מחשבות על הקומפוסטר

טכנולוגיה נאותה

איזה משוגעים אנחנו, יאללה… אנחנו ממציאים מכשירים ושיטות כדי לעשות בעצמנו את מה שהטבע עושה בעצמה – לפרק את הפסולת האורגנית שלנו. מחשבות על מה עושה קומפוסטר לאחד טוב, ועיצובי קומפוסט שונים שאפשר לבנות.

איזה משוגעים אנחנו, יאללה… אנחנו ממציאים מכשירים ושיטות כדי לעשות בעצמנו את מה שהטבע עושה בעצמה – לפרק את הפסולת האורגנית שלנו. מחשבות על מה עושה קומפוסטר לאחד טוב, ועיצובי קומפוסט שונים שאפשר לבנות.

אז, מה העניינים כאן?

קומפוסט (דשונת בעברית) הוא תהליך טבעי. מה שלא טבעי כאן הוא אנחנו – אנחנו מין שיושב בריכוזי אוכלוסיה עצומים, ולמרות היכולת הגדולה שלנו (בזכות הנפט) להגיע רחוק, האדם המערבי כבר לא נודד, וכך שרובנו, את רוב הפסולת האורגנית שלנו מייצרים במקום אחד – בבית.

ואז קורה המצב שבמשך שני הדורות האחרונים אנחנו אורזים את הפסולת שלנו, הכל – אורגני, לא-אורגני, הכל – לתוך שקית, ושולחים אותה באמצעות משאית אל המזבלה. שם, הפסולת האורגנית מתפרקת לאיטה ללא חמצן, תחת תילי תילים של פסולת נוספת שממשיכה ומתווספת מעליה, ומייצרת את אחד מגזי החממה היותר מזהמים – מתאן. כן, זה אותו גז שבגללו האשימו את הכבשים והבקר של ניו זילנד בחור באוזון (האשימו בשגגה, כמובן – כיוון שאין קשר בין מתאן לחור באוזן, למרות הוא אכן אשמת הבקר והצאן). וכאן ראוי להדגיש – לא רק בתעשיית הצאן ובקר אנחנו מוסיפים מתאן לאטמוספירה, גם בפירוק אנארובי של הזבל האורגני שלנו.

יש קומפוסטר מצליח, ויש קומפוסטר מסריח

הפעם אני לא אדבר על קומפוסט, אלא על השיטה, המתודה, הכלי שתומך בנו בהכנת הקומפוסט, ודואג שהשכן לא יתעצבן (ולעיתים הוא יתעצבן למרות זאת) בגלל הריח – הקומפוסטר.

אבל בשביל להבין מה הוא קומפוסטר טוב, אנחנו צריכים להיזכר מה זה קומפוסט בדיוק, כדי לדעת מה בדיוק המאפיינים שהקומפוסטר שלנו צריך שיהיו לו. אז אני כן אדבר קצת על קומפוסט, אבל ממש מעט.

אז מה המאפיינים המקיימים תהליך קומפוסטציה מאוזן:

  • תהליך אירובי – דורש אוויר
  • יחס חנקן:פחמן של 1:30 עד ל-1:40 (האחד זה החנקן) – מה שאומר שככל שיש לנו יותר פסולת חנקנית אנו זקוקים ליותר חומר פחמני.
  • מפגש עם מגוון חיידקים ופטריות, לצורך קיום כל שלבי התהליך בצורה האופטימלית.
  • רטיבות רצויה 50-65% נוזלים (לפי משקל). דרך פשוטה לבדוק רטיבות טובה היא (אם אתם לא נגעלים) לקחת מעט קומפוסט ביחד, ולסחוט אותו. כל דבר בין יד לחה לסחיטה של כמה טיפות, זה בסדר.

וסט המאפיינים הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו, הם המאפיינים השימושיים שנדרשים מהקומפוסטר שלנו:

  • מכיוון שזה קומפוסטר ביתי, אנחנו זקוקים לגישה נוחה להוספת הפסולת אל הקומפוסטר. זה אומר גם למקם את הקומפוסטר במקום מתאים, וגם גישה נוחה במתקן עצמו להוספת הפסולת
  • הוצאת הקומפוסט המוכן בקלות
  • הקמה ופירוק פשוטים
  • אפשרות למספר תאים שיכולים להמצא בשלבים שונים בתהליך (אחד פעיל, מה שנקרא “אוכל”, ועוד אחד שהפסקנו למלא, ונותנים לו לעשות את שלו…) – או במילים אחרות: יכולת שכפול הקומפוסטר.
  • אני מניח משתמשים סופר עצלנים, ולו רק כי רובנו חולמים על כמה לעבוד כמה שפחות. זאת אומרת שאנחנו רוצים להשקיע כמה שפחות עבודה, גם בבנייה, וגם בתפעול הקומפוסטר.
  • אנו מעוניינים להשקיע כמה שפחות תשומות – ז”א, זה פחות חוכמה לעשות קומפוסט אבל לצרוך הרבה חשמל תוך כדי. אנחנו שואפים לקומפוסטר שיצרוך כמה שפחות משאבים במהלך העבודה (וההקמה) – כמה שפחות אנרגיה אנושית, פוסילית ומשאבים מתכלים ומתחדשים אחרים. בשתי מילים – כמה שפחות.

אז עם כל אלו, בואו נבחן מספר עיצובים לקומפוסטרים. נחלק לשתי קטגוריות, הקומפוסטרים הקנויים (לעצלנים שבנינו) וקומפוסטרים “עשה-זאת-בעצמך”. נתחיל מהקנויים (שנשאיר טעם טוב לסוף), ונתחיל מהקומפוסטרים המוצלחים פחות ונלך אל הטובים יותר (לדעתי, כמובן)

הערות לבחינה

  1. לא ניסיתי בעצמי את כל הקומפוסטרים. את כל הדיון על התכנון אני מבצע על בסיס המידע שמצאתי עליו, ועל התמונות.
  2. מאז שלעשות קומפוסט הפך לסוג של טרנד, התחילו לשווק עשרות, ואפילו מאות דגמים. אני כמובן לא הולך לכסות את כולם. אבל להבין את הרעיון גם מרק עשרה.
  3. אני מתעסק עם קומפוסטרים “רגילים” בלבד במאמר, ולא בחוות תולעי קומפוסט, שזה סיפור שונה לגמרי, וממש מחוץ לטווח של הסיקור הזה.
  4. המטרה כאן היא לא לקדם מכירות של קומפוסטר זה או אחר, ולכן לא אפנה אתכם לאתרים שבהם שוטטתי אלא אם כן יש סיבה טובה לכך. אתכם הסליחה. מי שרוצה לקנות, הקלידו “קומפוסטר” בגוגל, ותוצפו באתרים שמוכרים מכל טוב.
  5. ועל כל אלו אוסיף שכמובן לכל קומפוסטאי (אדם שעושה קומפוסט?) יש את השיטות שהוא מעדיף, מסיבות כאלו ואחרות. אני לא מעל לזה, וגם לי יש נטיות בהקשר זה. אני רק מקווה שאצליח להצדיק אותן בהצלחה.

הקנויים

קומפוסטר חשמלי קטן להצבה במטבח

קומפוסטר חשמלי קטן מימדים להצבה במטבח

מה טוב: למי שחושש להוסיף מוצרי בשר, חלב ודגים, בקומפוסטר הזה אין חשש מבעלי חיים שינברו לכם בקומפוסט; בהנחה שהכל בסדר, אפשר להניח אותו במטבח ולא צריך לצאת החוצה, או לשים דלי קטן ליד הכיור.

מה פחות טוב (או רע?): צורך חשמל (לא יודע כמה, המשווקים אומרים שמעט), אבל מעבר לצריכה עצמה זה יכול להוות בעיה, למשל, אם הקומפוסטר מפסיק לעבוד מסיבה כלשהי, אנחנו מנוטרלים עד שיחליפו/יתקנו/יבוא טכנאי/משהו – עד אז, אין לנו קומפוסטר; מנותק מהקרקע (אני נוטה להאמין שחיבור לקרקע הוא חשוב כדי לשמור על אוכלוסיות חיידקים ופטריות מאוזנות, ובכך ליצור הומוס יציב יותר ובריא יותר); מחיר – מאוד יקר (סביב ה-2000 ש”ח).

סימני שאלה: לפני המשווקים הקומפוסטר יכול לאכול כל הזמן, ואחרי שבועיים הקומפוסט מוכן. עקרונית זה סבבה, רק שזה לא הגיוני כל-כך: אם כל הזמן אפשר להוסיף חומר, ואחרי שבועים הוא מוכן, אז מתי השבועיים האלו עוברים? האם יכול לצאת חומר שרק אתמול נכנס לקומפוסטר, כי עברו שבועיים מהפעם האחרונה שרוקנו אותו? או אולי כל הזמן החומר המוכן יוצא, אבל אז זה אומר שאנחנו כל הזמן צריכים לרוקן את העדנית הזאת שבתמונה שמתמלאת בהומוס, כי אולי זה לא נעים שזה יושב במטבח. אחרי הכל אין להומוס ריח רע, אבל כן יש לו ריח, וזה לא בהכרח נעים שהריח הזה יהיה כל הזמן במטבח.

אסטתיטקה: בעיקרון גבוהה, אבל בגלל שהקומפוסטר אמור לשבת בתוך הבית, ממש במטבח, זה מעלה גם את הדרישה לאסטתיקה, כך שאולי זה לא בהכרח משתלב עם הארונות או עם הצבע של המקרר.

מערבלי הקומפוסט המסחריים

מערבלי הקומפוסט המסחרייםמה טוב: ערבול יכול לעזור להאיץ את התהליך, כיוון שאנחנו מאפשרים הדבקה יותר מהירה של חיידקים ופטריות בכל כמות הפסולת, במקום לתת להם להתפשט לבד מהמרכז והחוצה. טוענים שהגובה מהרצפה מונע מזיקים.

מה פחות טוב (או מה רע?): ערבול דורש עבודה. בהחלט לא רבה, אבל יותר ממה שנראה לעין, כיוון שלפחות מהתמונה נראה שאוויר הוא גורם מגביל בעיצוב הספציפי הזה, אז הערבול הוא יותר קריטי. נפח לא גדול במיוחד (230 ליטר), כך שאם אתם משפחה גדולה שאוכלת הרבה צמחים, יש שאלה האם הקומפוסט יתבשל בזמן עד הצורך בריקון המיכל – או במילים אחרות, ברוב הקומפוסטרים המערבלים, הנפח הוא עניין שיש להתעכב עליו

סימני שאלה: האם האוורור מספק. הגובה מהרצפה אולי מונע מזיקים אך הוא גם מונע מפגש עם כל החיידקים והפטריות המועילים לקומפוסט.

אסתטיקה: יש אנשים שיחשבו שהוא אסטתי. נראה קצת חייזרי אולי.

הקובייה הקלאסית

מה קומפוסטר הקובייה הקלאסיתטוב: יחסית גדול (כמעט חמש מאות ליטר) ולכן אפשר למלא בו הרבה פסולת לפני שצריך להתעסק עם הקומפוסט, קל להרכבה (לפי המשווקים), נוגע בקרקע, בעל מכסה (יתרון בשליטה ברטיבות של הקומפוסט). עקרונית, אפשר להוציא קומפוסט מלמטה ולהמשיך להאכיל מלמעלה (עקרונית, כי אף פעם לא ראיתי שזה ממש עבד כך); אם צריך אפשר די בקלות לפרק את הקומפוסטר, להשאיר את הערימה שתתבשל, ולפתוח ערימה חדשה ליד.

מה פחות טוב (או מה רע?): הגובה אולי יקשה על חלק מהציבור (במיוחד ילדים) להוסיף הרבה פסולת בבת אחת (הדלי יהיה כבד), ולכן אולי ידרוש לגשת לעיתים יותר תכופות לריקון הפסולת מהמיכל במטבח (כלי יותר קטן, ויותר קל). אי אפשר ממש לערבב את הקומפוסט (מאוד קשה לערבב קומפוסט נוזלי באמצעות את חפירה או קלשון)

סימני שאלה: שוב, כמות האוורור בספק כאן – פחות מקומפוסטר המסתובב, אבל עדיין. עלה לי כבר לראות קומפוסטרים מפלסטיק עם אוורור מספקשהתפרקו בצורה לא מאוזנת על אף שהלחות הייתה מאוזנת לאורך כל התהליך.

אסתטיקה: סביר בהחלט. הצבע הירוק משתלב עם הרבה אזורים בגינה.

כמו שתראו בכמה תמונות הבאות, רוב סוגי הקומפוסטרים הקנויים הם ווריאיציות טובות יותר או פחות של השניים האחרונים שהצגנו, ויותר של האחרון.

קומפוסטר קובייה קלאסית מסחרי מס' 1קומפוסטר קובייה קלאסית מסחרי מס' 2קומפוסטר קובייה קלאסית מסחרי מס' 3

 

 

 

משהו נחמד שאהבתי בקומפוסטר המסחרי האמצעי כאן למעלה, הוא הדופן שמשאירה אוויר. לא יודע עד כמה זה מוסיף, אבל זה תכנון נחמד, ובעיקרון כמו שאפשר לראות מהציור, זה משאיר שטח פנים גדול יותר עם האוויר (באופן עקרוני).

דופן קומפוסטר של התכנון האמצעי מלמעלה

הקומפסטר המסחרי מדגם הפח הירוק (משמאל)  לא מאוורר מספיק, ואני אומר זאת מניסיון. יש לי נטייה לומר אותו דבר על הכדור החייזרי מימין.

קומפוסטר חייזרי, מזכיר לי את הספר של מייקל קריצ'טון - 'הכדור'ממש ממש לא מאוורר מספיק. מניסיון

 

 

 

 

עוד תכנון מעניין של קומפוסטר מסחרי (אבל לא מצאתי אותו בארץ) הוא פשוט סוג של מגדל מארגזים מאווררים, שלמטה יש לו פתח יציאה, ומאכילים אותו מלמעלה.

במדריך הזה הבחור מדבר על הקומפוסטר הזה רק טובות (למרות שיש לקחת הכל בערבון מוגבל). יתרון: אין לו תחתית. זה יתרון, כי אפשר להשאיר אותו מחובר לאדמה.

מגדל קומפוסט. עיצוב מעניין

קומפוסטרים עשה זאת בעצמך

ביצוע עשה זאת בעצמך לתכנון האחרון – מגדל הקומפוסט, רק שהבחור כאן החליט להשאיר את התחתיות של הארגזים. אני חושב שעדיף להוריד את התחתית וליצור מין צינור ארוך – מה קוראים אותו מגדל.

ביצוע עשה זאת בעצמך לתכנון האחרון – מגדל הקומפוסט

ביצוע של הקומפוסטר הלא מוצלח (לדעתי) בפח ירוק עם גלגלים (מה קוראים אותו ש.ו.ש פחטר), עם מדריך מצולם על תהליך הבנייה.

ביצוע של הקומפוסטר גלגלים הלא מאוורר מספיק

מדריך מצולם על קומפוסטר מסתובב.

ביצוע של הקומפוסט המסתובב בחבית פלסטיק על משטח עם גלגלים קטנים

אותו רעיון של הקומפוסטר המסתובב הזה, מחבית ברזל. עוד על הביצוע הזה אפשר למצוא כאן (ביצוע כחול לבן).

מאותו הסגנון, קומפוסט מסתובב על משטח גלגלים קטנים

קומפוסטר מסתובב נוסף, הפעם על אנרגית הרוח! ואף יש מדריך מצולם ווידאו, כאן. רק לא ברור מהיכן מזינים את הקומפוסטר (אולי זה יותר גימיק מאשר באמת יעיל)

 

קומפוסטר מסתובב על אנרגיית הרוח

עוד קומפוסט מסתובב (זה ממש פופולארי, הסיבוב הזה) רק שלא ברור איך מוסיפים פסולת לתוכו. פשוט לגלגל אותו בגינה מצד לצד (כשהוא מלא… איכשהו.. יש מצב שזה גם כבד בצורה קיצונית, כי הוא ממש ארוך ויש לו נפח עצום)

קומפוסטר מסתובב, אבל נראה לי ממש ממש כבד לסובב אותו

ועוד אחד, עם מיכל כפול, שמאפשרת לתת לאחד מהם לנוח ולמלא בנתיים את השני. קצת יותר פרקטי נראה לי, אם כבר מיכל מנותק מהאדמה (למדריך המצולם באתר Instructables).

קומפוסט מסתובב כפול

וכאן יש אחד עם שלוש חביות מסתובבות! טירוף, אני מפסיק עם המסתובבות אחרת זה לא יגמר לעולם:

קומפוסטר מסתובב עם שלושה מיכלים

זה עיצוב שאני אוהב במיוחד – פרמידת הוכברג, שהיא סוג של קומפוסטר פעיל וערוגה משולבת, במרכז לאגרואקולוגיה עירונית בכפר הנוער מוסינזון, הוד השרון. (פרמידת הוכברג זה יותר מרק קומפוסטר! על זה עוד נדבר אולי מתי שהוא…)

פרמידת הוכברג, תכנון מעולה

הקומפוסטרים הקלאסים של ה”עשה זאת בעצמך” – קובייה מעץ בכל מיני ווריאציות – הם העדיפים עלי. הנה אחד כזה שמאפשר הוספה של לוחות ככל שהוא מתמלא.

קומפוסטר מרובע עם לוחות ניתנים להורדה, לפי הצורך ואחד דומה לו עם מכסים, ושני מכלים (חשוב!)

קומפוסטר מודולרי עם מכסה

וכאן, מדריך על קומפוסטר שכזה, בשילוב עם תרנגולות בית (ככוח עזר! והקומפסט משמש להם כמקור מזון ישיר (הפסולת) ועקיף (הנבטים שצומחים, החרקים והתולעים שמתרבות בקומפוסט, ואפילו הרימות של הזבובים – תרנגולות, ובכלל בעלי חיים, בניהול נכון – יכולות להיות מאוד שימושיות למערכות כאלו

קומפוסטר מרובע בשילוב תרנגולות

הנה עוד קומפוסטר מרובע, אסטתי וצבוע, מעניין אם הוא יישאר יפה כזה אחרי שישתמשו בו קצת…

קומפוסטר מרובע צבוע בוורוד. אסטתי למדי, למי שאוהב קיטש'

ועוד אחד דומה, קצת פחות ורוד.

עוד קומפוסטר מרובע, עם קרשים משתלבים

קומפוסטר מרובע מרשת קשיחה. לא מאוד מופנם, אפשר לומר (רואים את כל מה שאכלת)…

קומפוסטר מרובע מרשת קשיחה, לא מאוד מופנם, אפשר לומר...

ועוד אחד מרשת, הפעם עגול. נראה שהוא מסתיר קצת יותר טוב את הפסולת מהציבור

קומפוסטר עגול מרשת

ולסיום – משלנו, קומפוסטר פרמידה. בסיקור הזה סקרתי יתרונות וחסרונות, להנאתכם.

קומפוסטר הפרמידה, ופרמידת הקומפוסט שנולדה ממנו

סיכום

בסופו של דבר, יש עשרות תכנונים שונים, ועל אף הויכוחים הכמעט מיסיונריים שיש לעיתים לקומפוסטאים על הדגם הזה וההוא, כולם עושים קומפוסט בסוף. אז הכי חשוב לעשות ולהתנסות. את הדרך הטובה ביותר תגלו תוך כדי עשייה.

לתוכן זה נכתבו 36 תגובות

  • הי יש לי בבית שירותים אקולוגיים וגם קומפוסט ממטבח וגם טיטולים מתכלים עד עכשיו קימפסטי בערימות ולא השתמשתי בטיטולים מתכלים אבל עכשיו קנינו מתכלים.
    איך אני יוצרת ערימה אחידה ומאוזנת כדי שהטיטולים אכן יתפרקו ולא ימלאו את כל הערימה. ומה עום עם הזבובים
    ולמה עדיף קומפוסטר בייצור עצמי ולא ערימה?

    • אסף צ'רטקוף

      קודם כל, צריך לבדוק שאכן הטיטול מתכלה לגמרי. קשה לבדוק שהוא אכן מתכלה וגם לא מזהם את הקרקע תוך כדי ההתכלות, אבל ההנחה הסבירה אומרת, שאם קוברים טיטול בערימת קומפוסט פעילה והוא נעלם ללא זכר תוך חודש, אז הוא אורגני ברובו. לגבי הזיהום קצת יותר קשה לדעת אבל נצטרך לקוות לטוב.

      לגבי איזון הקומפוסט – הבעיה העיקרית היא שטיטולים זה נפח משמעותי, והנפח הוא מה שיוצר את חוסר האיזון. כדי להתגבר על זה כדאי להשתמש בהרבה חומר אורגני נוסף, ואם אין מספיק צריך לייבא משכנים קרובים.

      זבובים היא לא בעיה שצמודה לטיטולים אלא לקומפוסט בכלל. קומפוסט מאוזן נוטה לייצר פחות זבובים, ובכל מקרה אפשר לפתור בעיית הזבובים עם רשת צפופה של 50 מש.
      ההחלטה בין קומפוסט לבין ערימה על הקרקע, תלוי בהרבה גומרים, עליהם הרחבנו במדריכים ומאמרים שונים באתר.
      הבהצלחה.

  • ענת פלד רוזן |

    הי. פיתחתי רעיון שיתכן והוא גרוע מאודאבל אשמח בכל זאת לפידבק. הרעיון הוא שילוב של חוסר הסבלנות שלי והרצון לייצר קומפוסט זריז יחד עם הצורך להסתיר מהשכנים את התהליך. לכן אני כבר שבוע טוחנת זבל אורגני, צמחוני בלבד, ואת דייסות קליפות המלונים הבננות והמג’דרה אני שופכת לפח שחור, ומכסה בשכבת אדמה עם קצת רקבובית להעשרת העסק. הכוונה היא לבשל קצת את העסק ואז לשפוך לערמה שנראית כמו אדמה ולערבב מידי פעם עד שהריח והצבע משביעים רצון. האם יש סיכוי לתהליך?

      • ענת פלד רוזן |

        הי. ובכן. מזכירה שוב את נושא השכנים. אני לא רוצה מגדל עם קליפות מלונים ותפוזים בחצר מטעמי שלום בית. בינתיים יצרתי מעין דייסה שכזו אדמה ודייסת קליפות וכל העניין תסס והתחמם קצת בפח. מעט הסריח. לא נורא. שפכתי על האדמה, היה צבע כהה ועשיר וכיסיתי בעלים. כל עניין הריח והזבובים נירגע מיד. בקיצור. נראית מין שיטה סבירה לנושא. השאלה היא כמובן שאלת האיזון בין חנקן לפחמן והאם הוא יושג בתערובת דייסת קליפות אדמה וחומר יבש?

      • ענת פלד רוזן |

        הי. שאלה נוספת באותה הרוח- אם אני פשוט מדשנת סביב הצמחים? רסק קליפות רטוב מן הסתם עם אדמה שסופגת מן הלחות וחומר יבש, ואפשר גם קצת שתן, אני זורמת עם העניין, כל פעם צמח אחר מקבל מעין תערובת שכזו, טוב או רע לצמח?

  • היי ! דיון חשוב.

    יש לנו קומפוסטר מהסוג הריבוע הירוק ואנחנו שמים בו את כל הזבל האורגני כולל טישו, תבניות ביצים וכו’ בנוסף מדי פעם עלים יבשים מהגינה (לא הרבה) ומצאתי שיש 3 בעיות

    1. לדעת מתי הקומפוסט מוכן …. אפשר לפתוח את החלק התחתון ולהוציא אבל אם זה לא מוכן, אין דרך לסגור את הדלת בחזרה אחרי שהחומר התפזר. ואם אנחנו ממשיכים כל הזמן לשים ‘חומר אורגני מלמעלה’ אז זה אף פעם לא יהיה מוכן אלא אם נפסיק לשים ונחכה שכל המיכל יהיה קומפוסט ….

    2. בקיץ המיכל מתמלא ג’וקים ….וזה ממש מגעיל. מה אפשר לעשות בשביל למנוע חוץ מלרסס בחומר הדברה.

    3. הקומפוסטר מסריח. מה ניתן לעשות בשביל למנוע ריחות ? אנחנו בית צמחוני ואין שאריות של בשר או דגים.

    בתודה

    • אסף צ'רטקוף

      פתרונות מדף:
      1. הכי טוב זה להשתמש בשני מכלים – ואז בזמן שאחד מלא ומתקמפסט ממלאים את השני, ולהפך.
      2. רשת נגד יתושים ומכסה או תרנגולות. בשום פנים ואופן לא להדביר את הקומפוסט. אם זה הפתרון עדיף לזרוק אותו לפח הרגיל מלהדביר (ולא קל לי להציע פתרון שכזה).
      3. ללמוד לאזן שני פרמטרים: א. לחות-יובש וה. חנקן-פחמן. לעוד מידע בנושא, כאן.

  • אתר מקסים ומועיל! תודה!
    ולענייננו
    עד עכשיו עשיתי קומפוסט בערימה בפינת הגינה.
    בביתי החדש יש שכנים, ואני מעדיפה להכין קומפוסט במיכל אסטטי
    כדי לא לגרום להתנגדויות, אבל לא מתאים לי להוציא על זה סכומים גבוהים.
    נתקלתי בדבר הזה:

    http://he.aliexpress.com/item/PE-Fermentation-waterproof-bag-planter-bags-manure-compost-kitchen-waste-bags-melons-leaves-homemade-organic-fertilizer/32444174927.html?ws_ab_test=searchweb201556_1_79_78_77_80,searchweb201644_5,searchweb201560_1

    מה אתם אומרים?
    תודה מראש

  • השאלה שלי היא אחרת…
    אני מחפשת לי את הקומפוסטר האידיאלי…
    הקומפוסטר האחרון שהיה לי היה כזה שבניתי מרפסודות,
    הוא עבד בסדר גמור אבל….
    אז הגיע יוז’יק הקיפוד , בסה”כ אנחנו מאוד אוהבים את יוז’יק הוא אכל את כל החשופיות שאכלו את כל העלים, אבל הכלבה שלי נטמג שתחיה גם היא אהבה את יוז’יקיפוד והוא פחות אהב אותה הוא היה נכנס להתקף חרדה והיא מתמלאת בקוצים… אחרי יוז’יק קיפוד באו גם עכברים וגורי חולדות…
    בכל מקרה, יחד עם השכנה הצועקת מלמעלה הקיפוד העכברים החולדות ונטמג שתחיה, החלטתי בלב כבד לפרק את הערמה.
    אבל אני מאוד רוצה למצוא דרך לקמפסט עם פחות מזיקים…
    מה כדאי?
    אילה

  • שלום ותודה על האתר המעולה שלכם.

    רציתי לשאול אם אפשר להשתמש בסל כביסה פלסטיק בתור מיכל קומפוסט – כמו בתמונה שצירפתי.

    תודה ויום טוב!

    • אסף צ'רטקוף

      בעיקרון כן, אבל…
      1. לדעתי הוא קטן מדי. הוא יתמלא מאוד מהר, אלא אם כן את/ם מייצרת/ים מעט מאוד פסולת אורגנית משום מה.
      2. הכי טוב זה שהקומפוסטר מחובר לאדמה. משם מגיעים כל המפרקים. ועל כן יש לפתוח את ה”טוסיק” של הסל, ובמצב כזה אני לא יודע אם הוא יהיה מספיק חזק כדי להחזיק את הקומפוסט. אבל יכול להיות שכן.

      • לעניין החיבור לקרקע, שני רעיונות מכיוונים שונים:
        אני בדיוק מעביר את הקומפוסט מבור לקומפוסטר מאולתר מפח אשפה שחור גדול.
        בשלב ראשון אני מתכוון לא להסיר את התחתית, במקום זה קדחתי חורים גדולים לאוורור בתחתית ואני מתכוון להניח את הקומפוסטר על משטח עץ כדי לשפר את האוורור.
        את האדמה אני אוסיף בצורה מלאכותית פנימה.
        היתרון, לדעתי, שאפשר להפוך את הקומפוסט בקלות על ידי גלגול הקומפוסטר על הצד.

        הרעיון השני, אם רוצים בכל זאת להסיר את התחתית ופוחדים שזה יפגע בחוזק המבני, אפשר לקחת כל פלטה קשיחה יחסית (כמו עץ או פלסטיק) ולחבר למיכל מלמטה כדי לחזק אותו, כמובן שצריך לחתוך פתח גדול בתחתית של המיכל ובפלטה.

      • כדי לחבר לקרקע, אפשר לעשות אחד מהשניים:

        1. לעשות חור בתחתית, בקוטר של כחצי מקוטרה, אבל, וזה חשוב, להעמיד את הסלסה הפוך.
        הפתח יהיה חשוף לחלוטין, הצורה תהיה פירמידה – בעת הצורך פשוט להרים את הסלסלה ולהעביר מטר הצידה ולתת לערימה הקיימת להמשיך ולהירק.

        גישה זו תאפשר לשמור על החוזק המבני של הסלסלה.

        2. פשוט מאוד. חופרים 15-20 ס”מ (5 ס”מ יותר מהדופן הקטנה בתחתית), מיישרים את הבור, תוקעים את הסלסלה ומחזירים את האדמה שהוצאתם וסוגרים את דפנות הבור מסביב לבסיס הסלסלה.
        בכל מקרה, רצוי להחורר את בסיס הסלסה ב15-30 חורים כדי לאפשר ניקוז של הנוזלים (אחרת זה יכול לגרום לסירחון עקב עוסף מים בתחתית).

  • יש עוד המצאה ממש גאונית!

    קוראים לזה מגדל גינון! זו חבית שמלאה באדמה כאשר המרכז שלה הוא צינור שלתוכו מכניסים את הקומפוסט!
    גם בחבית וגם בצינור באמצע יש חורים כדי שתולעי הקומפוסט יוכלו להסתובב בפנים ולפזר את הקומפוסט!
    ככה יוצאת אדמה דשנה מאוד והגינה צומחת ממש מהר!

    תראו את זה:

    http://youtu.be/IxF3jq7nS2k

    אדיר!!

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן