יערות זה הכי אכי(ל)

גינון וחקלאות

ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון פשוט ואלגנטי: על ידי יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות נוכל לעצב מערכת אשר מתנהלת באופן בר קיימא כמו מערכת אקולוגית טבעית, ויחד עם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם כמו מערכת חקלאית. סער אוסרייכר פורס חזון גדול.

יצירת מודל לחקלאות בת קיימא בהשראת החורש הים תיכוני

“Take a look at any natural ecosystem, such as a prairie, and you will see a remarkable system of food production: productive, resilient, self-enriching, and ultimately sustainable.”(1)

“…כשמתקרבים לטיקופיה מהים, האי נראה כמכוסה ביער גשם מקורי גבוה, רב-שכבתי… רק כאשר יורדים לחוף… מתגלה כי … רוב שטח האי הוא בעצם מטע… המטע הרב-שכבתי הוא מראה מיוחד במינו באוקיינוס השקט, בדמיונו המבני ליער גשם- מלבד זאת שכל צמחיו ראויים למאכל, שעה שרוב צמחי יער הגשם אינם כאלה.(2)

מה זה חורש מאכל?

ברחבי העולם קיים ניסיון מוצלח בעיצוב מערכות חקלאיות כחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. הרעיון פשוט ואלגנטי: על ידי יישום עקרונות אקולוגיים בחקלאות נוכל לעצב מערכת אשר מתנהלת באופן בר קיימא כמו מערכת אקולוגית טבעית, ויחד עם זאת מניבה תוצרת מועילה לאדם כמו מערכת חקלאית. הרעיון מיושם בהצלחה באזורים טרופיים וממוזגים, ומטרתנו היא להתאים את הרעיון לתנאים המקומיים: ליצור מודל לחקלאות בת קיימא בהשראת החורש הים תיכוני. חורש המאכל יורכב מפוליקולטורה של צמחייה רב שנתית ורב תכליתית המעוצבת במודע לתועלת האדם.

מהם מאפייניו הרצויים של חורש המאכל הים תיכוני?

  • תוצרת גבוהה ומגוונת של מזון, דלק, סיבים, מספוא, דשן, תרופות וחומרי גלם.
  • אספקת שירותים אקולוגים, כושר נשיאה גבוה ושימור מגוון מינים.
  • יכולת התחדשות עצמית, דישון עצמי ותחזוקה עצמית, ויחס מעולה של תשומות-תפוקות.
  • עמידות גבוהה לבצורת, מזיקים ומחלות.
  • ערך אסתטי: סביבה מגוונת ועשירה בעלת מראה טבעי.

החזון שלנו – חגורת חורשי מאכל כבסיס לכלכלה בת קיימא

בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל, המהווים יחד רצף אקולוגי של חגורת חורשי מאכל. החגורה תהווה נדבך בדרך אל כלכלה בת קיימא: היא תספק תוצרת בת קיימא ומקומית, עבודה מלאת משמעות, בית גידול למגוון מינים ושירותים אקולוגיים חיוניים אחרים. לאחר ביסוסה היא כמעט ואינה תדרוש תשומות של מים ושל אנרגיה פוסילית, ולכן תהווה אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

מטרות הפרויקט

על מנת להגשים את החזון אנו פועלים להקמת גוף אשר יקדם את הנושא ברמה המחקרית, החינוכית והיישומית. מטרותינו הן:

  • יצירת מודל לחקלאות בת קיימא בהשראת החורש הים תיכוני.
  • פיתוח אתר המחקר שלנו (בן 17 דונם) לכדי אתר למחקר והדגמה של חורש מאכל, תוך שילוב פרקטיקות של שיקום אקולוגי וחקלאות בת קיימא.
  • הקמת פלטפורמה פתוחה להפצה, תיעוד, מחקר ויצירה.
  • רישות בין אתרים, אנשים וארגונים הפועלים למחקר ופיתוח הנושא בארץ ובמדינות נוספות בהן שורר אקלים ים תיכוני.
  • הכשרת מעצבי וגגני חורש מאכל.
  • יצירת מודל להסבת משקים חקלאיים (בדגש על משקים מוזנחים) לכדי חורשי מאכל.

באילו דרכים ניתן להצטרף או לסייע לפרויקט?

במידה ואתם מעוניינים לקחת חלק פעיל במחקר ובעשייה ניתן להצטרף למפגשים שלנו או לשלב את המחקר בעבודת המחקר האישית שלכם. במידה ויש לכם ניסיון רב שנים בתחום רלוונטי ייתכן ותרצו להצטרף לוועדה מייעצת.

אנו מחפשים מימון לפרויקט, ואפשר כמובן גם פשוט לקבל מאיתנו עדכונים במיילים. בסתיו הקרוב עומד להיערך קורס בנושא באתר המחקר שלנו- מוזמנים להצטרף!

פרטים ליצירת קשר: סער אוסטרייכר saarost@gmail.com , 0526169239

1 Biomimicry Institute website
2 ג’ארד דיימונד, התמוטטות, פרק 9

לתוכן זה נכתבו 5 תגובות

  • אני מנסה לקדם פרוייקט דומה בבאר שבע. אמנם אנחנו די מדבריים אבל אם חושבים על זה עוד קצת היו כבר חקלאים במדבר דרומה מאיתנו. כן קראו להם נבטים. מה הם עשו?… אגני ניקוז, תעלות וטרסות כסכרים. אז אגני ניקוד ותעלות יש לנו כבר… קוראים להם היום גגות ומרזבים. כך מאה מטר גג יכול להתנקז ל50 מטר גינה ולשלש את כמות הגשם (מ200 ל600 מ”מ) ולאפשר גם בבאר שבע השחונה יער לא רע בכלל.

  • היי אורן, אני מסכים אתך באופן חלקי. אך בהתחשב בכמויות האדירות של המים שזורמים וממלאים את עבודות העפר שעשינו בשטח, הפוטנציאל ליער אצלנו נראה מבטיח מתמיד… לפני שהתחלנו את עבודות העפר זה ממש לא היה נראה מבטיח, ולדעתי כמעט לכל שטח יש פוטנציאל כזה או אחר לניצול נגר עילי.

  • אורן אזארי |

    הי צרטקוף היקר
    במקרה עברתי כאן, שמח לראות את העשייה המבורכת שלך.
    לעניין יער המאכל, לפי דעתי לא ניתן להגיע ברוב חלקי הארץ ליער שכזה עם תשומות האקלים של ארצנו – מיעוט משקעים, כאשר כל עודף של גשם נשתה לשאיבת מים. לעומת זאת יערות כאלו מצליחים בארצות ממומזגות וטרופיות. לכל היותר בתנאי בעל אפשר להגיע לבוסתן הערבי באזורים מוגבלים. מה גם שפרויקטים כאלה מצליחים במדינות עם אוכלוסייה שעוסקת באחוז גבוה בחקלאות. הכוון יכול להיות תצורות נוף של בתה וגריגה עם צמחי תועלת כשיחים ובני שיח ועשבוניים.

    • הי אורן,
      לא התראנו זמן רב. שמח על שעברת והשארת אות חיים (:
      בעניין יער המאכל – בימים אלו הסתיים קורס בנושא זה במושב קדרון, שהפיק סער אוסטרייכר, בהדרכתו של איתי האובן. כמו שאני מבין את זה, יער המאכל הוא הקונספט המארגן כשברור לכל העוסקים במלאכה שיש להתייחס בכובד ראש למגבלות ולדפוסים של האזור הים תיכוני, וליצור מודל מקומי, שאולי בסופו של דבר יהיה יותר דומה לבוסתן ערבי מאשר למה שאנחנו מכירים מהספרים אודות יער מאכל. אפשר לראות עוד קצת מידע לגבי קבוצת לימוד ישראלית שעוסקת בנושא, כאן, וכולי תקווה שסער יסקר את הקורס שהיה וייתן קצת טעימות לציבור הרחב שלא יכל להגיע.

עליך להתחבר כדי לבצע פעולה זו...

הצטרפות

דילוג לתוכן