ערוגות בעיר – חלק שני – השיטה

גינון וחקלאות

..הבנתי שאני רוצה משהו שיעבוד יותר כמו ערוגה, כמו מערכת מורכבת ועמידה יותר מעציץ. שיטת ערוגות הפתיל ניתנת ליישום פחות או יותר בכל קנה מידה. אני עורך ניסוי. הוא חלק מהחיפוש שלי אחר פתרונות לאתגר הירקות בעיר. זה קוד פתוח – מי שרוצה מוזמן להצטרף לקבוצת המחקר, להשתתף בניסוי, לעזור בפיתוח ולשתף אותנו בתוצאות שאליהן הגיע.

דרישות מהערוגה

במאמר הקודם הגדרתי את האתגר שלי – לגדל ירקות במרפסת.

כבר בחודשים לפני שעברנו לדירה ניסיתי לחשוב מה אני רוצה מהמערכת שאבנה. כפי שכתבתי, היו לי ניסיונות בעבר לגדל ירקות בעציצים. זה לא עבד. הבנתי שאני רוצה משהו שיעבוד יותר כמו ערוגה, כמו מערכת מורכבת ועמידה יותר מעציץ. עציץ רגיל הוא מאוד רגיש לשינויים. למיטב ידיעתי רוב תמותת עציצי הבית היא בעקבות בעיות השקיה. לרוב, דרך אגב, מהשקיית יתר. אז הבנתי שאני רוצה מערכת שתווסת טוב יותר את הלחות שלה, כלומר תדע להשתמש במים שהיא צריכה ולא יותר מזה. יחד עם זאת חיפשתי מערכת שתהיה חסכונית במים – גם כשגידלתי ירקות בגינה הייתי מאוד "אכזרי" אליהם מבחינת כמויות המים שהייתי מוכן להשקיע, ולאור מצב המים שלנו אני לא מתכוון "להתרכך" בנושא.

מכיוון שזו ערוגה במרפסת, חשוב היה לי שלא יטפטפו ממנה מים בכל פעם שאני משקה כדי שלא ייווצרו שלוליות וגם כדי שאחרים יוכלו להעתיק את העקרונות לדירות שלהם.

בעיה נוספת שהיתה לי, ולגנני מרפסות רבים אחרים, היא שאין לנו ברז במרפסת. בהתאם לכך, ההשקיה לא יכולה להיות תלויית צנרת, ולכן גם ללא מחשב השקיה.

בונוס טוב יהיה אפשרות להשתמש במערכת מים אפורים (על איך הרווחתי את הבונוס הזה אכתוב בפעם אחרת).

אחד הכיוונים שבדקתי היה מערכת הידרופונית. זה עולם שלם שטרם צללתי לתוכו, ואני מקווה להגיע גם אליו בהמשך המחקר שלי, אבל בינתיים חשוב היה לי שהערוגה תהיה קלה לתפעול ותפעל על עקרונות פשוטים. ערוגה משוכללת זה מגניב, אבל ערוגה פשוטה, אפילו יותר.

היה ברור לי שאומנם השטח שאקצה לטובת הערוגה יהיה קטן, אבל רציתי לקבל ממנו מקסימום ייבול. לשם כך המערכת היתה צריכה להיות אינטנסיבית למדי, לכלול יכולות דישון/הזנה בתוכה, ולתת לצמחים תנאי מחייה אופטימליים.

שיקול אחרון ומאוד חשוב – היה שהערוגה תהיה אסתטית כדי שיהיה נעים לשבת לידה במרפסת, וכדי שכל מי שיראה אותה יחשוב שזה פתרון שיכול לעבוד גם עבורו. "ירקות להמונים" כבר אמרתי?

השיטה – ערוגות פתיל

נזכרתי בשיטת ערוגות שהראה לי בן דוד רחוק שלי, ע' (השם המלא שמור במערכת). הוא קרא על שיטה שנקראת ערוגות פתיל (wicking beds) באינטרנט ויישם את זה באדמה החולית שבחצר שלו. המוטיבציה שלו לטכנולוגיה היתה שונה – אצלו החלחול כל כך מהיר שמאבדים המון מים. הוא השתמש בשיטה שנקראת ערוגת פתיל פתוחה (פירוט איך עובדת ערוגה שכזו נמצא בהמשך, וגם במצגת שע' בנה).

רוב מה שאני למדתי ויישמתי בערוגה שבניתי, ומוצג כאן לקוח מהאתר http://wickingbed.com/, מקורות נוספים נמצאים בסוף המאמר.

העיקרון של הערוגה פשוט: למים יש כוחות משיכה חזקים. הם נמשכים לשולי המיכל שמחזיק אותם וגם לעצמם. בזכות כוחות משיכה אלו, כשמים נמצאים בחלל צר הם מטפסים למעלה, נגד כוח המשיכה. זוהי עלייה נימית. העלייה הנימית יכולה לטפס כ20-30 ס"מ, אם ניתן לה את החללים הצרים שהיא דורשת.

הערוגה שבניתי נקראת ערוגת פתיל סגורה. זהו אגן אטום, לרוב עשוי ניילון, בעומק כולל של 50-60 ס"מ שבו המים יושבים בתחתית ו"מטפסים" בעלייה נימית בערך עד אמצע הגובה. שורשי הירקות מגיעים לעומק האגן, פחות או יותר עד לגובה אליו מגיעים המים. המים נשארים כל הזמן בתוך הערוגה והשורשים מוצאים אותם באזור שהוא לח, אך לא רטוב, ולכן הוא גם עשיר יותר בחמצן – גורם שמשפר את צמיחת הירקות. אין איבוד מים באידוי מפני הקרקע. אין שלוליות על פני הקרקע. מצד שני, עודפי המים מחלחלים מתחת לעומק השורשים ולא על הרצפה.

שרטוט חתך של ערוגת פתיל סגורה (ללא צינור ההזנה)

ערוגת פתיל סגורההמים בערוגה מוזרמים ישירות לתחתית האגן ומפוזרים שם בעזרת צינור מנוקב – בהשקייה תת קרקעית. את החצי ה"נימי" של האגן ממלאים בחומר בעל חללים קטנים שיאפשר למים לטפס. מדריכים שונים  שמצאתי ממליצים להשתמש בחול או בחומר אורגני (להלן: מטריקס אורגני). היתרון של המטריקס האורגני הוא בכך שהוא מתפרק ומשמש להזנה. בנוסף, כשמשתמשים במטריקס האורגני, המים שמטפסים לערוגה אינם רק מים, אלא סוג של תה קומפוסט.

שיטת ערוגות הפתיל ניתנת ליישום פחות או יותר בכל קנה מידה. ניתן לבנות עציצים כאלו (מדריכים בנושא יעלו בהמשך), ערוגות מרפסת (כמו זו שבניתי), ערוגות חצר ואפילו שדות חקלאיים שלמים.

השקיה והזנת הערוגה

השקיית הערוגה נעשית בעזרת צינור אנכי, שראשו מבצבץ מעל פני הקרקע. הצינור הזה יורד מטה  ומתחבר לצינור פיזור המים האופקי, ששוכב בתחתית הערוגה. ניתן להשקות את הערוגה דרך פני האדמה, וזה אף נחוץ בשלבי ההתפתחות הראשונים של שתילים, אך מהר מאוד כל ההשקיה נעשית "דרך הצינורות המקובלים" אל תחתית הערוגה. השקיה התחתית מעודדת את הצמחים להעמיק שורשים ולהתפתח, וחוסכת אובדן מים באידוי מהקרקע.

מאגר המים/לחות שנוצר בתחתית הערוגה מאפשר להשאיר את הערוגה ללא השגחה צמודה לאורך זמן, ולמעשה די פותר את בעיות ההשקיה של העציצים.

מאגר המים וההשקיה התחתית פתרו עבורי את הצורך להשקות עם צינור/טפטפות (שכאמור לא פרוסים במרפסת שלנו). יש לדאוג לניקוז לערוגה, בערך באמצע הגובה, בחיבור בין האזור הנימי לאזור השורשים.

לגבי הזנת נויטריאנטים, או במילים אחרות חומרי הזנה/דישון, ניתן תמיד לשלב הזנה נוזלית עם ההשקיה. בנוסף, השיטה של ערוגות הפתיל שבה בחרתי מציעה לשלב חוות תולעים אדומות בתוך הערוגה. התולעים ניזונות מהמטריקס האורגני שנרקב בערוגה לאורך הזמן וכן משאריות אורגניות שמוסיפים להם ב"מגדלי תולעים" (ניתן לצפות בסרטון עם ההסבר של מאשה דולב בנושא. אפרט על המגדל שאני בניתי בהזדמנות אחרת). הלחות הקבועה מספקת לתולעים תנאי מחייה טובים והתנועה שלהן מאווררת את הקרקע ומפיצה את ההומוס ברחבי הערוגה. השאריות האורגניות שנכנסות לערוגה עוזרות להשלים את נפח החומר שהערוגה מאבדת בגידול הצמחים.

כל מי שמרגיש שהוא סובל עכשיו מעודף פרטים, מוזמן לגלול למטה לסיכום ואולי לחזור לקרוא כשירצה להתחיל להתנסות בשיטה. מי שהדברים ברורים לו עד כאן, יכול לקרוא את שני הסעיפים הבאים שמרחיבים את הבנת השיטה והשימושים שלה.

ערוגת פתיל פתוחה – נשארים מחוברים לקרקע

שיטת ערוגות הפתיל איננה מתוכננת דווקא לגידול מנותק מהקרקע. ניתן לשלב את עקרונות הפתיל גם בערוגות בחצר או אפילו בחלקה חקלאית. ניתן ליצור ערוגת פתיל שהחלק הנימי שלה נמצא מתחת לפני האדמה והחלק של השורשים נבנה כערוגה מוגבהת.

אפשרות אחרת היא ליצור ערוגת פתיל פתוחה. גם במקרה כזה חופרים שוחה עבור החלק הנימי של הערוגה, ומדפנים אותה בניילון. ההבדל הוא שבערוגת פתיל פתוחה דואגים ששפת הניילון, לפחות בצד אחד של הערוגה תשאר 10 ס"מ מתחת לפני האדמה. ממלאים את האגן במטריקס אורגני ומעליו עורמים את האדמה/מצע שתילה ובסוף מחפים את הכל. עודפי המים יעברו בתנועה נימית מתוך הערוגה כלפי הצד הפתוח שלה. בצד הפתוח ניתן לשתול עץ, ובערוגה לגדל ירקות. העץ יקבל את עודפי המים וגם לחות קבועה ומתונה. שורשי הירקות יגיעו ללחות של הערוגה. זה נהנה וזה לא חסר.

שרטוט חתך של ערוגת פתיל פתוחה (ללא צינור ההזנה)

ערוגת פתיל פתוחה

לוכדי טל – הרחבה לערוגת פתיל בשטח פתוח

שכלול נוסף לערוגה (פתוחה או סגורה), בשטח פתוח הוא להפוך את השוליים שלה ללוכדי טל. פשוט יוצרים שפה רחבה של הניילון בשולי הערוגה, עם שיפוע קל כלפי פנים. את השפה מכסים באבנים. הטל שמתעבה על האבנים, ניגר אל הניילון ומתנקז לתוך הערוגה. גאוני!

לכידת טל בערוגת פתיל- שרטוט חתך ללא האבנים בשוליים

מתוך המסמך Wicking bed – a new technology for adapting to climate change

צא ולמד – מתחילים בניסוי קטן

לפני שבניתי את הערוגה עשיתי ניסוי קטן שעובד לפי עקרונות הפתיל. הניסוי הסתמך על סרטון שראיתי לפני כמה שנים ומאוד אהבתי.

בניתי עציץ דלי כדי ללמוד ממנו. תמיד מומלץ לנסות מודל של כל טכנולוגיה שרוצים לנסות. בכלל, עקרון פרמקלצר  קורא להתחיל בקטן, בקנה מידה שניתן להשתלט עליו.

עציץ פתיל שבני דלייםתוכלו לקרוא עוד על עציצים דומים בפוסט של ליאור. אני מקווה לכתוב בקרוב מדריך שיסקר את עציץ הדלי שבניתי ואפילו פיתוח נוסף שעשיתי לו.

סיכום – עקרונות ערוגות הפתיל

כדי שערוגה תעבוד לפי עקרונות ערוגת הפתיל צריך:

  1. רצון לגדל ירקות באהבה
  2. אגן סגור של 20-30 ס"מ
  3. עומק כולל לערוגה של 50-60 ס"מ
  4. מטריקס אורגני בחצי התחתון של האגן
  5. צינור לפיזור המים בתחתית האגן ופתח ניקוז באמצע הגובה
  6. הפיכת הערוגה לחוות תולעים

אז איך בניתי את הערוגה אצלי? מה היו החומרים שבהם בחרתי? איך עושים עציצים כאלו מסוגים שונים? אילו שיקולים ובעיות צצו אחרי שבניתי את הערוגה?

על כל אלו בחלק השלישי שיפורסם בקרוב.

ניסוי בע"מ, ביחד עם העם

חשוב מאוד לציין: שיטת ערוגות הפתיל קיימת ונוסתה בעולם. בארץ, למיטב ידיעתי, יש מעט ניסיון איתה. לגבי ערוגות פתיל לגידול ירקות בדירות/מרפסות – אני לא יודע אם זה נוסה איפשהו לפני כן (אשמח לדעת אם כן). בכל אופן, חשוב לי לשים ערבון מוגבל על כל העניין. אני עורך ניסוי. הוא חלק מהחיפוש שלי אחר פתרונות לאתגר הירקות בעיר. יכול להיות שהניסוי לא יצליח. לוקח זמן עד שבאמת מבינים מערכת שכזו – גם אם לפעמים בהתחלה היא נראית טוב צריך לצבור ניסיון כדי להסיק מסקנות. אבל חשוב לי לחלוק את הניסוי אתכם תוך כדי פעולה – זה קוד פתוח – מי שרוצה מוזמן להצטרף לקבוצת המחקר, להשתתף בניסוי, לעזור בפיתוח ולשתף אותנו בתוצאות שאליהן הגיע. אני אמשיך לשתף כאן בתוצאות שלי. אתם מוזמנים לעקוב.

לינקים להעמקה

http://wickingbed.com/
באתר נמצא גם קישור למסמך המפורט:
Wicking bed – a new technology for adapting to climate change

האתר http://www.waterright.com.au/  מכיל המון חומרים, בינהם:
סקירה ותמונות של הקמת ערוגת פתיל סגורה בשטח פתוח
אודות עומק הערוגות
Wicking worm bed מסמך מקיף על שימושים שונים של ערוגות פתיל
סרטון מוצלח על קופסאות פתיל וערוגות פתיל:
 


סרטון על ערוגות פתיל כהתמודדות עם משבר האקלים והדגמות חילחול מים בהשקייה רגילה ותחתית:
 

לתוכן זה נכתבו 15 תגובות

  • יורם בר-עם |

    מרתק ומעניין מאוד!!! אני מטפל בעיקר בגידול של עגבניות, מלפפונים, פלפלים מתוקים ופלפלים חריפים, קישואים, בצל, וחסה בעציצים מלבניים 70X30 נפרדים עם אדמה ודישון לכל גידול. לכל עציץ יש טפטפות שמזינות מים כחלק ממערכת השקייה בגינה.
    האמת שאני לא קצרתי הרבה הצלחות בגידולים ותמיד חיפשתי עיצות ודרכים מה ואיך לעשות כדי שיהיו לי גידולים רציניים. התרשמתי מקריאת המאמרים שלך והתגובות שקיבלת שיתכן ואני יכול ללמוד עוד הרבה ממכם בנושא.
    לשם כך אני צריך ללמוד יותר כיצד לבנות את המיכלים: תבנית מעץ או חומר אחר? גודל התבנית הרצוייה לכל גידול? עומק התבנית? האם הצינור המונח בתחתית נשאר פתוח בקצה שלו או צריך להרכיב עליו איזו רשת או מסנן כדי לשמור שלוא ייכנס חור לתוכו? האם צריך פתח אחד או יותר כדי להזין מים לתוך תחתית התבנית? איך אפשר להשיג את התולעים האדומות? האם צריך לבודד את התולעים או לתת להם להסתובב חופשי בתחתית התערוגה?
    יש לי עוד הרבה שאלות אבל נדמה לי שזה יסיק לעת עתה.
    ועוד שאלה: איפוא אפשר לקרוא עוד הקרבה חומר על הנושא של ערוגות פתיל?
    תודה
    יורם

    • יואב אגוזי

      שלום יורם
      אני שמח שהמאמר רלוונטי עבורך.
      יש הרבה קישורים להרחבה בסופו.
      יש עוד כמה מדריכים שכתבתי כהמשך למדריך הזה, רוב התשובות לשאלות שלך נמצאות שם:
      על בניית ערוגת הפתיל במרפסת אצלי:
      http://www.bayadaim.org.il/3Sg
      על ארובת התולעים בערוגת פתיל:
      http://www.bayadaim.org.il/45e
      גידול עץ במיכל צמוד לקיר
      http://www.bayadaim.org.il/59p
      וגם המאמר שפורסם לפני כמה ימים על טעויות (ותובנות) בקשר לגידול תולעים
      http://www.bayadaim.org.il/5Of

      אם עדיין יש משהו שפיספסתי ולא תמצא תשובה עליו – בבקשה תכתוב.
      בעוד כשבועיים אני פותח קורס פרמקלצ'ר ביחד עם אייל ברקן, שגם כותב באתר.
      http://www.bayadaim.org.il/5E8
      אם עוד לא עשית קורס שכזה, אני מאוד ממליץ.

  • שלום רב!
    מאוד התרשמתי מהמאמר, ראיתי באתרים בחול שבמקום מדיום פשוט שמו בחלק התחתון בקבוק (קנקל) מחורר כיסו אותו בבד וכיסו הכל בחצץ . מעל החצץ שפכו את האדמה ואת הצמחיה.

    מה דעתך על זה? האם השיטה הזו תואמת את מה שתיארת? האם המדיום חיוני?

    תודה נמרוד

    • יואב אגוזי

      שלום נמרוד
      מה שאתה מתאר נשמע דומה לעציץ פתיל בפח זיתים http://www.bayadaim.org.il/3Hj
      החשיבות היא במדיום שיכול לשמש כפתיל – שיש בו חללים קטנים, שבעזרתם המים יכולים "לטפס" למעלה.
      לא חובה שזה יהיה מחומר אורגני, כמו רסק עץ. יש יתרון בחומר האורגני בכך שהוא מתפרק ובעצמו מזין את הערוגה. זו לפחות האסכולה שלפיה בניתי את הערוגה שלי.
      תראה מה נוח לך, ואילו חומרים זמינים לך, ובהתאם תתנסה.
      בניתי ערוגה אצל חבר והשתמשנו בקש מאורווה. זה חומר שיתפרק הרבה יותר מהר מרסק העץ, אבל זה מה שהיה לו זמין.
      ואל תשכח לשתף בתוצאות (-:
      בהצלחה

    • יואב אגוזי

      מיכל
      תודה על השאלה. זו נקודה שחשוב לחדד.
      עדיין אין לי תשובה חד-משמעית לגבי המים העומדים.
      מה שאני יודע לומר הוא:
      – כשמדברים על מים עומדים כבעיה, לרוב מדובר על כך שהם מונעים הגעת אוויר לאזורים מסויימים ולכן יוצרים תנאי מחייה אנ-אירוביים.
      במערכת ערוגות הפתיל יש מגע כלשהו של אוויר גם עם האזורים התחתונים, מפני שמספיק שמפלס המים בצינור החלוקה האופקי (הקבור בתחתית) לא מלא, כדי שיווצר רווח של אוויר. ככל שמפלס המים יורד, יש יותר אוויר בצינור.
      – נפח המים העומדים הוא כנפח הצינורות האופקיים שקבורים באדמה. שאר המים נמצאים בתוך המטריקס האורגני. אני מניח שבחלק התחתון של המדיום יהיו הרבה מים ומעט אוויר, וככל שנעלה בגובה הערוגה המים יהיו יותר כמו לחות בקרקע מאשר כמו שלולית עם חתיכות מטריקס אורגני בינהן. מצב הלחות הוא טוב – הוא זמין לשורשים ומאפשר אוורור.
      – כמות המים העומדים תלויה במילויי המאגר. אם לא ממלאים אותו למקסימום, יש פחות מים עומדים.
      – עומק הערוגה מאפשר לשורשים, לפחות לפי התיאוריה, להישאר רק באזור הלח ללא צורך להעמיק לתוך האזור הרטוב, שבו הם עשויים להיפגע מריקבון.
      – בעיות נוספות של מים עמודים כמו יתושים נמנעות ע"י סגירת הצינור האנכי עם פקק וסגירת פתחי הניקוז עם רשתות יתושים.
      – בעיה נוספת של מים עומדים היא התפתחות פטוגנים או אצות. מאגר המים ברוב ערוגות הפתיל קבור באדמה, או במקום חשוך אחר. לרוב שכבות החומר מעליו וסביבו יעזרו למתן את הטמפרטורות שלו ולהערכתי יגרמו לפחות אפשרות לפריחת אוכלוסייות כאלו.
      ככל שהמערכת כולה תהיה יותר בריאה ומאוזנת, יתקיימו בקרקע מגוון רחב של מיקרו אורגניזמים, רובם מועילים לקרקע, שיהיו בתחרות על משאבים על הפטוגנים, ובכך גם יעזרו למניעת פריחתם.

      אני לא חוויתי סרחון שעולה ממאגר המים. גם כשהיו בו מים שעמדו לאורך זמן רב (חודשיים).
      עדיין הייתי ממליץ:
      – לא למלא את המאגר עד הסוף אם אין בכך צורך.
      – מידי פעם לוודא שהמאגר ייבש לגמרי, כדי שיתאוורר לגמרי (אין בעיה להשאיר אותו במצב כזה לכמה ימים. עדיין תשאר לחות בקרקע).
      – לסגור את הפתחים, כפי שכתבתי.
      – לנסות לאפשר ניקוז המאגר למקרה הצורך (פרט שחסר בערוגות שבניתי).

      בהצלחה

  • אלעד ציפיס מאיר

    יואב- הרעיון מרתק ואני מאוד רוצה לנסות ליישם אותו בגינה שלי.
    כמה שאלות:
    1. מטריקס אורגני: מה היתרון שלו על פני סתם שאריות מזון אורגני (אותה הפסולת שזורקים לקומפוסט)?
    2. מה קורה כשהחומר האורגני התפרק לחלוטין? איך מוסיפים חומר אורגני נוסף לעומק הערוגה/גינה כאשר כבר יש מעליה שתילים?
    3. תולעים: האם הן לא עלולות לאכול גם מהתוצרת החקלאית של הערוגה גינה? איך הן יודעות לאכול רק את החומר האורגני שבעומק האדמה ולא לפגוע בצמחיה ובשורשים?

    תודה,
    אלעד.

    • יואב אגוזי

      אלעד
      1. למיטב הבנתי, פסולת מטבח בכזו כמות יכולה לתסוס או להסריח. היא מגיעה רטובה ונראה לי שהיא תידחס. צריך משהו שיש בו הרבה חללים של אוויר. זו הסיבה לעבוד עם רסק עץ.
      רסק עץ אפשר להשיג בכל מיני דרכים: יש ערימות ענק מפוזרות ביערות, לפעמים עיריות מפזרות ערימות כאלו (על כביש בזכרון יעקוב עמדה ערימה במשך חודשים). אפשר גם לקנות בחלק מהמשתלות, רק צריך לשים לב שהחתיכות קטנות מספיק, כי לפעמים מנפים אותן.
      בחירייה, ואני מניח שגם באתרי פסולת אחרים בארץ, יש מתקנים לגריסת גזם עירוני. זה חומר מאוד מעורב, אבל אני חושב שזה מוצא טוב למי שלא משיג רסק מיער.

      2. אכן, הערוגה אמורה "לשקוע" קצת עם הזמן ופירוק המטריקס האורגני. אבל אנחנו גם מוסיפים לה עוד חומר דרך ארובת התולעים. אני גם ממליץ לחפות את הערוגה מלמעלה בעוד שבבים או קש או משהו אורגני אחר. זה תמיד טוב. אני גם תמיד משאיר את השורשים בתוך הקרקע, כשאני קוצר יבול או כשהצמח מת.
      אבל אתה צודק ויהיה שלב שבו יהיה צריך להוסיף חומר. אפשרות אחת תהיה להוסף שכבה אחידה על הכל של רסק או של תערובת שתילה.
      אפשרות אחרת היא לחפור בור בערוגה, לפזר את החומר שמוציאים מהבור על פני כל שאר הערוגה עד לקבלת הגובה הרצוי, ואז למלא את הבור בחומר חדש, לפי השכבות של מטריקס אורגני ומעליו תערובת שתילה.
      אני לא יודע להעריך פעם בכמה זמן צריך לעשות את זה. אני מנחש שגם כשרואים שהרגע מתקרב, מתכננים את מחזור השתילה כך שיהי רגע בו אפשר יהיה להתעסק לפחות עם פינה אחת בערוגה.

      3. התולעים ניזונות מחומר שעבר רמה ראשונית של ריקבון. שורשים של צמח בריא הם חיים ולכן לא יאכלו. כשהצמח מת, השושים מתחילים להירקב ואז זה מצויין שהם יתפרקו או יאכלו.

      בהצלחה!

    • אלעד ציפיס מאיר

      תודה יואב!
      לגבי רסק עצים- אני גר בירוחם ויערות זה לא משהו נפוץ מידי בסביבה שלנו. לקנות את זה בכסף זה משהו שאני מעדיף להמנע ממנו.
      האם יש הבדל מהותי בין רסק עץ לנסורת של נגריה? אני כמובן מדבר על נסורת של עץ מלא, לא דיקטים עם דבקים וכימיקלים אחרים.

      תודה,
      אלעד.

      • יואב אגוזי

        אין לי מושג. כנראה שתצטרך לעשות ניסוי.
        נראה לי שרק נסורת זה יותר מידי צפוף.
        הייתי מנסה לעשות תערובת מחומרים שכן זמינים. מה יש לך? עלים יבשים? זרדים? חול? נסורת? גללים של עיזים/חמורים/סוסים/גמלים? קומפוסט?
        המטרה היא ליצור תערובת של כל מיני מרכיבים ושיהיו בה חללים קטנים, אך לא דחוס מידי.
        וכמובן, עדיף להתחיל בקטן, בניסוי. ולהתבונן.

        מאוד מעניין לנסות את הערוגות במדבר. אשמח לדעת איך זה הולך.

    • מנסיון שלנו לשים את ה"פסולת" האורגנית מהמטבח בין שתי שכבות אדמה עושה ממש טוב לצמחים שגודלים שם, זה כן עושה קצת ריח…. אבל הוא עובר אחרי קצת זמן
      ןבאמת צריך רעיון טוב כדי להוסיף עוד אחרי כמה זמן.

  • היי יואב, הנושא והכתיבה מרתקים!
    אפשר לשאול, לגבי הדליים שמוצגים בניסוי, אני מניח שמודבר בדליי טחינה משומשים.
    האם יש צורך לנקותם ביסודיות, ואם כן איך עשית זאת?

    • יואב אגוזי

      שלום פול
      אני שמח שהנושא מעניין בשבילך וממליץ לך להתנסות בו.
      בקרוב אעלה מדריך לבניית עציצים בשיטת ערוגות הפתיל. גם כמו בסרטון וגם בדגם שפיתחתי בפחים של זיתים.
      לשאלתך, השתמשתי בדליים שקיבלתי מבעל פלאפליה אדיב בשכונת התקווה. קיבלתי אותם נקיים. לדעתי הם היו של חמוצים או משהו כזה.
      אם לא היה לי משהו אחר הייתי משתמש גם בדלי של צבע ומסיר ממנו בדפיקות ובשטיפה בלחץ גבוה את שאריות הצבע. לא נראה לי שצריך להגיע לניקיון מושלם.
      כנ"ל לגבי טחינה, אני מניח שהייתי מנגב את השאריות וקצת שוטף. זה לא צריך להיות מצוחצח. כנראה שאתה לא חבר בידיים הראשון ששואל על טחינה. אתה יכול לקרוא עוד בעניין במאמר: "מקרה מבחן – נקיון עם מינימום מים וסבון".
      בכל מקרה, לא נראה לי שצריך ניקיון יסודי.
      בהצלחה (-:

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן