בחודש שעבר התחלנו בסקירת תהליך תכנון יער המאכל בקדרון. התחלנו לפי הסדר: הגדרת חזון ומטרות ואיסוף נתונים, מיפוי, ניתוח ועיבוד נתונים, הגדרה וניתוח של מרכיבים במערכת, מיקום יחסי והתמודדות עם גורמים מגבילים. עכשיו, כשיש לנו את מפת הבסיס בה יש חלוקה לאזורים, אלמנטים כמו שבילים, מבנים, גינת ירק וכו’ אפשר לגשת לתכנון הצמחייה (אנחנו מתמקדים בתכנון של החלק ביער שנקרא “גינת יער”)

בחודשים האחרונים אנו שוקדים על תכנון היער, על כל מרכיביו השונים והצמחייה שבו. יער מאכל היא גישה ושיטה עתירת מחשבה ודלת תחזוקה: משקיעים הרבה בתכנון על מנת לחסוך עבודה עתידית רבה. בסדרת המאמרים הבאים אסכם את תהליך התכנון לחלקים מסוימים ביער שלנו ואני מקווה שהדבר ישרת את מי שמעוניין לתכנן יער מאכל.

בחזוננו אנו רואים רשת של אתרים בהם מטופחים חורשי מאכל ים-תיכוניים, אשר לאחר ביסוסם הם כמעט ואינם דורשים תשומות מים ואנרגיה לא מתחדשת. לכן הם מהווים אסטרטגיה מצוינת בניסיון להתמודד עם משבר מרובע: אקלימי, אנרגטי, אקולוגי וכלכלי.

אנחנו רוצים לפתח מערכת בת קיימא. מערכת עמידה, עצמאית ופורייה, ממש כמו מערכת טבעית. אם ברצוננו ללמוד איך לגדל את המזון שלנו בצורה שפועלת ביחד עם הטבע ולא כנגדו אנו צריכים לחשוב כך גם על המיקרואורגניזמים – כיצד ניתן לעבוד איתם, ואף לרתום אותם לטובתנו?

מה היא סוקצסיה ומה עושים בזמן שממתינים שהיא תתפתח? על המעבר מחברות חלוץ לחברות שפע, וגם רעיונות בנוגע למה אפשר לעשות בזמן שמחכים, כולל ממרח חובסטו! הדס פורסת בשיטתיות את כל מה שצריך לדעת כדי לגדל יער מאכל

בחודש שעבר התחלנו לעסוק בנושא תכנון האלמנטים לשימור מים, וסקרנו את האלמנט הראשון שבוצע – הסוול. הפעם נסקור את תכנון וביצוע האלמנט השני- המאגר, ועוד כמה נקודות מעניינות בנושא שימור ותיעול נגר עילי.

בחודש שעבר דיברנו על איך הכל התחיל. החודש אתחיל לספר את סיפור המים בשטח – איך אנחנו מתייחסים לנושא הזה בתכנון היער.
נסקור שיטות שונות לשימור מים, נלמד איך מחשבים כמויות של נגר עילי ונראה איך סוול חדש מתהווה…

סער ואני התחלנו לשתף בידע שאנו רוכשים על יערות מאכל באתר זה. כהמשך טבעי נשמח לשתף בתהליך התכנון וההקמה של יער המאכל אצלנו במשק, ממש מההתחלה. אנו מקווים שתהליך שיתוף ותיעוד זה יתרום לנו ולכם על ידי ההתבוננות והלמידה של היער המתהווה. תהנו!