לפני כמה שנים נתקלתי בתמונה מגינת גג ובה כמה עצים שגודלו בשולי הגינה. הם נגזמו באופן שטוח, ”דו-ממדי”. הם כמעט ולא תפסו מקום במרפסת, אבל נתנו פרי והוסיפו למגוון. הרעיון הזה ליווה אותי מאז ושימש לי השראה לגידול האבוקדו במרפסת שלי, כחלק מפרויקט ערוגות בעיר.
במדריכים קודמים כתבתי על שתי ערוגות הפתיל שבניתי במרפסת. בסרטונים אפשר היה לראות שיש גם חלק שלישי לערוגה. זה אזור השתילה לעץ.

בפרמקלצ’ר כל בעיה היא בעצם פתרון, נכון? שייפתי את המקל במשייפת המשולשת שלי, שהיא כלי חובה לכל נגר חובב וגיליתי את הדוגמאות היפיפיות שנראות כמו אותיות של חייזרים, חרוטים חינם אין כסף על מקל הוילון שלי. גם ככה היה כדאי לשייף כדי ליישר את המקל, בליטות קטנות יפריעו לתזוזת הוילון על המוט.

לחלון בחדר השינה לא הייתה שִינה, ולכן לא היה וילון. באחד הטיולים שלי מצאתי ערימה של ענפי אקליפטוס מכריתה לצורך דילול (שעתה עם השריפות נראה שהוא הכרחי באזור שלנו) וישר ראיתי את השִינה בתוכה.

אוקי, אז יש לנו ערימות של צנצנות טחינה ריקות שהואלנו בטובנו לשתוף. מה עכשיו? מה עושים איתן? לפחות עבור עצמי, מצאתי לכמה וכמה מהן פתרון שימושי בהחלט.

ארון זה התחיל את חייו במרפסת חדר התאומים, ולקראת שיפוץ החדר הוחלט לנסות לפרק אותו לפני שליאוניד השיפוצניק יעקור וישליך למכולה. לאחר הסרת הדלתות והמדפים ועקירת הלייסטים, התברר כי מי שבנה את הארון לא התכונן לאפשרות שינסו לפרק אותו. לאחר כמה ניסיונות וטעיות (ונדנודים לכל מכרי שחשדתי בהם כי הם מבינים משהו בנגרות) פורקה ללא פגע מסגרת 4 מתוך 6 הדלתות.

הכנת מסגרת ומדף קטן למראה למקלחת / חדר שירותים מעץ במקום הפלסטיק הלא כל-כך אסטטי שבדרך כלל עוטף את המראות הזולות הללו. בנוסף, היה לי כלי עבודה חדש שעוד לא עבדתי איתו והייתי חייב למצוא משהו פרודוקטיבי לעשות איתו.