בין אם תרצו ובין אם לא, סביר להניח שבקיץ הזה תגלו בקומפוסטר שלכם רימות שמנמנות מנשנשות את הפסולת האורגנית בהנאה מרובה. אפילו הקשוחים שבאנשי/נשות הפרמקלצ’ר עלולים להיגעל למראה מלבב זה. אז לפני שאתם מדפדפים הלאה, כמה מילים אודות החבר השחור. הכרות והבנה תמיד עוזרים בביטול פחד וגועל…
בין אם תרצו ובין אם לא, סביר להניח שבקיץ הזה תגלו בקומפוסטר שלכם רימות שמנמנות מנשנשות את הפסולת האורגנית בהנאה מרובה (לפעמים אפשר לשמוע אותן לועסות!). אפילו הקשוחים שבאנשי/נשות הפרמקלצ’ר עלולים להיגעל למראה מלבב זה. אז לפני שאתם מדפדפים הלאה, כמה מילים אודות הזבוב שמככב בלא מעט סרטוני יוטיוב. הכרות והבנה תמיד עוזרים בביטול פחד וגועל…
מקורו של זבוב החייל השחור (hermetia illucens) ביבשת אמריקה, אך היום בעזרתינו הנדיבה הוא נמצא באזורים נרחבים בעולם וגם בישראל (השמועה אומרת שהוא עדיין לא הגיע דרומית לבאר שבע, אם מישהו ראה הוא מוזמן לכתוב בתגובות). כמו זבובים רבים מחזור החיים שלו מורכב מארבעה שלבים: ביצה, רימה (לארווה בלעז), גולם וזבוב בוגר. לזח”ש יש מספר דרגות של גולם שבינהם הוא מתנשל ושלב נוסף שנקרא טרום גולם (Prepupa) שבו הרימה מפסיקה לאכול ומחפשת מקום להתגלם על הקרקע.
החלק הדומיננטי במחזור חיי הזבוב הוא הרימה. הרימה ניזונה מפסולת אורגנית לרבות זבל עופות, זבל חזירים ושאר ירקות. בשונה מהתולעים האדומות (אירופאיות מפונקות), רימות אלה בעלות גפי פה לועסות והן לא בררניות כשזה נוגע לאוכל, הן יפרקו בצל, שום וקליפות של הדרים כאילו היה זה מעדן גורמה של ממש.
ואם כבר התחלתי להשוות לתולעים האדומות, אז אין מה להשוות… הזח”ש הרבה יותר מתאים לאקלים הים תיכוני שלנו והוא פעיל באביב – קיץ – סתיו. הזבובים לא אוהבים להיזדווג כשקר ומעונן ולכן לא נראה את הזח”ש והרימות בחודשי החורף. הבדל נוסף הוא שהתולעים צריכות להתרבות ולגדול בתוך החומר האורגני, תהליך הדורש זמן. לעומת זאת אוכלוסיית הזבוב מתחילה בפתיחה חזקה כאשר כמה מאות ביצים מוטלות מעל החומר האורגני, והרימות הצעירות מתחילות מייד לאכול בקצב מסחרר… כמה מהר? בסרטון הבא (לבעלי לב חזק בלבד!).
בשלב זה בוודאי כבר התחלתם לחפש קוטל זבובים אקולוגי באתר… אז אפשר להירגע. למרבה המזל הזבוב הבוגר חי רק את החיים הטובים, משמע: לעוף, למצוא בת זוג ולהזדווג. אוכל כבר לא מעניין אותו בשלב הזה ואפילו גפי הפה שלו לא מפותחות לאכילה. חוץ מזה הוא גם לא המעופף הכי טוב בעולם ומעדיף להמנע מכניסה למבנים (זבוב הבית לעומתו ידוע כמעופף מעולה).
אז מה יוצא לנו מכל זה? ראשית, החבר’ה האלה פותרים לנו את בעיית הפסולת האורגנית. שנית, אנו מקבלים רימות עשירות בחלבון ובזרחן להאכלת התרנגולות, הדגים והזוחלים שלנו. זהו דבר לא טריוויאלי בכלל, אם שאלתם את עצמכם פעם מהיכן מגיע החלבון הדרוש לתרנגולת על מנת שתטיל ביצה ענקית כל יום? אז במרבית המקרים מדובר בקמח דגים שאינם ראויים למאכל אדם המהווים חלק חשוב מתערובת המזון שלהן (לא בר קיימא במיוחד…). אז בעצם בשונה מתולעי הקומפוסט המספקות לנו הומוס איכותי, התוצר של הזח”ש הוא הרימות עצמן. גם מהזח”ש נקבל קצת הומוס, אך הוא בכמות קטנה ואיכות נמוכה יחסית לזו של התולעים.
הבעיות מתחילות שהרימות אכלו מספיק והן שואפות להיות זבוב או זבובית (טרום גולם). הן מתחילות לטפס ולעלות במעלה המיכל לחפש לעצמם פיסת קרקע להתגלם בה. אך אם אין קרקע, הן יזחלו ויחפשו אותה ובאמת שרימות מתחילות להסתובב לך בבית זה יכול להיות קצת לא נעים… אבל בפרמקלצ’ר כמו בפרמקלצ’ר אין בעיות אלא רק פתרונות. כל מה שצריך לעשות זה לתעל אותם למקום חפצינו. בעצם זהו מנגנון נהדר לאיסוף הרימות שהן בשיא גודלן, זבל נכנס – מזון עשיר לבע”ח יוצא. בתמונה מתקן יעודי לגידול הרימות (Biopod) הגדלות ונופלות היישר ללול התרנגולות (הן עפות על זה)

מערכת האכלת תרנגולת פרמה-אוטומטית

ביופוד שהכנתי בעצמי
למעלה תמונה של ביופוד שהכנתי בעצמי (בעזרת ד”ר יוטיוב) והוא אפילו עובד לא רע בכלל
עוד דבר שחשוב לי להזכיר זה נושא הריח, חוות רימות לא מאוזנת עלולה להדיף ריח חריף הנוצר בגלל תנאים אנאירובים. הדבר יכול להגרם משתי סיבות: החומר רטוב מידי, קורה לרוב בשל סתימה של צינור הניקוז, או שיש יותר מידי חומר אורגני יחסית למספר הרימות (האכלת יתר). אני אישית פתרתי את בעיית הריח ב”ביופוד” שלי על ידי הוספת עלים יבשים וקצת חול לאיזון הרטיבות.
מי שרוצה עוד… יש על הזבוב המון חומר ברשת (חפשו Black Soldier Fly), מאמרים מדעיים, אתרי אינטרנט, סרטונים ביוטיוב ובלוג מצויין שממנו שאבתי הרבה מידע.
אני חדש בתחום, החלטתי להסב את השאריות מהלול שלי למשהו יותר טוב ולייצר לעצמי קומפוסט, בניתי לי מיכל מילאתי אותו בשכבה עבה של חומר יבש ועליו את כל הסחלע מהלול, כשהוצאתי את ערימת השאריות מהלול ראיתי שיש מתחתיה מלא רימות. כשהנחתי את הקומפוסטר בשקט, הוא התכסה בעננה של זבובים והריח המסריח נישא למרחוק.. איך אני יודע שזה זבוב החייל השחור ולא זבוב הבית? ואם זה כן זבוב הבית, יש מה לעשות או לפרק את הערימה ולבנות חדשה?
אני מקמפסט בתחילת הדרך.
בניתי ערימת קומפוסט בשדה הצמוד לגינתי, תחת כיפת השמים, שמש רוב היום.
הקומפוסט בנוי כעוגת השכבות – חומר אורגני, עשבים עלים יבשים – חומר אורגני.
הכמות בערך כשל באלה.
הערימה מפוצצת בזח”שים.
האם אפשר “להציל” את המצב – כלומר להעלות את הטמפ’ שלה ולהיפטר מהרימות (אני עדיין לא מגדל תרנגולות ובניתי את הקומפוסטר ע”מ שיהיה לי הרבה קומפוסט לגידוליי האורגניים).
איך אפשר “להביא פנימה” תולעים אדומות?
תודה.
אז אפשר לשים אותם בערוגת התבלינים?
אחרי שירד הלחץ והבנתי שהמוני הרימות שזורחלות בקומפוסט הן דבר חיובי, אני לא מצליחה להבין האם אני יכולה להשתמש בקומפוסט כפי שהוא עם הרימות ופשוט לפזר אותו ביחד איתן ליד הצמחים, או שאני צריכה לחכות שמשהו יקרה? כי כבר חודשים רבים שהקומפוסט מלא ברימות (עכשיו חורף וקר, עדיין מלא רימות). אני לא יודעת אם הקומפוסט שהוא כזה פעיל אפשר לשים אותו ליד צמחי תבלין?
אכן תגלית מרעישה שמשנה את כל הסיפור.
הרימות האלה מתסכלות אותי כבר כשנתיים.
ופתאום = ברגע הן הופכות ממטרד למשאב!
שוב נוכחתי שלכל דבר יש כל כך הרבה צדדים וגוונים.
תלוי מאיפה אנחנו מסתכלים. הקורבן המסכן? המלך?
תודה רבה על האינפורמציה המצויינת,
בישראל גרתי במושב בגליל בגובה מ’ ומעולם לא נתקלתי ברימות אלה.
ערימת הקומפוסט היתה מונחת על האדמה בקצה מוצל של הגינה ועברה המון אוורור על ידי חתולים כלבים נמיות וכו -כולם אהבו לפשפש בה. הערימה ספגה חומר אורגני במשך 4 שנים של גינה אורגנית + בישול ביתי כולל שאריות בשר ואני חייבת לציין שמרוב מפשפשים כמעט ולא היה לי דשן מכל הסיפור הזה. פעם בשנה אולי כמות של חצי דלי קטן…
השרשורים הגיעו לבד מתוך האדמה אך ממש לא באופן קבוע.
לעומת זאת כרגע בגיברלטר יש לי קומפוסטר כהילכתו (הוזמן מהאינטרנט, ישראלי = עלה המון ולא מומלץ בכלל, אך הוא אילוץ לפתרון אסתטי במרפסת חשופה לשכנים…)
ולעניין הרימות- גם אני הזדעזעתי- בתור מקמפסת מנוסה לא הצלחתי להבין מה הם כל המרעין בישין התוקפים את הזבל… יש לציים שאני מצליחה לשמור על איזון באמצעות עיתונים , קרטוני ביצים וניירות טואלט- אין לי חומר אחר להשתמש פה. כל עלה נושר מייד קופצים עליו 4 עובדי עירייה לאסוף…
הערימה מגיעה לפעמים לחום מאוד גבוה אבל זה לא מזיז לרימות. להפך. אני קצת מתבאסת מזה שלא יהיה לי כל כך קומפוסט בסוף התהליך אך מכיוון שגם בארץ התהליך לא נשא המון פרי אני מבינה שזה גורלו כנראה של איסוף קומפוסט ביתי (מנסיוני שלי בלבד כמובן)-
הוא אמור להקל על 1. הבעל שצריך לזרוק זבל 2. אתרי ההטמנה ומצבורי המתאן 3. המצפון
במקרה של התרנגולות או חיות אחרות יש המון רווח לקקיפוסט- זה כמו לונה פארק להמון חיות.
אצלנו פה רק שחרור אחד (די טמבל מצפיה בו, נראה לי צעיר) עלה על האוצר אבל לא יודע מה לעשות עם שפע הרימות שזוחלות פה
הן יצאות לטיול בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות או בלילה לח אבל אם אני עושה היפוך בערימה תמיד יש כמה שעושות אחרי זה ויברח.
הבוקר כשהגעתי לקומפוסטר חשכו עיניי!! מלא רימות בפתח התחתון.. יש לי קומפוסטר ביתי של 650 ליטר, קראתי את כל התגובות ועדיין לא הבנתי האם יש מה לעשות או שהלך הקומפוסט (אין לי תרנגולות או זוחלים שיאכלו אותן…)להמשיך להשתמש כרגיל?! הצילו…. (גרה בלהבים אגב)
אז מה השורה התחתונה בנוגעה לערימת הקומפוסט (אצלי היא ממוקמת בבור…) האם הרימה מזיקה לקומפוסט או שלא צריך להתרגש? האם עצם זה שהרימה אוכלת את החומר האורגני ומפרישה צואה זה לא תהליך חיובי? סה”כ זה התהליך בהומוס.
למרות שהבהרת שהם טובים – אני לא רוצה אותם בקומפוסט! הצילו!
הם מגעילים אותי נורא נורא נורא. ואני לא יכולה לטפל בקומפוסט בגללם (כל היפוך נגמר בחצאי רימות שזזות לי מול העיניים), ליד הקומפוסט על האדמה יש מלא גלמים, ומעליו חג לפעמים הזבוב עצמו, ואני גם לא רוצה שיאכלו לי כל-כך הרבה מהשאריות שאני מכניסה! :-D.
יש דרך להיפטר מהם?
מתי הם יוצאים מהגלמים?
אם הם עוזבים בחורף, איך אני שומרת על הקומפוסט מוגן בפניהם לקראת האביב?
האם יש שלב שהם נעלמים מהקומפוסט עצמאית? נגיד כשהוא כבר עשוי ומוכן?
אה, וגם: אני מדמיינת או שמאז שהן הגיעו יש גם ריח לא משהו לקומפוסט (ולא בגלל שהוא לא מאוזן)?
את לא מדמיינת…זה מה שכתבתי:
עוד דבר שחשוב לי להזכיר זה נושא הריח, חוות רימות לא מאוזנת עלולה להדיף ריח חריף הנוצר בגלל תנאים אנאירובים. הדבר יכול להגרם משתי סיבות: החומר רטוב מידי, קורה לרוב בשל סתימה של צינור הניקוז, או שיש יותר מידי חומר אורגני יחסית למספר הרימות (האכלת יתר). אני אישית פתרתי את בעיית הריח ב”ביופוד” שלי על ידי הוספת עלים יבשים וקצת חול לאיזון הרטיבות
כן, אבל נראה לי שהוא מאוזן.
או שהרימות עצמן גורמות ליתר-רטיבות?
אני אזרום איתך כאן…להיפטר: ציפורים/תרנגולות/זוחלי מחמד/צפרדעים תני להם להסתובב באזור/בתוך הקומפוסטר ולא ישאר מהם זכר.בדרכים אחרות זה לא ילך…באמת עדיף למנוע בעזרת רשת זבובים כדי למנוע הטלה באביב (בחורף הן לא פעילות) פשוט אין הזדווגות וכך אין גם רימות חדשות. (ודרך אגב אני באסכולה של- לא להפוך את הקומפוסט)
דווקא יש הרבה ציפורים אצלי, אבל לא נראה לי שהן קלטו את האוצר הבלום הזה. מה זה זוחלי מחמד? שאביא איגואנה?
ושאלה: אם אכניס את הגלמים (שיש מהם כמויות מסביב לערמת הקומפוסט על האדמה), האם הם יהפכו לחלק מהתהליך או שפשוט יבקעו בקומפוסט?
ועוד אחת: רשת זבובים – עד מתי? מאביב עד החורף או שמספיק רק באביב? (מטילים גם בקיץ?)