצפית לראות שאין אוייבים לפני שהם מגיחים אל הגוזלים בקן).

ויש את העופות הדורסים, ליום וללילה. ניתן למצוא ברשת תוכניות לבניית תיבות קינון לבזים, תנשמות, ועוד. מידע מצויין נמצא באתר הצפרות הישראלית וגם כאן. מידע על בניית תיבות קינון לירגזי יש במאמר של יעקוב, ובאתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה.

חשוב לקחת בחשבון שכל תיבות הקינון הן בחזקת “שלח לחמך”, אנחנו נבנה אותן כמיטב יכולתנו, נמקם אותן במיקום הטוב ביותר (גובה של 1.5-3 מ’, תלוי בסוג ציפור, פתח פונה דרומה), ואז נקווה שמישהו ימצא אותן. זה יכול לקחת שנים, ואולי לעולם לא יקרה. אך שווה את ההשקעה והניסיון.
הערה חשובה נוספת היא שציפורים שנענות להזמנתנו ועוברות לקנן בתיבות שבנינו הן עדיין חיות בר ולפיכך מוגנות בחוק. אסור להפריע, להאכיל, להחזיק ובטח שלא לצוד אותן. כמו נרות חנוכה.

ואל נשכח את אלמנט הדישון שציפורים מספקות. בתקופות קדומות באזורינו היו מקימים שבכי יונים בשדות, כדי להינות מלשלשת היונים לדישון. שובך, חוט חשמל או אפילו כמה ענפים יבשים על העץ (או עץ מת שלא נכרת) יכולים להיות מקום מצויין לציפורים.

כל הציפורים ישמחו לבריכת שכשוך ושתייה קטנה. זו יכולה גם להיות צלוחית לא עמוקה שאתם ממלאים מידי פעם. גם הדבורים יהנו ממנו. אם אתם חוששים מריבוי של יתושים בצלוחית (וכדאי לחשוש מכך), פשוט תדאגו שלא יעמדו בה מים יותר מיומיים שלושה רצוף (או שתחליפו אותם או שהצלוחית תהיה רדודה מספיק ותתייבש במהלך זמן כזה). היא צריכה להיות ממוקמת במקום נגלה לעין. ציפורים לא יגיעו לשתות אם הן יחששו שמישהו עורב להן.

לגבי מתקני האכלה, הם פחות נחוצים בישראל, מפני שהחורף שלנו לא כ”כ קר, וניתן למצוא בו מזון בשפע. בכל מקרה, מידע לגביהם נמצא בלינקים הקודמים וברחבי הרשת.

יונקים בינוניים – כאן מככב הקיפוד. גם חמוד וגם טורף של חרקים וחלזונות. הקיפודים הם מאוד טירטוריאלים ורגישים. כדי להזמינם חשוב להשאיר פתחים בתחתית הגדרות של כ20*20 ס”מ. קיפודים ישמחו למצוא בגינה ערמות של ענפים יבשים בהם יוכלו להסתתר בשעות היום. בקיץ כדאי להשאיר גם להם צלוחית קטנה עם מים.

 

עטלפים הם עוד יונק שאנשים רבים לא אוהבים, אבל גם כאן כדאי לזכור שעטלפי חרקים הם מדבירים יעילים ביותר. וגם להם ניתן לבנות תיבות קינון, כמו שהתקינו בכמה מקומות בפרדס חנה.

בני אדם – גם אנחנו, בני האדם מהווים חלק במערכת. גם אותנו כדאי להזמין – למקם בגינה ספסל, או ערסל, או כיסא נוח. כדי שנוכל להנות מכל הנחת והטבע שהזמנו ולהתבונן בו. לקבל ממנו השראה וללמוד איך לשכלל ולהוסיף רבדים למערכת המורכבת שאנחנו יוצרים.

בזים על צמרת הוושינגטוניה

בזים על צמרת הוושינגטוניה

עוד דגשים להזמנה – בתכנון פרמקלצ’ר יש מושג שנקרא אזור חמש. זהו האזור בתכנון שבו אנחנו לא מפריעים ונותנים לטבע לעשות את שלו. זה יכול להיות יער סמוך, אבל זה גם יכול להיות צמרת של עץ לא מטופלת. בביתנו הקודם בבנימינה קיננו בזים בצמרת דקל הוושינגטוניה. בכל שנה הם חזרו לשם.

גם שיח גדול שיוצר חללים עמוקים, מוסתרים ובלתי נגועים מהווה אזור חמש. מתוך חשיבה כזו, אנחנו ננסה לשלב בגינה כמה מינים של צמחים מקומיים, שיזמינו את מיני בע”ח המקומיים. ושוב, נגוון במינים שלהם.

שני סיפורי מקרה ודברים שחשוב ללמוד מהם

  • המקקים בקומפוסט – חשוב להדגיש שבהזמנה הפתוחה יש גם סכנה לנזקים שליליים. עצי תות שנובטים מלשלשת ציפורים, כעברים ונחשים יכולים לבוא. וגם מקקים. בגינה של אמא שלי, גינה פרמקלצ’ר וותיקה, היו כמה גלים לאורך השנים של מקקים שיצאו בהמוניהם מהקומפוסט. אל דאגה, יש אבל ומוסר השכל. דבר ראשון, לוקח למערכות כאלו זמן להתייצב. כלל האצבע בפרמקלצ’ר מדבר על שבע שנים. דבר שני, גם כשיש אירוע חריג שכזה, הוא בדרך כלל קשור באיזשהו גןרם כמו גל חום, ובהתאם הוא גם נעלם די מהר. המערכת חסינה מספיק כדי לווסת אותו בחזרה.
  • פרת משה רבנו, בייבוא אישי למרפסת

    פרת משה רבנו, בייבוא אישי למרפסת

    פרת משה רבנו במרפסת – פרות משה רבנו הם זללניות של כנימות. לכן אנחנו ממש רוצים אותם בגינה שלנו. באחד מהטיולים שלי מתחת לבניין ראיתי פרת משה רבנו (להלן פר”מ). הזמנתי אותה לטפס לי על כף היד ובזהירות לקחתי אותה במעלית עד למרפסת הקומה ה-11. שם הנחתי אות על עלי החסה. היא הסתובבה קצת. אני שמחתי. ואז היא עפה לה הלאה למקום אחר. גם כאן יש מוסר השכל. סבלנות. אפשר להזמין את האורחים. אי אפשר להכריח אותם להישאר.

לתוכן זה נכתבו 14 תגובות

  • הי יואב,
    חשופיות אוכלות את הווינקות בגינה. אפשר לראות את הריר שלהם על הקרקע בסביבת הצמחים.
    הבעיה שהכלבה שלי צדה לטאות ונובחת על קיפודים, והיא מאד ערנית בלילה. לרסס שמן עץ התה? כמה טיפות שמן ביחס למיים?
    תודה,
    רונית

  • שלום וערב טוב,
    מתגורר בשפת החוף והבית מוצף כול ערב במליוני טחביות ( אורי כדורי).חודרים מהדקים של הדלתות ופשוט אי אפשר.
    האם יש דרך לסלקם?
    תודה
    צביקה

  • יש לי בחצר לול ובו כמה תרנגולות. בזמן האחרון התרבו בלול זבובים ונראה לי שהם גם הטילו ביצים שיוצאות מהן רימות. התרנגולות לא מוטרדות, הן בריאות ושמחות, ואני לא יודעת אם עלי לעשות משהו כדי להוציא את הזבובים מהלול , או להשאיר אותם והכל יסתדר

    • יואב אגוזי

      לירי
      רוקט הוא גידול חורף. בעונה זו של השנה לא הייתי מנסה להילחם במי שאוכל לך אותו. זה חלק מהמחזור הטבעי.
      תאסוף את הזרעים ותפזר/תזרע אותם שוב בסוף הקיץ/תחילת הסתיו.

  • ומה עם דרבנים?
    האם יש דרך (פרט להקמת גדר) להרחיק אותם? הם זוללים לי את הכוסברה ופטרוזיליה מהערוגה הספירלית!!

  • אלי מאירי |

    יש לי בגינה מכה של חומטים.
    כמויות עצומות שלהם מתרוצצות על הדשא ומתחתיו ובכל יום אני מגלה השרצה חדשה
    שלהם, בצורה של לטאות קטנטנות.
    איך אפשר להיפטר מהן והאם זה בכלל כדאי ?
    האם הן גורמות נזקים לדשא וליתר הצמחייה ?
    אשמח לקבל תשובה ופתרונות

    אלי מאירי

    • יואב אגוזי

      שלום אלי
      חומט הפסים (בהנחה שזה הזן שיש לך בחצר, ולא, רחמנא ליצלן, חומט כחול לשון באורך 60 ס”מ (-; ) הוא מהידידים הטובים לגינה. ניזון מחרקים ופרוקי רגליים קטנים אחרים. לא אמור לעשות שום נזק לגינה מלבד לעזור לשמור עליה ממזיקים.
      אני תמיד שמח לראות חומטים בגינות ומשתדל לשלב ערימות קטנות של אבנים ו/או גזעים כדי שיהה להם מקום להסתתר בו.
      אם יש כמויות גדולות בעקבות ההשרצה – תן לטבע לעשות את שלו. ציפורים וחתולים בטח ידללו את האוכלוסייה עד שתתאזן.

      כל טוב

  • היי יואב

    מה נכון לעשות עם הכנימות על עלי ההדרים?
    הריסוס שמלני מכרה בשוק לא הזיז להם….
    וגם…החסות שלי מושכות מלא שבלולים שאני מדי פעם עושה להם איסוף ומעבירה אותם דירה, (הקיפודים שלי מעדיפים נראה לי, את האוכל של הכלבים) יש רעיונות???

    • יואב אגוזי

      אין לי תשובה חד משמעית בנושא. אני גם מתחבט עם שאלת ההתערבות בערוגת מרפסת שלי. זו כמעט שאלה פילוסופית.
      אני חושב שפוקאוקה, יפני שעסק בחקלאות בדרך הטבע, היה אומר שלא צריך לעשות כלום.
      רק לשנות את התפישה שלנו למה אסטתי ומה לא. אם הגינה בריאה, רוב המזיקים עושים את עבודתם לתקופה מסויימת ואז הולכים.
      אם החלזונות אוכלים את החסה, כנראה שזה מה שנכון כרגע. ואכן אנחנו בסוף החורף, ועם החום עכשיו, גם ככה החסות יתחילו לעלות פריחה ולהיות מרות וסיביות. את עדיין מוזמנת לאסוף כמה מהם שתצליחי. ויכולה לתת אותם כמזון תרנגולות משובח לשכן עם תרנגולות.
      גם אצלי הכנימות אוכלות עכשיו את הרוקט. בינתיים אני לא מתערב. ויש לזה מחיר.
      לגבי ההדרים, מניסיוי המועט, ואם יש בקוראים מישהו שיודע יותר נשמח לקבל עצות, אם העצים לא צעירים, הכנימות זו לא ממש בעיה, אלא עניין עונתי זניח.
      אם אני מבין נכון הבעיה היאט הכנימות, הן מוצצות את הנוזלים בעלה. ומפרישות טל-דבש, שאח”כ יכול ליצור כר להתפתחות פטריות.
      אני חושב ששמעתי פעם על אסטרטגיה של פיזור אפר עצים סביב העץ ואולי גם ריסוס במי אפר. אין לי ניסיון עם זה ולכן לא יכול להמליץ. בטח יש גם חומרי ריסוס טבעיים.
      אפשר גם לגזום את האזורים הנגועים. זה לא יעלים לגמרי את הכנימות, אבל יצמצם את אוכלוסייתן. ויותר מזה, כדאי לגזום באופן שיאוורר את העץ (את הגזם הנגוע לפנות, לא להשאיר בגינה!), ואז תהיה פחות לחות ופחות פטריות.

      מקווה שזה עוזר קצת. שוב, אשמח לעצות נוספות מקוראים בעלי יותר ניסיון עם הדרים.

  • אסור לשחרר חיות מבויתות או כאלו שלא שייכות למערכת האקולוגית סתם ככה לטבע.

  • שאלה בקשר לברווזי (ברברים) המועילים – קודם כל נראה לי שאם אשחרר אותם בגינה הם יזיקו יותר משיביאו תועלת, אבל בכל מקרה הם קולטים בשמחה ביחד עם התרנגולות את העודפים, גם כשהם בכלוב הגדול שלהם. השאלה היא לגבי דור העתיד שלהם. מי יודע\ת כמה איך ואיפה מטילה ברברית? מה עלי לספק לה כדי למשוך אותה להטיל בכלוב ולא לעוף לאיזה מקוםרחוק ונסתר כדי להטיל ולדגור? היא וגם התרנגולות יוצאות חפשי מהכלוב במשך היום, ואני חוששת שאם הן ידגרו בחוץ הן ייטרפו. זה כבר קרה לאחת התרנגולות, מה שלא מרתיע את האחרות להטיל בחוץ… סידרתי להן כמה מקומות מחבוא שנראו לי הולמים אבל לב ברברית מי ידע?

  • מספר תיקונים:

    זבובים מעוקרים הם לא רדיו אקטיבים.
    הרבה מאוד חפצים בשימוש יומייומי עוברים עיקור בקרינת גמא.
    בעיקר כל מה שקשור לשימוש חד פעמי ברפואה.

    שימוש בחומרי הדברה לא הורס בהכרח את הקרקע.
    הצמחים מייצרים כמה אלפי חומרי הדברה (שחלקם נמצאים בשימוש בחקלאות מודרנית. בנוסף חשוב המינון.

    ציפורים. הקור לא מרתיע אותם בכל מקרה. הסיבה היחידה לנדידה היא בגלל שככל שמתקרבים לקטבים כמעט ואין אוייבים טבעיים = מקום בטוח להביא צאצאים. תאכילו ציפורים, הם יעריכו את זה מאוד.

    • יואב אגוזי

      ברי, תודה על הדיוקים.
      אתה צודק, לא התכוונתי שהזבובים הם רדיו אקטיביים. משתמשים בקרינה כדי לעקר אותם. ושם זה נגמר.

      כשכתבתי שחומרי ההדברה פוגעים באדמה, התכוונתי ליצורים החיים בה. ברור שזה לא אבסולוטי, אך גם ברור שאלו חומרים זרים למערכת האקולוגית של הקרקע על כל יצוריה. המערכת הזו, על כל יושביה, חשובה לפוריות ותפקודי הקרקע.
      וכמובן שהמינון חשוב. אבל הרעיון המרכזי במאמר הוא להימנע מהדברה. זה בדיוק כמו להימנע מתרופות ע”י חיזוק הבריאות. הגישה שמציג המאמר היא הזמנה של גורמים שיחזקו את “המערכת החיסונית”, שישמרו על הבריאות.
      נתקלתי פעם במישהי שעסקה ברפואה משלימה ופתחה “קופת בריאים” – אנשים בריאם הגיעו לטיפול תחזוקתי של בריאותם, כדי להישאר בריאים ולא לחלות. זה אותו דבר.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן