זה לא שיש יותר מדי קרינה – זה שיש פחות מדי עצים‬

פרמקלצ'ר

"‫ללא ספק, זו הייתה סביבת מחיה אידאלית‬ ‫לאזרח הסיבירי הממוצע. ובאמת שהתכנון העירוני היה‬ ‫נהדר, אלמלא רק בעיה קטנה אחת: המיקום. לו רק היו‬ ‫ממקמים את ירושלים בצפון מזרח סיביר, חשבתי לעצמי,‬ ‫כולם היו מרוצים.‬"‫ סער מתמודד עם השאלה מדוע סביבת המחיה הממוצעת יוצרת עומס חום,‬ ‫וכיצד ניתן להפוך את הבעיה להזדמנות‬.

‫תכנון עירוני נפלא, חשבתי לעצמי. כל אלמנט‬ ‫במרחב מתוכנן בקפידה על מנת לקלוט עוד ועוד חום,‬ ‫והעיר כולה פועלת למען מטרה אחת: לחמם את‬ ‫תושביה. השעה הייתה אחת בצהריים, והלכתי לי‬ ‫ברחובות העיר. הכל היה חשוף לשמש. האספלט‬ ‫השחור, מדרכות הבטון וקירות הבניינים קלטו עוד ועוד‬ ‫קרינה, מחממים את העיר לאורך היום ואפילו שומרים‬ ‫עליה חמה הרבה לאחר שקיעת החמה. שמשות‬ ‫המכוניות אשר חלפו על פני מיקדו את קרינת השמש‬ ‫לכיווני, כמו היו אלף שמשות נוספות בשמיים.‬

‫ללא ספק, זו הייתה סביבת מחיה אידאלית‬ ‫לאזרח הסיבירי הממוצע. ובאמת שהתכנון העירוני היה‬ ‫נהדר, אלמלא רק בעיה קטנה אחת: המיקום. לו רק היו‬ ‫ממקמים את ירושלים בצפון מזרח סיביר, חשבתי לעצמי,‬ ‫כולם היו מרוצים.‬

‫אבל זה היה לב המזרח התיכון, וזה היה חודש‬ ‫אוגוסט, וזה הייתי אני והסידורים שלי בעיר. והיו גם את‬ ‫צמד המילים שחזר על עצמו שוב ושוב בשבוע האחרון:‬ ‫איזה חום! זו הייתה שיחת היום, בעצם כבר שיחת‬ השבוע, וקיוויתי שזו לא תהיה שיחת החודש. ברדיו, בין‬ ‫חברים, כמשפט הנזרק לאוויר החם בין שני זרים‬ ‫באוטובוס. ואם הגענו לידי כך, חשבתי לעצמי, סימן‬ ‫שבאמת חם. ולא שהייתי זקוק להבחנות המטאורולוגיות‬ הדקות של הבחור שישב לידי בתחנת האוטובוס. לא, מד‬ ‫החום הפנימי שלי ידע טוב מאוד עם מה יש לו עסק.‬

‫השמש היוקדת, האספלט השחור, רחובות‬ ‫הבטון ושמשות המכוניות – כל אלו כבר לא נדמו למחממי‬ ‫אוזניים נעימים בכפור הסיבירי, אלא לתנור אפייה לוהט‬ ‫בצהריי יום קיץ לבנטיני. ואפילו אגזוז האוטובוס שבדיוק‬ ‫עצר לידי, אשר במיקום אחר, צפוני יותר, היה מתפקד‬ ‫כמפזר חום, תפקד באותו רגע כ… ובכן, כמפזר חום.‬

‫אך האם החום הזה הוא גזירה משמיים? האם‬ ‫לעד ישוחו זרים בתחנת האוטובוס על החום הכבד של‬ יולי-אוגוסט? או שמא ייתכן פתרון אלגנטי ויצירתי לבעיה‬ ‫זו?‬

‫החום כזיהום של אנרגיה‬

‫ובכן, מזגן בכל פינה הוא הפתרון המתבקש,‬ ‫והוא אכן הפתרון המיושם כרגע לבעיית החום. יותר ויותר‬ ‫אנשים מדליקים יותר ויותר מזגנים. פתרון אלגנטי? כן,‬ ‫אם אתה חי בשנות ה-50. ולא, אם אתה מעוניין ‫בפתרונות בני קיימא. ראשית, המזגן עצמו מקרר את ‫החדר, אך באותו הזמן מחמם את הסביבה החיצונית‬ ‫לחדר במידה גדולה יותר. שנית, צריכת חשמל גבוהה ‫יותר תדרוש פליטה רבה יותר של פחמן דו-חמצני ותוביל ‫להחרפת ההתחממות הגלובלית. כלומר, ככל שנפעיל‬ ‫יותר את המזגן כך ייעלה הצורך להפעיל יותר את המזגן. ‫ושלישית, בשל התדלדלות מאגרי הדלקים הפוסילים,‬ ‫ייתכן שלא ירחק היום בו המזגן ישמש בעיקר כמעמד ‫לעציצים, בעוד מאגרי הנפט של האנושות ישמשו‬ ‫כשמיכת פוך של פחמן דו-חמצני המרחפת באוויר.‬

‫כדי למצוא פתרון אלגנטי יותר, ננסה תחילה‬ ‫להבין מהי בעצם הבעיה. כיצד בכלל נוצר החום הזה?‬

‫החום הכבד אינו גזירה משמיים‬

‫החום הכבד אינו גזירה משמיים – הוא נוצר‬ ‫במפגש שבין האקלים בכלל, וקרינת השמש בפרט, לבין‬ ‫סביבת המגורים. קרינת שמש חזקה בפני עצמה לא‬ ‫מספיקה על מנת ליצור חום – חשבו על הטמפרטורה של‬ ‫החלל החיצון החשוף לקרינת השמש, המתקרבת ל-270  ‫מעלות צלזיוס מתחת לאפס. קרינה היא צורה של מעבר‬ ‫אנרגיה, וכדי שהיא תחמם משהו צריך שיהיה משהו. ככל ‫שהמשהו הזה צפוף וכהה יותר כך הוא יבלע יותר קרינה ‫ויתחמם יותר – החלל הדליל כמעט ואינו מתחמם, שטיח‬ ‫שמונח בשמש יתחמם קלות, קיר בטון יתחמם מאוד, ‫וכביש אספלט שחור יתלהט.‬

‫ההבנה שהחום הכבד הוא בעצם עודף של‬ ‫אנרגיה היא הבנה משמעותית. כמו במקרים רבים‬ ‫אחרים, דבר שנמצא בריכוז גבוה במקום מסוים נתפש‬ ‫כבעיה, אך בהקשר אחר הוא היה יכול להיתפש כמשאב.‬ ‫ערימה גדולה של זבל עופות עלולה להוות זיהום, אך‬ ‫בריכוז נמוך יותר ובמקום הנכון, לדוגמה בבוסתן, היא‬ ‫תהווה משאב יקר. זיהום הנו בעיה יחסית, והסוד הוא‬ ‫לשדך בין ה"בעיה" לבין מי שיכול להשתמש בה כמשאב.‬

‫באותו האופן, ניתן להתייחס לבעיית החום לא‬ ‫כאל בעיה אבסולוטית, אלא כאל בעיה יחסית – כאל זיהום‬ ‫של אנרגיה. ומכיוון שאנרגיה היא משאב רב ערך, עכשיו‬ ‫רק נותר לשדך בינה לבין מי שיכול ליהנות ממנה. לא‬ ‫אני, בכל מקרה. את הקיץ שלי אני מעדיף קריר ודל‬ ‫קרינה.‬

‫הקרינה כמשאב‬

‫שתיים בצהריים, צל של תאנה, אני נשען על‬ ‫הגזע. רוח קלה נושבת, והקרקע תחתיי, מי היה מאמין,‬ ‫קרירה. כל האזור מוצל: אלונים עתיקים, חרובים, וגם‬ ‫כמה תאנים. בין לבין משתרגים צמחים מטפסים. הקרינה‬ ‫נשארת לה אי שם במקום בו היא מועילה- בצמרת. כאן‬ ‫למטה, לעומת זאת, נעים בצורה מפתיעה. לא הייתי‬ ‫מגזים ומספר שלבשתי חולצה נוספת. למעשה, לא‬ ‫לבשתי חולצה כלל. היה עדיין חם – אבל בהחלט סביר.‬

‫אין מה להשוות אל מול התופת שבמרכז העיר.‬ ‫זה היה השידוך המושלם – השמש, התאנה,‬ ‫האדמה ואני. בעיר, קרינת השמש יוצרת זיהום. ואילו‬ ‫כאן, בהינתן התנאים הנכונים, היא יוצרת שפע בלתי‬ ‫רגיל. אנרגיית השמש מניעה את היצור המופלא – באמת! -‬ ‫אשר נקרא עץ. בעזרת קרינת השמש מתרחש בעץ קסם:‬ ‫חומר דומם הופך לחומר חי. אמנם יש לזה שם ארוך‬ ‫בלטינית – פוטוסינתזה – אבל למעשה זהו פלא אמיתי.‬ ‫בתהליך זה העץ קולט מים מהאדמה ופחמן דו חמצני‬ ‫מהאוויר, ובעזרת אנרגיית השמש הוא הופך אותם‬ ‫לגלוקוז, חומר אורגני אשר מרכיב את גופו שלו. תהליך‬ ‫זה, אשר מבוצע על ידי כל הצמחים הוא הבסיס לקיומם‬ ‫של החיים על פני כדור הארץ. בני האדם, כמו שאר בעלי‬ ‫החיים אשר אינם עושים פוטוסינטזה, מקבלים את‬ ‫האנרגיה הדרושה להם על ידי אכילת צמחים או על ידי‬ ‫אכילת חיות שאכלו צמחים.‬ ‫

לתהליך ישנן השפעות חשובות נוספות – ראשית,‬ ‫תוצר הלוואי שלו הוא חמצן. אוהבים חמצן? גם אני.‬ ‫שנית, בעזרתו הפחמן מפסיק להוות בעיה אקלימית‬ ‫והופך להיות חלק משרשרת המזון של החיים על פני‬ ‫האדמה. ושלישית – מכיוון שהצמח משתמש בחלק‬ ‫מאנרגיית הקרינה נותרת פחות אנרגיה לחימום סביבת‬ ‫המחיה. אותה אנרגיה ממש אשר הייתה מחממת את‬ ‫קירות ביתכם נאצרת כעת בתוך הצמח ובתוך היבול‬ ‫שהוא נותן. כמובן שצל הוא תוצר נוסף אשר מצנן במידה‬ ‫משמעותית את סביבת המחיה שלנו.‬

‫יין לבן או פנים אדומות?‬ ‫את האנרגיה ששולחת השמש לכיווני אני מעדיף לקבל‬ ‫בברכה בעת לגימת שרדונה, ולא בקללה לאחר שעורי נצרב.‬‫קרינת השמש תמשיך להאיר אותנו. אם‬ ‫נתעלם מהמתנה שהקרינה נושאת, הקרינה‬ ‫תמשיך ליצור זיהום אנרגיה, אותו נחווה כחום.‬ ‫אולם אם נכיר בה כמשאב, כמתנה, כהזדמנות -‬ ‫נוכל ליצור סביבת מחייה שופעת יותר, עשירה‬ ‫יותר, ובקיץ – גם קרירה יותר.‬

‫בפעם הבאה שתחוו יום קיץ חם, הרגישו את החום, תנו‬ ‫לו לגעת בכם, ודמיינו את האנרגיה העודפת הזו מותמרת‬ ‫והופכת ליין טוב או לתאנים בשלות. עם זריחת החמה או‬ ‫לפני שקיעתה, צאו החוצה ושתלו עץ תאנה או גפן‬ ‫מטפסת בסמוך לביתכם: כי זה לא שיש יותר מדי‬ ‫קרינה – פשוט חסרים עצים.‬

‫מונע על ידי קרינת השמש, העץ יוצר שפע בר קיימא‬

‫מונע על ידי קרינת השמש, העץ יוצר שפע בר קיימא‬

‫מה אפשר לעשות?‬

‫הנה מספר רעיונות לשילוב צמחיית תועלת בסביבת המחיה שלכם. בשינויים קלים, ניתן להתאים את‬ ‫הרעיונות לבניין עירוני.‬

‫ מספר רעיונות לשילוב צמחיית תועלת בסביבת המחיה שלכם‬

 

‫* זכרו שעל מנת ליצור סביבת מחייה בת קיימא )אשר תהיה בין היתר נוחה למגורים בקיץ( יש לתכנן תכנון מקיף המתייחס‬ ‫לאלמנטים חשובים נוספים חוץ מאשר לצמחייה. כמובן שללא בניה נכונה של מבני מגורים או הכנסת שיפורים במבנים קיימים,‬ ‫סביבת המחיה שלנו לא תוכל לתפקד באופן אופטימלי. ובכל זאת, תוספת מתוכננת היטב של צמחייה בסביבות מחייה קיימות‬ ‫יכולה ליצור שיפור משמעותי מאוד תמורת השקעה נמוכה.

לתוכן זה נכתבו 9 תגובות

  • ליאור זינגר

    זה מעלה בזיכרוני את המחקר של הצוות של פרופ' דן יקיר מהמחלקה למדעי הסביבה במכון ויצמן.
    הם חקרו את יער יתיר אשר נטוע לו איי שם בלב המדבר ומתקיים כיום ללא השקיה מלאכותית.
    במחקר גילו כי למרות כל הקסם של יעור המדבר, ההשפעה על התחממות כדור הארץ היא שלילית!

    הכוונה היא שבגלל היעור במקרה זה, כדור הארץ מתחמם יותר! ולמה זה? כי למרות ספיחת הפחמן דו חמצני (גז חממה), ההפיכה שנעשתה לקרקע בהירה שהחזירה את רוב אורכי הגל והקרינה למחוץ לאטמוספירה, נהפכה הקרקע לכהה ואורכי הגל הקצרים נקלעים ומשתחררים כאורכי גל ארוכים- חום. החום נאגר באטמוספירה בהתאם לאפקט החממה שכולנו מכירים.

    הדבר כמובן מלווה בחישובים ובמחקר מעמיק שרץ כבר קרוב ל20 שנה אם איני טועה.

  • יעקב גילת

    אוי סער, כמה שאתה צודק וכמה שניסיתי לקדם ייעור עירוני.
    קשה לנו כפעילים סביבתיים להיכנס לראש של מי שלא אוהב עצים "כי הם מלכלכים", אבל נראה לי שיש הרבה אנשים כאלו.
    לא מדובר רק בתאנה, שהיא עץ גדול מדי לחצר עירונית ממוצעת, וכבת נאמנה למשפחת הפיקוסים, השורשים שלה מרימים מרצפות וסותמים קווי ביוב, והפרי העסיסי נושר על המדרכות ועל המכוניות.
    בעירי תל אביב צץ הגוזם ועולה הכורת על כל עץ שמעז לגדול קצת יותר מדי. רבים מעדיפים "שיהיה אור" ושהעץ "לא יפריע לבריזה" (שאין…).
    בבית שאני גר בו ניסיתי לקדם גינון ורטיקלי פשוט (גפן על רשת מתכת), כדי להצל על הקיר המערבי של חדר השינה, אך השכנים מתנגדים מחשש לחרקים ואפילו חולדות.
    יעקב

  • טלאור כהן

    ממש קורא מחשבות!

    בידיוק חשבתי על זה שהדירה החדשה שלי היא פונה דרומה ושאני חייבת לעשות סוכה לפניה שאני אוכל לשבת בחוץ :)

    תודה על ההמחשות היפות!

    • יאללה נפלא- תשתלי גפן :), יש לך מאיפה להשיג שתיל/ים?
      אגב, סוכה ניתן לבנות מסנדות מ coppicing (ממכנף נאה למשל. על זה אולי במדריך אחר), וכך לקבע פחמן נוסף במבנה עצמו.

      • טלאור כהן

        עוד לא חשבתי על להשיג שתילים, אם יש לכם אני אשמח לבוא לבקר ועל הדרך להתחדש בשתילי גפן.

        השאלה אם תחילת – אמצע אוגוסט זה זמן טוב לשתול?

      • אכן יש לנו שתילים של גפנים שוות ביותר :)
        הנה פרטים על המשתלה כולל רשימה של אילו עוד שתילים שווים יש לנו:
        https://sites.google.com/site/sahaosho/mashtela

        תזכירי לי היכן את גרה?

        ממליצים לשתול נשירי חורף (כולל גפנים) בחורף בזמן שהצמח בפעילות נמוכה. אך בהחלט ניתן לשתול גם בקיץ, ולדעתי כל המקדים הרי זה משובח.
        הרי גם במשתלה הצמח חי את הקיץ, וגם במשתלה מעתיקים את הצמח (למיכלים גדולים יותר). העניין הוא שבמשתלה יש תנאים מפנקים לצמח שבמיכל, למשל השקייה בתדירות גבוהה ולעיתים גם הצללה קלה. אז אם תשקי בתדירות גבוהה בתקופה שלאחר השתילה, ובמידת הצורך תוסיפי הצללה קלה בזמן הקרינה החזקה של אוגוסט, אין בעצם הבדל גדול מהמשך הגידול במשתלה. ומכיוון שעדיף לתפיסתי לשתול את הצמח בקרקע עוד בהיותו צעיר, אני ממליץ לשתול בקרוב. אם את יודעת שלא תוכלי להקפיד על לתת לא תנאים טובים כאלו, חכי לסוף ספטמבר לאחרי גלי החום.

        זו רק דעתי, ואשמח לשמוע מאנשים נוספים לגבי עניין זה (ייתכן שיש מנגנונים נוספים של תרדמת הצמח שאיני מכיר שהם סיבה נוספת לשתילה בחורף).

      • טלאור כהן

        אני עוברת להיות שכנה של צ'ה עוד שבועיים ושם תהיה הדירה החדשה שלי.

        הורים שלי גרים באביגדור, שזה ממש לא רחוק מקדרון ואני משערת שאני אבוא לבקרם בקרוב ואז אולי אני אבוא לעשות סיור יחד עם אבא שלי שפעם היה לו חלום לעשות בוסתן בבית, אולי אחרי שהוא יראה את היער שלכם משהו יזוז עם זה :)

        אני אהיה איתכם בקשר! :)

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן