זה לא שיש יותר מדי קרינה – זה שיש פחות מדי עצים‬

פרמקלצ'ר

”‫ללא ספק, זו הייתה סביבת מחיה אידאלית‬ ‫לאזרח הסיבירי הממוצע. ובאמת שהתכנון העירוני היה‬ ‫נהדר, אלמלא רק בעיה קטנה אחת: המיקום. לו רק היו‬ ‫ממקמים את ירושלים בצפון מזרח סיביר, חשבתי לעצמי,‬ ‫כולם היו מרוצים.‬”‫ סער מתמודד עם השאלה מדוע סביבת המחיה הממוצעת יוצרת עומס חום,‬ ‫וכיצד ניתן להפוך את הבעיה להזדמנות‬.

‫תכנון עירוני נפלא, חשבתי לעצמי. כל אלמנט‬ ‫במרחב מתוכנן בקפידה על מנת לקלוט עוד ועוד חום,‬ ‫והעיר כולה פועלת למען מטרה אחת: לחמם את‬ ‫תושביה. השעה הייתה אחת בצהריים, והלכתי לי‬ ‫ברחובות העיר. הכל היה חשוף לשמש. האספלט‬ ‫השחור, מדרכות הבטון וקירות הבניינים קלטו עוד ועוד‬ ‫קרינה, מחממים את העיר לאורך היום ואפילו שומרים‬ ‫עליה חמה הרבה לאחר שקיעת החמה. שמשות‬ ‫המכוניות אשר חלפו על פני מיקדו את קרינת השמש‬ ‫לכיווני, כמו היו אלף שמשות נוספות בשמיים.‬

‫ללא ספק, זו הייתה סביבת מחיה אידאלית‬ ‫לאזרח הסיבירי הממוצע. ובאמת שהתכנון העירוני היה‬ ‫נהדר, אלמלא רק בעיה קטנה אחת: המיקום. לו רק היו‬ ‫ממקמים את ירושלים בצפון מזרח סיביר, חשבתי לעצמי,‬ ‫כולם היו מרוצים.‬

‫אבל זה היה לב המזרח התיכון, וזה היה חודש‬ ‫אוגוסט, וזה הייתי אני והסידורים שלי בעיר. והיו גם את‬ ‫צמד המילים שחזר על עצמו שוב ושוב בשבוע האחרון:‬ ‫איזה חום! זו הייתה שיחת היום, בעצם כבר שיחת‬ השבוע, וקיוויתי שזו לא תהיה שיחת החודש. ברדיו, בין‬ ‫חברים, כמשפט הנזרק לאוויר החם בין שני זרים‬ ‫באוטובוס. ואם הגענו לידי כך, חשבתי לעצמי, סימן‬ ‫שבאמת חם. ולא שהייתי זקוק להבחנות המטאורולוגיות‬ הדקות של הבחור שישב לידי בתחנת האוטובוס. לא, מד‬ ‫החום הפנימי שלי ידע טוב מאוד עם מה יש לו עסק.‬

‫השמש היוקדת, האספלט השחור, רחובות‬ ‫הבטון ושמשות המכוניות – כל אלו כבר לא נדמו למחממי‬ ‫אוזניים נעימים בכפור הסיבירי, אלא לתנור אפייה לוהט‬ ‫בצהריי יום קיץ לבנטיני. ואפילו אגזוז האוטובוס שבדיוק‬ ‫עצר לידי, אשר במיקום אחר, צפוני יותר, היה מתפקד‬ ‫כמפזר חום, תפקד באותו רגע כ… ובכן, כמפזר חום.‬

‫אך האם החום הזה הוא גזירה משמיים? האם‬ ‫לעד ישוחו זרים בתחנת האוטובוס על החום הכבד של‬ יולי-אוגוסט? או שמא ייתכן פתרון אלגנטי ויצירתי לבעיה‬ ‫זו?‬

‫החום כזיהום של אנרגיה‬

‫ובכן, מזגן בכל פינה הוא הפתרון המתבקש,‬ ‫והוא אכן הפתרון המיושם כרגע לבעיית החום. יותר ויותר‬ ‫אנשים מדליקים יותר ויותר מזגנים. פתרון אלגנטי? כן,‬ ‫אם אתה חי בשנות ה-50. ולא, אם אתה מעוניין ‫בפתרונות בני קיימא. ראשית, המזגן עצמו מקרר את ‫החדר, אך באותו הזמן מחמם את הסביבה החיצונית‬ ‫לחדר במידה גדולה יותר. שנית, צריכת חשמל גבוהה ‫יותר תדרוש פליטה רבה יותר של פחמן דו-חמצני ותוביל ‫להחרפת ההתחממות הגלובלית. כלומר, ככל שנפעיל‬ ‫יותר את המזגן כך ייעלה הצורך להפעיל יותר את המזגן. ‫ושלישית, בשל התדלדלות מאגרי הדלקים הפוסילים,‬ ‫ייתכן שלא ירחק היום בו המזגן ישמש בעיקר כמעמד ‫לעציצים, בעוד מאגרי הנפט של האנושות ישמשו‬ ‫כשמיכת פוך של פחמן דו-חמצני המרחפת באוויר.‬

‫כדי למצוא פתרון אלגנטי יותר, ננסה תחילה‬ ‫להבין מהי בעצם הבעיה. כיצד בכלל נוצר החום הזה?‬

‫החום הכבד אינו גזירה משמיים‬

‫החום הכבד אינו גזירה משמיים – הוא נוצר‬ ‫במפגש שבין האקלים בכלל, וקרינת השמש בפרט, לבין‬ ‫סביבת המגורים. קרינת שמש חזקה בפני עצמה לא‬ ‫מספיקה על מנת ליצור חום – חשבו על הטמפרטורה של‬ ‫החלל החיצון החשוף לקרינת השמש, המתקרבת ל-270  ‫מעלות צלזיוס מתחת לאפס. קרינה היא צורה של מעבר‬ ‫אנרגיה, וכדי שהיא תחמם משהו צריך שיהיה משהו. ככל ‫שהמשהו הזה צפוף וכהה יותר כך הוא יבלע יותר קרינה ‫ויתחמם יותר – החלל הדליל כמעט ואינו מתחמם, שטיח‬ ‫שמונח בשמש יתחמם קלות, קיר בטון יתחמם מאוד, ‫וכביש אספלט שחור יתלהט.‬

‫ההבנה שהחום הכבד הוא בעצם עודף של‬ ‫אנרגיה היא הבנה משמעותית. כמו במקרים רבים‬ ‫אחרים, דבר שנמצא בריכוז גבוה במקום מסוים נתפש‬ ‫כבעיה, אך בהקשר אחר הוא היה יכול להיתפש כמשאב.‬ ‫ערימה גדולה של זבל עופות עלולה להוות זיהום, אך‬ ‫בריכוז נמוך יותר ובמקום הנכון, לדוגמה בבוסתן, היא‬ ‫תהווה משאב יקר. זיהום הנו בעיה יחסית, והסוד הוא‬ ‫לשדך בין ה”בעיה” לבין מי שיכול להשתמש בה כמשאב.‬

‫באותו האופן, ניתן להתייחס לבעיית החום לא‬ ‫כאל בעיה אבסולוטית, אלא כאל בעיה יחסית – כאל זיהום‬ ‫של אנרגיה. ומכיוון שאנרגיה היא משאב רב ערך, עכשיו‬ ‫רק נותר לשדך בינה לבין מי שיכול ליהנות ממנה. לא‬ ‫אני, בכל מקרה. את הקיץ שלי אני מעדיף קריר ודל‬ ‫קרינה.‬

‫הקרינה כמשאב‬

‫שתיים בצהריים, צל של תאנה, אני נשען על‬ ‫הגזע. רוח קלה נושבת, והקרקע תחתיי, מי היה מאמין,‬ ‫קרירה. כל האזור מוצל: אלונים עתיקים, חרובים, וגם‬ ‫כמה תאנים. בין לבין משתרגים צמחים מטפסים. הקרינה‬ ‫נשארת לה אי שם במקום בו היא מועילה- בצמרת. כאן‬ ‫למטה, לעומת זאת, נעים בצורה מפתיעה. לא הייתי‬ ‫מגזים ומספר שלבשתי חולצה נוספת. למעשה, לא‬ ‫לבשתי חולצה כלל. היה עדיין חם – אבל בהחלט סביר.‬

‫אין מה להשוות אל מול התופת שבמרכז העיר.‬ ‫זה היה השידוך המושלם – השמש, התאנה,‬ ‫האדמה ואני. בעיר, קרינת השמש יוצרת זיהום. ואילו‬ ‫כאן, בהינתן התנאים הנכונים, היא יוצרת שפע בלתי‬ ‫רגיל. אנרגיית השמש מניעה את היצור המופלא – באמת! -‬ ‫אשר נקרא עץ. בעזרת קרינת השמש מתרחש בעץ קסם:‬ ‫חומר דומם הופך לחומר חי. אמנם יש לזה שם ארוך‬ ‫בלטינית – פוטוסינתזה – אבל למעשה זהו פלא אמיתי.‬ ‫בתהליך זה העץ קולט מים מהאדמה ופחמן דו חמצני‬ ‫מהאוויר, ובעזרת אנרגיית השמש הוא הופך אותם‬ ‫לגלוקוז, חומר אורגני אשר מרכיב את גופו שלו. תהליך‬ ‫זה, אשר מבוצע על ידי כל הצמחים הוא הבסיס לקיומם‬ ‫של החיים על פני כדור הארץ. בני האדם, כמו שאר בעלי‬ ‫החיים אשר אינם עושים פוטוסינטזה, מקבלים את‬ ‫האנרגיה הדרושה להם על ידי אכילת צמחים או על ידי‬ ‫אכילת חיות שאכלו צמחים.‬ ‫

לתהליך ישנן השפעות חשובות נוספות – ראשית,‬ ‫תוצר הלוואי שלו הוא חמצן. אוהבים חמצן? גם אני.‬ ‫שנית, בעזרתו הפחמן מפסיק להוות בעיה אקלימית‬ ‫והופך להיות חלק משרשרת המזון של החיים על פני‬ ‫האדמה. ושלישית – מכיוון שהצמח משתמש בחלק‬ ‫מאנרגיית הקרינה נותרת פחות אנרגיה לחימום סביבת‬ ‫המחיה. אותה אנרגיה ממש אשר הייתה מחממת את‬ ‫קירות ביתכם נאצרת כעת בתוך הצמח ובתוך היבול‬ ‫שהוא נותן. כמובן שצל הוא תוצר נוסף אשר מצנן במידה‬ ‫משמעותית את סביבת המחיה שלנו.‬

‫יין לבן או פנים אדומות?‬ ‫את האנרגיה ששולחת השמש לכיווני אני מעדיף לקבל‬ ‫בברכה בעת לגימת שרדונה, ולא בקללה לאחר שעורי נצרב.‬‫קרינת השמש תמשיך להאיר אותנו. אם‬ ‫נתעלם מהמתנה שהקרינה נושאת, הקרינה‬ ‫תמשיך ליצור זיהום אנרגיה, אותו נחווה כחום.‬ ‫אולם אם נכיר בה כמשאב, כמתנה, כהזדמנות -‬ ‫נוכל ליצור סביבת מחייה שופעת יותר, עשירה‬ ‫יותר, ובקיץ – גם קרירה יותר.‬

‫בפעם הבאה שתחוו יום קיץ חם, הרגישו את החום, תנו‬ ‫לו לגעת בכם, ודמיינו את האנרגיה העודפת הזו מותמרת‬ ‫והופכת ליין טוב או לתאנים בשלות. עם זריחת החמה או‬ ‫לפני שקיעתה, צאו החוצה ושתלו עץ תאנה או גפן‬ ‫מטפסת בסמוך לביתכם: כי זה לא שיש יותר מדי‬ ‫קרינה – פשוט חסרים עצים.‬

‫מונע על ידי קרינת השמש, העץ יוצר שפע בר קיימא‬

‫מונע על ידי קרינת השמש, העץ יוצר שפע בר קיימא‬

‫מה אפשר לעשות?‬

‫הנה מספר רעיונות לשילוב צמחיית תועלת בסביבת המחיה שלכם. בשינויים קלים, ניתן להתאים את‬ ‫הרעיונות לבניין עירוני.‬

‫ מספר רעיונות לשילוב צמחיית תועלת בסביבת המחיה שלכם‬

 

‫* זכרו שעל מנת ליצור סביבת מחייה בת קיימא (אשר תהיה בין היתר נוחה למגורים בקיץ) יש לתכנן תכנון מקיף המתייחס‬ ‫לאלמנטים חשובים נוספים חוץ מאשר לצמחייה. כמובן שללא בניה נכונה של מבני מגורים או הכנסת שיפורים במבנים קיימים,‬ ‫סביבת המחיה שלנו לא תוכל לתפקד באופן אופטימלי. ובכל זאת, תוספת מתוכננת היטב של צמחייה בסביבות מחייה קיימות‬ ‫יכולה ליצור שיפור משמעותי מאוד תמורת השקעה נמוכה.

תגובות אחרונות

אירועים

הרשם לערוץ YouTube

תוכן העניינים

    לתוכן זה נכתבו 9 תגובות

    עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

    הצטרפות

    דילוג לתוכן