משתלה קהילתית – צעד אחד לפני הגינה הקהילתית

חינוך, חברה וקהילה

בסתיו שעבר הקמנו בנען משתלה קהילתית לירקות חורף ופרחים עונתיים שנחלה הצלחה, ובנתה קהילת גננים קטנה בקיבוץ. באביב נמנענו מלחזור על ההצלחה, מטעמים של חסכון במים. אבל בימים אלו, לאור דרישת הקהל, מתארגנת לה מחדש משתלת החורף, לסבב נוסף. אולי חלקכם ימצא בפרוייקט עניין אישי וינסה לקיים משהו דומה אצלו בקהילה.

בסתיו שעבר הקמנו בנען משתלה קהילתית לירקות חורף ופרחים עונתיים שנחלה הצלחה, ובנתה קהילת גננים קטנה בקיבוץ. באביב נמנענו מלחזור על ההצלחה, מטעמים של חסכון במים. אבל בימים אלו, לאור דרישת הקהל, מתארגנת לה מחדש משתלת החורף, לסבב נוסף. אולי חלקכם ימצא בפרוייקט עניין אישי וינסה לקיים משהו דומה אצלו בקהילה.

מאיפה בא הרעיון?

כשהייתי קטנה, היתה בקיבוץ בו גדלתי משתלת נוי. משהו שנראה כמו מקבץ קברים גדולים: ארגזים גדולים בגדול של דלת בנויים מבלוקים של בניין, מלאים אדמת קומפוסט נהדרת שנאספה מתחת לעצי החרוב הרבים שהיו בקיבוץ. לארגזים היו שני כיסויים (אני מניחה שהם היו עשויים ממסגרות של דלתות או חלונות שיצאו משימוש, כך זה נראה לפחות): כיסוי אחד עם רשת (מרווחת, כמו של לול) למניעת נפילת עלים ודריכת חתולים, וכיסוי נוסף של ניילון- להגנה מפני פגעי מזג האויר בחורף (היו סוגרים את הכיסוי באופן חלקי כשהיה צפוי גשם חזק, ובאופן הרמטי בזמן רוחות חזקות, בעיקר מזרחיות, שיכולות לחסל נבטים רכים).

פעמים בשנה, בסתיו ובאביב היו הנויניקים זורעים במשתלה זרעים קנויים של פרחי בר (בשורות), משקים אותם פעמיים ביום (ראו איזה יופי: משקים ידנית בעזרת משפך במי גשמים שנאספו ליד המשתלה בחביות), ועוקבים בדאגה. התוצרת היתה מחולקת לחברי הקיבוץ, לשתילה בגינתם, ונשתלת בגינות הציבוריות של הקיבוץ. מפעל כזה קטן שהיה מפריח את כל הקיבוץ בצבעוניות רבה בכל עונה מחדש.
בקיבוץ בו גדלתי, בנו שכונת הרחבה על המשתלה… ובקיבוץ בו אני חיה כיום, אין מסורת כזו, או שהיתה ונשכחה. עכשיו פיתחנו מודל קצת יותר מודולרי ופחות מקובע גיאוגרפית, שמאפשר לקיים משתלה דומה בשיתוף הקהילה.

אז מה עשינו?

מגירה ממוחזרת מחוררת

מגירה ממוחזרת מחוררת

את ארגזי הזריעה הבנויים הקבועים החלפנו במגירות שנאספו ליד פחים (וחוררו בעזרת מקדחה ביתית כדי ליצור פתחי ניקוז), ובמשטחי שתילה משומשים מפלסטיק שנאספו מחקלאים שלא ממחזרים את השימוש בהם.

פרסמנו את היוזמה בפייסבוק של הקיבוץ ועל לוח המודעות, והגבלנו את ההרשמה ל- 30 משתתפים (בכל זאת, פעם ראשונה). לאחר סיום ההרשמה נאספו 25 ₪ מכל משתתף. בפועל העלות הסתכמה ב21 ₪ לאדם. בכספים נקנו כמה שקים של אדמת שתילה וזרעים (דרך משווק מרכזי ולא במשתלה- יותר זול).

משטחי שתילה משומשים

משטחי שתילה משומשים

בסוף השבוע שלאחר סוכות ערכנו שבת פתוחה על מרפסת ביתנו, במהלכה כל משתתף בא (לרוב עם ילדיו או נכדיו) קיבל את המשטח או המגירה, מילא באדמה זרע בה זרעים (תחת הדרכה ופיקוח), ולקח את המשטח/ מגירה לביתו שמח וטוב לב להמשך טיפול.

הוראות ההשקיה, הגידול (מיקום, אור, הגנה מגשמים ורוחות) הופצו ברשימת מיילים, ובמהלך השבועות הבאים הסתובבתי מידי כמה ימים על האופנים בין בתי האנשים לעקוב אחרי הזרעים, לבדוק שמיקום הארגז נכון ולא פוגע בנביטה ובגידול. חוץ מגשם אחד חזק שזרע הרס במרבית המשטחים/ ארגזים שהיו חשופים אליו, הנביטה והגדילה היו מוצלחים מאוד.

זורעים במשטחי השתילה

מרבית השתילים צמחו בקצב אחיד, וכעבור 8 שבועות, כאשר השתילים היו בגודל העברה, קיימנו שבת חלוקה על הדשא ליד הבית: כל משתתף הביא את הארגז שלו, ארגז קרטון כדי לקחת את השתילים הביתה, וכמובן עוגות ושתיה. ראשית ערכנו סבב ובו פורטו כל הצמחים, תכונותיהם (גודל, מאכל וכו') וצרכיהם (מבחינת מים, מרחב ואור). בהמשך נערכו כמה סבבי חלוקה בהם עברתי עם קבוצות קטנות ליד הארגזים, חזרתי על ההסבר ומי שהיה מעוניין קיבל שתילים (בהתאם לרצון, ובהתאם לאחוזי ההצלחה ומספר השתילים ששרדו- שיישאר לכולם). הוראות הגידול, הצרכים והתכונות ותמונות הצמחים הופצו גם במייל לכל השותפים, וכולם יצאו שמחים וטובי לבב למלאכת השתילה (רצוי מאוד לשתול את הצמחים ביום ההעברה).

את עודפי השתילים חילקנו לגנים ולבתי הילדים לשתילה בגינות שלהם. בעזרת עודפי הכספים נקנו מספק הזרעים פקעות נרקיסים וכלות שחולקו למשתתפים יחד עם חלוקת השתילים.

עבודת משתלה קהילתית

עבודת משתלה קהילתית

מסקנות

  • משטחי שתילה VS מגירות: המגירות טובות לזריעה כי האדמה בהן שומרת על מים יותר טוב (השקיה פעם ביומיים בהחלט מספיקה), וניתן לכסות אותן בניילון מבלי לפגוע בשתילים. יתרונם של משטחי השתילה הוא במשקלם הקל (לעומת מגירה מלאה אדמה לחה), ובקלות שבה מחלקים מתוכם את השתילים אחד אחד (השורשים לא מסתבכים זה בזה). עדין לא החלטתי מה יותר נוח. שתי האופציות ממוחזרות, אז מבחינה מקיימת אין הבדל.
  • מרבית האנשים העדיפו ירקות על פרחים. בסופו של דבר כמעט כל שתילי הירקות חולקו, ואילו שתילי פרחים נשארו בעודף גדול.
  • כדאי לשמור את שקיות הזרעים בשביל להראות לאנשים את תמונותיהם בעת החלוקה. זה עוזר למי שלא מכיר כל צמח בשמו.
  • צריך אדם או שניים בחבורה שייקחו את כל הארגון על גבם (תרתי משמע).

כולם יחד

 

סיכום

קודם כל, היה כיף, ויצא לכולנו להכיר חברים נוספים בקהילה בה אני חיה באופן שלא הספקתי קודם לכן.
היה גם כיף לראות את התוצרים: גינה מוזנחת שהופכת לגינה פורחת, ולקבל תגובות מהילדים שחוו חוויה טובה.

הפרוייקט מתאים בעיקר לישובים בהם לאנשים מוגדר שטח גינון ליד הבית, שאינו מטופל ע"י חברת גינון, אלא באופן עצמאי (קיבוצים לדוגמא). הפרוייקט בנה קהילה גננית שלדעתנו מהווה פוטנציאל להקמת גינה קהילתית על בסיס אותה קהילה. את פרוייקט המשתלה נשחזר בסתיו הקרוב, הפעם ללא הגבלת כמות המשתתפים, בתקווה להרים גם גינת ירק קהילתית במהלך החורף.

גם הילדים עובדים להנאתם

לתוכן זה נכתבו 3 תגובות

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן