הדבורים מצטרפות למערכות התומכות בסביבתנו. כמו הקומפוסט הבונה אדמה עשירה מתחת, עושה הדבורה את מלאכת ההאבקה ממעל. פאפיות, התפוח, האבוקדו, הליצ’י, הירקות והתבלינים, זוכות לתמיכה מקרוב. כבר היום, אחרי שנתיים עם כוורות בחצר, ניתן לראות עלייה בכמות הפרי על העצים שלנו.
לגדל דבורים בחצר, הייתה החלטה ספונטנית. מסקרנות לשמה, הלכנו (אריה ואני) ללמוד דבוראות (פעם קראו לזה כוורנות). פגשנו את פרנק, איש מופלא, שהיה לנו למורה והיום חבר והוא זה שהדביק אותנו בחיידק האהבה לדבורים.
מחד נחשפנו לחיים המופלאים שבכוורת ומאידך למדנו שבעולם ישנה בעיה קשה של העלמות דבורים.
דבוראים עומדים חסרי אונים מול תופעה שכוורות מתרוקנות והדבורים נעלמות כלא היו. הסיבות לא ממש ברורות, מה שידוע שצמצום שטחי הבר, שהם שטחי המרעה שלהן, ריסוסים בשטחים חקלאים ואפילו בפרדסים (הזקוקים לדבורה להאבקה), לא מקלים על חיי הדבורה. ישנה גם השערה שהשפעת האנטנות הסלולאריות גורמת לשיבוש במנגנון הניווט של הדבורה. חקלאים מודאגים חוששים מירידה ביבולים של הדרים, אבוקדו, ליצ’י, מנגו, נשירים למיניהם ירקות ופירות (אבטיח, מלון, תות שדה), צמחי תבלין ועוד, שתלויים בהאבקה. בארה”ב כיום חקלאים משלמים לדבוראים בעבור הצבת כוורות במטעים, כך נודדות כוורות, אלפי ק”מ ממקום למקום.
בשנים האחרונות, תוך כדי ניסיונות להתגבר על הבעיה, החלו לגדל דבורים בשטחים עירוניים, על גגות גורדי שחקים, במרפסות, בחצרות אחוריות ומי יודע אולי בעתיד אפילו יעמידו כוורות בכיכר העיר… צמחיה עירונית, עצים, צמחי תבלין ופרחי נוי, עשויים להיות כרי המרעה העתידיים לחיזוק אוכלוסיית הדבורים. כך תיחסך מהכוורת החשיפה האינטנסיבית לריסוסים קטלניים.
היה ניסיון להעמיד כוורת על גג בת”א, שלא צלח. התנגדות השכנים הביאה בסופו של דבר לשריפת הכוורת. גם בורות ופחדים וחשש מעקיצות (או מאלרגיה לעקיצות) מעמיד את הדבורים בסכנה. לא אחת כשנתקלים באזורינו בנחיל דבורים, מיד מוזעק מדביר לרסס ולחסל את הנחיל.
כוורת היא חיית מחמד, הדורשת תשומת לב, חום ואהבה, כמו כל בעל חיים שגדל במחיצתנו. הכוורת היא יצירה מושלמת של הטבע, סופר-אורגניזם מגובש וחכם.
נחיל הדבורים היא ישות מורכבת הגדולה מסכום חלקיה.
הבנת החכמה וההרמוניה של עשרות אלפי הפריטים החיים בתיאום, בשיתוף ובחוסר אנוכיות, פותח צוהר ללמוד את נפלאות הבריאה.
אם נרצה, זוהי מונרכיה דמוקראטית כשכל נתין בה מוכן בכל שעה להקריב את חייו על מזבח השרות עבור הכלל. למלכה תפקיד מוגדר, להטיל ביצים. בשיא העונה כ-2000 ביצים ליום. מלכה נחלשת, מוחלפת בחדשה, ההחלטה להפיל את המלכה מוטלת על כתפי הפועלות. הדבורים מלמדות אותנו שיעורים אינסופיים, על שיתוף, על חיי קהילה, על אחריות. ההתבוננות בעונות השנה עבורנו, כיום, אינן רק על שינויי קור או חום, גשם או שמש. כל עונה מביאה עימה צרכים שונים לכוורת, קצב משתנה, ריחות ופריחות, חלקן אהובות על הדבורים ואחרות לא. כמובן זה משפיע על השיקולים בבחירת שתילים או עצים. קיומם של יצורים בבית, הניזונים מצוף, נלקח בחשבון.
הדבורים מצטרפות למערכות התומכות בסביבתנו. כמו הקומפוסט הבונה אדמה עשירה מתחת, עושה הדבורה את מלאכת ההאבקה ממעל. פאפיות, התפוח, האבוקדו, הליצ’י, הירקות והתבלינים, זוכות לתמיכה מקרוב. כבר היום, אחרי שנתיים עם כוורות בחצר, ניתן לראות עלייה בכמות הפרי על העצים שלנו.
דבש בכוורת יש כל השנה, זהו מזונה של הדבורה. באביב, כשהפריחה מרובה, מתמלאת הכוורת בשפע של דבש. זו העונה שבה אפשר לקחת ממחסני האוכל שלה מעט גם עבורנו (מגדלים קונבנציונאליים אוספים כ-25 ליטר דבש מכוורת, אנחנו רודים כ-10ליטר). הרדייה מתבצעת בסוף האביב/תחילת הקיץ, כדי לאפשר לכוורת להתמלא מחדש. מחסני המזון בכוורת, זו הערובה לחוסנה של הכוורת לקראת שלהי הקיץ השחון והחורף הקר, שלעיתים יכול לסכן את המשך קיומה של הכוורת.
דבורי דבש בחצר האחורית
בשל מידתה וצפיפותה של החצר האחורית שלנו, העמדנו את הכוורת הראשונה מתחת לחלון חדר השינה, בשולי השביל החוצה את החצר, השנה הוספנו כוורת שנייה ממול. לא אחת אנשים תמהים על הבחירה להעמיד כוורות בגינה, בקרבה פיזית לשביל ולחלון.
בחמש השנים האחרונות אנחנו עדים לתהליך מואץ של עיור באזור המגורים שלנו, פרדסים ושטחי בר נעלמים בקצב מסחרר. גידול דבורים בתנאים אורגניים, ללא תוספות כימיות לכוורת, זוהי לדידנו שליחות.
המפגש של קבוצות מבקרים (תלמידי בי”ס, מורים וסתם אורחים) וכן תלמידי פרמקלצ’ר, עם הכוורות, מעורר בתחילה רתיעה וחשש, במהרה מוקסמים המבקרים מהסיפורים ומההתבוננות בכוורת. אם נצליח לשנות מעט עמדות ודעות מוטעות לגבי דבורים – זה חלקנו.
כעת שהחצר רוחשת דבורים הששות לאבקה וצוף, זוהי מעבדה מרתקת לבדוק שינויים בכמות הפרי. אנחנו מגדלים כ-30 עצי פרי וביניהם ערוגות קטנות ואינטנסיביות של ירקות ותבלינים.
פתרונות ביתיים לרדיית הדבש
כמות הדבש שאנחנו רודים היא קטנה לכן איננו משתמשים בצנטריפוגה להוצאת הדבש מהחלות. שיטה שנהוגה אצל מגדלי דבש מסחריים. הפתרונות שלנו הם ביתיים ומעט פרימיטיביים, אבל הרדייה משמחת את הנכדות שלנו שצופות בדבש הניגר.
חלות הדבש המוכנות לרדייה, מכוסות בקרום של שעוות דבורים, את השעווה מגרדים בעדינות והיא נאספת בכלי נפרד בהמשך היא תשמש את אריה ליצירת סבון וקרמים. על מסגרת עץ, אנחנו מותחים רשת ברזל דקה, המסגרת מונחת על מיכל. על המסגרת אנחנו מניחים את החלה הנקייה משעווה, הדבש ניגר לאיטו וממלא את המיכל וממנו נעביר את הדבש לצנצנות.
חיי הדבורים עשירים ומלאי עניין. נדרש ידע בסיסי כדי לגדל אותן וגם להצליח. אחרי שנה של לימודים, עברנו שנתיים של גישושים טעויות וגם הצלחות. היום, שלוש שנים מאז שהצבנו את הכוורת בחצר, עדיין “התבוננות” ו”הקשבה” היא הכלי המשרת אותנו בבואנו אל הכוורת.
מאשה שלום
אני מגדלת דבורים כבר 4 שנים.
השנה כתוצאה כנראה מהורואה ומעש הדונג, הכוורת דעכה ונעלמה לה.
ממי יכולה לקבל נחיל או מלכה?
האם בשלב זה של השנה אפשר לגדל אותן?
את הנחיל הראשון בניתי בספטמבר והוא נבנה משך כחודש/ים.
תודה רבה
מיכל
שלום אני רוצה לקנות כוורת ודבורים איפה אפשר לקנות דבורים בארץ?
שלום רב.
מה אומר החוק לגבי גידול דבורים בחצר?
איתן
מעניין!
רדייה בגרביטציה – כמה זמן עד שהחלה מתרוקנת (צריך להפוך?)
מאז מאי 2015 יש לנו כוורת ביתי,היא גדלה ומתפתחת ואנחנו נהנים מאוד מהמראה (יש לנו חלון שאפשר להציץ דרכו פנימה).
אנחנו רוצים “לעלות קומה” ורציתי לדעת באיזה רשת להשתמש בין הקומות,על מנת שרק הפועלות ולא המלכה.
תודה !
הי.
אני גרה בעיר. האם גידול דבורים בכוורות עלול להזיק לתושבים (עקיצות וכדומה)?
לדעתי ממש אין חשש. אני מגדל בחצר מזה מספר שנים. מעולם לא נעץ שכן
רשת חיסום מיוחדת. רשת מלכות. שנקראת רשת הנימן.
המאפשרת לעמלות לעבור ולמלכה לא לעבור כי היא גדולה.
מירי, היכן הכוורת שלכם? בחצר או על הגג? והיכן השגתם כוורת עם “חלון הצצה”, או אם בניתם לבד אנא הנחיות…או מישהו אחר שרואה את השאלות. כמו גם הכוונה היכן ניתן לרכוש מוצרי בסיס להתחלה. כגון המכשיר הזה שמשתמשים כדי להתקרב לטפל בכוורת (מפוח עשן? איך הוא נקרא?)
היען קונים כוורת?
שלום
מתי כדאי להעלות קומה שנייה בכוורת? האם רק אחרי שהמסגרות החיצוניות מלאות דבש?
תודה
ממליץ על קורסים מסודרים ומעולים לגידול דבורים בפקולטה לחקלאות ברחובות.
http://hutz.agri.huji.ac.il/continuing_programs_dvorim.php
שלום לכולכם,
שמחה שיש לי את ההזדמנות לכתוב לכם כאן. כל כך נחמד שיש מתעניינים ללימודי דבוראות.
בפקולטה לחקלאות מתקיים מדי שנה קורס דבוראים חובבים בן 18 מפגשים בקבוצות קטנות של עד 5-6 משתלמים בקבוצה עם מנחה מומחה בתחום.
בנוסף, כל בוגר שמתחיל לגדל דבורים מקבל הנחייה ממרכז התכנית,חיים כלב, שהוא דבוראי עצמאי, האחראי על המכוורת הלימודית/ מחקרית של הפקולטה לחקלאות, ואף משתתף כעוזר הוראה בתכנית הלימודים האקדמית בקמפוס.
בתום הלימודים קיימת אפשרות להצטרף למועדון החובבים שהוקם לבקשת הבוגרים. המועדון מנוהל ע”י הפקולטה לחקלאות המקיים 4 כנסים מדי שנה בו נחשפים המשתתפים לעידכונים האחרונים מהשטח ומקבלים הנחיות לעונת הפעילות ממרכז התכנית.
מיותר לציין כי תכנית הלימודים של הדבוראים החובבים מקיפה ומעמיקה, וכוללת שימוש במכוורת הלימודית (אשר נמצאת בקמפוס עצמו), במעבדות ומכון הרדייה הקיים במקום.
במסגרת הלימודים יש סיורים למכוורות בהיקף מסחרי, מכוורות בעיר ומכוורות תיירותיות.
החובבים נחשפים גם למוסדות החיוניים בתחום, לעידכונים האחרונים משולחן המועצה ולתהליכי הרישוי ולאחרונה גם החיקוק בענף.
הקורס הבא ייפתח ביום שישי הראשון של חודש פברואר 2015.
צרו קשר ונחבר אתכם עם בוגרים שישמחו להמליץ על התכנית.
שלכם ובשבילכם,
רקפת – 08-9489991 * 052-2907093
המדור ללימודי חוץ
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה – קמפוס רחובות
האוניברסיטה העברית בירושלים
שעוויות מעולות נקיות ואורגניות ניתן לקנות אצל אהוביה ארליך מושב אביחייל.
יש טלפון לאדון ארליך
גידלתי דבורים לפני כ 60 שנה עם אבי. עכשיו שאני גימלאי אני מעוניין לגדל דבורים כחיית מחמד.
יש לנו בית קיץ ב’קיט ושיט בקיסריה. חשבתי לשים כוורת אחת או שתיים על הגג.
היכן אני יכול לרכוש זאת ואם יש לכם עצה או שתיים בנושא.