מתכון להכנה של עוגת קריסה עם צ’יה ומייפל על בסיס של קמח כוסמת ושיבולת שועל. טבעונית, ללא גלוטן (לרגישים חשוב להקפיד לקנות שיבולת שועל מפס אריזה נקי), ללא תוספת סוכר לבן והכי חשוב – טעימה :)

החרובים נמצאים בעונה זו של שיא הקיץ, מבשילים בחום הקיץ ואף נושרים מהעץ, וכל מה שצריך זה לאסוף אותם, אם מהעץ אשכולות אשכולות, אם מהרצפה (להקפיד לשים לב שהם מהעונה החדשה, אפשר לראות לפי הצבע שלהם, כמות האבק, חורים באם אין…).

לרוב אני משתדל להמנע כמה שאפשר מצבעים וגימורים סינטטיים בעבודות עץ. לא תמיד אפשר, כי לעיתים רוצים להגיע לצבע או מרקם ספציפי שאי אפשר להשיג בדרכים אחרות. בעבודות שמיועדות למשחק ילדים או במוצרים שקשורים איך שהוא במזון (כמו כפות וצלחות עץ שמתכוונים לאכול איתן, או עציצים שנגדל בהם ירקות) אני מקפיד עוד יותר. בדיוק למקרים כאלו חיפשתי סילרים (חומר שיאטום את העץ אבל לא ישנה את צבעו במידה משמעותית) מחומר טבעי שיגנו על העץ אך גם על המשתמשים.

טוב, נתחיל עם זה שמשמר מזון מעולה אני לא. גם בתחום יותר ספציפי, כמו בנושא ההחמצות, יש לי איזה מחסום שם. מנקודת פתיחה זו, בעת שיטוטי בטרסות שמתחת לביתי, מבטי חולף על פני מרבדי כובע הנזיר שבוהקים בכתום זרחני. לפתע אני מבחין בצבר זרעים, והזרעים גדולים. עוד מבט מחפש ואני רואה כמויות אדירות של זרעים דשנים ועסיסיים (וקשים למעיכה). עלים ופרחים זה ידוע, אבל מה אפשר לעשות עם הזרעים? נותן ביס קטן. טעם מר.

קיץ זה זמן של טיולים. בשנים האחרונות, בכל פעם שאנחנו מתארגנים לטיול או שהייה של כמה ימים בטבע, עולה מחדש השאלה “מה יהיה אמצעי הבישול המרכזי?”. את הגזיה הרגילה, לפחות בעיקרון, אני מנסה לזנוח, ובמקומה למצוא וליישם טכנולוגיות אלטרנטיביות. עכשיו, במידה ויש חומר גלם מספק במקום, אפשר פשוט לבשל על מדורה, קטנה לפי הצורך, וזאת לא בחירה גרועה. אך כשיש מחסור בחומר גלם (ענפים ו/או פסולת מעוצה) או שקיימת שאיפה להפחית מהשימוש בחומר גלם מסויים, צריך למצוא אלטרנטיבה

חרדל השדה ידוע בתור צמח חלוץ שגדל לתפארת בשטחים מופרעים (צידי דרכים ושטחים חקלאיים), וככלל נחשב כעשב שוטה. כשהוא צומח באין מפריע הוא גדל גם עד לגבהים של 1.5-2 מטרים. למי שעוד יכול למצוא פינה קטנה של חרדל שלא רמסו אותה, ומגלה שהתרמילים הקטנים יבשים אך שלמים, זה הזמן להכין חרדל דיז’ון אמיתי אמיתי. אז איך עושים?

עם כל חיבתנו הכנה לקמח בלוטים וצ’יפס נופאליס, ירקות הם עדיין חלק עיקרי בתפריט שלנו, לפחות לעת עתה. היער שלנו עוד צעיר, מה שאומר שיש שפע של מקום ושמש לירקות שונים לגדול בינות לעצים ולשיחים.

אני רוצה לחלוק אתכם את אחת משיטות הבנייה הטבעית הכי פשוטות ואהובות עלינו בחווה ואדם, שמשום מה לא זכתה למדריך עד היום. בחווה ישנם פרויקטים רבים העוסקים בבניה טבעית בכל מיני שיטות וחומרים על מנת להציג לקהל כמה שיותר אפשרויות וטכניקות הקיימות בתחום הבנייה הטבעית.
אחד הפרויקטים שמתנהלים בימים אלה הוא הקמת מבנה שרותי קומפוסט חדשים שישמשו את הקבוצות המתארחות בכיתת הלימוד שלנו.

אחרי שנתיים שאני מדברת על זה… סוף סוף יצא לי לעשות את זה. אז הנה, מוגש באהבה – איסוף, קילוף והכנת קמח מבלוטים. כן, כן שמעתם טוב – בלוטים.